ספרי דברים ל״זSifrei Devarim 37
א׳והיה עקב. (יא י) כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, הרי זו נאמרה הפסה לישראל בשעה שיצאו ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נכנס לארץ יפה כזו, אמר להם המקום, כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים, מגיד שארץ ישראל משובחת ממנה.
1
ב׳בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים תלמוד לומר (במדבר יג כב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים, צוען מה היה, מקום מלכות וכן הוא אומר (ישעיה ל ד) כי היו בצוען שריו וגו', חברון מה היתה, פסולת של ארץ ישראל שנאמר (בראשית לה כז) ממרא קרית הארבע היא חברון, והרי דברים קל וחומר, אם חברון פסולת של ארץ ישראל, הרי היא משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות. קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
2
ג׳ואם תאמר לא מי שבנה את זו בנה את זו, תלמוד לומר (שם י ו) ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, חם לפי שבנה את זו בנה את זו, איפשר שבנה את הכעור ואחר כך בנה את הנאה אלא בנה את הנאה ואחר כך בנה את הכעור, משל לאדם שבנה שני טרקלינים אחד נאה ואחד כעור, אין בונה את הכעור ואחר כך בונה את הנאה אלא בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור, שפסולתו של ראשון מכניס בשני, הא לפי שהיתה חברון משובחת ממנה היא נבנת תחילה.
3
ד׳וכן אתה מוצא בדרכי מקום, שכל מי שחביב קודם את חבירו, תורה לפי שחביבה מכל נבראת קודם לכל שנאמר (משלי ח כב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, ואומר (שם ח כג) מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ, בית המקדש לפי שחביב מכל, נברא לפני כל, שנאמר (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, ארץ ישראל שחביבה מכל נבראת לפני כל, שנאמר (משלי ח כו) עד לא עשה ארץ וחוצות, (ארץ אלו שאר ארצות, וחוצות אלו מדברות, תבל זו ארץ ישראל).
4
ה׳רבי שמעון בן יוחי אומר תבל זו ארץ ישראל שנאמר (שם ח לא) משחקת בתבל ארצו, למה נקרא שמה תבל, שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ויש בזו מה שאין בזו אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, שנאמר (דברים ח ט) לא תחסר כל בה.
5
ו׳דבר אחר ארץ, אלו שאר ארצות, וחוצות, אלו מדברות, תבל, זו ארץ ישראל, למה נקרא שמה תבל על שם תבל שבתוכה, איזהו תבל שבתוכה זו תורה שנאמר (איכה ב ט) בגוים אין תורה, מיכן שהתורה בארץ ישראל
6
ז׳וכן אתה מוצא בסנחריב כשבא לפתות את ישראל מה אמר להם (מ"ב יח לב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, אל ארץ יפה מארצכם אין כתוב כאן אלא אל ארץ כארצכם, והלא דברים קל וחומר, אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
7
ח׳רבי שמעון בן יוחי אומר, שוטה היה זה ולא היה יודע לפתות, משל לאדם שהלך לישא אשה, אמר לה, אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן אין זה פתוי, כיצד אומר לה, אביך הדיוט ואני מלך אביך עני ואני עשיר אביך מאכילך ירק וקטנית ואני מאכילך בשר ודגים אביך משקך יין חדש ואני משקך יין ישן אביך מוליכך למרחץ ברגלך ואני מוליכך בגלגטיקא. והלא דברים קל וחומר, אם מי שבא לומר שבחה של ארצו לא אמר גנייה של ארץ ישראל קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
8
ט׳הרי הוא אומר (דברים ג ט) צידונים יקראו לחרמון שריון והאמרי יקראו לו שניר ובמקום אחר הוא אומר (שם ד מח) ועד הר שיאון הוא חרמון, נמצא קרוי ארבעה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם לכך, אלא שהיו ארבע מלכיות מתכתשות עליו, זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי והלא דברים קל וחומר, אם פסולת הרי ישראל ארבע מלכיות מתכתשות עליה קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
9
י׳כיוצא בו אתה אומר (יהושע טו מט) ודנה וקרית סנה היא דביר, ובמקום אחר הוא אומר (שם טו טו) ושם דביר לפנים קרית ספר, נמצאת קרויה שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליה זו אומרת תקרא על שמי וזו אומרת תקרא על שמי, והלא דברים קל וחומר, אם פסולת ערי ישראל ארבע מלכיות מתכתשות עליה קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
10
י״אכיוצא בו אתה אומר (דברים לב מט) עלה אל הר העברים הזה הר נבו, ובמקום אחר הוא אומר (שם ג כז) עלה ראש הפסגה, נמצא קרוי שלשה שמות, וכי מה צורך לבאי העולם בכך אלא שהיו שלש מלכיות מתכתשות עליו זו אומרת יקרא על שמי וזו אומרת יקרא על שמי, והלא דברים קל וחומר, אם פסולת הרי ארץ ישראל שלש מלכיות מתכתשות עליו קל וחומר לשבחה של ארץ ישראל.
11
י״בהרי הוא אומר (ירמיה ג יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים, ארץ שעשויה חוילאות חוילאות למלכים ולשלטונים, שכל מלך ושלטון שלא קנה בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום.
12
י״גרבי יהודה אומר, וכי אחד ושלשים מלך שהיו לשעבר כולם היו בארץ ישראל אלא כדרך שעושים ברומי עכשו שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטירות וחוילאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום.
13
י״דנחלת צבי, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות,
14
ט״ודבר אחר מה צבי זה כשאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך ארץ ישראל אין מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושים את התורה,
15
ט״זמה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל הארצות, אי קלים לא יהו שמנים תלמוד לומר (דברים יא ט) ארץ זבת חלב ודבש, שמנים כחלב ומתוקים כדבש וכן הוא אומר (ישעיה ה א) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן, מה שור זה אין בו גבוה מקרניו כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות או מה שור זה אין בו פסולת מקרניו כך ארץ ישראל פסולה מכל הארצות תלמוד לומר בקרן בן שמן, שמנה היא ארץ ישראל, ללמדך שגבוה מחבירו משובח מחבירו, ארץ ישראל לפי שגבוהה מכל משובחת מכל שנאמר (במדבר יג ל) עלה נעלה וירשנו אותה, (שם שם כא) ויעלו ויתורו את הארץ, (שם שם כב) ויעלו בנגב (בראשית מה כה) ויעלו ממצרים. בית המקדש שגבוה מכל משובח מכל שנאמר (דברים יז ח) וקמת ועלית אל המקום, ואומר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ה', ואומר (ירמיה לא ה) כי יש יום קראו נוצרים וגו' סליק פיסקא
16