סידור רש"י ס״בSiddur Rashi 62
א׳וששאלתם וקרא זה אל זה ואמר, ותשאני רוח, מה יש לקרות ולתרגם ומה טעם קבעום חכמים בסדר קדושה, דבר זה כך מנהג הראשונים, מקום שיש שם תלמידי חכמים כשהיו מתפללין והיו נופלים על פניהם, ומקדשין, לאחר שעונין יהא שמא רבא מברך, היו מביאין נביא וקורין בו כמה פסוקים, הן יתיר הן חסר, ומתרגמין ואחריהן קורין קדוש קדוש קדוש, ואומרים ותשאני רוח ומתרגמין כדי לסיים בשבחו של הקב"ה, ואח"כ מקדשין ועוסקין בתורה, ואם רצה במשנה עוסק. בתלמוד עוסק, וכל כך למה, כדי לקיים מה שאמרו חכמים לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד, אבל כיון שרבתה עניות ודלות, והוצרכו חכמים למעשה ידיהם, לא היו יכולין להתעסק בתורה תמיד ולשלש בכל יום, וסמכו רבותינו על התלמוד לבדו, כמו שאמרו חכמים כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא (קהלת א' ז'), זה תלמוד שמקרא ומשנה ומדרש בו. ועקרו לקרות בנביא בכל יום אחר תפילה, ואע"פ שעקרו לקרות בנביאים, שנים פסוקים הללו לא עקרו, כלומר וקרא זה אל זה ואמר, ותשאני, ועדיין הם קבועין ועומדין, ומפני מה לא עקרום, שקדוש משולש הוא ק' ק' ק' ישלשהו ג' פעמים בתפלה. גמרו את התפלה אומר החזן קדיש, ואח"כ [נפטרים] העם [לבתיהם] לשלום:
1