ספרי דברים ש״הSifrei Devarim 305
א׳(במדבר כז יח) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון קח לך גברתן כמותך. קח לך אינו אלא בלקיחה לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשין מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו שיהא קורא עמו ושונה עמו אוכל עמו ושותה עמו וגולה לו סתריו וכן הוא אומר (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד (שם ד יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק משיב הקדוש ברוך הוא ואומר לו למשה תן לו תורגמן ליהושע ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים לו בחיי רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר ויש אומרים העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע מה היה אומר ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו כך היו דבריו של יהושע
1
ב׳רבי נתן אומר היה משה מתעצב בלבו שלא עמד אחד מבניו אמר לו הקדוש ברוך הוא במה אתה מתעצב בלבך שלא עמד אחד מבניך והלא בני אהרן אחיך כאילו בניך הם אף אדם שאני מעמיד על ישראל ילך ויעמוד על פתחו של אלעזר, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן ולא היה ראוי למלכות נטל המלכות ממנו ונתנו לבן אוהבו אמר לו אף על פי שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של בני כך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע אף על פי שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של אלעזר שנאמר (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד. באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל שנאמר (דברים לא ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ אמר לו עם זה שאני מוסר לך עדין גדיים הם עדין תינוקות הם אל תקפיד עליהם על כל מה שהם עושים שאף רבונם לא הקפיד עליהם על כל מה שעשו וכן הוא אומר (הושע יא א) כי נער ישראל ואוהבהו רבי נחמיה אומר אין לי רשות הא יש לי רשות אכניסם בצד אהלי רועים שיהו יושבים בו.
2
ג׳ומעשה ברבן יוחנן בן זכיי שהיה רוכב על גבי החמור והיו תלמידיו מהלכים אחריו וראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתם של ערביים כיון שראתה את רבן יוחנן בן זכיי נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה לו בתו של נקדימון בן גוריון אני אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת בכתובתי אמר להם רבן יוחנן בן זכיי לתלמידיו אני חתמתי על כתובתה של זו והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב של בית חמיה ושל בית ריבה זו לא היו נכנסים להשתחוות בהר הבית עד שהיו פורסים להם כלי מילת תחת רגליהם נכנסים ומשתחוים וחוזרים לבתיהם בשמחה וכל ימי בקשתי מקרא זה ומצאתיו (שה"ש א ח) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים אל תהי קורא גדיותיך אלא גויותיך שכל זמן שישראל עושים רצונו של מקום אין כל אומה ומלכות שולטת בהם וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום מוסרם ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא תחת רגלי בהמתם של אומה שפלה.
3
ד׳בשנה אחת מתו שלשה צדיקים משה ואהרן ומרים שוב לא מצאו ישראל נחת רוח אחרי משה שנאמר (זכריה יא ח) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכי בירח אחד מתו והלא בשנה אחת מתו שנאמר (תהלים מז י) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלא מתה מרים בטלה הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן מת אהרן בטל עמוד ענן וחזרו שניהם בזכות משה מת משה בטלו שלשתם ולא חזרו באותה שעה היו ישראל נפוצים וערומים מכל מצות נתקבצו כל ישראל אצל משה ואמרו לו אהרן אחיך היכן הוא אמר להם אלהים גנזו לחיי העולם הבא ולא היו מאמינים לו אמרו לו אנו יודעים בך שאכזרי אתה שמא אמר לפניך דבר שאינו הגון וקנסת עליו מיתה מה עשה הקדוש ברוך הוא הביא מטתו של אהרן ותלאה בשמי שמים והיה הקדוש ברוך הוא עומד בהספד עליו ומלאכי שרת עונים אחריו ומה היו אומרים (מלאכי ב ו) תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון.
4
ה׳באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות לך והבא לי נשמתו של משה הלך ועמד לפניו אמר לו משה תן לי נשמתך אמר לו במקום שאני יושב אין לך רשות לעמוד ואתה אומר לי תן לי נשמתך גער בו ויצא בנזיפה הלך מלאך המות והשיב דברים לפני הגבורה שוב אמר לו הקדוש ברוך הוא לך והבא לי נשמתו הלך למקומו ובקשו ולא מצאו הלך אצל הים אמר לו משה ראית אותו אמר לו מיום שהעביר את ישראל בתוכי לא ראיתיו הלך אצל הרים וגבעות אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו מיום שקבלו ישראל את התורה על הר סיני לא ראינו אותו הלך אצל גיהנם אמר לה משה ראית אותו אמרה לו שמו שמעתי אותו לא ראיתי הלך אצל מלאכי שרת אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו לך אצל בני אדם הלך אצל ישראל אמר להם משה ראיתם אותו אמרו לו אלהים הבין דרכו אלהים גנזו לחיי העולם הבא ואין כל בריה יודעת בו שנאמר (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא
5
ו׳וכיון שמת משה היה יהושע בוכה ומצעק ומתאבל עליו במרד והיה אומר אבי אבי רבי רבי אבי שגדלני רבי שלמדני תורה והיה מתאבל עליו ימים רבים עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע יהושע עד כמה אתה מתאבל והולך וכי לך בלבד מת משה והלא לא מת אלא לי שמיום שמת אבל גדול הוא לפני שנאמר (ישעיה כב יב) ויקרא ה' אלהים ביום ההוא לבכי ולמספד וגו' אלא מובטח לו שבן העולם הבא הוא שנאמר (דברים לא טז) ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבותיך וקם סליק פיסקא
6