סוד ישרים, שמיני עצרת י״גSod Yesharim, Shemini Atzeret 13
א׳ועל זה הענין אמרו ז"ל (פסחים נ.) ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון וגו' אלו נגעים ואהלות שהם קפואין בעה"ב ויקרים בעה"ז וכו' היינו כי בנגעים ואהלות נרמזים כל מיני סבלנות של עוה"ז כי נגעים הוא כד' בזוה"ק (תו"מ מ"ו) סגורתא דנהורא עלאה. ואהלות הוא מה שמכניע אדם א"ע ומשפיל עצמו לפעמים תחת הטומאה ולפעמים יש שהוא מאהיל על הטומאה בזה שמכניס את הטומאה בקרבו אכן אחר הסבלנות מפאת אלו ההסתרות יכול האדם להשיג הכרה בכבודו ית' ביתר שאת כי מכיר למפרע אשר מי העביר אותו מלפנים דרך כל אלו הסתרות אם לא השי"ת בעצמו. מוכח מזה שאין שום מקום פנוי מהתפשטות כבודו ית' ועל זה אמרו ז"ל אלו נגעים ואהלות שהם יקרים בעוה"ז וקפואין בעוה"ב היינו כי עיקר הכלים להשיג את האור הוא רק בעוה"ז אבל האור הוא יקר מאוד בעוה"ז כי א"א להשיג את האור רק ע"י כמה סבלנות וזהו שיקרים הם בעוה"ז. וקפואין הם לעוה"ב היינו כי לעתיד יהיה אור בזול כמו שאמר א"א מו"ר הגה"ק זצל"ה אשר לעתיד יהיה אור בזול כי כל העולם יהיה מלא אור אבל כלים לקבל בהם את האור יהיה אז ביוקר מאוד להשיג אותם כי כלי לקבל את האור לא יהיה אלא אצל מי שטרח בערב שבת היינו שרק ע"י סבלנות של עוה"ז יהיה יתכן להשיג אז זאת הכלי. והנה אמרו ז"ל (ערכין יג:) כנור של מקדש על שבע נימין ושל ימות המשיח על שמונה נימין ולעתיד על עשר נימין היינו כי כנור של מקדש רומז על עבודת עוה"ז הנקרא היקף שבע ושל עשר נימין רומז על אותו העת שיהיה כדכתיב ונשגב ה' לבדו וגו'. שאז יתבטלו כל הפעולות והלבושים של עוה"ז אכן המעביר מעה"ז להכינור של עשר נימין יהיה באמצע ימות המשיח שהוא הכנור של שמונה נימין והוא כד' והיה יום אחד הוא יודע לד' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור היינו כי לית יום אלא מסטרא דילן ולית לילא אלא מסטרא דילן כד' (זוה"ק נשא קלד). ומזה מוכרח שיהיה יום אחד שהוא לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור היינו שיהיה זמן כזה בעולם שלא יהיה עוד חושך לגמרי כמו עכשיו וגם האור לא יהיה בהיר כ"כ כמו לעתיד אלא שיהיה אור קליש כדי שיהיה בכח האדם לסבלו וזה הזמן הוא ימות המשיח שעליו נאמר מנחה ישיבו וכמבואר במדרש רבה (פ' וישלח) מנחה יביאו לא נאמר אלא מנחה ישיבו וכו' היינו שכל אותן הסבלנות שהיו לישראל בעוה"ז הכל ישיבו להם בכל מיני נייחא ומאותו הלבוש בעצמו שסבלו בעה"ז יכירו בו בעצמו בימות המשיח כל מיני תענוג והגוף בעצמו ירגיש מהם כל מיני טובה ועל זאת הישועה רומז שמיני עצרת כד' בזוה"ק (ויגש ר"ז) ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו וגו' בג"כ ביום השמיני עצרת וגו' וביאר בזה א"א מו"ר הגה"ק זצל"ה שאין עוד להמשיל בתפיסת זה העולם זאת הישועה שיהיה לעתיד בדמיון היותר קרוב מהמשל של יוסף עם אחיו אחר כל הסבלנות שלהם נתוודע אצלם למפרע שמעולם לא היו בגלות אכן אין עדיין דומה לגמרי כי לאחי יוסף היה עכ"פ בשעת מעשה סבלנות משא"כ לעתיד יברר השי"ת שאפילו בשעת ההסתר לא היה לישראל מעולם סבלנות כלל כד' והיה כאשר לא זנחתם וגו' מה שאין זאת בתפיסת זה העולם כלל ועל ישועה כזו רומז ש"ע וזהו דאיתא במדרש על ש"ע עשה לי סעודה קטנה וכו' כי הסעודה שיהיה לעתיד הנקרא סעודת לויתן זה נקרא סעודה גדולה כי הנאתה יהיה למעלה הרבה מהנאת הגוף שאינו כלל תענוג כזה בהרגשת גוף הגשמי אכן על סעודת ימות המשיח אמר הקב"ה עשה לי סעודה קטנה כי תענוגה יהיה בהרגש גוף הגשמי כי כמה שסבל האדם בעוה"ז בעד כ"ש כך יחזיר לו השי"ת בימות המשיח כל הטובות באותו גוון הלבוש בעצמו שהפסידה בעוה"ז והיה נחסר ממנו ע"י צמצומיו זאת בעצמו יחזיר לו השי"ת בימות המשיח. ולזה מביא המדרש על אלו שני המאמרים שנאמרו בשם עמא דארעא אחד בפ' (וישלח) שאמרו שם בשם עמא דארעא מנחה יביאו לא כתיב אלא מנחה ישיבו מלמד שכל אותן דורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתיד עשו להחזירן למלך המשיח ועוד מצינו במדרש בשם עמא דארעא גבי ר' ינאי שאמר לו עמא דארעא תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב קהלת ינאי לא נאמר אלא קהלת יעקב וכו' והוא כי אלו הדברים להבין אותם על בורים הוא ביותר רק בתפיסת עם הארץ שאינו בנייחא מהדעת והחכמה בלבד כי אם מהרגשת גוף הגשמי כי הת"ח מושל עליו הדעה והשכל לזה הוא החכמה עיקר אצלו והנאת הרגש הגוף נחשב אצלו לדבר קטן משא"כ עם הארץ עיקר התענוג שלו הוא רק כשהגוף מרגיש את ההנאה לזה יכול דוקא העם הארץ לעמוד על אותן הד"ת ולדרוש מנחה יביאו לא נאמר אלא מנחה ישובו עתידין כל אותן דורונות וכו' היינו כי זה העמא דארעא לא היה יכול להפיס את דעתו משום ישועה כי רגש מאוד בלבו איך יתכן כזאת אשר רכוש מבורר כמו שהיה גבי יעקב אבינו יהיה נחלט ח"ו ביד עשו הרשע ולא היה בנייחא כי אם שאותו גוון הלבוש בעצמו שנלקח מיעקב אבינו יהיה בורח ויצא מידו של עשו וישוב חזרה ליעקב אבינו לא שרק היקרות הנמצא בעומק הרכוש של יעקב ישוב אליו בחזרה אלא גם גוון הלבוש הגשמי ישיבו נמי בחזרה. וגם המאמר השני בשם עמא דארעא תורה צוה לנו משה מורשה וכו' והוא כי זה הפיזור של דברי תורה שפיזר השי"ת אפילו בהנפש היותר נמוך מישראל אינו נמי בכח הת"ח להבין כמו שיכול להבין זאת העמא דארעא כי מי שעומד בדרגא עליונה אינו יכול כ"כ להכיר דרגא הנמוכה אבל העומד בדרגא הנמוכה שפיר מכיר הד"ת הנמצא גם בדרגא הנמוכה וזהו שאמר העם הארץ לר' ינאי קהלת ינאי לא נאמר אלא קהלת יעקב וכו' והשם יעקב מורה על נפש הנמוך ביותר כי באמת אפילו הנפש הנמוך ביותר מישראל המה נמי כל חטאון רק ע"ד שנאמר עון עקבי יסובני וגו' והא ראיה כי כשנזדמן נגדו מה שנוגע בשורש דברי תורה אזי הוא מוכן מיד למסור כל נפשו בעד כבוד שמים הרי שאין שום מקום פנוי גבי ישראל שיהיה משולל ד"ת ח"ו לגמרי רק שכמוסים המה בנפש הנמוך מאוד בבחינת שינה אבל כשמעוררין אותו מקיץ מיד את עצמו:
1