ספרי דברים רס״טSifrei Devarim 269
א׳והיה אם לא תמצא חן בעיניו, מיכן היו בית שמיי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר דבר.
1
ב׳אמרו בית הלל לבית שמיי אם נאמר דבר למה נאמר ערות ואם נאמר ערות למה נאמר דבר, שאם נאמר דבר ולא נאמר ערות הייתי אומר היוצאה מפני דבר תהא מותרת להנשא והיוצאה מפני ערוה לא תהא מותרת להנשא ואל תתמה אם נאסרה מן המותר לה לא תהא אסורה מן האסור לה תלמוד לומר ערות ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ואם נאמר ערות ולא נאמר דבר הייתי אומר מפני ערוה תצא מפני דבר לא תצא תלמוד לומר דבר ויצאה מביתו,
2
ג׳רבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה הימנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
3
ד׳וכתב לה, לשמה מיכן אמרו כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול כיצד היה עובר בשוק כול' מתני'.
4
ה׳וכתב, אין לי אלא כתב בדיו, בסם ובסיקרא בקומוס ובקונקנתום מנין תלמוד לומר וכתב מכל מקום.
5
ו׳ספר, אין לי אלא ספר מנין עלי קנים עלי אגוז עלי זית עלי חרוב תלמוד לומר ונתן מכל מקום, אם כן למה נאמר ספר מה ספר מיוחד שהוא של קיימא יצא דבר שאינו של קיימא רבי יהודה בן בתירה אומר מה ספר מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע יצא דבר שמחובר לקרקע.
6
ז׳כריתות, שיהא כריתות מיכן אתה אומר האומר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם על מנת שלא תשתי יין לעולם אין זה כריתות על מנת שלא תלכי לבית אביך מכאן ועד שלשים יום על מנת שלא תשתי יין מכאן ועד שלשים יום הרי זה כריתות המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים לאחר מיתתו של רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה
7
ח׳נענה רבי טרפון ואמר הלכה ונשאת לאחיו ומת בלא ולד היאך מתיבמת לא נמצא מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא למדת שאין זה כריתות.
8
ט׳אמר רבי יוסי הגלילי היכן מצינו בתורה שמותרת לאחד ואסורה לאחר אלא מותרת לאחד מותרת לכל אדם אסורה לאחד אסורה לכל אדם הא למדת שאין זה כריתות.
9
י׳אמר רבי אלעזר בן עזריה כריתות דבר הכורת בינו לבינה אמר רבי יוסי הגלילי רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה
10
י״ארבי עקיבה אומר וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה חמורה גרושה מאלמנה מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה גרושה חמורה אינו דין שתהא אסורה מן האסור לה הא למדת שאין זה כריתות
11
י״בדבר אחר הלכה ונשאת לאחד והיו לו בנים ממנה ומת ואחר כך נשאת לזה לא נמצאו בניו של ראשון ממזרים הא למדת שאין זה כריתות.
12
י״גבידה, אין לי אלא בידה מנין לרבות גגה חצרה וחורבתה תלמוד לומר ונתן מכל מקום, אם כן למה נאמר בידה מה ידה מיוחדת שהיא רשותה כך כל דבר שהוא רשותה.
13
י״דונתן בידה ושלחה מביתו, כיון שנותנו בידה משלחה מביתו מיכן אמרו הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת וכו' מתני' אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחריו וכו' מתני' סליק [פיסקא]
14