ספרי דברים א׳Sifrei Devarim 1
א׳(א א) אלה הדברים אשר דבר משה, וכי לא נתנבא משה אלא אלו בלבד והלא הוא כתב כל התורה כולה שנאמר (דברים לא) ויכתב משה את התורה הזאת מה תלמוד לומר אלה הדברים אשר דבר משה מלמד שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם לב טו) וישמן ישורון ויבעט.
1
ב׳כיוצא בו אתה אומר (עמוס א א) דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש, וכי לא נתנבא עמוס אלא על אלו בלבד והלא יותר מכל חבריו נתנבא מה תלמוד לומר דברי עמוס מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם ד א) שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה אלו בתי דינים שלהם.
2
ג׳כיוצא בו אתה אומר (ירמיה ל ד) ואלה הדברים אשר דבר ה' אל ישראל ואל יהודה, וכי לא נתנבא ירמיהו אלא אלו בלבד והלא שני ספרים כתב ירמיהו שנאמר (שם נא סד) עד הנה דברי ירמיהו מה תלמוד לומר ואלה הדברים מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (ירמיה ל ה-ז) כי כה אמר ה' קול חרדה שמענו פחד ואין שלום שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע.
3
ד׳כיוצא בו אתה אומר (ש"ב כג א) ואלה דברי דוד האחרונים, וכי לא נתנבא דוד אלא אלו בלבד והלא כבר נאמר (שם כג ב) רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני מה תלמוד לומר ואלה דברי דוד האחרונים מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם כג ו) ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו.
4
ה׳כיוצא בו אתה אומר (קהלת א א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם וכי לא נתנבא שלמה אלא אלו בלבד והלא שלשה ספרים כתב וחצי חכמתו משל היה מה תלמוד לומר דברי קהלת מלמד שהיו דברי תוכחות ומנין שהיו דברי תוכחות שנאמר (שם א ה-ז) וזרח השמש ובא השמש וגו' הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח זה הוא מזרח ומערב וגו' כל הנחלים הולכים אל הים, כינה את הרשעים בחמה ובלבנה ובים שאין להם מתן שכר.
5
ו׳אל כל ישראל, אילו הוכיח מקצתם היו אלו שבשוק אומרים כך הייתם שומעים מבן עמרם ולא הייתם משיבים לו דבר כך מכך אילו היינו שם היינו משיבים לו ארבע וחמש פעמים על כל דבר ודבר.
6
ז׳דבר אחר אל כל ישראל, מלמד שכנסם משה מגדולם ועד קטנם ואמר להם הריני מוכיחכם כל מי שיש לו תשובה יבוא ויאמר.
7
ח׳דבר אחר אל כל ישראל, מלמד שהיו כולם בעלי תוכחה ויכולים לעמוד בתוכחות. אמר רבי טרפון העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח אמר רבי אלעזר בן עזריה העבודה אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות אמר רבי עקיבה העבודה אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים אמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר על ידי עקיבה לפני רבן גמליאל ביבנה שהייתי קובל עליו והיה מקנתרו וכל כך יודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה על כל אחת ואחת לקיים מה שנאמר (משלי ט ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.
8
ט׳בעבר הירדן, מלמד שהוכיחם על מה שעשו בעבר הירדן.
9
י׳במדבר, מלמד שהוכיחם על מה שעשו במדבר. דבר אחר במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה התקנת להם לאלו מה פרנסה התקנת להם לאלו. רבי יהודה אומר הריהו אומר (שמות טז ג) ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים.
10
י״אדבר אחר במדבר, זה הכלל על כל מה שעשו במדבר.
11
י״בבערבה, מלמד שהוכיחם על מה שעשו בערבות מואב וכן הוא אומר (במדבר כה א) וישב ישראל בשטים וגו'.
12
י״גמול סוף, מלמד שהוכיחם על מה שעשו על הים שהמרו על הים והפכו עורף כלפי משה שלש מסעות, רבי יהודה אומר המרו על הים והמרו בתוך הים וכן הוא אומר (תהלים קו ז) וימרו על ים בים סוף, יכול לא הוכיחם אלא בתחילת מסע, בין מסע למסע מנין תלמוד לומר בין פארן ובין תפל. [ובין תפל ולבן] דברי תפלות שתפלו על המן וכן הוא אומר (במדבר כא ה) ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, אמר להם שוטים כל עצמם של מלכים אין בוררים להם אלא לחם קל שלא יהא אחד מהם גוסה ודלריא אוחזתו אבל אתם בטובה שהיטבתי לכם בה אתם מתרעמים לפני הוי בשטות אביכם הלכתם שאמרתי (בראשית ב יח) אעשה לו עזר כנגדו, בטובה שהיטבתי לו בה נתרעם לפני ואמר (שם ג יב) האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.
13
י״דוחצרות, אמר להם לא היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות אם למרים הצדקת לא נשאתי לה פנים בדין קל וחומר לשאר בני אדם.
14
ט״ודבר אחר ומה מרים שלא דברה אלא באחיה הקטן ממנה כך נענשה המדבר במי שגדול ממנו על אחת כמה וכמה.
15
ט״זדבר אחר ומה מרים שכשדברה דבר לא שמעה כל בריה אלא המקום בלבד כענין שנאמר (במדבר יב ב) וישמע ה', כך נענשה המדבר בגנותו של חבירו ברבים על אחת כמה וכמה.
16
י״זודי זהב, אמר להם הא ותרה כל מה שעשיתם מעשה עגל קשה עלי מן הכל. היה רבי יהודה אומר משל למה הדבר דומה לאחד שעשה לחבירו צרות הרבה באחרונה הוסיף לו צרה אחת אמר לו הא ותרה כל מה שעשיתה לי זו קשה עלי יותר מן הכל כך אמר להם המקום לישראל הא ותרה כל מה שעשיתם מעשה עגל קשה עלי יותר מן הכל. רבי שמעון אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידיהם והיו הכל מאשרים אותו באו גוים וקבלם באו לסטים וקבלם היו הבריות אומרים כך היא ווסתו של פלוני לקבל את הכל כך אמר משה לישראל ודי זהב למשכן ודי זהב לעגל. רבי בניה אומר עבדו ישראל עבודה זרה הרי הם חייבים כלייה יבוא זהב משכן ויכפר על זהב עגל. רבי יוסי בן חנינה אומר (שמות כה יז) ועשית כפרת זהב טהור, יבא זהב כפורת ויכפר על זהב עגל.
17
י״חרבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע. וכן הוא אומר (בראשית כו כ-לג) ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וגו' ויקרא אותה שבעה.
18
י״טכיוצא בו דרש רבי יהודה (זכריה ט א) משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך, אמר לו, מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו, מניין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו, מה אתה מקיים (ירמיה ל יח) ונבנתה עיר על תלה, אמר לו, שאין עתידה לזוז ממקומה, אמר לו, מה אני מקיים (יחזקאל מא ז) ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב הבית למעלה, שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה ושערי ירושלם עתידים להיות מגיעים עד דמשק, וכן הוא אומר (שיר השיר' ז ה) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה שנאמר (זכריה ט א) ודמשק מנוחתו, ואומר (ישעיה ב ב-ג) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים ואומר והלכו עמים רבים וגו'.
19
כ׳כיוצא בו דרש רבי יהודה (בראש' מא מג) וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לבירכיים אבריכם [אל ברכים] שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו כענין שנאמר (שם) ונתון אותו על כל ארץ מצרים סליק פיסקא
20