סוד ישרים, פורים ל״טSod Yesharim, Purim 39
א׳בגמ' (מגילה יא.) ר' יוחנן פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי ואסתר וכו'. היינו שראו אז מפורש שכל ההסתר שעבר עליהם מלפנים וגם הישועה אח"כ הכל הוא מסודר בהתורה ולא נתוסף כלל שום התחדשות על זה הסדר של התורה וכמו שרמזו ז"ל (שם יד:) מ"ח נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה. היינו כשפתח להם השי"ת ההסתרה ונתגלה מפורש הארת מקרא מגילה אזי הי' מנהיר מפורש שלא פחתו ולא הותירו על הסדר ולא נתוסף שום דבר חדש על מה שכתוב בתורה כי מקודם הי' נראה שנתוסף דבר חדש ואחר שפתח השי"ת הישועה הכירו שהי' למפרע מסודר כך בדברי תורה אלא שמלפנים הי' נעלם מהם מסבת ההסתר של עמלק שכל זמן שעמלק בעולם כאלו הכנף מכסה את הפנים כי עמלק הוא הדכר שבקליפה ומטעה תמיד לישראל עד היכן שהי' יכול להטעות את המלך ישראל כדכתיב ויחמול שאול וגו' והוא כי עמלק יכול ליפות א"ע מאוד כדכתיב וילך אגג מעדנות. ומלת מעדנות הוא הפירוש גוון נאה מישוב הדעת וע"י זה הטעה למלך ישראל וכן הטעה לרבו של יואב שילמוד עם יואב להכרית כל זכר באדום ולזה נאסר גם השלל מעמלק כי כל מה שנמצא ממנו מסתיר את האור עד היכן שהי' נדמה אז לישראל שנפרדו ח"ו לגמרי מאורו ית' כי מה שנתברר שהם לא עשו אלא לפנים זה הבירור נתוודע להם אחר שפתח השי"ת את הישועה אבל טרם הישועה הי' נדמה להם שנתרחקו ח"ו לגמרי כי בירור כזה א"א כי אם אחר הישועה כענין שביאר אאמו"ר הגה"ק זצל"ה מאמרם ז"ל (שם יב:) בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו בן שמעי בן ששמע אל תפילתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו וכו' ולפי הנראה הי' צריך לכתוב בן קיש בן שמעי בן יאיר כי מקודם מקישין על שערי רחמים ואח"כ כששמע אל תפילתו אזי מאירין עיניהם של ישראל. אכן באמת אי אפשר כלל להקיש על שערי רחמים אם לא שמאיר הקב"ה מקודם את העינים ורוצה לשמוע בתפילת אדם אזי יכול האדם להקיש על שערי רתמים וכך הם כל הישועות אחר שפותח השי"ת את ההסתר אזי מכירין את הישועה גם למפרע וזהו זכר חסדו וכמבואר בזוה"ק חסדו חס ד' ודלי"ת רומז על זאת המדה שהציב השי"ת שיהי' הסתרה בעולם דלית לה עיינין למען שיהי' מקום לעבודה וחס ד' היינו כשחס השי"ת על זאת המדה ופותח את ההסתרה. ואמונתו מבואר (בתקוני זוה"ק כא) ויהי אומן את הדסה היא אומן דילי' ואיהו אמונה דילה אמונה מורה על נוקבא היינו שישראל נמשכין אחר השי"ת בתוך ההסתר והחושך אף שלא ניכר עדיין האור ואח"כ כשפותח השי"ת ומראה איך שישראל הי' נמשכין תמיד אחר רצונו בכל הפרטים הארה כזו נקרא אומן דכר וזהו זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל אימתי ראו כל אפסי ארץ וכו' שאז הי' מכירין שהי' נמשכים באמת אחריו ית' אף בעת ההסתר בכל הפרטים וכן נמצא בעת ההסתר כמה תפילות ועבודות שאינו ניכר בהם שום אור ונדמה שהם למגן ח"ו ולא הועילו כלום אבל כשפותח השי"ת אזי מכירין למפרע שהכל הי' לטובת ישראל:
1