סוד ישרים, שמיני עצרת כ״הSod Yesharim, Shemini Atzeret 25
א׳איתא (בפסיקתא עתיקתא לסכות) ביום השמיני עצרת תהיה לכם למה עכבו אותם עוד יום אחד משל למלך שזימן כל עבדיו לסעודה רמזו להם מטרונא שעכשו הוא עת רצון לבקש מהמלך כל מה שרוצים ולא הבינו כיון שלא הבינו מה שרמזה להם עיכבה להם המטרונא עוד יום אחד עד שיבינו כך בכל שבעת ימי החג רמזו התורה לישראל בשני ובששה ובשבעה מים ולא הבינו עיכבו להם עוד יום אחד ואח"כ הבינו הה"ד ביום השמיני עצרת תהיה לכם וכו'. ביאור הענין כי כל הטובות שבעולם נכללו בהשפעת המים אכן מטרידין ג"כ דעת האדם כי על הגוון נראה שהשפע יורד לרשעים כמו לצדיקים כדאיתא בגמ' (תענית ז) מטר לכל בין לצדיקים ובין לרשעים וענין מטר רומז על פעולות אדם וכמו שמצינו בגמרא (שם) כנסת ישראל בקשו שלא כהוגן יבוא כגשם לנו והקב"ה הושיבם כהוגן אהיה כטל לישראל. ובאמת למה לא בקשו כנסת ישראל ג"כ על טל כי טל מורה על השפע היורד רק מצדו ית' שלא מעצר לעולם ואינו שייך לבקש זאת לכן לא בקשו אלא על גשם שמורה על השפע היורדת ע"י עבודת אדם והראה להם השי"ת אהיה כטל לישראל היינו שאותה ההשפעה היורדת ע"י עבודת ישראל שנקרא גשם זה הוא באמת מצדו ית' ג"כ טל שלא מעצר לעולם כי זה החילוק מטל למטר הוא רק מצד הבריאה אבל מצדו ית' הוא המטר ג"כ טל כי מצד השי"ת אינו יורד המטר ג"כ רק לצדיקים ולכך כשרמזו להם התורה בז' ימי הסכות בשני ובששי ובשביעי מים היינו שכל מטרת הרצון ית' גם בהמטר הוא רק לישראל לא הבינו היינו שלא היו יכולין להבין שכל השפעות המטר הוא יורד דוקא עבורם כי בז' ימי החג היו מקריבין שבעים פרים נגד שבעים אומות להורות שלא נגמר עדיין הבירור בתכלית השלימות ועל זה כתיב מלא חפנים עמל ורעות רוח וכל עוד שלא נגמר עדיין הבירור מחמירים בנות ישראל על עצמם לבלתי יקבלו זאת התקיפות וזה הצמצום נקרא שלא הבינו. אמנם בשמיני עצרת שעליו נאמר טוב מלא כף נחת שמורה על הגמר מכל הברורין אז מבינים ישראל היטב שכל מטרת הרצון ית' בהמים הוא רק להם כי יען שנתברר מפורש כל הרצונות והתשוקות של ישראל שהם רק לכבוד שמים נתברר ממילא בהכרה מפורשת שכל מטרת הרצון ית' בהשפעת הגשם הוא ג"כ רק לישראל ולכן נמי מתחילין ישראל ביום שמיני עצרת להתפלל על גשם על דרך דאיתא בירושלמי (תענית) ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של תג משל לעבד המשמש לרבו ורואה שרבו מצא קורת רוח ממנו מבקש פרס מרבו וזהו נמי דאיתא בגמ' (תענית ט:) אמר ר' יוחנן סימן למטר פורחת מאי פורחת אמר רב פפא עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא וכו' היינו כי עיבא סמיכתא מורה על ההסתר שהציב השי"ת ובכל הסתרות הציב נמי השי"ת שיהיה בכח ישראל לבקוע את מסך ההסתר ולהגיע לשורש הרצון ית' וזה השורש נקרא עיבא קלישא ואחר שמגיעין לבהירות הרצון הנקרא עיבא קלישא מכירין היטב שכל השפעות המטר הוא בשביל ישראל ולזה הסתיר השי"ת זה הרצון בעיבא סמיכתא למען שלא יהיה קטרוג כלום נשיאת פנים יש בדבר ואף שבאמת הוא גם זה הגוון מנשיאת פנים נמי במשפט ואין בזה שום ויתור כמו דאיתא בגמ' (מגילה) איך לא אשא להם פנים לישראל שהם מדקדקים עד כזית ועד כביצה הרי שהגיע לישראל זה הנשיאת פנים בשורת הדין מדה במדה בכל זאת אמרו ז"ל (שם) ישא ה' פניו אליך נקרא ולא מתרגם ולכך נמי הציב השי"ת את העיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא כדי שלא יתבטל מישראל ההשפעה ע"י שים קטרוג שבעולם וזהו נמי כוונת מאמרם ז"ל (שם) נהילא מקמי מטרא אתי מטרא בתר מטרא וכו':
1