סוד ישרים, פורים כ״וSod Yesharim, Purim 26
א׳ר' נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך וכו'. פתח לה פתחא היינו שהוא הראה לנו פתח להבין תוקפא של הנס כי הנה מצד עתיקא אין שום פלא כלל בנס כי שם בהשורש הוא בהיר מאוד מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק וכל ענין נס הוא רק מצד זעיר אנפין היינו מצד תפיסת אדם שנדמה לו שנטבע כך בהטבע וכאשר רואה שינוי טבע הוא לפלא בעיניו ובאמת כשמעמידין את האדם בהשורש אז מכיר היטב שאין באמת שום פלא כי מי שאמר לשמן וידליק הוא אמר לחומץ וידליק ומזה השורש נסתעפו כל הנסים לישראל. אמנם בחנם אין מעמיד השי"ת את האדם בהשורש כי אם בתחילה מביא את האדם לידי נסיון הגם שהשי"ת יודע מקודם שהאדם יעמוד בנסיון אכן מצד האדם כדי שיהי' נקרא יגיע כפו מביא את האדם לידי נסיון כמבואר במדרש רבה (פ' וירא) והאלהים נסה את אברהם וגו' נתת ליראך נס להתנוסס וגו' ומבאר שם שחפץ השי"ת לנסותן ולגדלם בעולם היינו כשחפץ השי"ת לנשאות את האדם ולהגביה אותו להשורש אזי מנסה אותו בנסיון ובזה שמגביר עצמו על הנסיון נתעלה האדם להשורש כי כל ענין נס הוא רק מצד אדם ומבאר לנו ר"נ ב"י תוקפו של נס ואמר לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך היינו שהי' הסתר בתוך הסתר כענין דכתיב ואנכי הסתר אסתיר כי אם קם עלינו מלך לא הי' כ"כ חוזק ההסתר כי מלכא לא אקרא מזיק אבל כאשר קם עלינו אדם ולא מלך זה נקרא הסתר אסתיר כמו מלך שצוה להכות את בנו בפניו אין ההסתר כ"כ חזק כי הבן יודע שהוא לעיני אביו אבל כאשר מכה את בן המלך שלא בפני אביו נתרשל הבן מאוד כי מכה אותו בגודל אכזריות כיון שהוא שלא בפני אביו ועל זה כתיב ואנכי הסתר אסתיר וכן הוא החילוק כשההסתר הוא ע"י מלך ובמלך כתיב לב מלכים ושרים ביד ד' וממילא אינו יכול להיות כ"כ באכזריות אבל כאשר ההסתר בא ע"י המן שנקרא הדיוט זה הוא הסתר בתוך הסתר וממילא נתוודע מזה תוקפו של נס איך שבהסתרה כזאת האיר ד' לישראל הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ואמר עוד בזו הפתיחה שיר המעלות לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל וזה מרמז על יעקב אבינו כדאיתא במדרש (ויצא) יאמר נא ישראל ישראל סבא כי יעקב אבינו הי' המתחיל לאסקא תהומא בעת שהי' בבית לבן שם הי' נתרחק בהסתר חזק מאוד כדאיתא במ"ר (ויצא פ' עד) שכל הימים שהי' בבית לבן הי' אומר ט"ו שיר המעלות שבתהלים ודייק מהכא יאמר נא ישראל ישראל סבא. כי לבן הי' נלחם כנגדו בנחש ובקסם ושם בזה ההסתר הי' עוסק לאסקא תהומא להאיר לו מתוך עומק החושך וההסתר את הנקודה היקרה דמטי תדיר באורח גניזא וזאת הנקודה שעורר יעקב אבינו מתוך ההסתר של לבן נתפשט אח"כ בכל ישראל שיהי' מאיר להם תמיד מתוך כל הסתרות הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וזהו שאמרו ז"ל (במדרש שיר ז') אשר בבבל פעלו בלבם היינו שנקבע בלבם של ישראל זאת הנקודה דמטי תדיר:
1
ב׳ואיתא בגמ' (מגילה יט.) מהיכן קורא אדם את המגילה וכו' מאן דאמר כולה תוקפו של אחשורוש ומ"ד מאיש יהודה תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס. הנה באמת הוא הכל תוקפו של נס כי מאן דאמר תוקפו של אחשורוש הוא לבאר לנו ההסתר חזק שהי' אז שהנהגת המלוכה הי' בלא סדר כי אחשורוש איתא בגמ' (שם) אחיו של ראש שהכל נעשין רשין בימיו רמזו בזה שהי' כ"כ חוזק ההסתר עד שהורגלו בזה הגלות כדכתיב (ישעי' כד) ימי מלך אחד שבעים שנה כי בהגלות של יחזקאל היו זוכרים עדיין איך שהיו בתפנוקי מלכא כדאיתא בזוה"ק (שמות ב) ולכך הי' מגלה להם יחזקאל מעשה מרכבה לנחמם כמו שאיתא בזוה"ק (שם) אבל כאן נראה שהי' שוכחים כל היוחס עד שהורגלו לסבול דוחק ולחץ ר"ל וזהו שרמזו בגמ' ג"כ מלך טפש הי' להודיע גודל ההסתר שהי' אז ההנהגה בלא סדר כלל. ומ"ד מאיש יהודי תוקפו של מרדכי והוא כדאיתא בגמ' (שם י:) בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן מרי דכי היינו שהי' מנהיר אצלו מהתחלת הרצון עד הגמר האחרון בלי הפסק והיוחס לא נפסק מעולם אצלו וכמבואר בגמ' (שם יב:) קרי לי' יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי לי' ימיני אלמא מבנימין קאתי וכו' אמר ריב"ל אביו מבנימין ואמו מיהודה וכו' ונראה מזה לכאורה שהיוחס מיהודה נפסק ממנו לזה נקרא בשמים ראש לרמז שלא נפסק ממנו היוחס ונקרא תמיד איש יהודי. ומ"ד מאחר הדברים תוקפו של המן היינו כדי לבאר איך שהי' אז הסתר בתוך הסתר וכמו שפתח רנב"י בקום עלינו אדם ולא מלך כי כל זמן שהמלך מנהיג את המדינה מוכרח להיות סדר בההנהגה אבל כשהמלך מוסר את ההנהגה להדיוט לעשות מה שלבו חפץ אז אין שום סדר בההנהגה ועל זה רמזו ז"ל בגמ' (שם) גדולה הסרת טבעת וכו' כי טבעת מורה על אור המקיף את האדם בלא דעתו וכל זמן שהטבעת הוא ביד המלך מוכרח להיות מעט דעת בהנהגת המדינה אבל כשהסיר הטבעת להדיוט זה מורה שאין עוד בזאת ההנהגה שום דעת כלל והוא ע"ד שנאמר ירומו סלה עד שזה ההדיוט יכול לעשות אכזריות בזדון נגד רצונו ית' ובכל זאת יהי' נדמה לעין שהוא עושה זאת בגודל ישוב הדעת ולכן נתרשלו אז ישראל מאוד הגם שהיו יודעים מהבטחות שיש להם מהשי"ת עכ"ז פחדו מאוד אולי ח"ו אין להם שום חלק באלו הבטחות נמצא שהכלל מאלו התוקפות הוא תוקפו של נס:
2
ג׳ואיתא (שם) עוד ר"ש פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו ע"ז דכתיב ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים וכו' תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה ב"ב של נבוכדנצר ששרף רפידת בית אלהינו יעלה הדס זו אסתר הצדקת וכו'. תחת המן שעשה עצמו ע"ז היינו בזה הטבעת שמסר לו אחשורוש עשה עצמו ע"ז כי ענין טבעת מבואר בגמ' (ע"ז מא.) טבעת שחותם א"ע תחת כל העולם כולו למיתה וברש"י ז"ל שם שלשון גנאי נקט היינו שהטבעת של ע"ז מראה שכל החיים והויות עולם הוא רק מהסתרת אור וזהו שחותם את עצמו תחת כל העולם למיתה שאומר שכל הויות עולם הוא רק מזה שהוא מסתיר שלא יתראה אור השי"ת בהתגלות מפורש וכאן הראה לו השי"ת שהאמת הוא שכל הויות העולם תלוי במיתתו כי כאשר מת המן נתהוה חיים לכל העולם וזהו שאיתא שם תחת הנעצוץ יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים היינו שמראה האור מתחלת הרצון שהי' טרם בואו בהתלבשות. תחת הסרפד וכו' היינו תחת האומות שהם ממאסים בעבודה ששרפו בית אלהינו יעלה הדס והדס הוא עץ עבות שהוא תרי וחד שמרמז על עבודה כי תרי וחד מרמז שיש טוב ויש רע וצריכין לבחור בטוב ולמאוס ברע כי תכלית הרע הוא להתברר ממנו הטוב והרע מצד עצמו יאבד לגמרי:
3