סוד ישרים, פורים מ״אSod Yesharim, Purim 41
א׳איתא בגמ' (חולין קלט) אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר וגו'. והנה הגם שנאמר ויסתיר פניו ומי ישורנו וגו' אכן כאן נאמר ואנכי הסתר וגו' היינו שבכל גודל ההסתר יהי' ניכר השורש שאנכי הוא המסתיר וממילא שוב אינן ההסתר כ"כ חזק וכן נבנה באמת אח"כ מאותו ההסתר תורה שבעל פה והבית שני ע"י אכה"ג שמסר השי"ת בידם כל הנהגה עדי עד והכירו בכל פרטי הסתרות שיהי' עדי עד שהמה הכל רק לטובתן של ישראל:
1
ב׳איתא בגמ' (מגילה יא.) ר' נחמן בר יצחק פתח לה פיתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל. לולי ה' שהי' לנו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך וגו'. איתא בגמ' (יומא כט) למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים והא איכא חנוכה ניתנה ליכתב קא אמרינן הניחא למאן דאמר אסתר ניתנה ליכתב אלא למ"ד אסתר לא ניתנה ליכתב מאי איכא למימר וכו'. משמע מזה שלא הי' מבורר לחכז"ל אם לקבוע מגילת אסתר בתורה שבכתב או שמא הוא מדברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם וכן משמע בגמ' (מגילה ז) שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות וכו' כתבוני לדורות שלחו לה הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רבעים עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה וכו' הרי שהי' ספק לחכמים אם לקבוע אותה בתורה שבכתב כי אולי הוא מהדברים הנאמר עליהם על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית מה שבכתב בכתב ומה שבעל פה בעל פה:
2
ג׳ועל זה הענין איתא כאן רנב"י פתח לה פיתחא וכו' שיר המעלות היינו כמתרגם יונתן למסקא תהומא לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל וכמו שמבואר במדרש רבה (פ' ויצא) ישראל סבא. היינו למסקי תהומא ולעורר הבירור שהי' כבר ליעקב אבינו שממנו התחיל התגלות הבנין מתורה שבכתב כי מעשה אבות סימן לבנים היינו כי כל הנהגות והברירים והמוארעות שעברו על האבות נעשה מזה אח"כ דברי תורה לבנים. ועל זה אמר לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל וגו' היינו כי על יעקב אבינו איתא בזוה"ק (ויצא קנ.) יעקב אשתלים לעילא ותתא אבל לא באתגליא ולכן טרם שבא השלימות של יעקב אבינו באתגליא עברו עליו כל הברורין והתיצב אז נגדו חוזק ההסתר עד היכן כמו שנאמר ארמי אובד אבי היינו שחפץ להפרידו ח"ו מהשורש כי אבי היינו השורש ועל זה אמר לולי אלהי אבי הי' בעזרי וגו' והי' אז ההסתר כ"כ בחוזק ההתגברות עד שהצריך השי"ת להשפיל את כבודו ולדבר עם ערל טמא לבל ירע ח"ו ליעקב אבינו כמו שנאמר ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע. אכן אחר שנבנה מכל אלו הברורים תורה שבכתב ונתגלה השלימות של יעקב אבינו באתגלי' אזי הכירו למפרע איך שהשי"ת הי' שומר את יעקב אבינו עם כל הפרטים שלו אף בעת ההסתר כי כל פרטי נפשות ישראל הי' נכללים ביעקב אבינו וזהו לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל ישראל סבא. וככה טרם שבא באתגליא הבנין מתורה שבע"פ הי' נמי ברורים כאלו ולכך נאמר שני פעמים לולי ה' שהי' לנו וגו' לולי ה' שהי' לנו וגו' ונאמר ה' להורות על שם הוי' מפורש כי לשבר ולבקוע חוזק הסתרה כזו אי אפשר בלתי עצמית שם הוי' מפורש ורמזו ז"ל גודל ההסתר שהי' אז בזה שאמרו בקום עלינו אדם אדם ולא מלך וכו' כי ההסתרה הבא ע"י מלך אינו יכול להיות כ"כ בהתגברות כי על מלך איתא בזוה"ק (מקץ קצד:) שאני למלכים דאחזיין לון מלין עלאין ומשניין מבני נשא אחרנין וכו' היינו כי בישראל הוא מלך כדכתיב קסם על שפתי מלך היינו שמסתכל באור ישר להשי"ת כי מאחר שכל מגמת חפצו הוא להכיר איך שמקבל מהשי"ת לכך מנהיר לו השי"ת באור ישר כדי שיהי' לו הכרה מפורשת והמלך מעכו"ם אף שאינו מאיר לו השי"ת באור ישר כי אינו חפץ בהכרה כזאת אכן נאמר פלגי מים לב מלך ביד ה' היינו אף שהשי"ת מנהיג עמהם למעלה מדעתם מ"מ ניכר עכ"פ השורש מזאת ההנהגה שהוא רק כוחו ית' ושוב אין ההסתר כ"כ בהתגברות כיון שמכירין עדיין כח השורש אבל בקום עלינו אדם ולא מלך היינו מי שנדמה לו שכל כח הבחירה הוא בידו כי נסתר ונעלם לגמרי גם כח השורש ועל זה ההסתר אמרו ז"ל בגמ' (שם) על המן שהי' מתגאה בעשרו שהי' אומר שיכול לשלם שקלים נגד כל ישראל היינו כי ענין שקלי ישראל הוא כמבואר בזוה"ק (תשא קפז:) אבני למשקל בה היינו שישראל יש להם משקל בעבודתם שמכירין היטב אף שמוכרחין לעבוד השי"ת ומ"מ אין בעבודתם שום כח ליפעל כלום נגד הרצון ית' כי יודעים היטב שכל כח עבודתם הוא נמי רק כוחו ית'. ושקלי המן הם ההיפך שאמר שאינו נוצרך לעבודה ונדמה לו בדעתו שיש בו כח ליפעל הכל גם נגד רצונו ית' ח"ו. כי טרם התגלות הקדושה מתורה שבע"פ שמורה על החיבור שיש להשי"ת עם ישראל בכל הפרטים שלהם הי' צריך להיות מקודם גודל התגברות מהסתר חזק כזה כדכתיב אם אכתב להם רובי תורתי היינו אם מבקש השי"ת לגלות מפורש ולבאר לישראל החיבור שלו עם כל הפרטים כמו זר נחשבו היינו צריך להיות מקודם הסתר וזרות אזי יתכן אח"כ להכיר זה החיבור:
3