סוד ישרים, פורים ב׳Sod Yesharim, Purim 2
א׳איתא בגמ' (מגילה דף ו:) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה שכל שלשה עשר אין בין שמחשב כאן הגמ' הם נגד השלשה עשר חלוקים שנמצאו בין עתיקא לזעיר אנפין כי באמת אלו שני הנהגות עתיקא וזעיר אנפין הם אחד ואין שום השתלשלות מדרגות ביניהם כלל וכמבואר בזוה"ק (נשא קמא.) עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד וכו' ושם (האזינו רצ.) אמר ר' שמעון כל מה דאמינא דעתיקא קדישא וכל מה דאמינא דזעיר אנפין כלא חד כלא הוא חד מלה לא תלייא בי' פירודא וכו' וכדאיתא בזוה"ק (צו לא.) בשעתא דזווגא אזדווג כחדא לאחזאה דהא נוקבא אתכלילת בי' בכללא חדא אתקרי נוקבא בשמא דדכורא וכו' היינו בשעתא דזווגא אשתכח עתיקא וזעיר אנפין הא כלהו עתיקא אכן קודם שמגיע האדם לזה הזיווג שיכיר מפורש דעתיקא וזעיר אנפין כלהו חד יש אלו החלוקים שמחשב הגמ' כאן באלו הי"ג אין בין וזהו אין בין אדר הראשון לאדר שני היינו שכל החילוק בין עתיקא לזעיר אנפין הוא רק טרם שמגיע אדם בעבודתו לזיווג האמיתי כי אלו השני חדשים אדר ראשון ואדר השני המה באמת אחד והצירוף מאלו שני חדשים הוא ו"ה קודם לי"ה וזה רומז שהשי"ת מראה מפורש באלו השני חדשים החיבור מעתיקא וזעיר אנפין שאין באמת שום הפרש והבדל כלל ביניהם כי הכל הוא עתיקא ולזה הוא הצירוף בראשון כמו בשני כי אדר הראשון מורה על זעיר אנפין ואדר שני מורה על עתיקא ובשניהם הוא הצירוף ו"ה קודם לי"ה להורות שעבודת אדם בזעיר אנפין יש לה מקום בשורש רצון העליון ית' הנקרא עתיקח שהוא למעלה הרבה מעבודה עד שאין שייך כלל לומר איזה הוא קודם במעלה אם בהירות אור עתיקא הוא קודם או הסתרת אור מבחינת זעיר אנפין הוא קודם מאחר שהכל הוא רצון אחד ואין שום הבדל והפרש ביניהם כלל וכלא חד. אלא כל החלוקים מאלו שני החדשים הוא רק טרם שמגיעים לשעתא דזווגא ואז אינם מאירים גבי האדם עדיין הפעולות שלו רק כפי האור שהמשיך בהם ע"י עבודתו אבל אותן הפעולות שלא הי' בכח עבודתו להאיר בהם נשארו מצדו בחושך וכמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצלה"ה מאמרם ז"ל (גיטין ס) אמר ר' יוחנן משום ר' בנאה תורה מגילה מגילה ניתנה שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי רשב"ל אומר תורה חתומה ניתנה וכו' וביאר הוא ז"ל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ר"ש בן לקיש מיירי מהנהגת זעיר אנפין לזה אמר תורה חתומה ניתנה כלומר כפי מה שמייגע אדם עצמו בעבודתו להמשיך אור כך נחתם ועליו אין להוסיף השגת אור יותר וזה הוא בחינת זעיר אנפין שאינו מאיר מרחוק רק לפום צערא אגרא ועל זה רומז אדר הראשון ור' יוחנן מיירי מהארת הנהגת עתיקא לזה אמר תורה מגילה מגילה ניתנה כלומר שמגלה השי"ת את האור כל פעם ביותר וכל מה שהי' נדמה להאדם מלפנים חושך בזה בעצמו מגלה לו השי"ת אח"כ את האור וזהו מגילה מגילה ניתנה שנתגלה האור בכל פעם עוד יותר עד אין סוף כענין שאיתא בזוה"ק על רזא דקרבנא שעולה עד אין סוף (צו כו:) היינו שהלבוש הגס בעצמו שהי' מקודם בחושך מאיר עד אין סוף וזה האור נקרא עתיקא ואריך אנפין שמאיר מרחוק ג"כ ועל אור עצום כזה רומז אדר השני וזהו אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה וכו' היינו שאין האור כ"כ בהתגלות באדר הראשון כמו באדר השני אלא מקרא מגילה היינו לאחר שקורין המגילה באדר השני כלומר אחר שנתגלה אור עתיקא באדר השני וזאת ההתגלות נקרא שעתא דזווגא אז מכירים שפיר ששני החדשים המה לאחדים בלי שום חילוק ביניהם כי עתיקא וזעיר אנפין כלא חד:
1
ב׳ומתנות לאביונים. היינו כי טרם שנתגלה אור עתיקא אין בעולם מי שלא יהי' נקרא אביון נגד אור בהיר כזה כענין שאיתא במדרש רבה (ויקרא פ' ד) על הפסוק וגם הנפש לא תמלא משל לעירוני שהיה נשוי בת מלכים אע"פ שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו למה לפי שהיא בת מלכים כך הנפש וכו' היינו שהנפש אינה בנייחא ומתאוה תמיד לשאוף אור ביותר וזהו הנפש לא תמלא עד שמנהיר לה השי"ת אור עתיקא שמאיר עד א"ס אז נשארת בנייחא וזה האור מנהיר באדר השני כי אדר הראשון נקרא בזוה"ק (אדרא נשא קלז:) חוטמא דזעיר אנפין שהוא כדכתיב ותהלתי אחטם לך היינו שאינו מנהיר רק כפי עבודת אדם ואדר השני נקרא פה ופה גומר היינו שנגמר בו הארת זעיר אנפין ומתחיל להאיר מעתיקא שהוא אור אין סוף ועל זה כתיב ישקני מנשיקות פיהו כי אדר הראשון שהוא בבחינת חוטמא אינו מאיר רק כפי עבודת אדם ואדר שני שהוא בבחינת פה שמאיר בו האור כמו שהוא מצד השי"ת ועל זה איתא בזוה"ק (נח ע.) ישקני מנשיקות פיהו דא הוא תאובתא עלאה דיפוק רעותא מפומא ולא נפיק מחוטמא וכו':
2
ג׳הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין. היינו לענין קביעות מדברי תורה זה וזה שוין. ולהספד ותענית ג"כ זה וזה שוין היינו כי באדר הראשון יש ג"כ שמחה כי מאיר בו להאדם מהשם אהי' דאנא זמין לאולדא ומפאת זה הקיווי והציפוי שיש לו להאדם מגיע לו נמי שמחה. אמנם גמר הישועה הוא באדר השני שאז זורח מאור עתיקא תיקון לכל הפעולות והלבושים אפילו להרחוקים ביותר לזה קבעו חכמז"ל לומר בחודש העיבור לכפרת פשע ופשעים ביארו ז"ל בגמ' (יומא לו:) פשעים אלו המרדים שהוא במזיד להכעיס ח"ו עכ"ז מנהיר גם שם תיקון מצד אור עתיקא ולזה הוא אז התיקון מי אל כמוך וגו' וזה התיקון הוא נגד אין בין אדר הראשון לאדר השני וכו' כי התיקון מי אל כמוך הוא מימי קדם שהוא מצד אור עתיקא כמבואר (שם אדרא קדישא נשא קלא:) תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא מי אל כמוך חד נושא עון תרי ועובר על פשע תלת מימי קדם תליסר וכו' כי באדר הראשון כאשר מנהיר התיקון רק מזעיר אנפין בבחינת ימי עולם אז הוא התיקון אני ד' וכמו שביארו ז"ל בגמ' (ר"ה יז:) ד' ד' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה וכו' וכיון שהוא רק מצד זעיר אנפין אי אפשר שלא יהי' נשאר שום רושם מהחטא. אבל כאשר מתחיל להנהיר התיקון מימי קדם שהוא אור עתיקא אזי לא נשאר אפילו רושם מהחטא וזהו התיקון מימי קדם מי אל כמוך כלומר מי הוא תקיף כ"כ להנהיר תיקון כ"כ מרחוק שלא יהי' נשאר אפילו רושם מהחטא ועל זה איתא (שם בזוה"ק קמ.) תקונא קדמאה מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא וכו' מבאר בזה הזוה"ק החיבור שיש מחוטמא דזעיר אנפין עד רישא דפומא כי בשעתא דזווגא מכירים מפורש החיבור מאלו שני חדשים דעתיקא וזעיר אנפין כולא חד:
3