ספרי דברים ב׳Sifrei Devarim 2
א׳(ב) אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע, וכי אחד עשר יום מחורב לקברות התאוה ומקברות התאוה לחצרות ומחצרות למדבר פארן והלא אינו אלא מהלך שלשה ימים שנאמר (במדבר י לג) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, רבי יהודה אומר וכי לשלשת ימים היו ישראל מהלכים אחד עשר מסעות, והלא אינו אלא מהלך ארבעים יום כענין שנאמר באליהו (מ"א יט ח) ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה, אחר שאמרת אי איפשר חזור לך לענין הראשון, אחד עשר יום,
1
ב׳אילו זכו ישראל לאחד עשר יום היו נכנסים לארץ אלא מתוך שקלקלו מעשיהם גלגל המקום עליהם ארבעים יום ארבעים שנה שנאמר (במדבר יד לד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה, רבי יהודה אומר אילו זכו ישראל לשלשה ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר (במדבר י לג) וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל שנאמר (דברים יב ט) וכי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נתן לך, רבי בניה אומר אילו זכו ישראל ליום אחד היו נכנסים לארץ ישראל שנאמר (שמות יג ד-ה) היום אתם יוצאים בחדש האביב והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני, מיד. אבה יוסי בן חנן איש ינוח אומר משום אבה כהן בן דליה, אילו זכו ישראל כיון שהעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ שנאמר (דברים א כא) עלה רש, מיד, עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת.
2
ג׳(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש, מלמד שהשנה שנים עשר חדש, וכי אין אנו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (אסתר ג יג) בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר, וכן הוא אומר (מ"א ד ז) ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל, ואומר (שם ד יט) ונציב אחד אשר בארץ, איזהו אחד זה חדש העבור, רבי בניה אומר וכי עד שלא עמד שלמה לא היינו יודעים שהשנה שנים עשר חדש והלא כבר נאמר (דברים לא ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום מה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי, דבר אחר היום מלמד שבאותו היום שלמו לו מעת לעת, ואומר (יהושע ד יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון, הא צא ומנה שלשים ושלשה יום למפרע ואתה מוצא שהשנה שנים עשר חדש.
3
ד׳דבר אחר ויהי בארבעים שנה, מלמד שלא הוכיחם אלא סמוך למיתה ממי למד מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה שנאמר (בראש' מט א) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, (שם מט ג) ראובן בכורי, וכי אין אנו יודעים שראובן בכור אלא מלמד שאמר לו ראובן בני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי, ומפני ארבעה דברים אין מוכיחים את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חבירו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהא בלבו עליו, וכדי שיפרשו ממנו בשלום שהתוכחה מביאה לידי שלום
4
ה׳וכן אתה מוצא באברהם שנאמר (שם כא כה) והוכיח אברהם את אבימלך, מהו אומר (שם כא כז) ויכרתו שניהם ברית, וכן הוא אומר ביצחק (שם כו כז) ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם, מהו אומר (שם כו לא) וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.
5
ו׳וכן אתה מוצא ביהושע שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (יהושע כד טו) ואם רע בעיניכם לעבד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבדון, ואומר (שם כד כא) ויאמר העם אל יהושע לא כי את ה' נעבד וגו' ויאמרו עדים. וכן אתה מוצא בשמואל שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה שנאמר (ש"א יב ג) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, (שם יב ד) ויאמרו לא עשקתנו וגו' ויאמר אליהם עד ה' בכם היום ויאמר עד.
6
ז׳וכן אתה מוצא בדוד שלא הוכיח את שלמה בנו אלא סמוך למיתה שנאמר (מ"א ב א) ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר אנכי הולך בדרך כל הארץ.
7
ח׳דבר משה אל כל ישראל, וכי לא נתנבא משה אלא אלה הדברים בלבד מנין לכל הדברות שבתורה הקלות והחמורות הגזרות שוות הכללות והפרטות הגופים והדקדוקים תלמוד לומר דבר משה ככל אשר צוה ה' אותו אליהם סליק פיסקא
8