סידור רש"י תרל״אSiddur Rashi 631
א׳הילכות פסח.
1
ב׳ואילו אסורין בפסח מורייס הלחם ואפילו לאחר הפסח אסור. חומץ שמחמיצין אותו בשעורין ושכר שעושין אותו בלחם קלוי אסור וגם לאחר הפסח, וכן חטין שעורין וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון מין חטין הן, כל אילו אם נפלו עליהם מים או שבאו בספינה ונשרו במים או ששרו בגורן מן הגשמים אסורין בפסח ולאחר הפסח אסורין אפילו לקנות מהם כלום, אלא או לזרותם או להשליכם במים, אפילו טחנן כדי להניחם אחר הפסח אסור. אבל הדוחן וכל מיני קיטניות מותרין אפילו שהן במים בין בפסח בין לאחר הפסח אבל חמשת המינין אסור והן חייבין בחלה. אורז מותר ואינו חייב בחלה, אבל הקדירות שנשתמש בהם כל השנה כולה מיני חטין וקמח רוחץ אותן יפה ושומרן ולאחר הפסח מותרין. ובורמי דגללי משפשפן וכלי ברזל מרתיחין במים על גבי האש אחת מתוך חברתה והגדולה יעשה לה שפה מן הטיט סביבות פיה שתים אצבעות ומרתיחה מליאה מים והיא מותרת. וכל כלי עץ כגון קערות וכפות ירתיח במים ביורה ושופך עליהם וירחיצם והן מותרין. [והסכינים ירתיחם בתוך היורה והן מותרין] וכל כלי עץ המשמש בהם עיסה כל השנה ושוהה העיסה באותו כלי עד חומצתו אסור לשמש בהן בפסח בין ברחיצה בין ברתיחה אסורין, אבל כלי עץ שלא החמיץ את העיסה אלא לש בין בצונן בין בעירוי מותרין בפסח ברחיצה ובגרירה. והנפה והכברה מותרין ברחיצה.
2