סוד ישרים, אחרון של פסח כ״חSod Yesharim, The Eighth Day of Pesach 28
א׳והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' הנה ברכת המועד הוא הארת פנים מהשי"ת כי אפילו שיש לאדם כל הטובות אם אין מראה לו השי"ת הארת פנים רק מאחורי כתפיו אין זה נקרא ברכת המועד לזה אנו מתפללים את ברכת מועדיך כי מועדים נקראים פני ה' היינו הארת פנים מהשי"ת כדכתיב האר פניך ונושעה:
1
ב׳כאשר רצית ואמרת לברכנו. היינו כדכתיב גליתה את אוזן עבדך ע"כ מצא עבדך את לבו להתפלל אליך וזה אנו מתפללים שיראה לנו השי"ת שאין אנו מתפללים על שום טובה טרם שהכין השי"ת לנו את הטובה והוא נתן בלבנו להתפלל על זה הטובה:
2
ג׳קדשנו במצותיך. היינו כי מזה שאנו מקבלים עלינו את עול המצות הגם שיש מזה סבלנות כמ"ש בגמרא אלופינו מסובלים מסובלים במצות כי מה איכפת לי' לקב"ה לשוחט מן הצואר או מן העורף וכו' עכ"ז אנו רוצים לסבול זה העול מהמצות מזה מוכח שיש לנו אחוזה בזה הקדושה שנקרא קדש בלא וא"ו:
3
ד׳ותן חלקנו בתורתך. זהו כמ"ש במדרש רבה (תשא מ"א) שלמד מ"ר ד"ת ושוכח עד שנתן לו השי"ת את התורה במתנה. כי כל זמן שהדברי תורה אינו בקנין אצל אדם היינו שאינו עוסק בד"ת כמו בקנין ועסק שלו אינו יכול להיות הד"ת בקביעות אצל האדם לזה אנו מתפללים ותן חלקנו בתורתך שיהי' לנו חלק וקנין בד"ת עי"ז יהי' לנו הד"ת בקביעות שלא ימוט לעולם מלבנו הד"ת:
4
ה׳שבענו מטובך. כי אצל אדם שביעה ורצון הם שני הפכים כי בעת שהאדם שבע מהטובה אין לו שום חשק ורצון להטובה אבל אצל השי"ת יתכן שניהם יחדיו ולא יסתרו זה את זה לזה אנו מתפללין שיתן לנו השי"ת שביעה וגם רצון וחשק וזהו שבענו מטובך:
5
ו׳יברכך ה'. הנה זה החג היא כנגד אברהם אבינו וזה הברכה יברכך ה' היא ג"כ נגד אברהם אבינו וזה יברכך ה' שיהי' בריכה היינו שימשוך לנו הברכה מהמקור כמ"ש בזה"ק (עקב רע"א.) ברוך דא רזא דמקור עלאה מכלא לארק' ולאמשכא ולאנהר' כל בוצינון ואיהו ברוך תדיר ומתמן שירותיה וכו' היינו שלא יהי' אצלנו הטובה כמו מי שזוכה מן ההפקר וכמו שאיתא בגמרא מטר לכל בין לצדיקים בין לרשעים רק שימשוך לנו הברכה מהמקור בשביל ישר מהשי"ת לתפיסת האדם. אכן כאשר נמשך מהשי"ת להפרט אז צריכין שמירה כי כאשר משגיחין להפרט זה הפרט צריך שמירה כ"ש בהשונמית שאמרה בתוך עמי אנכי יושבת ע"ז כתיב וישמרך:
6
ז׳יאר ה' פניו אליך. היינו שהישראל אינו מבקש מהשי"ת טובה ועי"ז הטובה יהי' מכיר הארת פנים מהשי"ת רק הישראל מתחנן הארת פנים מהשי"ת וממילא כאשר יראה לו השי"ת הארת פנים אז ימצא בידו כל הטובות גנוזים אצלו:
7
ח׳ויחנך היינו כ"ש בגמרא (ברכות נ"ז.) הרואה חנינא חנן יוחנן בחלום נסי נסים נעשו לו כי זה מורה שאין שום הפכים אצלו משום שדבוק בהשורש כ"ש בזה"ק (פקודי רנ"ח.) חמוקי ירכיך ואלין לבר באינון חמוקי ירכין ורומזים לנצח והוד (ובתקונים תקון י"ג) נצח והוד ואינון נסין היינו כי בהשורש הם גוף אחד רק מזה שנגע בכף ירך יעקב נראה לתרין פלגי דגופא ומי שמכיר ודבוק באחדות השורש מתמן נסין כי בהשורש אין שום הפכים כלל ולזה רחב"ד הי' אומר מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כי הוא הי' דבוק בשורש האחדות לזה לא הי' אצלו שום הפכים כלל ושמו מורה על זה חנינא וזה ענין ויחנך שיחונן לנו השי"ת הכרה בשלימות באחדות השורש ולא יהי' נמצא אצלנו שום הפכים:
8
ט׳ישא ה' פניו אליך. כמ"ש בגמרא (ברכות כ'.) איך לא אשא פנים לישראל אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין עד כזית ועד כביצה. היינו שהשי"ת מברר שאין שום נשיאות פנים לישראל אלא שמגיע לישראל מצד הדין כל הטובות מדה במדה משום שהישראל כאשר מקבל מעט טובה מברך להשי"ת כאילו הי' מקבל כל הטובה בשלימות ככה נותן הדין שיחשוב להם השי"ת מעט צמצום שהישראל מצמצם את עצמו בעד כבוד שמים כאילו הי' מצמצם א"ע בעד כבוד שמים בכל לבו ובכל נפשו ובכל כחו. אכן מזה יכול להתעורר קטרוג שעדיין לא בירר א"ע האדם בכל כחו ובכל לבו בשלימות הגמור ע"ז כתיב וישם לך שלום היינו שע"י שלום ואחדות שנמצא בכלל ישראל כל אחד מברר לחבירו:
9