שמלה חדשה ל״הSimlah Chadashah 35

א׳דין טריפות הריאה ואונותיה
ריאה שניקבה טריפה הלכה למשה מסיני וכל טריפות הריאה שיתבאר בסימנים אלו בע"ה כולם מחמת נקובה הם דקי"ל לחז"ל שאם לקתה באחת מאותן לקותות סופה לינקב וכל העומד לינקב כנקוב דמי לכן כל הטריפות שיתבארו בה דאורייתא הם:

ב׳הריאה היא שתי ערוגות ומערוגה דימין יפרדו ג' אונות ואומא אחת גדולה ונקראת אומא מפני שנראית עיקר מחמת גדלותה מלשון אם ומערוגה דשמאל יפרדו שני אונות ואומא א' גדולה והיינו כשתולין הבהמה ברגליה ופניה נגד פני הבודק אז האומא וג' האונות תחתיה הם כצד ימין דהבודק שהוא ג"כ ימין הבהמה ואומא וב' אונות הן בשמאל דהבודהואם לקתה הריאה בחסר או יתיר או חליף טריפה עוד יש לה בצד ימין אונא קטנה ונקראת עינוניתא דורדא על שם קטנותה ותוארה ואינה עומדת בסדר האונות כי אם לפנים קצת ויתבארו דיניה אי"ה לקמן:

ג׳חסר כיצד כגון שאין בה חמשה אונות וב' אומות ואפי' יש בה ארבע אונות והאחת רחבה כשני' ה"ל חסרה וטרפ' אבל אם יש היכר באחד מהם ששנים הם כגון שיש סדק במקום שדרכן להיות מפוצלות או מחמת סמפון דלכל אונא יש סמפון א' ולזה יש ב' סמפונות או שיש בימין ב' אונות ואומא ובצד האומא שאצל האונות יש סי' שהיא שם ארוכה ועבה כדרך אונא השלישית הסמוכה לאומא ובצדה הב' היא כשאר אומות והאמצעית היא כדרכה או שהאונא השני' הסמוכה עתה לאומא בצד סמיכתה יש סי' זה ובצד השני היא כשאר אונא אמצעית אפילו אין האונא גדולה כשנים רק שיהיה לאמצעי כט"ד שיתבאר שיעורו לקמן אי"ה ולסמוכה לאומא כט"ד וקצת יותר (ג) כמ"ש לקמן (בסימן כ"ו) או שיש סי' באומא בצד סמיכת' לאונא שהיא שם גבוהה מאונא שמאלית שכנגדה או שרחבה למעלה בצד סמיכת' בין ב' חודים ושיעור הרוחב ב' אצבעות בכבש בינוני וזה סי' שאונא נדבקה שם דאומ' דרכה במקום זה להיות לה רק חדוד א' כל א' מסימנים הללו הנזכרים משלים לחסרונה נ"ל דהיכא דיש סי' דארוכה ועבה באונא האמצעית בצד סמיכתה לאומא כמ"ש לעיל והצד השני שהיא כשאר אונא היא פחות מט"ד שיתבאר שיעורו לקמן טריפה ולא אמרי' כיון דיש בצדה א' סימן דארוכ' ועבה אין דבר מוכרח לומר דכל אותו מקום האורך ועב הוא אונא הסמוכה לאומא רק קצת ממנה שייך לאונא אמצעית ויש בה כט"ד ל"א הכי אלא כל מקום הארוך ועב הוא מהסמוכ' לאומא לבד' ולא נשאר באמצעית כט"ד וכן כשיש סי' זה דארוכה ועבה באומא כדלעיל דהיינו שצדה הסמוכה לאונא ארוכה ועבה מהצד שכנגדה צריך ג"כ שיהי' מקום הארוך והעב גדולה מאונא אמצעית כי אותו מקום לבדו נחשב לסמוכה לאומא ואין שאר אומא מצטרף לה וכן כשיש סי' דגבוה באומא כנ"ל צריך ג"כ שיהיה ארוכה מאמצעית דאל"כ ה"ל חליף וכן בסימן דסמפון כגון שיש באומא ב' סמפונות צריך שיהיה עכ"פ האומא ארוכה מאונא אמצעית הן כולה הן מצד הסמוך לאונא לבד. (עוד נ"ל דאף שיתבאר אי"ה לקמן (סעיף כ"ו) דחליף באחת דהיינו שאמצעית וסמוכה לאומא שוים כשר בה"מ מ"מ הכא בחיסר סימנים אלו צריך דוקא שיהיה הסמוכה לאומה גדולה מהאמצעית אבל אם הם שוים טריפה) והטעם שבא' מסימנים האלו נראה שמתולדתה היו שנים רק שנסרכו להדדי בכסדרן כ"כ עד שנראה כא'. עוד נ"ל טעם דאפילו אם נאמר דנבראת כך קי"ל לחז"ל דאין הדבר תלוי בהבדל שבין האונות תדע דאם נסרכו ב' אונות להדדי בכסדרן כשירין כמו שיתבאר אי"ה (לקמן סעי' ל"ט) דאמרינן שיעמדו כך לעולם ולא יתפרקו עוד ואין הדבר תלוי כי אם שבפנים תהיה הריאה סדורה ככל שאר ריאות שאז תוכל לכלוא את הרוח בקרבה כשאר בעלי חיים משא"כ אם אין היכר בחוץ אמרינן שבפנים ג"כ אינה סדורה כשאר בע"ח ולא תכיל הרוח בקרבה כראוי וסופו לינקב ונ"מ בטעם זה במקומות דנהיגים כר"ת להחמיר אונא הסמוכה לאומא כסדרן ונהיגי בקולות היכרים אלו דלטעם הראשון הוה תרי מילי דסתרי אהדדי אבל לטעם הב' אין לסתור מנהגם. ונ"ל דבמקומות שלא נתברר שנהגו להתיר ע"י היכרים אלו אין להתיר כ"א בהיכר סדק שהוא מגמרא ופוסקים קדמונים כ"א בה"מ יסמוך על שאר היכרים ובמדינות אלו נהגו להקל אפילו בלא ה"מ עוד נ"ל דאין להתיר בסי' אלו ואפי' במקום שנהגו ואפילו ע"י היכר סדק כ"א על ידי בקי ורגיל טובא בבדיקת הריאה ובהאסף כולהו טבחא דמתא כי בקל יכול לפגוע באיסור חסרה אונא שהיא דאוריית' (ועיין לקמן סעיף מ') עוד מדינים אלו:

ד׳סדק זה שאמרנו הוא דוקא שהוא במקום שדרך להיות שם מפוצל אכל שאר סדקים אינם מועילים. ונ"ל דאין להקל כי אם כשהסדק ארוך ברובו של מקום הראוי להיות פרוד למעלה או למטה ורחבו ועמקו כל שהוא ואם הסדק בשיפולו וסובב מלמעלה למטה בשיעור שאם היה פרוד שם ממש היה כל האונא כטרפא דאסא רואין כאלו הוא פרוד ומובדל שם וכשר דשיעור אונא כטרפא דאסא וכן אם יש סדק וארכו ועומקו כשיעור אורך ורוחב כטרפא דאסא אפי' בעיקרו או באמצעו וליכא רוב מקום שראוי להיות פרוד כשירה אבל אי איכא סדק בעלמא ואינו בשיפולו ועמוק אינו כטרפא דאסא אפילו אם הוא ארוך כטרפא דאסא אינו מועיל ומ"מ נ"ל דאינו אלא ספק טריפה וכן אפילו בפחות מטרפא דאסא בארכו אין לדון אותו בודאי טריפה כל שהוא למראית עין סדק המורה הבדל והפרד האונות אכן אי ליכא שום סדק אפילו כ"ש הוי ודאי טריפה ונ"מ בין ודאי לספק טובא עוד נ"ל נ"מ בין ודאי לספק בכאן דאם חיתה הבהמה י"ב חודש דבודאי טריפה לא מהני אבל היכא דאיכא סדק כ"ש או כטרפא דאסא דהוא ספיקא דפלוגתא וחי יב"ח כשר כנ"ל. עוד נ"ל דדוקא סדק כעין חיתוך מועיל להכשיר אבל אם הסדק רחב וחלק למטה שנראה כעין חסרון מבחוץ לא כשנים דבוקות אינו כלום להכשיר על ידו אע"פ שהוא ארוך:

ה׳כל הנאמר בסימן זה בשיעורים ובסימנים הכל משערים בריאה כשהיא נפוהה דבחיי הבהמה הריאה נפוחה:

ו׳אפי' לא חסרה האונה רק שהיא קטנה מאוד שכשהיא נפוחה היא פחותה מט"ד ה"ל כאלו חסרה וטריפה:

ז׳שיעור ט"ד י"א ארכה ורחבה כאורך ורוחב צפורן גודל בינוני וי"א כאורך ורוחב פרק האמצעי של גודל בינוני לכן בכ"מ שנזכר שיעור ט"ד יש לפסוק כסברא החמורה שבשניהם ואין חילוק בין בהמה גסה לדקה לענין שיעור זה: (אונא שפחותה מט"ד ויש בחודה בועא מעבר לעבר וחוט בשר מקיף באופן דאינה טריפה מחמת הבועא כשרה דהבועא משלמת החסרון דהא כל בועא כשיש בה חוט מקיף הדרא בריא וא"כ אין כאן חסרון כלל דהא יהי' ט"ד אחר שתבריא כאשר בראשונה קודם שנעשה הבועה (שפתי דעת סק"מ בשם כנה"ג):

ח׳אם חסר אונא א' אפילו בימין אין הוורדא משלמת אפי' במקומות שמכשירין חסרה ורדא כמ"ש (לקמן סעי' כ"ה) בע"ה מ"מ ה"ל חליף דטריפה כמ"ש (לקמן סעיף כ"ג) כיון שחסרה האונא ממקום שראויה להיות וישנה במקו' אחר ולכן אפי' נמצא יתרת בתואר אונא שלא בדרא דאונא בימין וחסר א' מימין או נמצא בשמאל וחסר א' בשמאל ואפי' לדידן דמכשרינן יתרת מקמא כמ"ש (לקמן סעי' י"ב) מ"מ אינה משלמת החסרון שבצדה מטעם חליף וה"ה אם נמצא אונא בסוף האומא אינה משלמת מטעם זה ותו דבמקום זה יתיר אומא מיקרי ולא יתיר אונא. (נ"ל דבמקומות שמכשירין חסר ויתיר בורדא ומכשירין ג"כ יתרת מקמא מ"מ היכא דחסרו בימין ב' אונות ונמצא שם מקמא ב' ורדות הוו ודאי טריפ' ובחסר אונא א' מימין בין יש לה ורדא א' בין ב' ורדות הוי ספק טריפה וה"ה בנמצ' שם עיגוניתא עם יתרת מקמא נמי דינא הכי דבחסר ב' אונו' בימין הוי ודאי טריפה ובחסר אונא א' הוי ספק טריפה. אבל במדינות הללו שאוסרין חסר ויתיר בורדא אזי אפילו חסר אונא אחד ודאי אין הורד' משלמת ואפילו יש ורדא עם יתרת מקמא או שני ורדות אין משלים):

ט׳ונ"ל דאם חסרה אונא א' ויש במקום ההוא כעין הר הקרוי גבשושית שאין להתיר עי"ז דלאו אונא הוא כמ"ש (לקמן סעיף י"ז) כ"א כשהוא חד בשורשו או בראשו וכ"ש אם במקום הראוי להיות אונא יש פיצול וגומא תחתי' שיתבאר ענינה (לקמן סעיף י"ח) שאינו משלים (באונ' העליונה שדרכו להתפצל ולא מיחשב יתרת אפ"ה אם חסר אונא באמצעית משלים פיצול מהעליונה אם עומד באופן שנוכל לחשבו לאונא כ"כ בפלתי ואין דבריו נראין):

י׳אע"ג דכתבנו למעלה (סעי' ג') דלכל אונא יש סמפון בפ"ע מ"מ נ"ל פשוט דאי אירע דנבדק אונא א' ולא מצאו לה סמפון כשרה דלא קפדי' כ"א אאונ' אבל ריאה שחסר' והוכשרה על ידי היכר סדק או שאר היכרים כדלעיל (סעיף ג') ואירע דבדקוה ולא מצאו ב' סמפונו' שתחלק לב' אונות נ"ל דאין להקל כ"א בהפסד גדול ושעת הדחק:

י״איתיר כיצד אם יש אונא יתירה בגב הריאה בכ"מ שבה בין בערוגה בין באונות בין באומות אפילו היא קטנה כשהיא נפוחה כעלה של הדס שנתבאר שיעורו לעיל ס"ז טריפה דכיון דלאו אורחיה בכך ה"ל יתר וכנטול דמי א"נ סופו להתפרק ותהיה נקובה ואם היא כשהיא נפוחה פחותה מעלה הדס כשירה (ואם נמצ' יתרת ובועה עליה ובין הכל הוי כט"ד דהיינו שהבוע' משלמת אם ניכר שכאשר היה נרפא הבוע' היה נשאר בשר הריאה כט"ד ודאי טריפ' והוא ק"ו מהנתבאר לעיל (ס"ז) ע"ש אבל אם ניכר שכאשר היה נרפא הבוע' לא ישאר כט"ד נ"ל שאם בין הכל כאשר הוא עכשיו הוא כפרק אמצעי של אגודל טריפה ואם הוא עכשיו קטן מזה השיעור המקיל בה"מ לא הפסיד) ואם עומדת (ע' סעיף קטן צ') בדרי דאוני אפי' גדולות אפי' יש בכל צד יותר מחמשה אונות אפי' עומדים היתרים למטה מאומא בדרי דידה או שני אומות גדולות בצד אחד הכל אורח' הוא וכשרה רק שלא יהיה אונות בצד שמאל יותר מבצד ימין דכה"ג חליף מיקרי וטריפה כמ"ש (לקמן סעיף כ"ג):

י״בואם יש יתרת מקמא יש מקומות שנוהגין לאסור בכל מקום שעומדת כאלו עומדת מגבה אם היא כט"ד כשנפוחה רק דאם עומדת בדרי דאוני וכשנופחין אותה נוטה ומתעקם לגבה מטריפין וכשנוטה לקמא מכשירין ונ"ל טעמייהו דאזלי בתר השורש וה"ל בדרי דאוני וכשנוטה לגבה מטריפין משום דתתחכך בצלעות ותתפרק משא"כ בנוטה לקמא דאין מקום להתחכך (עי"ל) כיון דאיכא רבוות' דמכשירין כל מקמא סמכינן עלייהו מיהת היכא דמשורשת בדרי דאוני אבל במדינות אלו המנהג להכשיר כל יתרת מקמא ואפילו היא משורשת גם כן מקמא בכל מקום שעומדת ונ"ל דאפילו בסוף שיפולי אומות וטעמם דסכיר' להו דאורחי בהכי ואם הוא נוטה לגבה מטריפין אפילו משורשת בדרי דאוני ואין לשנות המנהג אבל במקום שאין מנהג נ"ל דהעיקר להורו' כסבר' הראשונ':

י״גהא דמטריפין בנוטה לגבה דוקא בליטה כשיעור ט"ד אבל נתעקמה קצת למעלה אין לחוש וכן אם אין כאן יתרת רק שאונא א' משורשת במקומה כראוי ומתעקמת לגבה כשירה ונ"ל דבהא אפי' העיקום בולט כט"ד כשירה דדוקא יתרת דבלא"ה רעועה היא כי נוטה לגבה סופה להתפרק אבל כולהו אונות הראיות לה לאו ריעי נינהו וכיון שמשורשת במקומה אין הנטיה מקלקלה וכן אפי' שרשה גבוה מאותה שאצלה כט"ד אינו מזיק. ונ"ל דאפילו נתפצלה א' לשנים ברחבה ושורש א' בעובי אצבע דנחשבות לא' כמ"ש (לקמן סעיף כ"ב) אם אחת גבוה למעלה כשירה (ועיין לקמן סעיף כ"ב):

י״דאם נמצ' יתרת משורשת בדרי דאוני ומשופעת לקמא ולגבה עד שאין נודע נטייתה להיכן צריך לנפחה שיראוה כשנפחוה לאן היא נוטה ואם לא נפחוה אסורה וכ"ש אם עומדת מגבה או נוטה לגבה וקטנה מט"ד דטריפ' בדלא נפחוה דדלמ' אי נפחי לה הוי כט"ד אבל אם היא עומדת בדרי כשאר האונות בלי נטיה לגבה יש לנפחה לזהירות בעלמ' ואי לא נפחוה אין להחמיר דאין דרך אונא להתעקם ואין לחוש מן הסתם:

ט״ואונא הימנית העליונ' הסמוכה לגרגרת שהיא תחתונה כשהבהמ' תלויה ברגליה מתוך שדחוקה במיצר החזה דרכה להתפצל ולכן אם נמצא ע"ג כעין יתרת כשרה דתלינן שנתפצלה כך מחמת הדוחק ודוקא בחציה לצד החוד אבל בחציה לצד השורש לא ודוקא חוץ לחריץ ההולך שם מלמעלה למטה באלכסון אבל מהחריץ ולצד השורש דבמקומות אלו אין שם דוחק:

ט״זאם נמצ' באותה אונא יתרת מבפנים אפילו למכשירים יתרת מקמא הכא טריפה מפני שמתחכך בגרגרת ותתפרק ואונא עליונה השמאלית דינה כשאר אונות בין לענין מגבה ובין מקמא:

י״זלא מיקרי יתרת אלא אם יש לה צורת אונא אבל אם נמצא ע"ג הריאה מקום גבוה כהר רחב למטה ועב למעלה שאינו מתקצרת למעלה כמו אונא ואפילו מתקצרת קצת רק שעגולה למעלה אין זה יתרת אלא גבשושית כשרה אבל אם למעלה חדה או למטה במקום שמתחלת לעלות נראה כעין סדק שהוא חד ככובע או שרחבה למעלה יותר מתחתיתה הוי יתר' ואם הוא כט"ד טריפ' ופשוט דלמטריפין יתרת מקמא יש לחלק שם ג"כ חילוקים אלו:

י״חאם נמצ' אונא ע"ג הריאה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה כל האונא נופלת לתוך הגומא כשרה דאין זה יתרת כ"א פיצול הריאה ומאחר שהגומא היא תחתיו לנוח בו אינה עתידה להתפרק כיתרת ולכן אפי' אינה נכנסת לתוך הגומא אלא כשמניחין היד בנחת עליה כשרה דכן נמי בחיי הבהמה אם הצלעות דוחפין הפיצול הם מניחים אותו לתוך הגומא ואינה חוככת שתתפרק ולכן נ"ל דאפילו כשמסירין היד היא חוזרת מיד ויוצאת קצת מהגומא אין להחמיר כל זה דוק' אם בעת שמונחת בגומא שוה מבחוץ לשאר הריאה ממש אבל אם היא גבוה ובולטת למעלה אפילו כעין גבשושית שאינה חדה טריפה ונ"ל דאפילו אין גבהותה כט"ד רק שכל הפיצול כט"ד טריפה דכיון דנתפצלה מהריאה ואינה מחובר כהוגן והבליטה גורם שתתחכך בצלעות קצת איכא תרי ריעותות שתתפרק וכ"ש אם בולטת מחמת שרחבה מהגומ' וא"א לה לבא עד תחתית הגומ' טריפה ואם הגומא אינה מתמלאת ממנה מחמת שקטנה מהגומ' בין מלמעלה בין מהצדדים נ"ל דכשירה אם לא שהחיסרון כשיעור שיתבאר סימן ל"ו (סעיף כ"א) בע"ח:

י״טאם הפיצול צד המחובר שבה למטה לצד השפל וצד הפרוד לצד השררה בהא נ"ל אם בנפוחה הולכת לתוך הגומ' ומונחת כהלכתה בלי שום תפיסת יד אדם יש להקל דכך היתה מונחת בתוכה בחיי הבהמה אבל אם צריכים להניח היד בנחת עליה אין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות מקום עמידת הפיצול וחיבורה ולפי הילוך הבהמה אם בפגעה בצלעות דוחין אותה להגומ' כשרה ואם לאו טריפה ואם אינו יכול להבחין יטריף מספק:

כ׳נמצא פיצול מקמא בתוך גומא אף על פי שכשנופחין אותה היא מונחת בגומ' כתיקונה (אפילו כשאין הריאה הפוכה (תב"ש סקכ"ו) ושוה מבחוץ לשאר הריאה טריפה אפילו לנוהגים היתר ביתרת מקמא שאני היא דמושרשת בריאה בכל צדדים אבל פיצול זה מחובר במקצת וסופו ליפול למטה ולהתפרק ונראה לי דבהא אפי' פחות מט"ד יש להטריף בדליכא הפסד מרובה די"ל כיון דלאו מטעם יתרת אתינן עלה איכ' קצת כובד אפי' בפחות מט"ד ויפול למטה (פיצול מקמא הקצר מהגומא או ארוך או רחב מהגומ' ג"כ טריפה. פיצול מקמ' באונא עליונה במקום חריץ (נודע ביהודה סי' י"א) מצדד להקל שהגרגרת מחזיקו שלא יתפרק ואינו מתחכך לפי שיש גומא תחתיו ע"ש ולדינ' צ"ע כי גם כל דברי התשובה ההיא מגומגמים ע"ש):

כ״אאם נמצ' יתרת נגד חריץ הורדא י"א דאפילו האוסרים יתרת מקמא הכא כשרה דמהני לה האי חריץ שתנוח בתוכו ולא תתפרק ויש להאוסרים לסמוך ע"ז בה"מ וגם היא שעת הדחק:

כ״באונא שנתפצלה לשנים בעובי נ"ל דאם שורש אחד להם בעובי אצבע נחשבים לא' (ואין דומה זה לפיצול כי פיצול היינו דוק' שאינו עומד בשיפולי אלא בגוף הריאה וגומא תחתיו שנופל מתוך הגומ' אבל כל שנחלק לשנים בין באורך בין ברוחב בין בעובי אין לחושבו לפיצול אלא לנחלק כל שהרואה יראה לעינים שהיא דומה לתמונת נחלק (שו"ת מאיר נתיבים סימן מ"א) ואם לאו אם החיצונ' שרשה בולט לחוץ אפי' פחות מטרפא דאסא והפנימית שוה מקמא לשאר אונות שבצדה מזה נראה שהפנימית היא האונא הראוי להיות והחיצונה היא יתרת מגבא וטריפה ואי איפכ' הרי הפנימי' יתרת מקמא ודינה מבואר לעיל (סעי' י"ב) ואם שניהם אינם בולטים כשרה דהיא קיימי בדרי דאוני ואם שניהם בולטים זו לקמא וזו לגבה יש להחמיר. (נתפצל זה בין יש להם שורש א' בין לא אף אם שניהם אינם בולטים אינו משלים חסרון כגון אם חסר א' מן האונות אין זה משלים) ואם הארוכה ועבה נתפצלה כך ואין שורש א' כעובי אצבע מלבד דינים הנ"ל צריך שאחד מהן תהיה עבה יותר מאונא אמצעית ואם לאו דאינה עבה כי אם ע"י צירוף אין להכשיר דה"ל חליף שיתבאר לקמן בע"ה כ"א בה"מ (פיצול מקמא שמושרש יפה יפה בשורש טוב אם אין בו כט"ד יש להתירו אף באין ה"מ אבל אם יש בו כט"ד אין להתירו ע"י שמושרש ולכן אם הוא בפרק אמצעי של גודל הוי ודאי טריפה כמו כל פיצול מקמא ואם יש בו כצפורן גודל הוי ספק טריפה. יתרת מגבה טריפה אפילו אין לו סמפון אבל יתרת מקמא במקומות שאוסרין היכא שאין לו סמפון בה"מ יש להסתפק בו ויש להחמיר:

כ״גחליף כיצד הרי שהיו שלשה בשמאל ושנים בימין או ארבעה בימין ואחד בשמאל טריפה דגם זה ה"ל [עז] חליף כיון דליכא במקום הראוי להיות וישנו במקום שראוי שלא להיות ואם בימין יש שלש אונות או יותר ובשמאל יש יותר מבימין ג"ז חליף היא וטריפה כי לעולם אין להיות בשמאל יותר מבימין אבל אם הם שוה בשוה כשר:

כ״דאי איכא שלשה בימין ושלשה בשמאל ועוד אחד בשמאל בסוף שיפולי אומה נ"ל להקל בה"מ דוקא דאע"ג דהתם נמי דרי דאוני מיקרי (כדלעיל סעיף י"א) מ"מ לא קיימא ממש בחשבון החליף. ואי איכא ד' בשמאל וג' בימין וא' בימין סוף שיפולו אומה נ"ל שאין להקל אפילו בה"מ דאינה משלמת דיתיר אומה מקרי ואי איכא שלשה בימין ושלשה בשמאל ויתרת מקמא משמאל או אפי' ב' משמאל וב' יתרת מקמא משמאל נ"ל להחמיר אפילו בה"מ אפילו לדידן דמקילים ביתרת מקמא דהא בלא"ה רבו האוסרין יתרת מקמא והכא איכא עוד טעם לאסור משום חליף ומה"ט נ"ל נמי איפכ' אי איכא שלשה בימין וארבעה בשמאל ויתרת מקמא בימין כיון דנצטרף ריעות' דחליף בהדי חומרא דיתרת מקמ' ראוי להחמיר אפילו בה"מ אפילו לדידן. עוד נ"ל דגבשושית (דלעיל סעיף י"ז) ופיצול שגומא תחתיו (דלעיל סעיף י"ח) לא מהני לענין זה בין להקל בין להחמיר:

כ״השלשה בימין ושלשה בשמאל ואחד מהשמאל נתפצלה לשנים ויש להם שורש אחד כעובי אצבע כשרה דאותן ב' כאחד נחשבין ואפילו אם אותן דימין נמי יש לשנים שורש אחד כעובי אצבע אין אומרים ממ"נ אי דשמאל א' דימין נמי א'. או שבשמאל אחד ונתפצלה לד' בשורש אחד כעובי אצבע די"ל ממ"נ אי דיינת ליה כמחולקין ה"ל ד' ואי לא ה"ל א' בשמאל ל"א הכי דקי"ל דאונא שנתפצלה יש לה מעלת א' ומעלת ב'. וכן בסדקים כה"ג כגון שבשמאל שלשה וסדק בא' מהן שראוי ליחשב כב' ובימין שלשה כשר ואפילו ג' בימין ובשמאל א' וג' סדקים כשרה ול"א ממ"נ דבסדקים נמי קי"ל דמועילו להכשיר ולא להטריף. אבל אי בימין ב' ואחד מהם יש בו סדק המחלקו ובשמאל שלשה כתיקונם יש להחמיר כיון דאיכא עכ"פ ריעותא לפנינו שיש ג' נפרדים בשמאל וב' בימין ה"ל חליף לכולי עלמא לא סמכינן אסדק שבימין להכשיר (ומ"מ בה"מ יש להתיר גם בזה והיכא דיש ד' בשמאל ובימין יש ג' ואחד מהן יש בה סדק כשר בלי ה"מ אבל אם בשמאל ד' ובימין ב' עם ב' סדקים אין להתיר אלא בה"מ ואם בשמאל ה' ובימין ג' עם ב' סדקים כשר בלי ה"מ):

כ״וצורות האונות דימין אינן דומין לשל שמאל ואם נתחלפו צורתם דשל ימין יש לה צורת שמאל ודשמאל של ימין וה"ל חליף וטריפה דאינה יכולה לחיות בסגנון זה. ונראה לי דאפילו א' דימין שחילפ' עם אחד דשמאל ה"ל חליף וטריפה אם אונא אמצעית דימין גדולה מאונא שבצדה הסמוכה לאומה טריפה כיון דאורח' איפכ' ה"ל חליף. ולפעמים חסר מאונא הסמוכה לאומא ונמצא אותה החתיכה בהאומא וכשנופחין אותה ממלא החסרון ושוה כראוי אם ע"י צירוף היא גדולה מהאמצעית כשרה [ודוק' שיש לה עם האומא שורש א' כעובי אצבע. אם אונא דשמאל דלצד הראש גדולה מעליונה דימין שכנגדה או [צח] אומא [צט] דימין גדולה מדשמאל או אומות או אומא למעלה ואונות או אונא למטה כ"ז ה"ל חליף וטריפה. ונראה לי דאי ליכא חליף רק שניהם שוים כגון אונות דימין ודשמאל כולם בצורה א' כדימין או כולם כדשמאל א"נ אותן אונות או אומות הראויות להיות גדולה מחברתן הם שוים לחברתן יש להתיר בה"מ (ריאה שיש לה ג' אונות בימין וג' בשמאל ויש בה עוד ריעות' אחרת שהאומה של ימין ושל שמאל שוים כשר אף באין ה"מ) עוד נ"ל פשוט דדוק' שינוים הללו פוסלין באונות מטעם חליף אבל שינוי לצורה אחרת שאינה כצורה שכנגדה כגון שדרך האונות להיות משוכין וחדודים ועתה הם עגולים אפילו כוורד' ובענין אחר אין זה פוסל בה כיון דאין בה משום חילוף אונות או אומות (כל הכתוב בסעי' זה להטריף יש לאסור אף בה"מ דכך נהגו במדינות אלו אבל אינו נחשב רק לספק טריפה ומ"מ אין מועיל בו יב"ח אבל החלב יש להתיר עד ג' ימים קודם שחיטה כנ"ל זולת בדין אומות למעלה ואונות למטה יש לאסור גם החלב מעולם מיהו באונא א' למטה יש להקל (ועיין לעיל סעיף ח'):

כ״זאם יש יתרת בדרי דאוני וצורתן כצורת אונא של צד שכנגדה נ"ל דיש להכשיר אפי' בלא ה"מ ואם א' שכנגדה חילפה צורתה עם זאת היותרת נראה לי כיון דאונות הראיות לה בצד אחד לא שינו צורתן יש להקל בה"מ אבל ביתרת מקמ' בכהאי גוונא יש להטריף (ומ"מ נ"ל דאם עבר עלי' יב"ח כשר החלב קודם ג"י):

כ״חהמנהג הפשוט במדינות אלו להטריף אם אין לבהמה עינוניתא דורדא או שיש לה ב' ורדות ואפילו אם אחת מהם קטנה ואפילו בה"מ ואפילו אם חיתה הבהמה כמה שנים אין להתיר הבהמה אלא אם כן באם אחד מהם קטנה אז המקיל בה"מ להתיר הבהמה אם עברו עלי' יב"ח לא הפסיד והחלב של קודם יב"ח המקיל בה"מ לא הפסיד אף באם שני הורדות שוים דה"ל כחסרה ורדא דכל יתרת כנטול דמי בכ"מ שעומדת יתרת זו בין בימין בין בשמאל (ועיין סעיף ל"ג) (גם בשמאל אף שהיא קטנה טריפה ואפי' בה"מ ומ"מ המקיל בורדא בשמאל אם עברו עליה יב"ח להתיר בה"מ אפילו באם ב' ורדות שוים לא הפסיד ודוק' בשמאל ממש אבל אם עומדים שניהם בימין רק שאחד מהם שינתה מקומה דינו כאלו עומדים שניהם במקום ורדא ממש שנתבאר תחלה) ואפילו יש לה רק אחת ושינתה מקומה אפי' פורת' נוהגין להטריף ולא שיצתה מכל מקומה רק שניתקה קצת ממקומה ואין לשנות המנהג (ואפילו בה"מ ואפילו היתה כמה שנים הבהמה טריפה אכן החלב של קודם יב"ח יש להתיר בהפסד) דאף על גב דנוהגין במדינות אלו להכשיר יתרת מקמא הכי גמירי להו שבמדינות אלו אורחייהו דחיות' ביתרת מקמא ולא ביתרת ורדא וג"ל דבמדינה שאין שם מנהג ידוע יש להכשיר בדליכ' ורדא וכ"ש אם ידוע דשכיחי שם טובי חסרי ורדא (אבל במדינות אלו שאוסרים חסר ורדא אפילו אם שכיחי טובי טריפה (תב"ש סקמ"א) ועיין בדין עגלים שיש נקב בטחול בסימכ' שבט"ז (סימן מ"ג) ומה שפלפלו השו"ת עליו ולפי שאין דין זה שכיח קצרתי) אבל בשתי ורדות יש לאסור כיון דאיכ' רבוותא טובי דאסרי בתרי ורדות מטעם יתרת מקמ' (וע"ל סעיף י"ב) ובחיות יש להתיר ב' ורדות בדליכ' מנהג וכן בשינת' מקומה יש להחמי' דנראה מזה דלאו כאורח' הוא ויתרת היא עד שיוודע לך דהמנהג שם להקל בכל:

כ״טבמה יוודע אם היתרת הוא אונא שמקילין בה במדינות אלו או יתרת ורד' שמחמירין בה אם אין ליתרת זו מצורת ורדא כלל רק צורת אונא היא אונא אבל כשיש בה קצת צורת ורדא נראה לי דיש לחוש לחומרא ואע"פ שאין ליתרת זו כיס כדרך הורדא ואם יש לה כל צורת אונא [קטז] ויש [לב] לה כיס יש להטריף דכשהעידו רבותינו שבמדינות אלו מכשירין יתרת מקמא לא מצאנו שהעידו אפי' עם ריעותא דיתיר כיס (ועיין לקמן סעיף לג). ונ"ל דבלא כיס אין חילוק אם גדולה או קטנה או עומדת בימין או בשמאל רק בתואר תליא מילתא כמ"ש:

ל׳הורדא דרכה להיות עגולה ויש לה חריץ ועומדת בימין מקמא נגד החיתוך שבין אונא התחתונ' לאומ' והחריץ מכוון כנגד החיתוך ופניה נגד הכליות וגבה נגד הלב ואם שינתה תואר זה או שהחריץ במקום אחר וזה נקרא ורדא הפוכה או שאין לה חריץ כלל או חסר ממנה קצת שגם זה בכלל שינוי תואר בכ"ז המנהג במדינות אלו להטריף ואין לשנות המנהג ואם נתהפכה הודדא מעט כשירה ונראה לי דבמקום דליכא מנהג אין לאסור בכ"ז כ"א בשינוי מקום (דלעיל סעיף כ"ה) ומ"מ המחמיר בהפוכה תע"ב דנראה מהיפוך זה שלא הית' מונחת בכיסה כראוי ולפיכך החריץ בהגיד הכיס במקום אחר:

ל״אגם מתנאי דורדא שתהי' קטנה מאונות רק לא פחות מט"ד שאם היא פחותה מט"ד טריפה ואם היא גדולה אפי' כאונא אמצעית של ימין אע"פ שיש לה כל צורת ורדא טריפה במקומות שאוסרין חסר ורדא או במקומות שאוסרים יתרת מקמא ובה"מ נ"ל שלא לאסור כ"א כשהיא גדולה כאונא הימנית הסמוכה לאומא. וכל השיעורים שבריאה הכל כשהיא נפוחה משערינן. גם אין חילוק בכל שיעורי הריאה בין דקה לגסה כ"א היכא שנתבאר בהדיא:

ל״באם יש ב' ורדות ויש להם שורש א' כעובי אצבע נחשבו' לא' אפי' יש באמצע השורש סדק (בין מונחים שניהם בכיס א' בין מונחים בשני כיסים ואם א' יש לה כיס והשני' אין לה כיס אין להכשיר אלא בה"מ (עיין ס"ק ע"ב) ואם אחת הפוכה או שינתה תוארה ואחת היא כתיקונה אם המתוקנת יותר גדולה מהשניה כשרה ואם קטנה או אפילו שוים טריפה ונראה לי דאם אחת שינתה מקומה אפי' שהיא קטנה יש להחמיר (ולי נראה להתיר גם בזה בה"מ (ע' ס"ק ע"ג) ונ"ל עוד דה"ה אם שניהם שוים ואחת מהם הפוכה או שינתה תוארה או שינתה מקומה רק שאותה המקולקלת אין לה כיס בפ"ע ואינה מונחת בכיס הורדא כשרה בה"מ (ע' ס"ק ע"א) עוד נ"ל בב' ורדות בשורש א' ושניהם שוים וא' הפוכה או שינתה תואר' או שינתה מקומה רק שאותה המקולקלת אין לה סמפון מיוחד כדרך שיש בכל ורדא יש להתיר בה"מ עכ"פ משא"כ ב' ורדות שאינם בשורש א' לא מהני סי' דסמפון ולא סי' דחסרון כיס כן נ"ל ודע דב"ו שיש להם שורש א' והקטנ' הפוכה או שינתה תוארה או מקומה או שהם שוים רק שהמקולקלת אין לה כיס או אין לה סמפון כל זה כשר אף במקומות שאוסרין יתרת מקמא ודע עוד דב"ו בשורש א' והגדולה הפוכה או שינתה תוארה או מקומה דינו לענין יב"ח ולענין החלב כמו היכא דאין בה רק ורדא א' והיא הפוכה או שינתה תואר' או מקומה וכן אפי' בשניהם שוים וא' מהם הפוך או שינתה תוארה או מקומה דינא הכי ודע עוד דבכל דיני ב' ורדות שנתבארו בסי' זה הן בשורש א' הן באין להם שורש א' כל א' כפי דינו אין חילוק בין ב' ובין ג' או ד' בכל גווני דינם כמו שנתבאר בב' ורדות כן נ"ל:

ל״גהורדא דרכה להיות בכיס להצילה מרחיפת האונות ואם אין לה כיס או שיש לה ואינה מונחת בתוכו ואף כשנותנין אותו לתוכה חוזרת ויוצאת ממנה כשנופחין הריאה (היינו דוקא כשנופחין מעט אבל אם אינה יוצאה רק כשנופחין הרבה אמרי' שמא בחי' לא היתה כ"כ נפוחה) (שפתי דעת ס"ק ט"ז) ע"ש טריפה דכיון שיצאה מהכיס ודאי שינתה מקומה אי נמי כיון שאינה מונחת בו ה"ל כאלו אין לה כיס ואם יש שני כיסים אם שניהם בימין בין שהורדא מונחת בשתיהן ובין בזו או בזו בין שאינ' מגעת להב' כלל להיות מונח בתוכו טריפה (ונ"ל לנהוג בדינים אלו כך דחסר כיס יש לדונו כחסר ורדא וב' בימין שעומדים שניהם במקומן אף שאין הורדא מונחת רק בא' יש לאוסרו אף בה"מ זולת אם עברו עלי' יב"ח יש להתיר גם הבהמה בה"מ ואם הכיס הב' אינו כלל במקום הורדא יש להתיר לעולם בה"מ אף אם לא עברו עליה יב"ח) אבל אם היתיר כיס הוא בשמאל והכיס רק אין שום יתרת בתוכו יש להכשיר דבשלמא כשעומד בימין כל יתר כנטול דמי והוי חסרון כיס אבל בשמאל אין לו שייכות לכיס שבימין אע"ג (דלעיל סימן כ"ה) גבי ורדות אסרי' אפילו השני' עומדת בשמאל התם אסרי' לה מטעם יתרת מקמ' דאע"ג דקבלו במדינות אלו להתיר יתרת מקמא לא קבלו כ"א בצורת אונא ולא בצורת ורד' ומהאי טעמא נ"ל דאם ורדא יתיר' יש בימין בדרא דאוני טריפה משום כל יתר כו' וה"ל חסרה ורדא ואם עומדת בשמאל בדרא דאוני כשירה דמשום כל יתר כו' ליכא דאין לה שייכות לורדא דימין ומשום יתיר אונא ליכא דבדרי קיימי:

ל״דלא הוי יתיר כיס אלא כשיש לו גיד שפה לפיו כדרך הכיס דורדא אבל אם אין לו גיד ה"ל דלדול בעלמ' ומכל מקום נ"ל דאם הכיס דורדא אין לו שפה זו אינה אסורה מחמת חסרון כיס כיון דמונחת בתוכו כראוי:

ל״הבמקומות שמכשירין חסר ורדא אין משגיחים ג"כ בכיס כל עיקר וכל החילוקים שכתבנו בה כשרים שהרי טעם כולם משום חסר ורדא הוא ומ"מ אפשר לומר דגרע היכא דאיכא ורדא ואין לה כיס דסופה להתפרק מהיכא דליכא ורדא כלל ודמי למ"ש (לעיל סעיף כ') לענין פיצול מקמא לכן נ"ל דיש להחמיר בדליכא צורך גדול והמחמיר בכל גווני תע"ב אא"כ ידוע באותן המקומות שדרך גידולו בכך:

ל״ואם חסר מקצת [קמח] מן הורדא יש לבדוק אם מקמא באונות או באומות בין בימין בין בשמאל אם נמצא החתיכ' החסירה וע"י צירוף תהי' ורדא כתיקונה ממש כשרה דק"ל דאורחא בהכי ואם יש להחתיכה כיס בפני עצמו הוה ליה כב' ורדות וטריפה ונראה לי דאם נחלקה לג' אפילו כלא כיס יש להטריף ואם יש לה תואר בשרשה כעובי אצבע אף על פי שאין לה תואר ורד בראשה כשרה רק שלא תהא הפוכה ולא שינתה ממקומה:

ל״זאם נתפצל הורדא לב' ווררות ואין לה שורש א' כעובי אצבע אע"ג דע"י צירוף הוא ורדא א' דבכ"א יש חצי תואר ורד נ"ל דטריפה ולא דמי לצירוף חתיכה (דלעיל סעיף ל"ו) דהתם עיקר הורדא שלימה במקומה ואין בה כ"א חסרון מעט משא"כ הכא ה"ל ב' ורדות (ומ"מ נ"ל דאם עברו על הבהמה יב"ח דיש להכשיר):

ל״חכל היכא שנזכר בסי' זה כעובי אצבע היינו אגודל בינוני ואין הכוונה על עביו של האגודל כ"א על רחבו ואמקום הרחב שבו ולכן בסעיף שלפני זה בעינן שיהיה השורש גבוה כשיעור הרוחב דאגודל במקום הרחב שבו ומשך השורש יהיה ע"פ כל מקום עמידתו ומ"מ בחפסד מרובה יש להקל כשהמשך ג"כ ברוחב אגודל במקום הרחב שבו:

ל״טמעשה שהיו בימין ד' אונות האונא הסמוכה לצואר כדרכה ואצלה אונא קטנה ואצלה אונא גדול' ואצלה קטנה סמוך לאומא ורצו להכשיר שהיו אומרים הסמוכה לאומא היא יתרת בדרי דאוני והג' שלמעלה ממנה הם כתיקונם אח"כ הטריפו מחמת שראו שהאונא הסמוכ' לאומא השמאלית החיתוך שבינה לאונא שעל גבה היה נמוך מחיתוך הימין שבין ב' עליונות לב' תחתונות ומהראוי להיותה גבוה מחיתוך שאחר ב' עליונות הימנית א"כ נראה מזה שהרביעית הסמיכה לאומא היא כתיקונ' מאחר שהחיתוך שע"ג נמוך מחיתוך שבין ב' אונות השמאלי' וא"כ כיון שהרביעית קטנה מלמעלה ממנה ה"ל חליף וטריפה עוד אמרו כיון שהורדא עומדת למטה מכולם אם נחשב הרביעית ליתרת ה"ל הורדא שינתה מקומה שהרי הורדא צריכה לעמוד עם הסמפון שלה בין סמפון אונא הסמוכה לאומא ובין סמפון האומה כתבנית שי"ן או סגו"ל והרי עתה היא רחוקה מאונא הגדולה השלישית עוד חתכו האונות וראו שכל אונא היה לה סמפון כדרכ' ואונא הסמוכה לאונא עליונה שאצל הצואר לא היה לה סמפון כלל מזה נראה שהיא היתרת ולכן הטריפוה ונ"ל דאפי' בחדא מהלין טעמי הוי הוכחה רק דלרווחא דמלתא חזרו לראות הכל:

מ׳ריאה שהיא חלקה כולה ואין בה חיתוכי דאוני טריפה ואם בכל המקומות שראוי להיות חלקה יש סדק כדרך שנתבאר (לעיל סעיף ג') כשירה מטעם המבואר שם אבל שאר היכרים שנתבארו סעיף ג' לא מהני הכא דכיון דאיכא ריעותא גדולה כזו שאין לה אונות כלל לא מיתכשרא כי אם בהיכר סדק שהוא עדיף מכולם (ועיין לעיל סעיף ד') מ"ש מדיני הסדק ונוהג גם בהא והיכא שיש שאר היכרים וחיתה יב"ח אין בידי להכריע) ונ"ל דאי איכא היכר סדק בכולהו רק באחת הדבוקה בחברת' אין שם סדק רק א' משאר היכרים המבוארים שם יש להכשיר דהסדק שבכולם מוציאה מכלל הריעותא הגדול' עוד נ"ל דאי איכא ג' אונות דבוקות או ב' אונות ואומא או ד' דבוקות בב' אין להכשיר ג"כ כ"א ע"י סדק ואפי' האחרים פרודות כראוי ומ"מ בשעת הדחק נ"ל להקל אפי' בכה"ג:

מ״אדבר פשוט הריאה שהיא חלקה וכשרותה ע"י סדקים כמבואר סעיף הקודם לזה יש בה בכה"ג דין חלוף כגון שבימין יש ב' סדקים ומורים שיש שם ב' אונות ואומא ובשמאל ג' ומורים שהם ג' ואומא ה"ל חליף וטריפה אבל אם בימין ג' סדקים על ג' אונות ואומא ובשמאל על ד' נ"ל שאין להחמיר (אם נראה סדק תחת העור נגד השמש לא מהני כל שאין נראה מבחוץ) (תב"ש ס"ק נ"ז):

מ״במעשה בריאה שהיתה כחתיכת בשר א' ולא היה ניכר בה שום חילוק או אונא או אומא ולקח מומחה א' סכין חד ופשט ממנה בנחת קרום א' ע"פ כולו ואז ראו הריאה ככל שאר ריאות והבינו שקרום העליון הזה לא היתה שייכה לריאה רק נתקרם עליה מחמת שמנונית וכדומה והכשירוה ונ"ל דלא מיתכשרא כי אם אחר שנפחוה אחר הסרת הקרום וראו שאין בה שום טריפות דאי לא נפחוה יש לחוש שמא מחמת נקב שבה או שאר טריפות קרם עליה עור זה עוד נראה לי דאפי' עור זה דבוק או סרוך לדופן או לאיזה מקום יש להכשיר כל שאין הסירכא מהריא' עצמה (היינו אף בלי מיעוך) (משבצות זהב סקי"ד) (ועמ"ש סי' ל"ט סעיף ס"ה) וכן הדין כאן (וע' סימן ל"ח סעיף י"ז) והיכא דלא נפחוה כאמור טריפה הבהמה מספק ואפילו חיתה יב"ח והחלב אפשר להתיר עד ג' ימים:

מ״גבגדיים וטלאים אין להטריף אי לית להו חיתוכי דאוני אפי' אין היכר סדק כלל דהכי אורחייהו דבקטנות לית להו וכשמתגדלים גדלי אונות בהדייהו ואין להכשיר כ"א כשיוודע שהם תוך שלשים ללידתן ונ"ל דבה"מ ושעת הדחק יש לסמוך להתיר אפי' קצת אחר ל' כל זמן שנקראים בלשון בני אדם גדיים וטלאים כל מקום כפי לשונו ובגדי יש להכשיר כשהורדא דבוקה לריאה וניכר ע"י סדק ואם קצת אונות נפרדו וקצתם לא נפרדו אין להכשיר אפי' בקטנים מאד כיון דהתחילו ליפרד קצתן הרי לפנינו שאין הקטנות גורם (ואם בצד א' יש סדקים ובצד ב' ליכא סדקים כשר דאין סדק מועיל להטריף) (משבצות זהב ס"ק ט"ז):

מ״דהיתר זה דגדיים וטלאים יש מקומות שאין נוהגין כן רק מפרידין באצבע כל אונא מחברת' לראות אם הם פרודות ע"י עור לכ"א ואין לשנות היכא דנהיג כן ואפי' במקום שאין מנהג המחמיר תע"ב:

מ״האין כל הדברים הללו אמורים אלא בבהמה וחיה אבל עוף אין לו חיתוך אונות כבהמה ואם ימצא אין לו מנין ידוע אבל שאר טריפות הריאה שיתבארו בסימנים שלפנינו בס"ד הבאים מחמת נקיבת הריאה או חסרונו כולם שייכים גם בעוף (ה"ה מראות ובועות וסירכות ושאר דברים ומ"מ לצלעות מקום שהריא' נחבא שם דבוקה היא והכי רביתייהו אלא מחוץ אם נסרכת למקום אחר אוסר) (שפתי דעת סקט"ז) רק דא"צ לבדוק אחריהם דלא שכיח בהם היכא שיש יתרת בדרי בימין שיש שם ד' אונות אם מקום הורדא למעלה מנגד אונא הסמוכה לאומה טריפה לעולם אלא צריכה לעמוד בין אונא הסמוכה לאונא ובין האומא כדרכה הרביעית צריכה להיות עבה וארוכה מאונא השלישי'. וכ"ז היכא שאין שום שינוי לגריעותא בא' מהאונות אבל אם יש איזה שינוי כגון שאין סמפון לא' מהם שזהו סי' שהיא היתירה אם אחד מג' עליונים היא היתירה כשר רק צריכים לראות שלא יהיה חלוף דהיינו אם הראשונה או השניה היא היתירה צריך שהרביעית תהיה גדולה מהג' ואם הג' היא היתירה צריך שתהיה הד' גדולה מהב' אבל שתהיה הד' גדולה מהג' נ"ל דאין קפידא אבל אם הד' היא היתירה טריפה בכל ענין כנ"ל:

מ״ונבאר כאן דיני תרתי לריעותא השייכים לסי' זה. יתרת בדרי דאוני אם עומד עליו שום ריעותא אשר מצטרף לתר"ל כשר כי אין יתרת בדרי ריעותא כלל וכשר מיהו סירכא שלא כסדרן מתוך יתרת בדרי שאנו מתירין כל סירכא של"כ ע"י מיעוך בכה"ג לא מהני מיעוך ומשמוש וטריפה אכן זהו דוקא כשידענו בבירור ששני האונות הסרוכים להדדי בשלא כסדרן הם הם היתרים דהיינו שחיותן נחלק וזה באופן שאגיד היכא שיש דרך משל בימין ד' אונות וכולם שוים ואין שינוי לגריעותא בא' מהם אזי אין טריפה אא"כ יש ג' סרכות של"כ דהיינו אונא ראשונה לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית אבל בסירכא חדא או ב' סירכות כשר ע"י מיעוך ואם יש בא' מהם שינוי לגריעותא כגון שאין לה סמפון או סי' דקטנות אז מהני תמיד מיעוך אפי' בג' סירכות והיכא דיש ה' אונות בימין אז אם יש שני סירכות טריפה אבל בחד סירכא כשר ואפי' בשנים זימנין דכשירה כגון שנסרכה השניה לשלישית ושלישית לרביעית אבל כל שאר ב' סירכות טריפה בהם וכשיש בימין שש אונות אז אפי' בסירכא א' טריפה וכן כשיש בשמאל ד' אונות טריפה בחד סירכא ובשיש בשמאל ג' אונות כשר בחד סירכא ובשנים טריפה ועל דרך זה תבין בכל אופני הסירכות היכא שנסרכות אונות שאינם זו אצל זו כגון ראשונה לשלישית וכה"ג הכל דינם על הדרך שנתבאר והיכא שסירכא דבוקה יוצאה מתוך יתרת בדרי למטה מחציין ויש חלון או בין אונא לאומא בלי חלון למטה מחציין ואין ה"מ בעי מיעוך וכה"מ יש להקל בלי מיעוך ואם בין אונא לאומא למטה מחציין ויש חלון נכון להצריך מיעוך אף בה"מ ובדיעבד שלא נתמעך יש להקל בה"מ וכ"ז לא מיירי אלא כשהיתרת בפ' אמצעי של גודל אבל אם היא פחות מזה לא מיחשב יתרת ומהני מיעוך תמיד כסירכא היוצאת ממנו אלא שאין מציאות לדין זה רק בחמשה אונות בימין או ד' בשמאל ויתרת מקמא שיוצא' ממנה סירכא לאיזה מקום דהוי שלא כסדרן פשיטא דלא מהני מיעוך וטריפה ואפי' סירכא תלויה או בועא או שאר ריעותה העומדים על יתרת מקמא נ"ל להטריף ומ"מ סירכא תלויה שמתוך יתרת מקמא ועוברת ע"י מיעוך ומשמוש אי סירכא ממקום למקום יוצא מתוך יתרת מקמא ועוברת במיעוך נ"ל להכשיר לכן טינרי היוצא מתוך יתרת מקמא נ"ל להכשיר ג"כ ובועא במים זכים העומדת על י"מ אין נ"ל להכשיר אף במקומות שמכשירים י"מ ואין להקל כ"א בתערובות וכה"ג שיש עוד צד היתר כל דהו יש להקל אכן כל מה שאסרנו בזה ביוצא מתוך י"מ היינו היכא שהוא כפרק אמצעי של אגודל אחר נפוחה אבל אם הוא פחות אף אם הוא כצפורן ל"מ ואף אם יוצא מתוך סירכא דבוקה ג"כ כשר מיהו אע"פ שאסרנו סירכא תלויה מתוך י"מ מ"מ אם ב' אונות י"מ נסרכו להדדי למטה מחציין בלי חלון כשר אלא דצריך לזה אסיפת בקיאים לראות במקום שאין הלב שוכב ודוחק אבל מ"מ אם א' עומד קרוב לורדא ונסרכו אפי' בכה"ג או ב' ורדות בשורש א' ונסרכו להדדי בכה"ג טריפה משום דשם הלב שוכב עליהן ודוחקן ויתרת מקמא העומדת ביתרת בדרי נ"ל להכשיר היכא שיש בימין ג' אונות ובשמאל ד' אונות וא' מאונות השמאלים צמקה כולה או רובה טריפה והיכא שיש יתרת בדרא גרידא רק שיש יתרת בימין או בשמאל וא' מהם צמקה כולה או רובה נ"ל ג"כ לאסור ומ"מ היכי שיש עוד צר להתיר נ"ל בהא דהמקיל לא הפסיד אמנם כשיש יתרת בדרי ויש בא' מהם שינוי לגריעותא עד שניכר שזו היתירה כגון מצד קטנות' או מצד שאין לה סמפון ואותו היתרת צמקה בהא נ"ל להכשיר וי"מ שצמק מקצתו ממנו ולא רובו לדידן שמכשירים י"מ כשר גם בזה ומכ"ש ביתרת בדרי שצמק מקצתו שאין בו שום צד איסור אכן בי"מ שצמקה כולה או רובה טריפה ואף דביתרת בדרי כה"ג טריפה כתבתי דהיכי שיש עוד צד היתר המיקל לא הפסיד אבל בהא נ"ל דאין להקל עכ"פ מיהו אם היתרת מקמא אין לה סמפון או שהיא קטנה מאוד וצמקה כולה או רובה נ"ל להקל בה"מ עכ"פ חסר אונא והוכשרה ע"י סימנים המבוארי' בריש סי' זה אם יש שם בועא וכה"ג יש להכשיר ומיהו אם יש שם יתרת מקמא צ"ע ואפי' היכי דהוכשרה ע"י סדק ויש בועא או שאר ריעותא במקום חסדק לא מיקרי תר"ל זולת היכי דיש חשש בועא על הקמט שיתבאר (לקמן סי' ל"ז סעיף ט"ו) שאינו ענין לתר"ל ע"ש יתרת מגבה פחות מצפורן אגודל מיקרי ריעותא ואם יש עליו שום ריעותא הוי תר"ל כל מה שנתבאר (לעיל בסעיף י"ג) להכשיר נ"ל דלא מקרי ריעותא כלל מה שנתבאר (לעיל בסעיף ט"ו) ביתרת מגבה באונא עליונה דימין דכשר ע"ש. היכא דאינו כט"ד לא הוי ריעותא אבל אם הוא כט"ד אפי' כצפורן אגודל יש להסתפק בו קצת וכ"ז במקום דכשר שם לכ"ע אבל במקום דאיכא התם פלוגתא הוי ריעותא אפי' פחות מט"ד וכשיש שם עוד ריעותא טריפה אפי' עברו עליה יב"ח רק דהחלב של קודם ג' ימים מותר ויתרת מקמא באונא עליונה אם יש שם עוד ריעותא טריפה דוקא כשהי' כצפורן גודל גבשושית מגבא כצפורן גודל הוי ריעותא פחות מזה לא הוי ריעותא ומקמא אפי' יותר מפרק אגודל לא הוי ריעות' וגבשושי' באונא עליונה מקמא יש להסתפק בה אי הוי ריעותא אם הוא כט"ד פיצול מגבא לא מיקרי ריעותא ואפי' אם הפיצול קצר מהגומא שאנו מכשירין לעיל בה"מ אינו מצטרף לתר"ל פיצול מקמא פחות מט"ד שאנו מכשירין בה"מ מיקרי ריעותא ומצטרף חליף במקומות שהכשרנו לעיל נ"ל דלא מקרי ריעותא ב' ורדות במקומות ואופנים שנתבאר לעיל דכשר אי איכא בועא או שאר ריעותא בהדא מינייהו או בתרווייהו אסור וכ"ש אם יוצא מא' מהם סירכא הצריכה מיעוך טריפה אכן ב' ודדות בשורש א' ואפי' אם א' מהן הפוכה באופן שמכשירין כגון שהקטנה הפוכה כ"ז לא מקרי ריעותא כלל ואם עומד ריעותא אפי' על ההפוכה כשר בלי ה"מ וכן בריעותא דכיס כגון חסר כיס או יתיר כיס בכל אופנים שהכשרנו לעיל אינו מצטרף להדי שום ריעותא אף באין ה"מ וב' ורדות בשורש א' ונסרכו להדדי כתבנו לעיל ע"ש ורדא הפוכה (דלעיל סעיף למ"ד) מצטרף לתר"ל לענין דלא מהני י"ב חודש אם הורדא גדולה כאונא אחת ולא כסמוכ' לאומא שאנו מתירין זאת בה"מ (בסעיף ל"א) דינו לענין תר"ל כדין י"מ שנתבאר לעיל ורדא בדרי דאונא בין בימין בין בשמאל אינו נקרא ריעותא רק ריעותא כל דהו כמו יתרת בדרי וכל שנתבאר לעיל ביתרת בדרי כך הדין בזה אם חסר מקצת מן הורדא ונמצא החתיכה החסירה בימין או בשמאל שהכשרנו למעלה אם יש עליה איזה ריעותא דינו כדין ריעותא על יתרת מקמא דוקא אם הוא כפרק אמצעי של "אגודל מה שנתבאר (לעיל סעיף ל"ז) בנתפצלה הורדא להכשיר ע"י יב"ח היינו אפי' אם יש עוד ריעותא שם בנסרכו להדדי (עי' ס"ק קל"ב) מכל מה שנתבאר איזה הוי תר"ל ואיזו לא הוי ישמע חכם ויוסיף לקח ונבון תחבולות יקנה:

Today's Learning

שמלה חדשה ל״הSimlah Chadashah 35