סוד ישרים, שמחת תורה ס״זSod Yesharim, Simchat Torah 67
א׳והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' הנה בכל מועד יש טובה מיוחדת מה שאין בזולתו הגם שנוסח התפלה הוא שוה בכל המועדים מ"מ כל מועד הוא מדוגל בהטובה המיוחד בהזמן שהוא בו ובסכות שהוא זמן האסיף הוא עיקר ברכתו שיתן השי"ת כלי קיבול להחזיק כל השפעות טובות וזהו והשיאנו ה' אלהינו וכמו שהמשיל בזה אזמו"ר הג' הק' זצלה"ה לאחד שהלך בדרך עם בנו קטן וימצאו שם בהדרך אבנים טובות ומרגליות הרבה מאוד ומחמת קטנות הדעת של בנו הקטן לא הבין כלל את יקר ערכם מאותן אבנים טובות וחפץ לעזבם אמר לו האב בני קח וטעון עליך כפי מה שרק באפשרי לשאת אתך וכשתגיע עמהם לביתך שם יתוודע לך גודל יקרותם ככה הם ברכת המועדים שתפיסת אדם משולל בהם דעת להכיר יקר ערכם לזה מתפללים והשיאנו ה' אלהינו וגו' כלומר שאתה בעצמך תטעון אותנו משוי הברכות אף שאנו אין אנו יודעים יקר ערכם אכן השי"ת יודע יקר ערכם לזה אנו מבקשים שהשי"ת בעצמו יטעון אותנו בברכת המועדים ואח"כ כשיתגלה כל ברכה בזמן הנצרך לה אז יהיה אנו נמי מכירים יקר ערכם וזהו כאשר רצית כי זאת הוא תמיד רצונו ית' להשפיע לישראל כל הטובות. קדשנו במצותיך היינו שירגיש האדם בפעולת המצוה כל פעם התחדשות וחמימות. ותן חלקנו בתורתך היינו שלא נהיה עומדים מבחוץ ומסתכלים אל ד"ת אלא שיהיה חלקנו בתורתך כלומר שנהיה עומדים ממש בד"ת לגמרי כי זה שעומד בחוץ הגם שמסתכל לתוך הד"ת אכן כשבא לפעמים לידי העלם בנקל לו לבוא לידי טעות אבל מי שעומד תמיד בתוך הד"ת אי אפשר לו לעולם לבוא לידי טעות מאחר שכל פנה שהוא פונה הוא רק ד"ת. שבענו מטובך הנה שביעה יתכן אף בעצם הרצון הבהיר בלי שום לבוש וזהו שבענו מטובך וטובך מבואר בזוה"ק (בהקדמה) טובו צפון וגנוז וסתים בגוויה היינו שאינו ניכר זאת הטובה על שום לבוש וכענין שמצינו בגמ' (מגילה) שהן מדקדקין על עצמם עד כזית ועד כביצה היינו שהם שבעין רק מרצון ית' ומברכין להשי"ת גם על כזית או כביצה. אכן שמחה אין יתכן רק כאשר מתלבש הטובה גם על הלבוש ולזה מתפללין ושמח נפשנו בישועתך היינו שיהיה ניכר זה הרצון הבהיר מטובך גם על הלבוש כדי שיהיה הכרה מפורשת שהשי"ת פונה עצמו כביכול להיטיב אותנו וזהו בישועתך כי ישועה הוא מלשון שעה כלומר פונה ושיהיה ניכר מפורש שהשי"ת פונה אצלנו הוא רק כאשר נתלבש הרצון על הלבוש מטובה של עולם הזה:
1