סוד ישרים, פורים מ׳Sod Yesharim, Purim 40
א׳איתא בגמ' (מגילה ז) גבי אסתר ברוה"ק נאמרה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו שנאמר קימו וקבלו קיימו למעלה מה שקיבלו למטה. ובזוה"ק (תשא קצא:) וקבל היהודים וקבלו היהודים מבעי לי' מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי וכו'. היינו כי על משה רבינו נאמר ומטה האלהים בידי וענין מטה האלהים הוא כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה מ"ח) שנברא בין השמשות והוא כמבואר בזוה"ק (וירא קכ) דכל אינון מלין דהוו בין השמשות אתמנא חילא לאזדמנא ההוא מלה לההוא זמנא בשעתא דאצטריך לי'. היינו שבריות בין השמשות מורה על כל הספיקות שהם משוללי הכרע לזה גבי מלחמות עמלק נאמר ומטה האלהים בידי כי השורש מכל הספיקות נסתעפו מההסתר של עמלק כי כל זמן שעמלק בעולם כאלו הכנף מכסה את הפנים לזה צריכין ללחום נגדו במטה האלהים היינו לברר כל הספיקות כי מזה המטה האלהים נמשכים נמי החמש מקראות שאין להם הכרע וכדאיתא בגמ' (יומא נב.) צא והלחם בעמלק מחר או מחר אנכי נצב על ראש הגבעה. ומזה הספק הי' ידי משה כבדים כדמתרגם יונתן וידוי דמשה הוו יקרין מן בגלל דעכב קרבא למחר וכו' היינו שהיו ידיו כבדים מסבת הספק של מחר שאין לו הכרע ולכך נאמר שם והי' כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. והוא כי באמת אין כל התגברות של עמלק להסתיר את האור מן האדם ולהכניסו בספיקות ובמיחושים רק בזמן הטרדה אבל כשמרים אדם את דעתו לעמוד בדעה מיושבת אז אין בכח עמלק כלל לפעל בו שום הסתר לכן כאשר ירים משה ידו וכמו שביארו ז"ל (ר"ה כט.) כל זמן שהיו ישראל משעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים וכו' כי נגד עמלק צריכין לילך תמיד עם גודל ברורין ולזה כאשר בקשו ישראל לסמוך מעט על התקיפות משורשם הרמתה באומרם היש ה' בקרבנו אם אין מיד ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים וכמו שביארו ז"ל שרפו ידיהם מן המצות ומתרגם יונתן ואתא עמלק ושוור בלילה ההוא אלף ושית מאה מילין וכו' היינו כי הוא הדבר שבקליפה וחפץ תמיד להסתיר את האור מן ה' עלאה וה' תתאה שבשם הוי', וה' תתאה רומז על הכלי קיבל של אדם היינו הצמצום שעל ידם נעשה האדם כלי לקבל אורו ית'. ה' עלאה מורה על הופעת אורו ית' בהדרגה ע"י צמצום והתחלקות כדי שיהי' בכח האדם לקבלו. ועמלק מכחיש כל זאת ואומר שהוא מקבל מעצמית המקור בלתי שום צמצום כי מה יועיל ברירו אדם וצמצומם ואף אחר כל העבודות והצמצומים מי יאמר זכיתי לבי לברר עצמי בשלימות הגמור. ואם חפץ השי"ת בפעולת אדם אזי אף אם יפעל כל מה שלבו חפץ ג"כ לעבודה יחשב. אמנם השי"ת בונה זאת באמת להנחיל לישראל קדושה כזאת שכל מה שיפעלו יתחשב לעבודה תמה ולבל יצטרכו לשום צמצום אכן כל עוד שעמלק בעולם הוא כל הרצון ית' שיקבלו ישראל הכל במשפט ובשורת הדין ע"י עבודתם ולזה מצינו נגד מצרים על הים כשהאיר להם השי"ת מעתיקא נאמר ואתם תחרישון משא"כ במלחמות עמלק אף שגם אז האיר להם מעתיקא מ"מ נאמר והי' כאשר ירים משה ידו וגו' והוא כי נגד עמלק אם יתרשלו ישראל מעט מעבודה אזי נתעורר מיד קטרוגו של עמלק שהוא מקבל ג"כ מהשורש בלי עבודה:
1