ספרי דברים שמ״גSifrei Devarim 343
א׳(ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר, מגיד הכתוב שכשפתח משה לא פתח בצרכם של ישראל תחילה עד שפתח בשבחו של מקום משל ללוטייר שהיה עומד על הבמה ונשכר לאחד לדבר על ידיו ולא פתח בצרכי אותו האיש תחילה עד שפתח בשבחו של מלך אשרי עולם ממלכו אשרי עולם מדיינו עלינו זרחה חמה עלינו זרחה לבנה והיו אחרים מקלסים עמו ואחר כן פתח בצרכו של אותו האיש וחזר וחתם בשבחו של מלך אף משה רבינו לא פתח בצרכי ישראל עד שפתח בשבחו של מקום שנאמר ויאמר ה' מסיני בא ואחר כך פתח בצרכם של ישראל ויהי בישורון מלך חזר וחתם בשבחו של מקום אין כאל ישורון,
1
ב׳ואף דוד המלך פתח בשבחו של מקום תחילה שנאמר (תהלים קמט א) הללויה שירו לה' שיר חדש ואחר כך פתח בשבחם של ישראל (שם קמט ד) כי רוצה ה' בעמו וחזר וחתם בשבחו של מקום (שם קנ א) הללו אל בקדשו ואף שלמה בנו פתח בשבחו של מקום תחילה (דהי"ב ו יד) אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שומר הברית והחסד ואחר כך פתח בצרכם של ישראל (שם כח) רעב כי יהיה בארץ וחזר וחתם בשבחו של מקום (שם מא) קומה ה' אלהים לנוחך
2
ג׳ואף שמנה עשרה ברכות שתיקנו נביאים הראשונים שיהו ישראל מתפללים בכל יום לא פתחו בצרכם של ישראל עד שפתחו בשבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך ואחר כך מתיר אסורים ואחר כך רופא חולים ואחר כך מודים אנחנו לך.
3
ד׳ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא מרוח אחת נגלה אלא מארבע רוחות שנאמר ויאמר ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואיזו היא רוח רביעית (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבא.
4
ה׳דבר אחר כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד אמר להם אלא בארבעה לשונות שנאמר ויאמר ה' מסיני בא זה לשון עברי וזרח משעיר למו זה לשון רומי הופיע מהר פארן זה לשון ערבי ואתה מרבבות קדש זה לשון ארמי.
5
ו׳דבר אחר ויאמר ה' מסיני בא, כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד הוא נגלה אלא על כל האומות, תחילה הלך אצל בני עשו אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות כ יג) לא תרצח אמרו כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא שנאמר (בראשית כז כב) והידים ידי עשו (שם כז מ) ועל חרבך תחיה הלך אצל בני עמון ומואב אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות שם) לא תנאף אמרו לו כל עצמה של ערוה להם היא שנאמר (בראשית יט לו) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן הלך אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם (שמות שם) לא תגנוב אמרו לו כל עצמם אביהם ליסטים היה שנאמר (בראשית טז יב) והוא יהיה פרא אדם וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה שנאמר (תהלים קלח ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך יכול שמעו וקבלו תלמוד לומר (מיכה ה יד) ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו לא דיים שלא שמעו אלא אפילו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך נתנם לישראל, משל לאחד ששילח את חמורו וכלבו לגרן והטעינו לחמור לתך ולכלב שלש סאים היה החמור מהלך והכלב מלחית פרק ממנו סאה ונתנו על החמור וכן שיני וכן שלישי כך ישראל קבלו את התורה בפירושיה ובדקדוקיה אף אותם שבע מצות שלא יכלו בני נח לעמוד בהם ופרקום באו ישראל וקבלום לכך נאמר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו.
6
ז׳דבר אחר וזרח משעיר למו, כשעומד הקדוש ברוך הוא ליפרע משעיר עתיד להרעיש את העולם כולו על יושביו כדרך שהרעיש במתן תורה שנאמר (שופטים ה ד) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם שחקים יזלו מים ואומר (בראשית כה כו) ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב אמר להם הקדוש ברוך הוא אין כל אומה ולשון נכנסת ביניכם.
7
ח׳משל למלך שהיה מבקש ליתן מתנה לאחד מבניו והיה המלך מתירא מפני אחיו ומפני אוהביו ומפני קרוביו מה עשה אותו הבן עמד ופרכס את עצמו וספר את שערו אמר לו המלך לך אני נותן מתנה כך כשבא אברהם אבינו לעולם יצא ממנו פסולת ישמעאל ובני קטורה חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים וכשבא יצחק יצא ממנו פסולת עשו וכל אלופי אדום חזרו להיות רעים יותר מן הראשונים וכשבא יעקב לא יצא ממנו פסולת אלא נולדו כל בניו תמימים כענין שנאמר (בראשית כה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אני נותן את התורה לכך נאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו.
8
ט׳דבר אחר מסיני בא כשנגלה הקדוש ברוך היא ליתן את התורה הרעיש כל העולם על יושביו שנאמר (תהלים כט ג) קול ה' על המים ואומר קול ה' בכח באותה שעה נתקבצו כל האומות אצל בלעם אמרו לו כמדומים אנו הקדוש ברוך הוא מחריב את העולם במים אמר להם (בראשית ט טו) לא יהיה עוד המים למבול אמרו לו מה הקול הזה אמר להם (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה שנאמר (איוב יב טז) עמו עוז ותושיה אמרו לו אם כן (תהלים כט יא) ה' יברך את עמו בשלום.
9
י׳הופיע מהר פארן, ארבע הופעות הם ראשונה במצרים שנאמר (תהלים פ ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה שניה בשעת מתן תורה שנאמר הופיע מהר פארן שלישית לימות גוג ומגוג, שנאמר (שם צד א) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע רביעית לימות המשיח שנאמר (שם נ ב) מציון מכלל יופי אלהים הופיע.
10
י״אואתא מרבבות קדש, שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם כשהוא עושה משתה לבנו וכשהוא שמח בחופתו מראה הוא את גנזיו ואת כל אשר לו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ואתא מרבבות קדש ולא כל רבבות קודש.
11
י״בדבר אחר ואתא מרבבות קדש, מלך בשר ודם יושב בתוך פלטיא שלו יש בה בני אדם נאים ממנו בני אדם משובחים ממנו בני אדם גבורים ממנו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ואתא מרבבות קדש אות הוא בתוך רבבות קודש וכשנגלה על הים מיד הכירוהו שנאמר (שמות טו ב) זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנו כך היו אומות העולם שואלים את ישראל ואומרים להם מה (שיר השירים ה ט) דודך מדוד שכך אתם מומתים עליו כענין שנאמר (שם א ג) על כן עלמות אהבוך ואומר (תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום כולכם נאים כולכם גבורים בואו ונתערבה יחד וישראל אומרים נאמר לכם מקצת שבחו ואתם מכירים אותו (שיר השירים ה י-טז) דודי צח ואדום, ראשו כתם פז, עיניו כיונים על אפיקי מים, לחייו כערוגת הבשם, ידיו גלילי זהב, שוקיו עמודי שש, חכו ממתקים וכולו ממתקים כיון ששמעו אומות העולם נאותו ושבחו של הקדוש ברוך הוא אמרו להם נבא עמכם שנאמר (שם ו א) אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך מה ישראל אומרים להם אין להם חלק בו, (שם ו ג) אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים.
12
י״גמימינו אש דת למו, כשהיה הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא היה יוצא דרך ימינו של הקדוש ברוך הוא לשמאל ישראל ועוקב את מחנה ישראל שנים עשר מיל על שנים עשר מיל וחוזר ובא דרך ימינם של ישראל לשמאלו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא מקבלו בימינו וחוקקו בלוח והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו שנאמר (תהלים כט ז) קול ה' חוצב להבות אש.
13
י״דמימינו אש דת למו, מגיד שדברי תורה משולים באש מה אש נתנה מן השמים כך דברי תורה נתנו מן השמים שנאמר (שמות כ יט) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם מה אש חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם מה אש קרוב לה אדם נכוה רחוק ממנה צונן כך דברי תורה כל זמן שאדם עמל בהם חיים הם לו פרש מהם ממיתים אותו מה אש משתמשים בה בעולם הזה ולעולם הבא כך דברי תורה משתמשים בהם בעולם הזה ולעולם הבא מה אש כל המשתמש בה עושה גופו רושם כך דברי תורה כל המשתמש בהם עושה גופו רושם מה אש עמלים בה ניכרים בין הבריות כך תלמידי חכמים ניכרים בהלוכם ובדבורם ובעטפתם בשוק.
14
ט״ואש דת למו, אלולא דת שנתנה עמה אין אדם יכול לעמוד בה סליק פיסקא
15