סוד ישרים, שמחת תורה נ״הSod Yesharim, Simchat Torah 55
א׳אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. להיות שחלקו של משה רבינו הוא כמבואר במדרש רבה (פ' ואתחנן) מרע"ה המליך את הקב"ה אף בחללא דעלמא כי אמר אין עוד מלבדו אף בחללה דעלמא וכו' וכמו שאמרו ז"ל על מרע"ה בגמ' (מנחות נג:) יבא טוב. ויקבל טוב. מטוב. לטובים היינו כי כל הד"ת שמסר השי"ת לישראל ע"י משה רבינו המה באמת רק למען שיהיה הכרה בתפיסת ישראל גם בזה העולם איך שהשי"ת הוא הטוב וחפץ חסד כדכתיב כי לעולם חסדו לכן צריך הגבול מכל ההתחלפות לעבור דרך אורו של מרע"ה היינו כי מתחלה היו כל עבודות ישראל במלולא ובעובדא עד שמיני עצרת שמתחיל בו תורה ומתחלף בו מתפלה לתורה. ותפלה נקרא בגמ' (שבת יוד) חיי שעה נגד תורה כי תפלה הוא מה שמבקש האדם מסיבת החסרון שהוא מחוסר שימלא לו השי"ת מה שחסר לו ותורה הוא התגלות אורו ית' בתכלית השלימות אכן כאשר מתחלף לתורה צריך האדם שימצא א"ע ג"כ בתורה היינו שיכיר איך שהוא וכל תפיסתו נכלל בד"ת. ולהכרה כזאת צריכין מקודם לעבור דרך אורו של מרע"ה היינו לקבוע היטב בלבו זאת האמונה שאין עוד מלבדו אפילו בחללא דעלמא כי באמת כבר קבע מרע"ה זאת האמונה בעומק לבם של ישראל שאין עוד מלבדו ולזה מצינו בגמ' (נדה מה) בן י"ג שנים ויום אחד נדריו קיימין אף שאינו יודע לשם מי נדר והוא משום שכבר נקבע בכל פרט נפש ישראל בעומק לבו גם שלא מדעת זאת האמונה שאין עוד מלבדו. ולזה מצינו בגמ' (סנהדרין צ"ב.) יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע שאלמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים וכו' היינו כי הקב"ה דן את הלבבות לכן כיון שברצונו ובתפיסת דעתו עומד נבוכדנצר לגמרי ההיפך מהרצון ית' לכך אף השירות ותשבחות שאמר שלא מדעתו המה נמי בפירוד גמור ובא מלאך וסטרו על פיו אבל ישראל המה שלא מדעתם נמי בחיבור גמור מפאת האמונה שנקבע בעומק לבם מאורו של מרע"ה לכך חותם השי"ת על השירות ותשבחות שאומרים מדעתם נמי שהכל הם ד"ת ולכך מצינו בגמ' (ב"ב ח.) רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה וכו' אבל עמי הארץ אל יכנסו דחק ר' יונתן בן עמרם ונכנס א"ל רבי פרנסני ככלב וכעורב היינו שאמר לו מאחר שרחמנותו ית' הוא גם על בריות שפלים כאלו כמאמרם ז"ל (שבת קנה:) על הפסוק יודע צדיק דין דלים יודע הקב"ה מזונותיו של כלב לפיכך וכו'. וכן על עורב שהוא אכזרי על בניו מזמין להו הקב"ה מזונות כדאיתא במדרש ולכך מחויב נמי האדם להדבק במדותיו ית' ולרחם על בריה שפלה ג"כ. פרנסיה בתר דנפיק יתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ היינו כי רבי נתחרט אח"כ הגם שזאת הוא אמת שצריכין להדבק במדותיו ית'. אכן מסר השי"ת ג"כ להאדם שיעשה הכל בדעת לפי הבנת תפיסתו ולא שיפעל אדם בלי דעת כלל נגד הבנת תפיסתו ובזה שנתן מזונות לעם הארץ היה נראה לרבי בהבנת תפיסתו שהיה מרחם במקום אכזרי ח"ו לכך אמר רבי אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו ר"ש בר רבי שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה להנות מכבוד התורה מימיו בדקו ואשכח. אמר רבי יכנסו הכל וכו' היינו כי כאשר נתוודע לו אח"כ שאותו עם הארץ היה יונתן בן עמרם תלמידו שהסתיר א"ע שלא יכירו אותו כדי שלא יהנה מכבוד תורתו היה פותח אח"כ אוצרותיו לכל ישראל ואמר יכנסו הכל, ולפי הנראה מה זאת היה מכריחו אח"כ לפתוח את אוצרותיו ולומר יכנסו הכל יותר מקודם הלא אדרבה מאחר שהיה רואה שלא יאונה לו כל עון בזה שהיה נועל מקודם את האוצרות כי הרי כאשר נזדמן לו ת"ח שהיה מסתיר א"ע כיונתן בן עמרם היה נותן לו ג"כ אף שלא היה מכירו כלל שהוא ת"ח כי אם ע"י בקשתו פרנסני ככלב וכו' היה עלה חנו בעיניו ונתן לו מזונות א"כ מה היה לו עוד לחוש שעי"ז היה פותח אוצרותיו ולומר יכנסו הכל. אמנם רבינו הקדוש לא היה חפץ לסמוך ולבטוח על זה התקיפות שבטח לא יזמין לו השי"ת שום מכשול יען שראה רבינו הקדוש שיתכן כ"כ אצל ת"ח הצנע לכת כיונתן בן עמרם לכך היה מתירא פן יזדמן אצלו עוד איזה ת"ח שאינו מכירו ודברי בקשתו לא יעלה חינו בעינו ולא ירחם עליו ח"ו לכך פתח אוצרותיו ואמר יכנסו הכל ואי משום זה המיחוש שהיה אצלו מקודם וכדאיתא בגמ' שם רבי לטעמו דא"ר אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ ולכך אמר מקודם אוי לי שנתתי פתי לעמי הארץ כי יהיה נקרא ח"ו רחמני במקום אכזרי על זה האיר השי"ת את עיניו שיכול שפיר לסמוך שלא יהיה בטח מרחם במקום אכזרי כי באמת יש בעומק הלב של כל נפשות ישראל דברי תורה גם שלא מדעתם כי כבר בימי רבינו הקדוש התחילו שני אלפים ימות המשיח שהם אחר שני אלפים תורה. ושני אלפים ימות המשיח מורה שכבר נקבע דברי תורה בעומק הלב של ישראל גם שלא מדעתם. וזה כענין מאמרם ז"ל (ב"מ פ"ה) על הפסוק ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם שהתורה חוזרת על אכסניא שלה וכו' היינו אף דחזינן לפעמים דפסיק מ"מ הדר קא אתי שההפסק אינו לגמרי ח"ו רק שצריכין לעורר את הד"ת אצלו ומאחר שיכולין שוב לעורר את הד"ת א"כ אין זה נקרא הפסק ולזה אמרו ז"ל (סנהדרין צו) הזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה ואם היה נפסק מהם ח"ו לגמרי לא היה יצא מבניהם תורה אלא שבהם לא נפסק מהם רק שצריכין לעורר את הד"ת שיהיה אצלם מדעת אבל שלא מדעת יש בכל נפשות ישראל ד"ת בעומק לבם ואינו נפסק מהם בשום פעם לזה פתח רבי אוצרותיו ואמר יכנסו הכל בלי שום מיחוש שמא יהיה בזה מרחם במקום אכזרי ח"ו כי אין זאת בישראל כלל ועל זאת הקביעות מרמז החג של שמחת תורה שמקיפין בתורה ומבואר בירושלמי שצריכין להקיף שבע פעמים כמו שהיו מקיפין עם הארון את חומות יריחו שבע פעמים ובכל פעם שהיה מקיפין את יריחו נפל חומה אחת מהשבע חומות שהי' סביב יריחו ובהקפה השביעית נפלה החומה השביעית תחתיו כך באלו שבע הקפות שמקיפין בתורה נקבע הד"ת בלב ישראל להגין בעדם מכל המסכים המבדילים והמקטריגים:
1