סוד ישרים, אחרון של פסח כ״גSod Yesharim, The Eighth Day of Pesach 23
א׳והשיאנו ה' אלהינו וכו'. ביאר בזה כבוד אא"ז הרב הגאון הקדוש זללה"ה משל לאב ובנו שהולכים בדרך במדבר ומצאו אוצר של מרגליות ואבנים טובות אמר האב לבנו קח לך כל מה שתוכל לטעון עליך אף שהבן אינו יודע היקרות שבהם עכ"ז אמר לו האב כל מה שתוכל לטעון טעון ואל תתעצל ואח"כ כשנבא לישוב אז תתודע לך הטובה והיקרות שיש בזה האוצר כמ"כ הוא ברכת החג נכלל בהם כל הטובות ואח"כ בכל השנה נתפשטו כל אחד בזמנו:
1
ב׳וזהו שאנו מתפללים והשיאנו וכו' היינו שתטען אותנו את ברכת החג:
2
ג׳ה' אלהינו היינו כמ"ש בזוה"ק (ויקהל רי"ג.) אף שנכלל כל האור בשם בן ד' עכ"ז בהט' נקודין אית נקודה אמצעית למשוך את האור לכל הלבושים בפרט ע"כ אנו אומרים ה' אלהינו לחיים טובים וכו' היינו כיון שיש חיבור לישראל עם השי"ת בתוך כל הלבושים זהו עיקר החיים. ולשלום היינו שנהי' כלי שלימה מצדנו ג"כ שלא נצטרך עוד לברורין כי באם האדם מצדו אינו נשלם וצריך עוד לברורין אף שמצד השי"ת היא נשלם זה אינו נקרא שלם רק תמים כמ"ש התהלך לפני והי' תמים היינו שהשי"ת אומר שמצדי אתה תמים אבל מצדך אתה צריך עדיין לברורין אבל שלם הוא כלי שלימה שלא צריך עוד לברורין. כאשר רצית ואמרת לברכנו. כמ"ש (שמואל פ' ז') גליתה את אזן עבדך וגו' ע"כ מצא עבדך וכו'. קדשנו במצותיך. היינו שע"י המצות יזריח לנו השי"ת ממקום שהוא קדש ישראל לה' וכמ"ש בזוה"ק (אמור) וא"ו לעילא ליכא. ותן חלקנו בתורתך כמ"ש כי חלק ה' עמו:
3
ד׳כה תברכו וכו' הנה הישראל אינו בנייחא משום טובה שאינו מכיר שהטובה נצמח מהזריעה שלו כמ"ש ונתנה הארץ את יבולה מה שאתה מוביל לה. לכן תקנו חז"ל אחר תפלה והודאה ברכת כהנים כמ"ש בגמרא (מגילה י"ח.) וירד מעשות החטאת וכו' ויברך את העם כי כל התפלות הם כמו זריעה שהאדם עומד אז לנוכת פני ה' וגם כל המועדים טובים הם זריעה כי נקראים פני ה'. ומקרא קדש היינו שישראל עומדים אז לנוכח פני ה' ע"כ אומרים אז כה תברכו היינו שזה בעצמו מה שזורעים ישיגו חזרה כמ"ש ונתנה הארץ את יבולה וזהו דוקא ע"י הכהן כמ"ש בזוה"ק (אחרי נ"ח.) וכד בעאן בני עלמא לאתברכא לא יכלין אלא ע"י דכהנא בגין דיתער כתרי' דילי' ויתברכא מטרוניתא וישתכחו ברכאן בכלהו עלמין היינו שהכהן הוא הנקודה ראשונה שעל ידה יכולים להשיג ולהכיר כבוד שמים:
4
ה׳יברכך ה'. היינו שתהי' בריכה וכלי קיבול לקבל כל הטובות:
5
ו׳וישמרך. היינו שיהי' לך שמירה שלא תקבל ממקום שאין שייך לך רק שתקבל מהצינור והפתח השייך לך בפרט בשורשך. כי אפילו הנפש היותר קטן מישראל. אם יקבל מהפתח השייך לו בפרט יכול להיות כלי לקבל אגב גררא כל הד"ת וכ"כ יכול לקבל אגב גררא כל הטובות מעוה"ז כמ"ש כמה פעמים בש"ס הכא עיקר והתם אגב גררא נסבא אף שאין לענין ההוא שום שייכות להתם אפ"ה אגב גררא נסבא ומביא התם כמה ענינים יקרים הכל אגב גררא:
6
ז׳יאר ה' פניו אליך. שיהי' לך הארת פנים מהשי"ת כמ"ש והא אזמין עתיק יומין למצחא כי כל הטובות נכללים בהפנים כמ"ש במדרש (קהלת י״ב:ב׳) עד אשר לא תחשך השמש זה קלסתר פנים והאור זה החוטם והירח זה המצח והכוכבים אלו ראשי לסתות ומהו הארת פנים אצל השי"ת זה שהשי"ת מראה שנותן מעומק רצונו. כי מהשפעת השי"ת יכולים להכיר מדותיו לכן מצינו השפעה שנקרא ידי ה' ויש שנקרא עיני ה' ופרצוף פנים הוא כמ"ש בכתבי האר"י ז"ל שעיקר התיקון הוא שמנקודה אחת נעשה פרצוף שלם היינו שהשי"ת מאיר מעומק רצונו הגם באמת מצד השי"ת הוא משפיע תמיד מעומק רצונו אך כשהאדם מצדו אינו מכיר זה אינו נקרא הארת פנים אצל השי"ת אך כשהאדם מכיר איך שהוא מעומק רצון השי"ת זה הוא הארת פנים:
7
ח׳ויחנך. שתהי' לך חן שאפילו האומות יסכימו לדעתך ולא יתנגדו עליך כי כל ברכת כהנים הוא גם לנגד האומות:
8
ט׳ישא ה' פניו אליך. הוא כמ"ש בגמרא איך לא אשא פנים לישראל והם מדקדקין עד כזית ועד כביצה היינו שהישראל שבע מרצון ה' לכן אפילו שאינו אוכל רק כזית או כביצה מברך לה' כי הוא שבע מרצון ה' וכמו שהישראל על מעט טובה נחשב לו כאילו קיבל כל הטובה בשלימות כמ"כ השי"ת על מעט סבלנות שהישראל סובל בעד כבוד שמים אומר השי"ת די בזה שסבל יותר מכפי כחו אבל האומות אפילו שאוכלים כל מעדני מלך אינם שבעים. כמ"ש הנה עפלה לא ישרה נפשו בו:
9
י׳וישם לך שלום היינו שתהי' כלי שלימה שעיקר השלימות יהי' בישראל:
10