ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש אבא גוריון ב׳Sifrei Aggadah on Esther, Midrash Abba Guryon 2

א׳[אסתר ב א] אחר הדברים האלה כשוך חמת. כשהפך מיינו ביקש אותה, אמרו לו אתה הרגת אותה, אמר להם למה, אמרו לו שאמרת שתבא לפניך ערומה ולא באה, אמר להם לא יפה עשיתי, ומי נתן לי עצה להרגה, אמרו לו שבעת שרי פרס ומדי, מיד הרגן, ולפיכך לא הזכירן עוד, ויש אומרים שנתנו לו עצה לבטל בנין בית המקדש, לפיכך נגזר עליהם מיתה.

ב׳[אסתר ב ה] ושמו מרדכי. הרשעים קודמין לשמן, נבל שמו (ש"א כה כה), גליות שמו (שם יז ד), שבע בן בכרי שמו (ש"ב כ כ"א), אבל הצדיקים שמן קודמין להם, ושמו מנוח (שופטים יג ב), ושמו שאול (ש"א ט ב), ושמו ישי (ש"א יז יב), ושמו אלקנה (שם א א), ושמו בועז (רות ב א), ושמו מרדכי. דומין לבוראן דכתיב ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו ג).

ג׳[אסתר ב ז] ויהי אומן את הדסה היא אסתר. רב אמר בת ארבעים שנה היתה, ושמואל אמר בת שבעים היתה, ורבנן אמרו בת שבעים וחמש שנים. ר' ברכיה בשם רבנן דתמן אמרו, אמר הקב"ה לאברהם, את יצאת מבית אביך כשהייתה בן ע"ה שנים, חייך אף הגואל שעתיד לעמוד ממך על בנייך במדי, לא תהא אלא בת ע"ה שנה, מנין הדס"ה. כי אין לה אב ואם, אמר ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר הקב"ה לישראל אתם בכיתם יתומים היינו ואין אב (איכה ה ג), אף הגואל שאני עתיד להעמיד עליכם במדי, אין לו לא אב ולא אם, [הה"ד כי אין לה אב ואם].

ד׳[אסתר ב טו] ותהי אסתר נושאת חן. ר' נחמיה אמר העמיד מדיות מכאן, ופרסיות מכאן, ואסתר יפה מכולן. ר' לוי אמר נשאת חן טעונה חן [יותר מיוסף], ביוסף כתיב ויט אליו חסד (בראשית לט כא), ברם הכא כתיב ותהי אסתר נשאת חן, ותשא חן וחסד לפניו.

ה׳[אסתר ב יז] ויאהב המלך את אסתר. א"ר חלבו מלמד שאף הנשואות הביאו לפניו, דכתיב מכל הנשים ומכל הבתולות.

ו׳[אסתר ב יז] וימליכה תחת ושתי. אמר ר' לוי איקונין של ושתי היה מעל מטתו, וכשהנשים נכנסות היה מסתכל בהן ובאיקונין של ושתי ולא היה כמות ושתי, [וכשנכנסה אסתר] טרד איקונין של ושתי העמיד של אסתר.

ז׳[אסתר ב כ] אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה. אמר ר' יהודה בר סימון בשם ריב"ל היה שואלה ואמר בת מי את, והיא אומרת לו בן מי אתה, אמר לה אני מלך בן מלך, והיא אומרת לו ואני מלכה בת מלכים, אמרה לו הלא מתוך דבריך הרגת את ושתי, אמר לה לא מדעתי, אלא מדעת שרי פרס ומדי הרגתיה, אמרה לו המלכים הראשונים לא היו מתנהגים על ידי דעת סרוחה, אלא על ידי הנביאים, נבוכדנצר מה כתיב ביה, אדין אריוך בהתבהלא הנעל לדניאל קדם מלכא (דניאל ב כה), בלשצר מה כתיב ביה, באדיין דניאל הועל קדם מלכא (שם ה יג), אמר לה ואית הכא מן ההוא קירצא טבא, אמרה לו בלוש ותשכח.

ח׳[אסתר ב כא] קצף בגתן ותרש. ומה הקצפון היה שם, מעמיד שנים ומושיב אחד, מעמיד שני קלוסנטרון ומושיב הברברי הזה.