שמלה חדשה, טריפות העצמות ג׳Simlah Chadashah, Bone Disqualifications 3
א׳דין ספק אימתי נעשה אם קודם שחיטה אם אח"כ ובו ט' סעיפים:
קולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף א). היכא שנמצא כך שמוט לאחר שחיטה ולא ידענו אם נעשה מחיים זמן הרבה קודם שחיטה או אחר שחיטה. אזי ישתנו תשעה דברים מהמבואר שם (בסי' א' סעיף א'). האחד הוא מה שמבואר שם בדין ב' דאם נפסקו ניבי' אף שלא נתעכלו טריפה אף בה"מ ואלו בכה"ג כשר בה"מ. השני מה שמבואר שם בדין ג' דבנאבד וכה"ג ולא בדקו בניבי' טריפה. ואלו בכה"ג כשר בנאבד ולא בדקו בה"מ הן אם נאבד מיד מי שבקי לבדוק בניבי' וכן אם נאבד מיד מי שאינו בקי. השלישי מה שמבואר שם בדין ה' דאם יש נקב בעור ובשר בעי' שיהי' עו"ב חופין את רובו בכל דיני חיפוי. ואלו בכה"ג אף דליכא חיפוי כשר בה"מ וסעודת מצוה. הרביעי מה שנתבאר שם בדין ז' דאם יש נקב בבשר לבד בעי' ג"כ חיפוי ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ בלי חיפוי והוא כ"ש מהקודם. החמישי מה שמבואר שם בדין ח' דאם יש נקב בעו"ב או בבשר לבד וגם המותר השלם אין חופה רובו טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ וזהו בעצמו אלו השינויים של דין ה' ודין ז'. הששי מה שמבואר שם בדין י' דאם המורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ דודאי לא גרע מהיכא דחזינן דליכא חיפוי. השביעי מה שמבואר שם בדין ט"ו דאם נתעכל א' משני הניבים דהיינו או היתירות או הגיד הדק והשני לא נתעכל טריפה. ואלו בכה"ג בנתעכלו היתירות לבד הוא דטריפה אבל בנתעכל הגיד הדק לבדו כשר בה"מ. השמיני מה שמבואר שם בדין י"ח דאם בדק הגיד הדק ונאבד ולא בדק היתירות טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ. התשיעי מה שמבואר שם בדין י"ט דהיכא דהיתירות נפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הדק אפשר לאסור והמיקל לא הפסיד. ואלו בכה"ג יש להתיר בפשיטות בה"מ:
קולית שנשמט מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף א). היכא שנמצא כך שמוט לאחר שחיטה ולא ידענו אם נעשה מחיים זמן הרבה קודם שחיטה או אחר שחיטה. אזי ישתנו תשעה דברים מהמבואר שם (בסי' א' סעיף א'). האחד הוא מה שמבואר שם בדין ב' דאם נפסקו ניבי' אף שלא נתעכלו טריפה אף בה"מ ואלו בכה"ג כשר בה"מ. השני מה שמבואר שם בדין ג' דבנאבד וכה"ג ולא בדקו בניבי' טריפה. ואלו בכה"ג כשר בנאבד ולא בדקו בה"מ הן אם נאבד מיד מי שבקי לבדוק בניבי' וכן אם נאבד מיד מי שאינו בקי. השלישי מה שמבואר שם בדין ה' דאם יש נקב בעור ובשר בעי' שיהי' עו"ב חופין את רובו בכל דיני חיפוי. ואלו בכה"ג אף דליכא חיפוי כשר בה"מ וסעודת מצוה. הרביעי מה שנתבאר שם בדין ז' דאם יש נקב בבשר לבד בעי' ג"כ חיפוי ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ בלי חיפוי והוא כ"ש מהקודם. החמישי מה שמבואר שם בדין ח' דאם יש נקב בעו"ב או בבשר לבד וגם המותר השלם אין חופה רובו טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ וזהו בעצמו אלו השינויים של דין ה' ודין ז'. הששי מה שמבואר שם בדין י' דאם המורה אינו בקי לבדוק בדיני חיפוי טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ וס"מ דודאי לא גרע מהיכא דחזינן דליכא חיפוי. השביעי מה שמבואר שם בדין ט"ו דאם נתעכל א' משני הניבים דהיינו או היתירות או הגיד הדק והשני לא נתעכל טריפה. ואלו בכה"ג בנתעכלו היתירות לבד הוא דטריפה אבל בנתעכל הגיד הדק לבדו כשר בה"מ. השמיני מה שמבואר שם בדין י"ח דאם בדק הגיד הדק ונאבד ולא בדק היתירות טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ. התשיעי מה שמבואר שם בדין י"ט דהיכא דהיתירות נפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק הגיד הדק אפשר לאסור והמיקל לא הפסיד. ואלו בכה"ג יש להתיר בפשיטות בה"מ:
1
ב׳קולית שנשמט ונשבר לגמרי דהיינו שיצא הבוכנא כולו מחורו מתוך האסיתא שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף ב') אפילו היכא דנמצא כך אחר שחיטה ולא ידעינן אימת נעשה לא ישתנה שום דין מכל המבואר שם:
2
ג׳קולית שנשבר סמוך לגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף ג'). היכא שנמצא כך אחר שחיטה ולא ידעינן כלל אימתי נעשה אזי ישתנו ארבעה דברים מהמבואר שם (בסי' א' סעיף ג'). האחד מה שמבואר שם בדין ג' דאם לא בדקו בניבי' טריפה ואלו בכה"ג אם לא בדק בניבי' שרי בהפסד מרובה וסעודת מצוה. השני מה שמבואר שם בדין ד' דאם בדק בניבי' וראה שנפסקו ולא נתעכלו טריפה. ואלו בכה"ג שרי בהפסד מרובה וס"מ. השלישי מה שמבואר שם בדין י"א דאם בדק א' מהניבים וראה שנפסקו ולא נתעכלו ונאבד ולא בדק השני אסור ואלו בכה"ג שרי בה"מ וס"מ. הרביעי מה שמבואר שם בדין ט"ז דאם בדק הגיד הדק וראה שנתעכל ושוב בדק היתירות וראה שהם שלמים ויפים דהמיקל אין לגעור בו. ואלו בכה"ג שרי בפשיטות בהפסד מרובה וס"מ. הדינים שנתבארו (בסעיף ד' ובסעיף ה' בסי' א') אינם במציאות בכאן:
3
ד׳קולית שנשבר רחוק מהגוף שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף ו') אזי אפילו היכא שנמצא כך אח"ש ולא ידעינן אימת נעשה לא ישתנה שום דין מכל המבואר שם מה שישנם במציאות כאן יהיה הדין בהם ככל המבואר שם:
4
ה׳קולית שנשמט מהערקום או שנשמט הערקום מהשוק שנתבארו דיניו (בסי' א' סעי' ז'). היכא שנמצא כך אח"ש ולא ידעינן אימת נעשה. אזי ישתנו חמשה דברים מהמבואר שם (בסי' א' סעיף ז'). האחד מה שמבואר שם דין ב' דאם יש בעו"ב נקב אז צריך שיהי' עו"ב חופין רובו בכל דיני חיפוי. ואלו בכה"ג כשר בה"מ בלי שום חיפוי. השני מה שמבואר שם בדין ד' דאם יש נקב בבשר לבד צריך דיני חיפוי. ואלו בכה"ג כשר בה"מ בלי חיפוי. השלישי מה שמבואר שם בדין ה' שלא יהי' לקותא או מסמוס בבשר. ואלו בכה"ג כשר בה"מ במסמוס ולקותא. הרביעי מה שמבואר שם בדין ו' ביש נקב בעור ובשר או בבשר לבד ואין כו דיני חיפוי דטריפה ואלו בכהאי גוונא כשר בה"מ ונכלל זה בשינויים הראשונים. החמישי מה שמבואר שם בדין ח' דאם המורה אינו בקי בחיפוי טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ. יתר הדינים דשם אינם במציאות כאן:
5
ו׳קולית שנשמט ונשבר לגמרי מהערקום או הערקום מהשוק שנתבארו דיניו (בסי' א סעיף ח) אפי' היכ' שנמצא כך אח"ש ולא ידעינן אימתי נעשה לא ישתנה שום דין מכל המבואר שם מה שישנם במציאות כאן יהי' הדין בהם ככל המבואר שם:
6
ז׳שוק שנשבר במקום צ"ה שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף ט'). היכא שנמצא כך אח"ש ולא ידעינן אימת נעשה. ישתנה דין א' מהמבואר שם. היינו מה שמבואר שם בדין א' דמקום צ"ה הוא מחצי עצם ולמטה בין בבהמה בין בעוף. ואלו בכה"ג אמרי' דבעוף קטן הוי מקום צ"ה עד רחוק אגודל מתחתית השוק חוץ מהבוכנ' ובעוף גדול שני אגודלין. הדינים המבוארים שם (בסי' א' סעיף י' וסעיף י"א) אינם במציאות בכאן:
7
ח׳שוק שנשמט מהערקום בבהמה וכן בעוף שאין בו ערקום שנשמט השוק מהארכובה תחתונה שנתבארו דיניו (בסי' א' סעי' י"ב). היכא שנמצא כך אח"ש ואין ידוע אימתי נעשה. אזי ישתנו שני דברים מהמבואר שם. האחד מה שמבואר שם בדין ב' דצריך שיהיה בו דיני חיפוי. ואלו בכה"ג כשר בה"מ אף בלי חיפוי בבהמה ואינדיק אבל באווזא בעי' ה"מ וס"מ דוקא. השני מה שמבואר שם בדין ג' דבין אם נפסקו צ"ה החיצונים בין נפסקו הפנימים טריפה. ואלו בכה"ג אם נפסקו הפנימים לבד כשר בה"מ ואפי' באווזא די בה"מ וס"מ עכ"פ. ויתר דינים דשם מה שהם במציאות כאן דינם כמו שנתבאר שם:
8
ט׳ערקום שבין השוק ובין הארכובה התחתונה בבהמה אם נשבר שנתבארו דיניו (בסי' א' סעיף י"ג). היכא שנמצא כך אח"ש ולא ידעי' אימתי נעשה. אזי ישתנו שלשה דברים מהמבואר שם. האחד מה שמבואר שם בדין ב' דצריך עור ובשר חופין רובו. ואלו בכה"ג א"צ שום חיפוי כלל בה"מ. השני מה שמבואר שם בדין ג' דצריך לבדוק צ"ה חיצונים ופנימים ואלו בכה"ג דוקא באין הפסד מרובה צריך לבדוק שניהם אבל במקום ה"מ א"צ לבדוק רק החיצונים משום דבפנימים אף אם יראה שנפסקו בשר בה"מ. השלישי מה שמבואר שם בדין ד' דאם נאבד ולא בדק צ"ה החיצונים טריפה ואלו בכה"ג כשר בה"מ. כל הדינים שנתבארו בסי' זה לא נאמרו אלא היכא שאין שום דבר במה לתלות בו לא מחיים ולא אח"ש דאלו אם יש לתלות באיזה דבר שנעשה לה מחיים אין בו שום קולא ע"י ספק זה כיון דמסתבר שנעשה מחיים. והיכא דיש לתלות באיזה דבר שנעשה לה אח"ש כשר בכל דוכתי בלי שום ספק אחר משום דמסתבר שנעשה אה"ש ותלינן ביה רק כל הסי' מיירי בכה"ג שאין שום סבר' לתלות במחיי' יותר מאח"ש או להיפוך והוי ספק השקול יש להסתפק היכא דאיכא מידי למיתלי ביה שנעשה מחיים ואיכא נמי מידי למיתלי ביה שנעשה אח"ש כגון שדרסה ורצצת' בכותל וכה"ג מחיים וגם אחר שחיטה מי נימא דה"ל ספק השקול כמו היכא דליכא מידי לתלות לא מחיים ולא אח"ש דה"ל ספק השקול ה"ג כי איכא למיתלי בתרווייהו. או נימא כי ליכא שום דבר לתלות לא מחיים ולא אח"ש שפיר ה"ל ספק שקול אבל היכא דאיכא למיתלי בתרווייהו לא הוי שקול משום דכיון דאיכא במה לתלות במחיים ואלו לא נעשה הדבר ההוא אח"ש היינו מחזיקין בודאי דמחיים נעשה א"כ מה בצע במה שנעשה הדבר ההוא גם לאח"ש מה יושיענו זה דכיון דכבר נשבר קודם השחיטה מאי נ"מ אם דרסה גם אח"ש ויראה לי דכל שיש במה לתלות במחיים אין מועיל מה שיש לתלות גם אח"ש דכיון דתלינין במחיים כבר נטרפה ולא עוד דאפי' המעשה של אח"ש הוא יותר מהמעשה דמחיים ואיכא טפי למיתלי בההוא מעשה דאח"ש אפ"ה כיון דהמעשה דמחיים נמי איכא למיתלי בה טריפה משום דלא מיקרי כלל בכה"ג ספק השקול (עיין מהד"ב):
9