סוד ישרים, שבת חול המועד פסח ו׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 6
א׳אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור וגו' איתא בזוה"ק (תצוה קפ"ב.) אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור מאי עביד האי לגבי האי אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח כמאן דפלח לעכו"ם איהו וכו' ביאר הענין כי איתא במדרש (ש"ט קי"ד) אמר ר' אבא בר אחי בשם ר' חנן מהו גוי מקרב גוי כאדם ששומט את העובר ממעי בהמה כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר גוי מקרב גוי כ"ש והחרב והכרעים וכו' ועל זה רומז הקרבן פסח ראשו על כרעיו ועל קרבו. כי שלש מדרגות הציב השי"ת מהצורת אדם הראש שהוא מקום הדעת ואחריו הם אברי הפעולה והמדרגה אחרונה הם הרגלים. ופעולת הרגלים הוא רק להעביר את אברי הגוף ממקום למקום כפי הארת הדעת שבראש כך פועלים הרגלים תיכף וזה הוא הכל כשהראש מונח במקום הדעת מה שאין כן כשנשפל הדעת ונעלם ממקומו וראשו מונח בין ברכיו ואינו על מקומו אזי נפרדים המה כל אברי הגוף בלי סדר נכון כלל ועל זה השפלות וקטנות הדעת רומז הקרבן פסח שהי' ראשו על כרעיו ועל קרבו להורות על שפלות וקטנות הדעת שהי' לישראל במצרים. אמנם הישועה שהאיר השי"ת לישראל במצרים הי' באורח דילוג היינו שהרים השי"ת את ישראל והעלה אותם להשורש שלא בהדרגת סדר עולם כלל כי לפי סדר עולם יש כמה וכמה מדרגות לעלות מקטנות לבחינת גדלות. הדרגה ראשונה הוא ימי יניקה ואח"כ עד שיגדיל צריך לילך דרך זמן וגם צריך למזון כי הגידול של האדם מוכרח שיהי' תמיד מדברים הנמוכים ממנו וביציאת מצרים הרים השי"ת את ישראל מקטנות לבחינת גדלות ברגע אחד בלי שום הדרגה כלל כי הראה השי"ת שכל אלו הדרגות שיש מימי יניקה עד ימי גדלות הכל יש להם לישראל כבר עוד בשורשם העליון כי באמת שם בהשורש העליון הוא הנפש אדם עם כל הקנינים שנו באחדות גמור ואף כל מיני מזון שאוכל אדם כל ימי חייו בעוה"ז כבר הי' לאחדים עם נפשו בהשורש אלא שאח"כ נעלמו ממנו כדי שיהי' נצרך לייגע עצמו ולחפש אחריהם עד שימצא אותם אבל מה יכול האדם למצוא ולהשיג אחר כל יגיעתו. אי אפשר לו להשיג יותר רק אותן קנינים והמזונות בעצמם שהי' עמו כבר לאחדים בשורש העליון וכענין שאיתא בזוה"ק (תזריע מ"ג:) כל רוחין דעלמא כלילן דכר ונוקבא וכד נפקין דכר ונוקבא נפקין ולבתר מתפרשין בארחייהו אי זכה ב"נ לבתר מזדווגי כחדא וכו' היינו שהזווג שמשיג האדם אחר כל יגיעתו כבר הי' לאחדים עמו בהשורש העליון ככה הם כל הקנינים והאכילות של האדם כבר לאחדים עמו בהשורש לכן כאשר העלה השי"ת את ישראל להשורש הי' נכלל בהם ממילא כל מיני הדרגות הצריכים להיות לפי הסדר מזה העולם בין ימי יניקה לימי הגדלות עד שהי' בכחם להגיע ברגע אחת לתכלית הגדלות ע"י ההדרגות האלו הנכללים בהשורש העליון ששם המה משוללי לבושים ופעולת אדם ועל זה רומז חג המצות כי מצה הוא ג"כ משולל הרבה פעולות ונאפה במועט זמן ובגודל זריזות לכן מאן דאכיל חמץ בפסח זה מורה שאינו מאמין שיש בכחו ית' להושיע בלי סדר הדרגה וסובר שכל הישועת מוכרחים לילך בהדרגת הלבושים ודרך פעולת אדם וזהו שאיתא שם מאן דאכיל חמץ בפסח כמאן דפלח לע"ז איהו ועל זה נאמר שם אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור. ועל זה רמזו ז"ל בירשלמי (חגיגה פ"ג ה"א) אשר הזקנים שעוברו את השנה דרשו הפסוק אשורה נא לידידי שירת דודי לכרמו. וגו' בשבע שבע אפין ומסיק שם שדרשו גם זה הפסוק אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור וכו' היינו שמזה הפסוק מוכח שידידי ודודי הן תרין רעין דלא מתפרשין שכל בחינת ידידי שמורה על סדר הדרגה של עולם הזה שהוא בתפיסת אדם נכלל באמת בבחינת דודי שהוא למעלה מתפיסת אדם כי דודי מרמז על שורש העליון:
1