סוד ישרים, שמחת תורה ל״טSod Yesharim, Simchat Torah 39
א׳תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. היינו שחילק השי"ת את היקרות של דברי תורה והורישו לכל פרט נפש מישראל עד שנמצא בכל נפש מישראל נקודה יקרה כזו שאיננו בזולתו ובזה הנקודה הנמצא גבי כל אחד ואחד הוא מדוגל ומנושא בה יותר מכל ישראל וזהו דאיתא במ"ר (צו פ' ט) מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד וכו' הכניסו לביתו האכילו והשקהו בדקו במקרא ולא מצאו במשנה באגדה בתלמוד וכו' ולא מצאו א"ל סב בריך וכו' אמור אכיל כלבא פיסתיה דינאי קם תפסיה א"ל ירותתי גבך וכו' א"ל ומה ירותתך גבי א"ל חד זמן הוינא עבר קמי בית ספריא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. מורשה קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב א"ל למה זכית למיכל על פתוריא א"ל מיומי לא שמעית מילא בישא וחזרתי למרה ולא חמית דמתכתשין דין עם דין ולא יהבית שלמא ביניהון א"ל כל הדא דרך ארץ גבך וקריתך כלבא וכו':
1
ב׳ולהבין זאת מה זה שאותו עם הארץ היה טוען לר' ינאי ירותתי גבך מכח הפסוק תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כיון שבדקו ולא מצא בו באמת כלום לא במקרא ולא במשנה וכו' ואפילו ברכת המזון לא ידע אלא איזה דברי דרך ארץ שהיה בו וא"כ מדוע נתפעל כ"כ ר' ינאי מלפניו הלא דרך ארץ הוא רק קדמה לתורה וגם מה זאת שהתחרט כ"כ ר' ינאי וחזר בו מיד כשראה בו דרך ארץ ואמר כל הדא דרך ארץ גבך וקריתך כלבא וכו' הלא אצל העו"ג יש ג"כ דרך ארץ כמו שמצינו כמה פעמים בש"ס בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים וכו' וכדומה מצינו בגמ' כמה דרך ארץ שנמצא אצלם ובמה זאת התעורר לר' ינאי זה העם הארץ בדבריו. אמנם זה העמא דארעא פתח לו לר' ינאי מה שהיה מלפנים נעלם ממנו כי בזה שאמר לו קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב רמז לו שהדרך ארץ הנמצא גבי ישראל אינו כמו הד"א הנמצא גבי עכו"ם וכמו שרמזו זאת באמת בגמ' בשלשה דברים אוהב אני את הפרסים וכן מחשב שם הדברים שאוהב את המדיים וכו' וכדומה זה הכל להורות שיותר מאלו הדברים שמחשבים שם בגמ' אזי הוא כל מה שאצלם רק הוללות וסכלות ולא נמצא בהם יותר שום דבר טוב כי רחוקים המה מד"ת והדרך ארץ שלהם אינו כלל קדמה לתורה כי כל הד"א שבהם הוא רק על הגוון והלבוש אבל בעומקו הוא פנוי וריק משא"כ הדרך ארץ הנמצא גבי ישראל הוא באמת תמיד קדמה לתורה היינו שאותו גוון הלבוש מדרך ארץ הוא בעמקו מלא מדברי תורה אף שזה הבעל דרך ארץ הוא עם הארץ שאינו מכיר בעצמו את היקרות מהנקודה של ד"ת הנמצא בעומק לבבו וכמו שהיה כאן בדקו במקרא במשנה ובאגדה ובתלמוד ואף בברכת המזון ולא מצאו בכל זאת כיון שנתחלק הד"ת לכל קהלת יעקב אפילו להנפש הנמוך ביותר לכן מי שהוא באמת ת"ח צריך שפיר להכיר מגוון הלבוש של הדרך ארץ שרואה אצל עם הארץ את עומק היקרות מהנקודה של ד"ת הנמצא בו וזה הוא שתפסיה ואמר לו ירותתי גבך וכו' קהלת ינאי לא כתיב כאן אלא קהלת יעקב וכו' היינו שחילק השי"ת את הד"ת לכל נפשות ישראל עד שאינו בנמצא כלל אפילו בהנפש היותר נמוך מישראל שיהיה משולל לגמרי ח"ו מדברי תורה ובזאת הנקודה מד"ת הנמצא גבי כל אחד ואחד הוא באמת מדוגל ומנושא בה יותר מכל ישראל לזה תפסיה לר' ינאי ואמר לו ירותתי גבך כלומר אף שאני בעצמי אינו מכיר הדברי תורה הנמצא בעומק לבי מפני שאני עם הארץ. אבל אתה ר' ינאי הלא תלמיד חכם אתה היה לך להבחין ולהוכיח מהדרך ארץ שיש בי את היקרות מהנקודה של ד"ת הנמצא בי שממנה נסתעף אצלי כל אותו הדרך ארץ ומאלו הדברים האמיתיים נתעורר ר' ינאי והודה מיד לדבריו והתחרט ואמר כל הדא דרך ארץ גבך וקריתך כלבא וכו':
2