ספרי דברים ע״רSifrei Devarim 270
א׳(ב) ויצאה מביתו, מלמד שהאשה יוצאה מלפני האיש.
1
ב׳והלכה והיתה לאיש אחר, שלא תינשא עמו בשכונה.
2
ג׳אחר, כבר קראתו התורה אחר.
3
ד׳(ג) ושנאה האיש האחרון, הכתוב מבשרך שאתה עתיד לשנאותה.
4
ה׳או כי ימות האיש האחרון, הכתוב מבשרך שעתידה לקוברו
5
ו׳אין לי אלא גרושה אלמנה מנין תלמוד לומר או כי ימות האיש האחרון. אם סופנו לרבות אלמנה מה תלמוד לומר גרושה אלמנה מותרת ליבם גרושה אסורה ליבם
6
ז׳יכול אף שקלקלה על בעלה לאחר שנתגרשה תהא אסורה לחזור לו תלמוד לומר וכתב לה ספר כריתות ויצאה, היוצאה בגט תהא אסורה לחזור לו ולא שקלקלה על בעלה לאחר שנתגרשה תהא אסורה לחזור לו.
7
ח׳(ד) מנין לנותן גט ליבמתו שאסור לחזור עליה תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון. מנין לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואחר כך בא בעלה שתצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה תלמוד לומר לא יוכל [בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה] לא יוכל לשוב לקחת את אשר שילח.
8
ט׳אשר שלחה, אין לי אלא מן הנשואים לנשואים מן הארוסים לארוסים מן הארוסים לנשואים מן הנשואים לארוסים מנין תלמוד לומר לא יוכל בעלה הראשון לא יוכל הראשון לקחת את אשר שילח,
9
י׳רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר בן עזריה מן הארוסים מותרת מן הנישואים אסורה שנאמר אחרי אשר הוטמאה וחכמים אומרים בין מן הארוסים בין מן הנישואים אסורה אם כן למה נאמר אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה
10
י״אוכן הוא אומר (ירמיה ג א) הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו.
11
י״בכי תועבה היא, רבי יהודה אומר היא תועבה ואין הולד תועבה.
12
י״גולא תחטיא את הארץ, להזהיר בית דין על כך סליק פיסקא
13