ספרי דברים מ״חSifrei Devarim 48
א׳(כב) כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, למה נאמר לפי שנאמר והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה ישב לו ולא ישנה תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שכשם שאדם צריך להזהר בסלעו שלא תאבד כך צריך להזהר בתלמודו שלא יאבד וכן הוא אומר (משלי ב ד) אם תבקשנה ככסף מה כסף קשה לקנותו כך דברי תורה קשים לקנותם או מה כסף קשה לאבדו כך דברי תורה קשים לאבדם תלמוד לומר (איוב כח יז) לא יערכנה זהב וזכוכית קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית, (שם) ותמורתה כלי פז היה
1
ב׳רבי ישמעאל אומר (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו אמר לו הוי זהיר בצפור זו לבני אם אבדת אותו לא תהא סבור צפור באיסר אבדת אלא כאילו נפשך אבדת וכן הוא אומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריק הוא הוא חייכם.
2
ג׳רבי שמעון בן יוחי אומר משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו זה שהיה מצרף דינר ואוכלו נמצא אין בידו כלום וזה שמצרף דינר ומניחו נמצא מעשיר לאחר זמן כך תלמידי חכמים למד שנים שלשה דברים ביום שנים שלשה פרקים בשבת שתים שלש פרשיות בחדש נמצא מעשיר לאחר זמן ועליו הוא אומר (משלי יג יא) וקובץ על יד ירבה וזה שאומר היום אני למד למחר אני למד היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום ועליו הוא אומר (שם י ה) אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש, ואומר (משלי כ ד) מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין ואומר (קהלת יא ד) שומר רוח לא יזרע ואומר (משלי כד ל-לא) על שדה איש עצל עברתי וגו' והנה עלה כולו קמשונים וגו' על שדה איש עצל עברתי זה שקנה שדה כבר ועל כרם אדם חסר לב זה שקנה כרם כבר הואיל וקנה שדה וקנה כרם וקרוי איש וקרוי אדם למה נקרא עצל וחסר לב שקנה שדה וקנה כרם ולא עמל בהם מנין שסופו להניח שנים שלשה דברים בפרשה שנאמר והנה עלה כלו קמשונים ומנין שמבקש פתחה של פרשה ואינו מוצא שנאמר כסו פניו חרולים, ועליו הוא אומר וגדר אבניו נהרסה מתוך שראה שלא עמדה בידו הוא יושב מטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של חכמים, מה ענשו של זה בא שלמה ופירש עליו בקבלה (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש הא כל הפורץ גדרם של חכמים לסוף שפורעניות באות עליו.
3
ד׳רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר (משלי כז ז) נפש שבעה תבוס נופת תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד. דבר אחר נפש שבעה תבוס נופת מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סובין בפני עצמם קיבר בפני עצמו כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר.
4
ה׳רבי יהודה אומר תלמיד שכחו יפה דומה לספוג שסופג את הכל שני לו דומה למוך שאינו סופג אלא צרכו זה שאומר דיי מה ששנה לי רבי. רבי שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (משלי ה טו) שתה מים מבורך וגו' שנה ממי שעמך בעיר ואחר כך הפרש בכל מקום וכן הוא אומר (שם לא יד) היתה כאניות סוחר. רבי שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך שתה מימיו שבראך ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. רבי עקיבה אומר הרי הוא אומר שתה מים מבורך באר מתחלתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו לא היה אלא מה שבתוכו כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר לא היה אלא מה שלמד, ונוזלים מתוך בארך, דומה לבאר מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ולמדים הימינו וכן הוא אומר (שם ה טז) יפוצו מעינותיך וגו' נמשלו דברי תורה למים מה מים חיים לעולם כך דברי תורה חיים לעולם שנאמר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם שנאמר (תהלים קיט קמ) צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה מה מים משיבים נפשו של אדם שנאמר (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם שנאמר (תהלים יט ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש מה מים חנם לעולם כך דברי תורה חנם לעולם שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים מה מים אין להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים שנאמר (משלי ג טו) יקרה היא מפנינים וגו'
5
ו׳או מה מים אין משמחים את הלב כך דברי תורה אין משמחים את הלב תלמוד לומר (שה"ש א ב) כי טובים דודיך מיין מה יין משמח את הלב כך דברי תורה משמחים את הלב שנאמר (תהלים יט ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב מה יין אי אתה טועם בו טעם מתחלתו וכל זמן שמתישן בקנקן סופו להשביח כך דברי תורה כל זמן שמתישנים בגוף סופם להשביח שנאמר (איוב יב יב) בישישים חכמה וגו' מה יין אי איפשר לו להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בירוד שבכלים בכלי חרס כך דברי תורה אין מתקיימים במי שהוא בעיניו ככלי כסף וככלי זהב אלא במי שהוא בעיניו כירוד שבכלים ככלי חרס
6
ז׳או מה יין פעמים שהוא רע לראש ורע לגוף יכול אף דברי תורה כן תלמוד לומר (שה"ש א ג) לריח שמניך טובים מה שמן יפה לראש ויפה לגוף כך דברי תורה יפים לראש ויפים לגוף שנאמר (משלי א ט) כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך וגו' ואומר (שם ד ט) תתן לראשך לוית חן נמשלו דברי תורה בשמן ודבש שנאמר (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים.
7
ח׳דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו שנאמר כי אם שמור תשמרון, ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו תלמוד לומר (דברים ח יט) והיה אם שכח תשכח אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו שנאמר (משלי כג ה) התעיף עיניך בו ואיננו וכתוב במגילת חריסים יום תעזבני יומים אעזבך.
8
ט׳דבר אחר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, שמא תאמר ישנו בני הזקנים ישנו בני הגדולים ישנו בני הנביאים תלמוד לומר כי אם שמור תשמרון מגיד שהכל שוים בתורה וכן הוא אומר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כהנים לוים וישראלים אין כתוב כאן אלא קהלת יעקב, וכן הוא אומר (שם כט ט) אתם נצבים היום כלכם מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה תורה משתכחת מה אילו לא עמד שפן בשעתו עזרא בשעתו רבי עקיבה בשעתו לא היתה תורה משתכחת ואומר (משלי טו כג) ודבר בעתו מה טוב דבר שאמר זה שקול כנגד הכל. הרי הוא אומר (עמוס ח יב) ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בככר לידע אם תחילה הוא אם שניה רבי שמעון בן יוחי אומר אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל והלא כבר נאמר (דברים לא כא) כי לא תשכח מפי זרעו אלא איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר ולא ימצאו דבר ברור.
9
י׳דבר אחר כי אם שמור תשמרון, שמא תאמר הריני למד פרשה קשה ומניח את הקלה תלמוד לומר (שם לב מז) כי לא דבר רק הוא מכם דבר שאתם אומרים ריקן הוא הוא חייכם שלא תאמר למדתי הלכות דיי תלמוד לומר מצוה המצוה כל המצוה למוד מדרש הלכות והגדות, וכן הוא אומר (שם ח ג) כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם זה מדרש, כי על כל מוצא פי ה' אלו הלכות והגדות וכן הוא אומר (משלי כז יא) חכם בני וגו' ואומר (שם כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני רבי שמעון בן מנסיא אומר אין לי אלא אביו שבארץ אביו שבשמים מנין תלמוד לומר גם אני לרבות אביו שבשמים.
10
י״אאשר אנכי מצוה אתכם לעשותה, למה נאמר לפי שנאמר כי אם שמור תשמרון שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה ישב לו ולא יעשה תלמוד לומר לעשותה תשובתה לעשותה, למד אדם תורה הרי בידו מצוה אחת למד ושמר הרי בידו שתי מצות למד ושמר ועשה אין למעלה הימנו.
11
י״בלאהבה, שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים לעולם הבא תלמוד לומר לאהבה, למוד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא, וכן הוא אומר (שם ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' ואומר (שם ד כב) כי חיים הם למוצאיהם ואומר (משלי ד ט) תתן לראשך לוית חן בעולם הזה, עטרת תפארת תמגנך בעולם הבא, (שם ג טז) אורך ימים בימינה לעולם הבא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר עשה דברים לשם פעולתם דבר בהם לשמם. הוא היה אומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא המשתמש בכלי שנברא בו העולם על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא סליק פיסקא
12