ספרי זוטא י״א:ח׳Sifrei Zuta 11:8
א׳שטו העם ולקטו, יכול משהיו מצטערים בשעת לקיטתו היו מתרעמין ת״ל שטו העם ולקטו לפתח ביתו היה יוצא ומפרנס צרכו וצורך ביתו ואח״כ וחם השמש ונמס. כתיב שטו העם ולקטו וכתיב ויצא העם ולקטו וכתיב וברדת הטל על המחנה הא כאיזה צד צדיקים מוצאין אותו על פתח בתיהן בינונים יוצאין ללקוט רשעים שטו ולוקטין. וטחנו ברחים, והלא לא ירד לרחים מעולם אלא מלמד שהיה משתנה לכל הנטחנים ברחים:
1
ב׳או דכו במדוכה, והלא לא ירד למדוכה למעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנידוכין במדוכה. יכול שאין לי שהיה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין אתה אומר כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הוצרכה אשה למיני בשמים אלא היו מתעשנות מן המן ת״ל או דכו במדוכה ונאמר זה ארבעים שנה י״י אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב ז) לא היו חסרין אלא דבר כלומר כל מה שאתה שואל היה ניתן לך אלו דברת בפיך:
2
ג׳ובשלו בפרור, והלא לא ירד לקדרה לעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל המתבשלין בקדרה:
3
ד׳ועשו אותו עוגות, והלא לא ירד להם לתנור מעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנאפים בתנור יכול שאין לי שלא היה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין לכל הנלקטין בשדה ת״ל לקטו ולקטו. משל באדם שהוא אומר לחבירו רוצה אני לאכול תאנים רוצה אני לאכול ענבים כך היה המן (משתנהה) [משתנה] להן לכל הנלקטים בשדה:
4
ה׳והיה טעמו כטעם לשד השמן, הדבר הזה אמור נוטריקון הדבר הזה משמש לשלשה דברים לייש ושמן ודבש כליש שהוא ערוך בשמן ומקוטף בדבש זו היתה בריתו של מן וכך היו כשרים אוכלים אותו. לשד השמן מה הדד הזה שהוא עיקר לתינוק והכל טפילה לו כך היה המן עיקר לישראל והכל טפילה לו. ד״א לשד השמן מה הדד שהוא מין אחד ובו מינים הרבה לכך אומרין לאשה אל תאכלי שום אל תאכלי בצל בשביל התינוק. ד״א לשד השמן מה הדד התינוק יונק ממנו כל היום ואינו ניזוק כך היו ישראל אוכלין המן ואינן נזוקין. ד״א לשד השמן מה הדד התינוק מצטער בשעה שהוא פורש ממנו כך נצטערו ישראל בשעה שפירשו מן המן. וישבת (העם) [המן] ממחרת וגו' (יהושע ה יב) אלו היה לישראל מאותה הקניטה שקנטו באותו היום שמת משה שהיו אוכלין ממנה ארבעים יום לא אכלו מתבואת ארץ כנען. כת' לחם וכת' שמן וכת' דבש הא כאיזה צד לחם לנערים שמן לתינוק דבש לזקנים:
5