סוד ישרים, שבת חול המועד פסח ח׳Sod Yesharim, Shabbat Chol HaMoed Pesach 8
א׳ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר בכל עת התחלפות הזמנים עומד משה רבינו ומתפלל על ישראל ואומר להשי"ת איך יעברו ישראל בכל אלו ההתחלפות הבא נגדם. כי ענין התחלפות הזמנים הוא כדאיתא בזוה"ק (וירא ק"ט.) והוא מסבות מתהפך. הקב"ה מסבב סבובין ואייתי עובדין בעלמא לאתקיימא ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקיימין אינון עובדין. קב"ה מהפך לון לאינון עובדין מכמה דהוו בקדמיתא וכו' היינו כשהאדם הוא משוקע באיזה דבר אזי מהפך השי"ת אותו הדבר ומחליפו לגוון לבוש אחר ומפאת זה נמשכים נמי כל ההתחלפות הזמנים כי אחר שנדמה להבריאה שכבר שוכן השי"ת בקביעות בהלבוש מאותו הזמן. מחליף השי"ת אותו הזמן בלבוש אחר ההיפך מלבוש הקודם ומי שכל אחיזתו הוא רק בגוון הלבוש נופל לגמרי. ועומד משה רבינו בכל התחלפות הזמנים ומתפלל בעד ישראל ומראה שעיקר אחיזתם אינו בגוון הלבוש לבד כי אם בשורש הפנימי של כל הלבושים הגם שאי אפשר בזה העולם להיות דבוק בעצמית אור בהיר מהשורש בלתי התלבשות כמו שמצינו אפילו גבי נביאו קשוט (זוה"ק בשלח מ"ח.) ויתפלל יונה אל ה' אלהיו וגו' לאתר דהוה קשיר בי' וכו' וכמבואר במקומו אכן הי' בכח מרע"ה להראות התיבור והתקשרות מהלבוש הנמוך של ישראל עם אור הבהיר מהשורש העליון ביותר כ"כ הי' בכח מרע"ה להראות כדאיתא במדרש רבה על הפסוק משה איש אלהים מחצי' ולמטה איש מחצי' ולמעלה אלהים היינו שהי' בכחו להראות החיבור מכל הלבושים הנמוכים של ישראל בשורשם העליון ית' וכן מראה זאת משה רבינו בכל דור ודור כדאיתא בתקוני זוהר (תקון ס"ט קי"ב.) ואתפשטותי' הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא ועל זה הענין איתא במדרש תנחומא (תשא ד') אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פ' שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן וכו' היינו שתמיד יהי' מרע"ה המחבר והמקשר את הלבושים של ישראל לשורשם העליון ית' כענין הכתוב (ואתחנן ה') אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו' כלומר שמרע"ה הוא הממוצע בין ישראל להשי"ת ומחבר אותם תמיד למקור שורשם לזה בזאת הרגע של התחלפות הזמנים עומד תמיד מרע"ה ומתפלל ואומר ראה אתה אומר אלי וגו' ואתה לא הודעתני וגו' איך יעברו ישראל דרך זאת התחלפות והשי"ת משיב לו שישמרו ישראל אלו האזהרות הנאמרים בזאת הפ' שמור לך את אשר אנכי מצוך היום וגו' אזי יעברו לשלום בלי מכשול ח"ו וזה שנאמר שם השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו' ויושב הארץ הוא כמו שביארו ז"ל בגמ' (שבת פ"ה.) שבקיאים בישובה של ארץ מלא קנה זה לזית וכו' אכן כל אחוזתם הוא רק בהלבוש אחרון ואינם מסתכלים בפנימית הדבר מהיכן נתהווה כל אלו הלבושים כי אינם רוצים להביט לשורש העליון המהווה כל הלבושים ומטרידים את דעתם במכוון לבלתי יכירו את השורש כי זה הוא כל מעשיהם להעלים מהם את אור השורש ית' ועל זה נאמר אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמור וכמבואר בזוה"ק (מובא באות הקודם) מאי האי לגבי האי וכו' אלא שזה הוא אזהרה לבלתי יתעקשו בלבושים הנמוכים כי זאת נקרא אלהי מסכה רק שיבקשו בכל הלבושים להכיר באור שורשם המהווה אותם וזהו את חג המצות תשמור ומצות מורה על מעט פעולת אדם וקלושת הסתרה כי מפאת מועט פעולת אדם הנמצא במצה יש הכרה בהשורש יען שלא נסתר עדיין כ"כ בהירות האור מסבת הטרדה של פעולת אדם אבל חמץ מורה על שלילת הכרה בהשורש מסבת הטרדה של הרבה פעולת אדם הנמצא בו ועל זאת הכרה בהשורש רומז נמי המצוה מחזרת כמאמרם ז"ל (בגמ' ע"ז י"א.) חזרת מהפך מאכל וזה מורה שאינו עומד בעקשות וזהו כי בחדש האביב יצאת ממצרים והוא כמאמרם בגמ' (סנהדרין יג:) שמור את חודש האביב שמור אביב של תקופה שיהי' בחודש ניסן היינו כי אביב הוא אתוון כסדרן וזה מורה על התאחדות האור עם התפיסה של אדם ובאמת מצד השי"ת אין שום שינוי כלל ואין שייך לומר מצדו ית' שנתהווה עכשיו חידוש מה שלא הי' מקודם אלא כל ענין חידוש שייך רק מצד תפיסה הנמוכה של אדם ומצד האדם נתהווה התחדשות במולד הלבנה של ניסן שמתחיל להנהיר בתפיסתו הנמוכה חיבור לאורו ית' לזה צריכין לשמור אותו החודש שיהי' באביב וכו' היינו שיקבע אדם אצלו ההכרה בזה האור תכף בההתחלה כי אם לא ישמור זה החידוש שיהי' באביב כלומר שלא יקבע אותו אדם אצלו תכף ומיד בההתחלה אותה הכרה אזי אח"כ לא יכיר כלום וישאר בעקשות בלבוש הנמוך משולל אור ל ה נאמר נמי (ראה ט"ז) שמור את חודש האביב ועשית פסח וגו' כי גם זה האור הדילוג מהארת הפסח נקרא דילוג רק מצד הבריאה כי מצד השי"ת האיר באמת זה האור גם מקודם אלא שמקודם היתה אותה הארה למעלה מתפיסת אדם. ובהרגע שמתחיל השי"ת להנהיר זאת גם בתפיסת אדם צריך האדם לשמור לבלתי יתעלם ממנו זאת ההכרה. וזהו כענין שהציב השי"ת מצוה בכל ההתחלפות משער לשער כגון בחרישה ובזריעה ובקצירה ובמרוח וכשנעשה כרי ובלישה ובאפי' למען שיכיר האדם ע"י זאת המצוה שבכל שער שלא יתעלם ממנו השורש ע"י רוב התחלפות מצורה לצורה לכך נאמר את חג המצות תשמור למועד חודש האביב וגו' ואח"כ נאמר בזאת הפרשה ולא יראו פני ריקם להורות שכל נפש מישראל צריך להוסיף מדעתו מעט יגיעה בעד כבוד שמים אזי בטח ילך לדרכו בשלום בכל ההתחלפות הבא נגדו:
1