סוד ישרים, שמחת תורה ל״חSod Yesharim, Simchat Torah 38

א׳תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב וגו'. ומבואר במדרש (תרומה) אל תקרי מורשה אלא מאורסה. מאורסה הוא ענין זווג היינו כי השי"ת שופע דברי תורה לכל פרט נפש מישראל כפי הנצרך לו לשורש החיים. והאדם המבקש ה' ורודף אחר ד"ת לא כמי שמיגע עצמו להשיג מעלה מאיזה חכמה שבלתי זאת המעלה הוא רק מחוסר השלמה אלא שיודע היטב אשר ד"ת הם כל החיים ובלעדם הוא ממש מחוסר חיים ומי שמחפש כך אחר ד"ת אזי לנפש כזה המה הד"ת אצלו כזווג שהשי"ת מזווג לו ד"ת בכל עת וזמן כפי שנצרך לו לשורש חיותו כך מאירים לו הד"ת וכמו שמצינו בתד"א (זוטא פ' יד) פעם אחת הייתי מהלך ממקום למקום ומצאני אדם אחד שלא היה בו מקרא ולא משנה וכו' ואמר לי בינה ודעת לא נתנו לי מן השמים שאקרא ואשנה ואמרתי לו בני מה מלאכתך ואמר לי ציד אני ואמרתי לו בני מי למדך ואמר לך שתביא פשתן ותארגהו מצודות ותשליכהו לים ותעלה הדגים מן הים וא"ל רבי בזה נתנו לי בינה ודעה מן השמים ואמרתי לו ומה להביא פשתן ולארוג מצודות ולהשליך לים ולהעלות דגים מן הים נתנו לך בינה ודעה מן השמים לדברי תורה שכתוב בה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו לא נתנו לך בינה ודעה מן השמים וכו' ואמר אזמו"ר הג' הק' זצלה"ה שבודאי היה זה האדם מיגע את עצמו הרבה בדברי תורה כי אם לאו לא היה זוכה לגילוי אליהו אך כל יגיעתו בד"ת היה כמו מי שמייגע עצמו באיזה חכמה כי מבין שמבלעדה הוא מחוסר השלמה אבל שיכיר אשר ד"ת אינו כדבר חכמה בעלמא שהוא רק למלאות חסרון השלימות אלא שד"ת צריכין לעיקר החיים אשר בלעדה נחשב האדם כמת ממש הכרה כזאת לא היה גבי זה האדם לזה אמר לו אליהו מי נתן לך בינה ודעה שתביא פשתן ותארגהו מצודות וכו' זה הוא שאתה מכיר היטב שחסר לך זאת המלאכה לשורש החיים כי בלעדי זאת המלאכה אתה חסר לחם ותמות ברעב כמו כן אם היית מיגע א"ע בד"ת על זה האופן שתדע ברור שחסרין לך ד"ת לשורש החיים ובלעדם אתה נחשב מת ואם היית מחפש כך אחר ד"ת בודאי היה מצאת דעה ובינה לד"ת ג"כ וזה הוא דאיתא במדרש שם תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרא מורשה אלא מאורסה כלומר שד"ת המה להאדם בבחינת זווג להיות לו לעזר בכל הענינים הנצרכים לו אם נצרך לשורש החיים שלו יראת ה' משיג ע"י ד"ת יראה ואם נצרך לו בטוחות מזוגין לו הד"ת השגת בטוחות הכל לפי העת שנצרך אליו וגם יש לד"ת המעלה שנקראים מורשה ג"כ היינו כמו ירושה כמו שמצינו במ"ר (צו פ' ט) באדם שלא היה יודע לברך אפילו ברכת המזון והיה אומר קהלת ינאי לא נאמר אלא קהלת יעקב דכתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב היינו שהוא לנו ירושה שאפילו הנפש היותר קטן מישראל יש לו חלק ירושה בהתורה:
1