סוד ישרים, שבת חול המועד פסח ה׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 5
א׳ראה אתה אומר אלי וגו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר בכל התחלפות הזמנים עומד מרע"ה ומבקש רחמים לפני השי"ת ואומר ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה היינו שישראל צריכין עכשיו לעלות אל זמן אחר שיהי' עם הנהגה חדשה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי היינו שאיננו בנייחה ממנה כי נעלם ממנו סדר תהלוכותיה. והשי"ת השיב לו שמור לך וגו' היינו שישמרו ישראל היטב שנים עשר האזהרות הנאמרים בזאת הפרשה ובזה ילכו בטח דרכם בלי מיחוש משום פגע רע ח"ו כי אלו שנים עשר האזהרות יבקעו לפניהם כל מיני הסתרות:
1
ב׳והנה איתא במדרש רבה (תשא מ"ה) ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי אמר לו הקב"ה למשה כבר אמרתי לך ושלחתי לפניך מלאך אמר לפניו רבש"ע למלאך אתה מוסרני אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה וכו' היינו כי אחר שאנו רואים שיש התחלפות הזמנים וצריכין לילך בכל פעם מזמן לזמן עד שהזמן שהי' מלפנים הוא כענין סלקא דעתך נגד זמן הבא אחריו מזה מוכח שהלבושים מזמן הקודם הי' עדיין משוללי שלימות כי אם הי' בהם שלימות הגמור מדוע הציב השי"ת שיתחלף בכל פעם מזמן לזמן ומהנהגת לבוש הקודם להנהגת לבוש אחר אם לא למען שיתחלף מבלתי שלימות לשלימות והזמן הבא מחדש הוא בדרך מסקנא לזמן הקודם וככה נתחלף בכל פעם ליותר שלימות ולמסקנא המבוררת ביותר והלבוש שהי' מלפנים משולל שלימות נתחלף והלך לו וזה הענין מהתחלפות הלבושים נקרא מלאך כי מלאך מורה על התלבשות האור בלבושים ובעצמית האור אין שום התחלפות ח"ו אכן בהלבושים הציב רצונו הפשוט ית' שהי' בכל פעם התחלפות וזהו שאיתא במדרש שם אמר לפניו רבש"ע למלאך אתה מוסרני אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה היינו כי המלאך הוא מהכת שאינם חוטאים ואינו כלל בהבנת תפיסתו להבין מציאות אורו ית' גם בלבוש של ההסתר ולכך אמר מרע"ה אם אין פניך הולכים על תעלנו מזה וגו' והוא כענין שאיתא במדרש תנחומא (פ' תשא) אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פ' שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן וכו' היינו כי אורו של מרע"ה הוא כמבואר בזוה"ק (בלק קפ"ז:) משה דלא הוה בי' פרודא דכתיב משה משה דלא פסקא טעמא כמה דכתיב אברהם אברהם דפסקא טעמא בגין דהשתא שלים מה דלא הוה מקדמת דנא פרישו אית בין אברהם דהשתא לאברהם דבקדמיתא אבל משה מיד דאתייליד אספקלרי' דנהרא הות עמי' וכו' היינו שהי' מאיר אצלו בבהירות עצום אפילו הלבוש האחרון מישראל ממש כמו שמאיר בשורש העליון ביותר ולזה אמר מרע"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר היינו שיתעלם ח"ו בהירות האור מהלבוש הנמוך שבישראל וכן נמי שם בפ' משפטים כשאמר לו השי"ת למרע"ה הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' לא השיב משה כלום והי' בנייחה מאותו המלאך כי זאת הי' יודע מרע"ה שאי אפשר להשיג אורו ית' בלי שום לבוש כענין שאיתא בזוה"ק ואנן נסבינון מזכור שמור אמנם שם נאמר ג"כ אח"כ כי ילך מלאכי לפניך וגו' וזה מורה על מלאך הברית כדאיתא בזוה"ק (חי' קל"א) מלאכי דא מלאך הברית וברית הוא כמבואר שם כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא היינו שניכר מפורש האור גם בהלבוש האחרון הנקרא ארעא לכך הי' משה רבינו בנייחה ממנו כי יהי' ניכר הבהירות מהמאמר אנכי בכל הלבושים אבל כאן לא נאמר אנכי שולח מלאך לפניך וגו' אלא ושלחתי לפניך מלאך וגו' הגם שכאן נאמר ג"כ הנה מלאכי וגו' (כבר ביארנו שפיר החילק בסוד ישרים סוכות אות מ"ה יעו"ש) וסתם מלאך מורה על לבוש המסתיר בהירות האור וא"כ איך יתכן שיתוקן על ידו הלבושים הקודמים שהי' מלפנים בהסתר וזהו רבש"ע משאני מת אין אני נזכר והשיב לו השי"ת חייך וכו' בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן וכו' כי פרשת שקלים רומז על אתחלתא דגאולה כי הארבע פרשיות המה נגד ארבעה מדריגות שהציב השם יתברך באור הגאולה עד שיבוא לתפיסת אדם שעל זה רומז הכתוב אז ראה 'ויספרה 'הכינה וגם "חקרה אח"כ ויאמר לאדם ופרשת שקלים הוא נגד אז "ראה והוא כענין שאיתא בזוה"ק (יתרו ס"ז.) בשעתא דקב"ה אתער לגבי כל אינון רתיכין למיהב לון טרפא כד"א ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וכו' ועל זאת אתערותא הראשונה הנקרא ותקם בעוד לילה רומז פ' שקלים (כמבואר בסוד ישרים ד' פרשיות) וזה הוא שאמר לו הקב"ה למרע"ה בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן היינו שיכירו היטב איך שאורו ית' לא הי' משולל מהם מעולם אף בזמן ההסתרה שהי' מלפנים וממילא יבינו שלא יפול מהם שום לבוש לחוץ בלי תיקון ח"ו וכמבואר במדרש שם כי תשא את ראש בני ישראל זש"ה רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה וכו' ואתה ה' אמר דוד רבון העולם הסכמת בתורתך עמהם ואמרת מות יומת הנואף והנואפת. מגן בעדי וכו' ומרים ראשי שהייתי חייב הרמת ראש ונתת לי תלוי ראש היינו כי כיון שנתן השי"ת חיים להאדם אף בשעת ההסתר מזה מוכח שגם בשעת ההסתרה לא הי' האור משולל לגמרי ח"ו אלא שבשעת ההסתר השפיע השי"ת החיים להאדם ממקום היותר עליון אשר שם אינו נוגע כלל שום חטא ועון כדאיתא בזוה"ק (קדושים צ"ג.) תמן באצילות אין שום חטא ומיתה וכו' וזהו ומרים ראשי שהייתי חייב הרמת ראש ונתת לי תלוי ראש היינו שמגביה השי"ת את ישראל והרים אותם למקום שורש העליון וממילא לא יפול אפילו מזמן הסתר שום לבוש בלי תיקון:
2