סוד ישרים, שמחת תורה ס״חSod Yesharim, Simchat Torah 68
א׳וידבר ה' וגו' דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'. מבואר בגמרא (סוטה לח) כה בעמידה כה בלשון הקודש וכו' היינו כה בעמידה רומז שירד השפע מהשי"ת באור ישר לתפיסת אדם בלי שום עיכוב ומניעה כלל כה בלשון הקודש היינו שקבלו ישראל הפנימיות מכל הלבושים כי כל הלשונות נגד לשון קודש המה רק כמו לבושים כמו שמצינו כמה פעמים שחכמינו ז"ל מביאין ראיה מלשונות אחרים על לשון קודש כגון אחת קורין בלשון יוני הן הרי שכל הלשונות המה רק ראיה ולבוש. ולשון קודש הוא הפנימיות ועל זה אמר כה בלשון הקודש שלא יהיה שום לבוש המסתיר את הפנימיות מאור השפעתו יתברך. יברכך ה' היינו שישראל יהיה בריכה וכלי שלימה להמשיך אצלם כל הטובות כי ברכה הוא לשון המשכה וזהו יברכך שיתמשך אצלך כל הטובות בשלימות ובהכרה מפורשת כי גבי הארץ מצינו בעת שמקבלת טובת הגשם אז אינו ניכר עדיין הצמיחה כדכתיב כאשר ירד הגשם על הארץ וגו' והולידה והצמיחה וגו' ובשעת ירידת הגשם הוא הצמיחה עדיין בהעלם ואינה נכרת עד אח"כ לזה אמר יברכך ה' כלומר שיהיה נתגלה בתפיסך הכרה מפורשת בהטובה בלי שום העלם כי מצד שם הויה אין שום העלם והסתר כלל אכן כשיש שלימות גבי אדם אזי צריך לשמירה כד' בזוה"ק (יתרו עח) באתר דשלימותא אשתכח תמן דחלא אשתכח וכענין מאמרם ז"ל (חגיגה ה) שביק הנך דמטין ושקל הנך דלא מטין וכו' לאורחא קא בעינא וכו' ובזה שנגמר השלימות קרובה יותר להפסד לזה שקיל הנך דלא מטין לכן אמר וישמרך וכמבואר בזוה"ק שמור לנוקבא היינו כי כאשר משיג האדם כלי קיבול צריך לשמירה שלא יקבל נמי מגבול שאינו שלו וגם שלא ילך השפע לחוץ כי כאשר מעמיד האדם כלי קיבול משפיע שם השי"ת תמיד אמנם שצריכין לצמצם את הכלי קיבול ולהעמודה בקו המשקל בשוה נגד המקור והצינור לבל יזוב ח"ו השפע חוץ מהכלי. והנה בהשפעת טובה יש אופנים שונים כי לפעמים יש טובה שהיא יקרה מאוד אך בדרך סגולה היינו בלי התפשטות אכן די בזה שמירה מעט ולפעמים יש טובה שהוא בגודל התפשטות והגם שבעצם התפשטות יש ג"כ טובה אכן צריכין בזה שמירה הרבה לזה אמר וישמרך ה' כלומר שיתן השי"ת שמירה כפי שיהיה נצרך להטובה. יאר ה' פניו אליך היינו שיכירו ישראל מפורש איך שהשי"ת עומד נגדם עם הארת פנים ובזה נכלל כל הטובות כי פנים הוא אהבה הנכרת מפורש כמו שמצינו בגמרא (מנחות צו) לחם הפנים שיהיה לו קרנות היינו שיהיה ניכר מפורש הפנים של הלחם. ויחנך היינו כי לאותן אנשים שאינו מנהיר להם השי"ת הארת פנים מתעורר בלבבם כל קשיות על אותו האדם שהשי"ת מאיר לו הארת פנים לזה אמר ויחנך היינו שיהיה כדכתיב כי מצאת חן בעיני וכאשר כל המעשים של ישראל יעלו חן ממילא לא יהיה עליהם שום מתנגד כי יהיו מוכרחים להסכים לישראל בעל כרחם שלא ברצונם כי ענין חנינה הוא שמירה נגד המקטריגים שמוכרחים להסכים כדאיתא בגמרא (פסחים ק.) אדחנוני וחננכי וכו'. ישא ה' פניו אליך היינו שיכירו כל העולם התנשאות של ישראל איך שיש להשי"ת עסק עמהם למעלה הרבה מתפיסת זה העולם כענין דאיתא בזוה"ק (ויגש רח) על הארת זה החג ולא עמד איש אתו בוזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנסת ישראל בהתוודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה הוה מתחבר בהו בישראל וכו' בג"כ ביום השמיני עצרת תהיה לכם ולא לשאר עמין וכו' היינו שאין לשום אומה ולשון חלק בזה היקרות ולזה איתא בגמרא (מגילה כה) ישא ה' פניו אליך נקרא ולא מתרגם היינו כדי שלא יתעורר קטרוג על אותו התנשאות אכן בין ישראל בעצמם נתעורר מזה קטרוג מאחד על חבירו לכך נאמר וישם לך שלום היינו שיתן השי"ת בלבבך שלום וממילא יסתום פיות המקטריגים וכל מי שיקטרג על ישראל יהיה לו התבטלות כמאמר והא אזמין עתיק יומין למצחא ומי שאינו מסכים לזה הרצון עדי יהון חלפין:
1