שמלה חדשה, טריפות העצמות א׳Simlah Chadashah, Bone Disqualifications 1
א׳דין שבורה או שמוטה ברגלי בהמה ועוף ובו י"ג סעיפים:
קולית שנשמט מהגוף דהיינו שניזוז ממקומו בתוך האסיתא ולא יצא מהאסיתא אם אין הפ"מ טריפה אפי' בודק בניביה ורואה שהם שלמים ובריאים ובהפ"מ בודק בניביה אם הם שלמים ויפים ובריאי' כשר אבל אם נפסק ואף שהוא בקי ומבין שבודאי לא נתעכלו טריפה אף בהפ"מ וכן אם לא בדקו כלל בניביה או שהמורה יודע בעצמו שאינו בקי בבדיקה להבין אם יש עיכול אע"ג שרואה שלא נפסקו טריפה אף בהפ"מ וכן אם נאבד ולא בדקו טריפה אף בה"מ וכ"ז דוקא כשעור ובשר שלמים סביב השבירה שאין בהם נקב כלל אז אף על פי שהעור ובשר נקלפים מעל העצם ואינם דבוקים בו כשר בהפ"מ כשבודק בניביה וכן אפי' הם מרודדים או ניטל שלישיתו התחתון רק שלא יהי' בהם לקותא בהעו"ב ואם יש נקב בעו"ב נגד השבירה אז בעינן שיהי' עו"ב חופין רוב היקף השבירה בכל דיני חיפוי שלא יהיה נקלף ולא מרודד ושאר דברים המבוארים בי"ד סי' נ"ה מסעיף ז' והלאה ע"ש ואז ג"כ כשר בהפ"מ כשבודק בניביה ואם יש נקב בעור אם הבשר שלם בכל סביבותיו לא בעינן עו"ב חופין רובו בכל דיני חיפוי הנ"ל ואם יש נקב בבשר והעור שלם בכל סביבותיו אז כשר ג"כ אם על כ"פ רוב היקפו של השביר' יש עור ובשר חופה דהיינו שלא יהי' מתלקט הבשר שתחת העור או מרודד ונקלף וניטל שלישיתו התחתון וכה"ג וכן שלא יהיה בבשר לקותא אבל אם יש נקב בעור ובשר או בבשר לבד והמותר השלם אינו חופה רוב היקף בכל דיני חיפוי טריפה אם אחר שבדק בניבי' והיו שלמים ובריאים נאבד ולא נבדק אם עו"ב חופין ואפי' ראה שהיה נקב בעו"ב ולא בדק אם הי' חיפוי כדינו כשר אבל אם הוא עדיין לפנינו והמורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה אם איעכול ניבי' וגם נפסק ולא נשמט העצם כשר בהמ' שנבראת שמוטה מתחלת בריית' ה"ז ספק טריפ' טריפות זה דבוק' דאטמא דשף מדוכתיה נוהג אף היכא שהבוכנא דבוקה היטב באסיתא ואינה מתנדנדת כלל רק שנפרך ונשבר מקצת עצם מהבוכנא דהיינו מקצת רחבה ושאר הבוכנא דבוקה באסיתא כראוי זה ג"כ בכלל שמוטה יחשב וכל שנתעכלו ניבי' טריפה וכן כשנפסק דתו לא בקיאינן בעיכול כדלעי' הא דמטרפינן באיעכול ניבי' היינו דוק' רובן או עכ"פ מחציתן אבל נתעכלו מיעוטן כשר הא דמכשרינן בדלא איעכול ניבי' היינו ב' מיני ניבי' חדא היתרות שבעצם הכף שאוחזת העצם השני מלמעלה על העצם והשני הגיד הדק שבראש העצם המחברו בתוך החור וכל שנתעכל א' מאלו השנים ה"ז ספק טריפה וכשנתעכלו שניהם ה"ז ודאי טריפה ואם שניהם לא נתעכלו ואחד מהם נפסק ה"ז כשר בהפ"מ ואם בדק היתירות וראה שלא נפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הקטן הנזכר כשר בהפ"מ אבל אם בדק אותו הגיד הדק ונאבד ולא בדק היתירות טריפה והיכא דבדק היתירות וראה שנפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הדק אפשר לאסור ומ"מ המקיל לא הפסיד יראה לי שבהמה הצולעת על יריכה וניכר בחיי' שהבוקא מתנדנדת תוך האסיתא דה"ל שמוטה ומחזקי' לה לספק טריפה עד שתיבדק בהפ"מ כדינו אם אח"כ חזרה ונתרפאה ושוב אינה צולעת ורואין שהבוכנא תוך האסיתא מחוברת והולכת כדרך כל הבהמות כשרה ואינה צריכה בדיקה כלל אם נשחטה ולא עוד אלא אפי' אם בדקה אחר שחיטה וראה שנפסק ניבי' אך לא נתעכל כשירה אבל אני מסתפק אם בדקה אחר שחיטה ומצא הניבי' נתעכל אם יש להכשיר בזה בהמה הצולעת מחמת שנשמט הקולית מדוכתי' מותר למוכר לנכרי (ע' מהד"ב):
קולית שנשמט מהגוף דהיינו שניזוז ממקומו בתוך האסיתא ולא יצא מהאסיתא אם אין הפ"מ טריפה אפי' בודק בניביה ורואה שהם שלמים ובריאים ובהפ"מ בודק בניביה אם הם שלמים ויפים ובריאי' כשר אבל אם נפסק ואף שהוא בקי ומבין שבודאי לא נתעכלו טריפה אף בהפ"מ וכן אם לא בדקו כלל בניביה או שהמורה יודע בעצמו שאינו בקי בבדיקה להבין אם יש עיכול אע"ג שרואה שלא נפסקו טריפה אף בהפ"מ וכן אם נאבד ולא בדקו טריפה אף בה"מ וכ"ז דוקא כשעור ובשר שלמים סביב השבירה שאין בהם נקב כלל אז אף על פי שהעור ובשר נקלפים מעל העצם ואינם דבוקים בו כשר בהפ"מ כשבודק בניביה וכן אפי' הם מרודדים או ניטל שלישיתו התחתון רק שלא יהי' בהם לקותא בהעו"ב ואם יש נקב בעו"ב נגד השבירה אז בעינן שיהי' עו"ב חופין רוב היקף השבירה בכל דיני חיפוי שלא יהיה נקלף ולא מרודד ושאר דברים המבוארים בי"ד סי' נ"ה מסעיף ז' והלאה ע"ש ואז ג"כ כשר בהפ"מ כשבודק בניביה ואם יש נקב בעור אם הבשר שלם בכל סביבותיו לא בעינן עו"ב חופין רובו בכל דיני חיפוי הנ"ל ואם יש נקב בבשר והעור שלם בכל סביבותיו אז כשר ג"כ אם על כ"פ רוב היקפו של השביר' יש עור ובשר חופה דהיינו שלא יהי' מתלקט הבשר שתחת העור או מרודד ונקלף וניטל שלישיתו התחתון וכה"ג וכן שלא יהיה בבשר לקותא אבל אם יש נקב בעור ובשר או בבשר לבד והמותר השלם אינו חופה רוב היקף בכל דיני חיפוי טריפה אם אחר שבדק בניבי' והיו שלמים ובריאים נאבד ולא נבדק אם עו"ב חופין ואפי' ראה שהיה נקב בעו"ב ולא בדק אם הי' חיפוי כדינו כשר אבל אם הוא עדיין לפנינו והמורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה אם איעכול ניבי' וגם נפסק ולא נשמט העצם כשר בהמ' שנבראת שמוטה מתחלת בריית' ה"ז ספק טריפ' טריפות זה דבוק' דאטמא דשף מדוכתיה נוהג אף היכא שהבוכנא דבוקה היטב באסיתא ואינה מתנדנדת כלל רק שנפרך ונשבר מקצת עצם מהבוכנא דהיינו מקצת רחבה ושאר הבוכנא דבוקה באסיתא כראוי זה ג"כ בכלל שמוטה יחשב וכל שנתעכלו ניבי' טריפה וכן כשנפסק דתו לא בקיאינן בעיכול כדלעי' הא דמטרפינן באיעכול ניבי' היינו דוק' רובן או עכ"פ מחציתן אבל נתעכלו מיעוטן כשר הא דמכשרינן בדלא איעכול ניבי' היינו ב' מיני ניבי' חדא היתרות שבעצם הכף שאוחזת העצם השני מלמעלה על העצם והשני הגיד הדק שבראש העצם המחברו בתוך החור וכל שנתעכל א' מאלו השנים ה"ז ספק טריפה וכשנתעכלו שניהם ה"ז ודאי טריפה ואם שניהם לא נתעכלו ואחד מהם נפסק ה"ז כשר בהפ"מ ואם בדק היתירות וראה שלא נפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הקטן הנזכר כשר בהפ"מ אבל אם בדק אותו הגיד הדק ונאבד ולא בדק היתירות טריפה והיכא דבדק היתירות וראה שנפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הדק אפשר לאסור ומ"מ המקיל לא הפסיד יראה לי שבהמה הצולעת על יריכה וניכר בחיי' שהבוקא מתנדנדת תוך האסיתא דה"ל שמוטה ומחזקי' לה לספק טריפה עד שתיבדק בהפ"מ כדינו אם אח"כ חזרה ונתרפאה ושוב אינה צולעת ורואין שהבוכנא תוך האסיתא מחוברת והולכת כדרך כל הבהמות כשרה ואינה צריכה בדיקה כלל אם נשחטה ולא עוד אלא אפי' אם בדקה אחר שחיטה וראה שנפסק ניבי' אך לא נתעכל כשירה אבל אני מסתפק אם בדקה אחר שחיטה ומצא הניבי' נתעכל אם יש להכשיר בזה בהמה הצולעת מחמת שנשמט הקולית מדוכתי' מותר למוכר לנכרי (ע' מהד"ב):
1
ב׳קולית שנשמט מחיבורו ונשבר לגמרי דהיינו שיצא הבוכנא כולה מחורו מתוך האסיתא טריפה אפי' לא איעכול ניביה ואפי' עור ובשר שלם בלי שום נקב ודבוקיהג"כ לעצם בכל דיני חיפוי ונ"ל דאפי' אם יש ספק בזה אם יצא הבוכנ' מתוך האסיתא או לא ולא נבדק טריפ' מספק בהמה שנבראת כך מתחלת ברייתא שהבוכנא יוצא מהאסית' לגמרי ה"ז ספק טריפה אם הוחזר הבוכנא להאסיתא בידי אדם או מעצמה ואפילו חזרה ונתרפאה אח"כ לגמרי טריפה (עיין מהד"ב) בהמה זו שיצא כל הבוכנא מהאסיתא מותר למוכרה לנכרי:
2
ג׳קולית שנשבר סמוך לגוף ולא נקשר כלל אסור אפי' בהפ"מ ואפי' בדקו בניבי' והם שלמים ויפים וגם העו"ב שלימים בלי שום נקב וגם דבוקים לעצם ושאר דיני חיפוי מיהו בהפסד מרובה וסעודת מצוה ביחד וכה"ג יש להתיר כשהעו"ב שלם בלי שום נקב (ע' מהד"ב אות ט') ואפי' אינם דבוקים לעצם וגם שאר דיני חיפוי אין בהם רק שלא יהיה בהם לקותא ובדקו ג"כ בניבי' שלא נפסקו ולא נתעכלו אבל אם חסר א' מאלו התנאים כגון אם לא בדקו בניבי' אסור אפילו בהפ"מ וס"מ וכן אם בדק בניבי' וראה שנפסקו ולא נתעכלו וכן אם יש נקב בעור לבד או בבשר לבד אף שהשאר עו"ב יש בהם דיני חיפוי וכן אם יש לקותא בבשר לבד אבל לקותא בעור לבד אינו מזיק וכן אם בדק בניבי' רק שלא בדק בעו"ב אם הוא שלם טריפה ג"כ בכל ענין כל מה שנזכר כאן שלא יהיה לקותא היינו אפי' שינוי מראה מקרי לקותא מה שאמרנו שאם נפסקו ניבי' אף שלא נתעכלו טריפה אף בהפ"מ וס"מ היינו דווקא אם נפסקו היתירות וגם הגיד הדק אבל אם א' מהם נפסק או זה או זה ושניהם לא נתעכלו דינם כלא נפסקו ושרי בהפ"מ וס"מ ויותר מזה נראה לי דמה שאמרנו דבשלא בדק בניבי' אסור אף בהפ"מ וס"מ היינו נמי דוקא כשלא בדק לא היתירות ולא הגיד הדק אבל אם בדק א' מהם או זה או זה ונאבד ולא בדק השני שרי בהפ"מ וס"מ אך אם בדק אחד מהם וראה שנפסק ולא נתעכל ונאבד ולא בדק השני כלל בהא ודאי אסור אף בהפ"מ וס"מ שעור סמוך לגוף היינו ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף בינוני אגודל ובשאר עופות הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (ע' מהד"ב אות ט) בהמה או עוף שנשבר סמוך לגוף מותר למוכרה לנכרי יראה לי דאם בא נשבר סמוך לגוף לפני המורה וראה שהעו"ב שלם ולא בדק בניבי' וגם לא מדד אם יש השיעור הנ"ל אגודל בעוף או בבהמה שיעורא דידהו ונאבד דיש להתיר בהפ"מ וס"מ וכן אפי' אם בדק בניבי' וראה שנפסקו ולא נתעכלו ולא מדד השיעור ונאבד. אכן אם כבר בדק וראה שנתעכלו ולא מדד אסור בכל ענין השיעורים הנ"ל בעוף ובבהמה היינו לבד הבוכנא התחוב בתוך האסיתא לולי דמסתפינא הייתי אומר בנשבר סמוך לגוף ועו"ב שלם בלי נקב ובדק היתירות וראה שנתעכלו ובדק הגיד הדק והיה שלם ויפה דכשר בהפ"מ וס"מ אלא דמסתפינא להקל כ"כ וחלילה לסמוך ע"ז אכן אם בדק הגיד הדק ורא' שנתעכל ושוב בדק היתירו' והם שלמים ויפים נ"ל דהמקיל אין לגעור בו בהפ"מ וס"מ ולכן טוב שלא לבדוק בתחלה רק היתירו' וכשהם שלמים ויפים לא יבדוק יותר וכשהיתירות נתעכלו יטריף מיד ואם רואה שהיתירות נפסקו ולא נתעכלו אז יבדוק הגיד הדק שכשיהיה שלם ויפה יהיה כשר כן נ"ל (עיין מהד"ב) ועיין (בסי' ז' סעיף א' סק"ט):
3
ד׳קולית שנשבר סמוך לגוף וחזר ונקשר שבר אל שבר יחדו ידובקו אם אין הפ"מ טריפה אפי' עו"ב שלם בלי שום נקב ודבוקים בעצמם כראוי וגם בדק בניבי' והיו שלמים ובריאים ובהפ"מ א"צ אפי' בדיקה בניבי' והמחמיר לבדוק בניבי' תע"ב מיהו הא דמכשרינן בהפ"מ היינו דווקא אם העור ובשר שלמים או אפי' אם יש בהם נקב בשניהם רק שיהיה עכ"פ באותו הנשאר השלם עור ובשר חופין את רובו בכל דיני חיפוי או על כל פנים בשר לבד חופה רובו בכל דיני חיפוי אף שהעור מקולקל וכשהעור והבשר שלמים בלי נקב או שעל כל פנים הבשר (עיין מהד"ב) לבדו שלם בלי נקב אז אין צריך כלל שיהיה דיני חיפוי אלא אפי' אם הבשר נקלף וכה"ג כשר ובלבד שלא יהיה נתמסמס וכן לא יהא בו לקותא ובכל האופנים הללו הוא שאנו מתירים בהפ"מ וכן אם העור שלם בלי שום נקב אף שיש נקב בכשר א"צ כלל דיני חיפוי לא בהעור ולא בהבשר רק שלא יהיה מסמוס או לקותא בעור וכן בבשר מזיק מסמוס או לקותא וכל הנ"ל אנו מתירין בהפ"מ אבל אם יש נקב בעור ובשר וליכא נמי חיפוי רוב היקפו כראוי בדיני חיפוי אסור אפי' בהפ"מ כל מה שכתבנו בסעיף זה שלא יהיה לקותא היינו בין לקותא בין שינוי מראה לבד מטריף (עיין מהד"ב) מה שהתרנו בהפ"מ אפילו לא בדק בניביה ושאין צריך כלל לבדוק בניביה מ"מ אם בדק בניביה ורואה שנתעכלו אזי טריפה מיהו אם בדק וראה שנפסקו אך לא נתעכלו כשר מה שאנו אוסרים בדק בניביה וראה שנתעכלו אם בדק הגיד הדק וראה שנתעכל ושוב בדק היתירות וראה שלא נתעכלו כשר ואפילו נפסקו היתירות אבל אם בדק היתירות וראה שנתעכלו ושוב בדק הגיד הדק וראה שלא נתעכל ואפי' שגם לא נפסק אין להתיר יראה לי דבדין חזר ונקשר שבסעיף זה אפי' בדק היתירות וגם הגיד הדק וראה שנפסקו ולא השגיח אם נתעכלו ונאבדו ולא נבדקו אם נתעכלו אפילו הכי שרי כל מה שאסרנו בסעיף זה הבהמה או העוף מחיים ואפי' במקום שאנו אוסרים בסעיף זה אף בהפ"מ מותר למוכרו לנכרי נ"ל דבנשבר סמוך לגוף ונקשר שבר אל שבר יחדיו ידובקו ונאבד ולא נבדק אם יש בו חיפוי באופן שנתבארו שצריך בו חיפוי אפ"ה יש להכשיר אכן אם הוא לפנינו והמורה אינו בקי בדיני חיפוי בשר כראוי יש לאסור והיכא שבא נשבר כזה סמוך לגוף שחזר ונקשר לפני המורה וראה שהעו"ב שלם או שיש בו חיפוי על הדרכים שנתבארו לעיל אות ג' דכשר בתורת נשבר ואין בו החשש רק משום ניביה ואין ה"מ שאנו אוסרים אותו מחמת חשש ניבי' כמו שנתבאר בריש הסעיף. אם נאבד ולא נבדק אם יש בו שיעור גודל או בבהמה לפי שיעורה כשר וכן אפי' בדק בניבי' וראה שנפסקו ולא נתעכלו או שלא השגיח עדיין אם נתעכלו בראותו שנפסקו ולא מדד השיעור ונאבד כשר ג"כ אף באין ה"מ אבל אם בדק וראה שנתעכלו ונאבד ולא מדד אסור אפי' בהפ"מ ואפי' לא נתעכלו רק היתירות לבד כל שנתדבקו השברים זה אל זה אפי' אם עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשבר כשר ומיקרי שאש"י ודינו ככל מה שנתבאר כאן וכן היכא שהשבר היה באלכסון בקולמוס ונקשר שאשי"י רק שעדיין נשאר עוקצין שלא נתכוונו השברים לגמרי זה לזה ומחמת זה יש עוקצין אפ"ה מיקרי שאשי"י ודינו ככל מה שנתבאר בסעיף זה הדבר פשוט דכל היכא דמכשרינן ע"י קשירה היינו דוקא אם נקשר בחוזק עצם אל עצמו אבל קשירה כל דהו שיכול להתפרק בידים לא מהני (עיין מהד"ב):
4
ה׳קולית שנשבר סמוך לגוף ונקשר שבר על שבר ולא שבר אל שבר דינו כאלו לא נקשר ושוה לכל דיניו לסעיף ג' וכל מה שנתבאר שם בלא נקשר כלל ה"ג בזה רק ישתנה בקצת דינים פרטים כאשר יבואר כל מה שמבואר בס"ג להכשיר בה"מ וסעודת מצוה דוקא כשר כאן בהפ"מ לבד מה שמבואר בס"ג להטריף בנפסקו ניביה או אם א' מהניביה נפסק והב' נאבד דאסרנו שם בכל ענין וכאן שרי בה"מ אם נאבד אחר שנבדק בניביה ולא בדקו אם היה עוב"ח דאסרנו בס"ג וכאן שרי בכה"ג בה"מ בצירוף סעודת מצוה רק דכה"ג צריך שהניבי' לא נפסק דאי איפסק טריפה ובה"ג נוהג כל הדינין שביארנו בס"ג בעניני הניבי' כולם כצורת' נוהגי' ג"כ בדין זה שנאבד ולא נבדק אם היה עוב"ח וכן כל מה שמבואר בס"ג בדין י"ד נוהג בזה נ"ל דכ"מ שנקשר שעשי"י והוא טריפה מותר למוכר' לנכרי כשמכיר בטוב בחיי הבהמה או העוף שהקשיר' שעשי"י (עיין מהד"ב):
5
ו׳קולית שנשבר רחוק מהגוף שיעור שנתבאר לעיל ולא נקשר כלל אף שעור ובשר שלמים ויפים ודבוקי' לעצם כדרכם וחופים השבר ככל דיני חיפוי טריפה באין ה"מ ובהפ"מ אם עו"ב שלמים בלי שום נקב אף שאינם דבוקי' לעצם ואין בהם שאר דיני חיפוי כשר אבל אם יש נקב בעור אף שכל הבשר שלם בלי נקב וחופה ג"כ כדיני חיפוי טריפה אף בהפ"מ וכן אם יש נקב בבשר לבד והעור שלם טריפה אף בהפ"מ אף אם דבוקים לעצם וחופין בדיני חיפוי וכן אפילו העור והבשר שלמים בלי נקב רק שיש בהבשר לקותא או מסמוס או אפילו שינוי מראה לבד טריפה אף בהפ"מ אבל כשהעו"ב שלמים ויש לקותא בעור לבד אפי' מסמוס כשרה בהפ"מ אם נאבד ולא נבדק כלל או שנמצא אחר הבישול וכה"ג וניכר או ידוע שנעשה מחיים שא"א שוב להכיר אם היה שלם או חופה טריפה אף בהפ"מ מיהו אם יודע שהיה עוב"ח רק שלא השגיח לראות אם יש נקב ונאבד כשר בהפ"מ וכן אפי' אם היה לקותא בעור ויודע שהיה חיפוי בשר בדינו רק שלא בדק אם יש נקב בבשר ונאבד כשר בהפ"מ יראה לי דכל שיש נקב בעו"ב אף שנשבר לפנינו עתה ואומר ברי לי שלא יצא העצם לחוץ דרך הנקב אפ"ה טריפה אף בהפ"מ ואף אם לא היה באותו מקום עור שניטל קודם השבירה ואחר כך נשבר באותו המקום ויש נקב בבשר ונשבר לפנינו לא מהני ברי לי שלא יצא לחוץ דרך הנקב אכן אם יש נקב בעור לבד ובדקו תיכף ביום השביר' ורואים שלם הבשר מכל צד בלי נקב ובלי שינוי מראה נ"ל דיש להכשיר כל היכא דאסור בנשבר העצם מותר למוכרו לנכרי שבר זה שנשבר רחוק מהגוף אם נתרפא יפה רק שהשברים שוכבים זה על זה אם נקב בעו"ב או בעור לבד או בבשר לבד או לקותא בבשר או שינוי מראה בבשר טריפה אף בהפ"מ אכל אם אין ריעותא בעו"ב אפי' יש לקותא באור או מסמוס רק שאין בה נקב יש להכשיר לאחרים אף באין הפ"מ מיהו נ"ל דאם נודע שבעת השבירה היה (עיין מהד"ב) נקב ועתה נקשר שעשי"י וגם נתרפא הנקב טריפה אף בהפ"מ היכא דנמצא אחר בישול קשירה שעשי"י וכל כה"ג שהיה שעשי"י ולא נבדק העו"ב מה היה לו ונאבד יש להכשיר לאחרים ובהפ"מ דוקא ואם נבדק ונודע שהיה חיפוי כדינו רק שלא נודע אם היה בו נקב כשר בכה"ג אף באין הפסד מרובה והיכא דנשבר רחוק מהגוף ונקשר שבר אל שבר ונתרפא יפה בחוזק אף שמקום השבירה הוא עב או שהיה השבר כקולמס ונתחברו השברים ועדיין יש עוקצין כל זה מיקרי שבר א"ש יחדו ידובקו ודינו דכשר אף באין הפ"מ אף אם יש נקב בעור ובבשר רק שיהיה עכ"פ עוב"ח רוב היקפו בדיני חיפוי ושיהי' דבוק בעצם כדרכו וכל שאר דיני חיפוי אך שינוי מראה בעו"ב אין מזיק בזה וכן אף אם אין נקב רק בעור לבד בעינן דיני חיפוי ואם העור שלם אף שיש נקב בבשר א"צ דיני חיפוי כלל ואף אם יש לקותא או מסמוס בכשר אינו מזיק וכן אם נמצא העצם כך אחר הבישול ואכילה שיש בו קשר שאשי"י ולא נבדק העו"ב מה הי' להם או בנאבד וכה"ג ולא נבדק העו"ב כל שראינוהו נקשר שאשי"י יפה כשר כל שנשבר שבר באופן דמיטריף ביה ושוב נקשר ונתרפא אפי' שאשי"י טריפה וכן אם היתה י"ב חודש לא מהני כל שראינו שהיה השבר באופן דמיטרפא בתורת ודאי אבל כל המקומות שהטרפנו מספק מהני בה יב"ח וזהו כלל בכל דינים הללו כמו בכל הטריפות והיכא שהיא טריפה מטעם ספק פלוגתא דרבוותא (עיין בש"ך בי"ד ס"ס נ"ז ס"ק מ"ח) ואין כאן מקום ביאור דינים אלו זולת יש בדינים אלו איזה מקומות שאף שאינם טריפה רק מספק אפ"ה לא מהני יב"ח ויבואר אי"ה לקמן בסי' י"א (עיין מהד"ב):
6
ז׳קולית שנשמט מהערקום או שנשמט הערקום מהשוק אם עו"ב שלם בלי שום נקב כשר אף באין ה"מ אפי' אין העו"ב דבוק לעצם וכן אפי' אין בו שאר דיני חיפוי ואם יש בעו"ב נקב אז צריך שיהיה עכ"פ עוב"ח את רובו בכל דיני חיפוי ואז כשר ג"כ אף בלי ה"מ ואם יש נקב בעור לבד והבשר שלם כשר אפי' לית בי' דיני חיפוי ואם יש נקב בבשר לבד והעור שלם צריך שיהיה בהעו"ב חיפוי רוב היקיפו בדיני חיפוי כמו אם יש נקב בעור ובבשר ובכל אלה צריך שלא יהיה לקותא או מסמוס בבשר אבל בעור אין מזיק לקותא ומססוס ושינוי מראה אין מזיק אף בבשר ואם יש נקב בעו"ב או בבשר לבד ואין בו חופין רוב היקפו של השבר בדיני חיפוי ה"ז טריפה מספק אם נאבד ולא נבדק אם הי' עוב"ח כגון שראינו בו נקב באופן שצריך חיפוי ולא נבדק כשר אבל אם הוא עדיין לפנינו והמורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה דין שמוטה מתחלת ברייתו אין לו מקום כאן דהכא ודאי כשר בכל סעיף זה אין חילוק בין נתעכלו ניבי' ונפסקו ובין לא נתעבלו ולא נפסקו בהמה או עוף שיש בה שמוטה זו וצולעת וחזרה ונתרפאה היכא שראו מתחלה שהיה באופן דמיטרפא כגון שהיה נקב בעו"ב ולא היה חיפוי כדינו יש מקום להתיר לכאורה אבל אין להקל ואם לא ראו תחלה אי היה חיפוי או לא אין נ"מ כלל ברפואה דהא בנאבד ולא נבדק הכשרנו מיהו נ"מ לענין מה שכתבנו דהיכא דהמורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה ובכהאי גוונא מועיל הרפואה כן נ"ל שמוטה זו שצולעת ויש נקב בעו"ב וליכא חיפוי אף שכתבנו שהיא טריפה נ"ל דמ"מ מותר למוכרה לנכרי (עיין מהד"ב וע"ש אות כט):
7
ח׳קולית שנשמט ונשבר לגמרי מהערקום או הערקום מהשוק והיינו שיצא כל הבוכנא מחורו לגמרי כה"ג לא מיקרי נשמט אלא נשבר ודינו ככל מה שנתבאר בסעיף ו' בקולית שנשבר רחוק מהגוף וכל הדינים המבוארים באותו הסעיף אות באות הם ג"כ בזה כי גם כל דיני נקשר דשם שייכים בזה כשהוחזר למקומו ונתרפא מצולעתו שדבוקה הבוכנא בהחור כשאר כל הבהמות אכן אם הוחזר הבוכנא לחורו ולא נתרפא מצולעתו רק שהבוכנא מונחת תוך החור אפ"ה דין שבורה עליה ולא דין שמוטה יש להסתפק עצם שנשבר בשני מקומות ואח"כ נקשר שבירה א' שאשי"י אי מועיל זאת גם לשבר האחר שלא נקשר או לא ומסתברא דלא מהני ואפי' אם שבר התחתון נקשר ומ"מ נ"ל דקולית שנשבר סמוך לחיבורו לשוק או שוק שנשבר סמוך לחיבורו לקולית או סמוך לחיבורו לערקום התחתון וחזר ונקשר כשר כל הדינין הנוהגים בקולי' שנשבר רחוק מהגוף שנתבארו (בסעיף ו') המה ג"כ בשוק שנשבר למעלה מצומת הגידין וכן בערקום שבין הקולית והשוק אם נשבר ואין בהם שום שינוי כלל בהמה שנבראת חסר רגל בכל מקום שאנו מטריפין אם נחתך ואפי' במקום שלא הטרפנו רק מספק אפ"ה גם בחסר מתחלת ברייתו טריפה דיני יתרת רגל יבואר אי"ה בין דיני יתרת שאר אברים (עיין מהד"ב):
8
ט׳שוק שנשבר במקום צומת הגידין דהיינו מחצי עצם השוק ולמטה ולא נקשר טריפה בין בבהמה בין בעוף אף אם העור והבשר שלמים ויפים בלי שום נקב אכן בבהמה גדולה שלפעמים יהי' חצי עצם השוק יותר מן י"ו אצבעות אזי אין טריפה רק עד י"ו אצבעות מן תחתית השוק אצבעות אלו היינו גודלין והיכא דראו השבר ונאבד ולא נבדק אם היה למעלה מחצי עצם או מי"ו אצבעות נמי טריפה אכן אם ידעו שהיה השבר רחוק אגודל מהבוכנא של תחתית השוק בעוף קטן בתרנגולת או שני אגודלין מהבוכנא בעוף שהוא גדול מתרנגולת ונאבד ולא נבדק אולי היה למעלה מחצי עצם כשר רק באופן שראו עכ"פ שהיה עור ובשר חופין רוב היקף השבור' אף שאין ידוע אולי היה נקב בעור ובשר ומכ"ש כשידוע להם בבירור שגם לא היה נקב בעו"ב על הדרכים שנתבארו (בסעיף ו') ע"ש ובכל האופנים אין כשר אלא בהפ"מ דוקא שיעור אגודל הוא רוחב שבע שעורות בינונית זו בצד זו בדוחק והן באורך שתי שעורות בריווח כל מקום שאנו מתירין בכל הקונטרס הזה בנאבד אינו אלא נאבד בשוגג יראה לי דאם נשבר באלכסון מצד חוץ כלפי הזנב אל צד פנים ובצד חוץ השבר הוא למעלה מחצי עצם ובצד פנים גבוה השבר אצבע בעוף קטן או ב' אצבעות בעוף גדול דיש להכשיר (עיין מהד"ב):
9
י׳והיכא שנקשר שאשי"י בבהמה בודקים בצ"ה אף באין ה"מ ובתנאי שיהיה עוב"ח ככל נשבר עצם ושאשי"י שנתבארו דיניו (בסעיף ו') שיעור מקום צ"ה בבהמה כאן הוא ג"כ כבסעיף הקודם דהיינו חצי (עיין מהד"ב) השוק או י"ו אצבעות אם הם פחותים מהחצי עצם בדיקה זו דצומת הגידין היינו בשני מקומות דהיינו כלפי חוץ שהזנב נופל עליו וגם בפנים העצם שכלפי חלל הגוף וכל שנתקלקל במקום א' הן מבחוץ הן מבפנים טריפה וכן אם נאבד ולא נבדק בצ"ה טריפה והני מילי כשלא בדק צ"ה החיצונים שכלפי חוץ אבל אם בדק החיצונים והוו שלמים ונאבד ולא בדק בפנימים כשר אכן אם לא מדדו אם היה השבר תוך חצי השוק או למעלה באופן שיש להסתפק בו אולי היה השבר למעלה מחצי השוק ונאבד ולא נבדק בצ"ה אפילו גם החיצונים לא נבדקו כשר ובפנימיי' בכה"ג שלא מדדו ויש להסתפק אולי היה השבר למעלה מחצי עצם אזי אפילו אם ראו שנפסקו הפנימים ואפילו שהחיצונים לא נבדקו כלל ונאבד ולא נמדד כשר עוף הנקרא אינדיק דינו ג"כ בבהמה לענין כל הדינים אלו שכתבתי בבהמה הם ג"כ בו וקיל מבהמה לענין דשיעורו שני אגודלין מהבוכנא כאן בסעיף זה בשאשי"י באווזא דינו לענין כל הדברים כעוף אינדיק ששיעורו ג"כ ב' אצבעות אלא דבדיקה לא מהני ביה רק בה"מ וכל מה שנתבאר בסעיף זה להכשיר בבהמה ואינדיק בלי ה"מ כשר באווזא בה"מ זולת מ"ש בדין ה' בלא מדדו דכשר דבר זה כשר גם באווזא אף באין ה"מ כגון שלא מדדו אם היה ב' אצבעות ונאבד ולא נבדק אפילו כחיצוניים וכן מ"ש בדין ו' להכשיר כשר ג"כ באווזא אף באין ה"מ דהיינו שלא מדדו אם היה רחוק ב' אצבעות וראו שנפסקו הפנימים והחיצונים לא נבדקו כלל ונאבד ולא נמדד כשר גם באווזא אף באין ה"מ בעוף הדק כמו תרנגולת ודומיהן לא מהני בדיקה אפי' בה"מ ושיעורו אצבע גודל לבד הבוכנא וכל שנשבר תוך גודל אף שנקשר שאשי"י טריפה אף בה"מ אבל כל שרחוק אגודל מהבוכנא כשר אף באין ה"מ בלי בדיקה רק דבעינן שיהיה עוב"ח ככל הדינים שנתבארו בסעיף ו' גבי שאשי"י אם נאבד ולא נמדד כלל ויש בו ספק אם היה רחוק גודל כשר אפי' באין ה"מ ואפי' ראו שנפסקו צ"ה הפנימים כל שלא נראה פסוקה בצ"ה החיצונים הא דאנו מתירין בסעיף זה בעוף אם השבר למעל' מאגודל בעוף דק או ב' גודלין בגס אפי' בלי בדיקה מ"מ אם ראו שנפסקו הגידין טריפה כל שהוא למטה מחצי עצם אך דוקא בחיצונים אבל אם נפסקו הפנימיים ואף שהחיצונים לא נבדקו כלל לית לן בה עיין (סעיף ו') דין ט"ז אימת מיקרי שאשי"י ונוהג גם כאן (ע' מהד"ב):
10
י״אוהיכא דנקשר שעשי"י בבהמה בודקין צ"ה היינו החיצוניים והפנימיים וכל שנפסק טריפה הן בפנימיים הן בחיצוניי' ואם הם שלמים כשר ובתנאי שיהיה שלם העור וכשר על הדרכים שנתבארו בסעיף ו' בדיני שעשי"י ע"ש השיעור הוא חצי עצם או י"ו אצבעות אם נאבד ולא נבדק בצ"ה טריפה אפילו אם החיצונים נבדקו רק שלא נבדקו הפנימיי' אכן אם נאבד ולא נבדק אם היה תוך חצי עצם או למעלה מחצי עצם וגם לא נבדקו צ"ה טריפה וזה דוקא בחיצונים אבל אם החיצונים נבדקו והפנימיים לא נבדקו או אפילו ראו שנפסקו הפנימיי' כשר עוף הנקרא אינדיק דינו ג"כ כבהמה דבודקין צ"ה אף באין ה"מ וקיל מבהמה לענין השיעור דכל שהוא השבר תוך ב' אגודלין מהבוכנא בודקין צ"ה חיצוני' ופנימיים ואם הוא למעלה מב' גודלין ולמטה מחצי עצם א"צ לבדוק רק כחיצוניים ובכ"ז צריך דיני עור ובשר כדרך שנתבאר (בסעיף ו') בדיני שאשי"י ובנאבד ולא נבדקו צ"ה דינו כך דאם היה השכר תוך ב' גודלין טריפה אפי' בדקו החיצונים רק שלא נבדקו הפנימיים ואם היה השבר למעלה מב"א ולמטה מחצי עצם אזי אם החיצוניים לא נבדקו טריפה אבל אם נבדקו החיצוניים ולא הפנימיים (עיין מהד"ב) כשר ואם לא נמדד כלל ואין ידוע אולי היה למעלה מחצי עצם או אולי היה תוך ב' גודלין וגם לא נבדקו צ"ה ההיצוניים טריפה אבל אם נבדקו החיצוניים ולא הפנימים כשר ואם ידוע שהיה השבר למעלה מב' גודלין ולא נמדד אולי היה למעלה מחצי עצם אזי אפי' אם גם החיצוניים לא נבדקו כשר ובכ"ז צריך ג"כ דיני עור ובשר כדלעיל אווזא אין בודקין צ"ה אלא בה"מ דווקא וצריך עור ובשר שלם ג"כ על הדרכים שבסעיף ו' אלא שנשתנה הדין משם לענין אם לא נבדק העור ובשר ונאבד דנתבאר שם דכשר בה"מ דוקא וכאן אם לא נבדק העור ובשר רק צ"ה נבדקו כשר דוקא בה"מ וסעודת מצוה וכדומה (עיין מהד"ב) השיעור באווזא וכל דיניו הוא ככל שנתבאר לענין אינדיק וכל שבאינדיק כשר בלי ה"מ אין כשר באווזא אלא בה"מ דוקא זולת לענין מה שנתבאר באינדיק בדין ח' דכשר דבר זה כשר באווזא ג"כ אף בלי הפ"מ ובכל זה צריך ג"כ עור ובשר שלם כדרך שנתבאר (בסעיף ו') ובכל גווני נשתנה הדין לענין אם לא נבדק העור ובשר ונאבד דצריך הפ"מ וס"מ כמ"ש בסעיף זה דין ט' זולת לענין מה שנתבאר בדין ח' בזה אין שינוי הדין הזה אלא דאם לא נבדק העור ובשר ונאבד כשר בה"מ לבד (עיין מהד"ב) בעוף קטן כתרנגולת ודומיהן לא מהני בדיקה אף בה"מ ושיעורו חצי עצם שכל שהשבר למטה מהצי עצם טריפה אם נאבד ולא נמדד אם היה למעלה מחצי עצם טריפה אכן אם ידעו שהיה השבר רחוק גודל מהבוכנא ולא נמדד באופן שמסופקין שמא היה למעלה מחצי עצם בשר בלי ה"מ אך צריך דיני עור ובשר כדלעיל (סעיף ו) בנקשר שעשי"י הדין שנת' סוף (סעיף ט) שייך גם בכאן רק באופן שלא נתכוונו השברים דאם נתכוונו אפי' נשאר עדיין עוקצין מיקרי שאשי"י ואז משערין גם לענין צ"ה החיצונים בשיעור גודל בעוף דק וב"ג בעוף גם כמו שנתבאר סוף סעיף הקודם. כ"מ שנשבר במקו' צ"ה באופן שצריך בדיקה ומכ"ש באופן דלא מהני בדיקה אסור למכרו לנכרי. אכן אם נשבר למעלה מגודל בעוף דק או למעלה מב' גודלין בעוף גם ולמטה מחצי עצם שרי למכרו לנכרי (עיין מהד"ב):
11
י״בשוק שנשמט מהערקום בבהמה וכן בעוף שבו אין ערקום ונשמט השוק מהגליד היינו מארכובה צריך בדיקה בצ"ה בבהמה ואינדק אך באין ה"מ ובאווזא בה"מ ובעוף הדק טריפה אף בה"מ. מה שהכשרנו בבהמה ועוף גס ע"י בדיק' בצ"ה עדיין צריך שיהי' בו דיני חיפוי עור ובשר על הדרך שנתבאר (בסעיף ז') ע"ש כל הסעי' שכל דיניו נוהגים גם בזה. בדיקה זו בצ"ה שאמרנו היינו צ"ה החיצוני' וגם הפנימי' ואיזה מהם שנתקלקל טריפה אם נאבד ולא נבדקו צ"ה החיצוני' טריפה אבל אם לא נבדקו הפנימיים והחיצוני' נבדקו כשר. וכל דינים אלו אין חילוק בהם בין אם חזרה ונתרפאה ובין לא חזרה ונתרפאה דבתרווייהו הדינים שוים ככל מה שנתבאר אכן כל זה לא מיירי אלא שנשמט דהיינו שניתק מחיבורו אבל לא יצא מחורו ממקו' קביעתו לגמרי אבל אם יצא כולו מחור מושבו זה מיקרי נשבר ואין בקיאין בבדיקת צומת הגידין אפי' בבהמה ואפי' בהפסד מרובה ואפילו עור ובשר שלם בלי נקב טריפה. ואם נשבר כזה ואח"כ הוחזר הבוכנא לחורו ולא נתרפאה מצולעתה רק שהבוכנ' מונחת תוך מושבה אפי' הכי דין שבורה עליה ולא דין שמוטה. אכן כשנשבר ואח"כ הוחזר האבר למקומו וגם נתרפא מצולעת' והרי היא כשאר כל הבהמות אזי הדין כאשר יבואר. בבהמ' בודקין צ"ה אף באין ה"מ רק שצריך דיני עור ובשר על הדרך שנתבאר (בסעיף ה' ובסעיף ו). ואינדק שוה לבהמה אבל אווזא אין בודקין אלא בה"מ ובכולם צריך דיני עו"ב כאמור. אבל בתרנגלות ודומיהן אסור אף אם עו"ב שלם. וכשנאבד ולא נבדק אף בבהמה ועוף הגס טריפה אבל אם בדק החיצוני' ולא בדק הפנימים ונאבד כשר (עיין מהד"ב):
12
י״גערקום שבין השוק ובין הארכובה התחתונה בבהמה אם נשבר בדקינן מצומת הגידין אך אין צריך לבדוק הצ"ה שנגד הערקום רק מתחילין לבדוק הגידין מן סוף הערקום בין הערקום ובין השוק ומעט למעלה בעצם השוק כמו ב' או ג' אצבעות. אף אם רואה שהגידין קיימין עדיין צריך לדקדק בדיני עור ובשר ולענין זה שוה נשבר זה לנשמט וכל מה שנתב' (בסעיף ז) נוהג גם בזה. זולת מ"ש שם (בסעיף ז' דין ג') דא"צ דיני חיפוי אינו נוהג כאן אלא צריך חיפוי. אכל כל שאר הדיני' שנתבארו שם נוהגים גם בזה. בדיקה זו שאמרנו שבודקין בצ"ה היינו החיצוניים וגם הפנימיים. ואם נאבד ולא נבדק בחיצוניי' טריפה אבל אם נבדק בחיצוניי' ובפנימיי' לא נבדק כשר. שבר זה אפי' נקשר שאשי"י צריך בדיקה בצ"ה ואם נאבד ולא נבדק בחיצוניים טריפה ולענין עור ובשר דינו כמ"ש (בסעיף ז' דין י"א). (עיין מהד"ב). שבר זה שנקשר שעשי"י דינו כאלו לא נקשר כלל וגרע משאשי"י והחילוק ביניהם הוא לענין מה שנתבאר (סעיף ז דין י"א). ערקום שנשמט מהארכובה התחתונה או אפילו נשבר הערקום לגמרי מחיבורו לארכוב' וכן ארכובה עצמה שנשבר' כשר. (עיין מהד"ב):
13