סוד ישרים, יום א' דפסח א׳Sod Yesharim, The First Day of Pesach 1
א׳ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו וקחו לכם צאן וגו'. איתא במכילתא (בא) משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכו' הנה זה הי' להם מצוה ראשונה שחוץ לגוף. ומילה הוא מצוה ראשונה שבגוף. ועל אלו שתי המצות איתא בזוה"ק (בא ל"ה:) מילה רחמי ופסחא דינא. וביאור הענין כדאיתא בגמ' (חגיגה י"ב.) בשעה שברא הקב"ה את העולם הי' מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו וכו' אני הוא שאמרתי לעולמי די וכו' היינו כי כמו שהשי"ת הוא אין סוף ובלתי גבול כן צריכים כל המאמרים שלו להיות באין סוף ובלי גבול לזה הי' העולם מרחיב והולך. אכן יען שהרצון ית' הוא שיהי' לכל נברא ונברא גבול עד פה תבא. לכן הי' המאמר השני די כדי שיהי' להבריאה גבולים. ולפי הנראה הוא פלא הלא המאמר השני הוא נמי מאין סוף ובלתי גבול ואך יתכן שיהי' בגבול. אמנם המאמר די הוא באמת ג"כ בלי גבול וכל הגבול הנראה בו הוא רק על הגוון למראה עיני בני אדם. אולם באמת למה הי' צריכין למאמר השני הלא השי"ת הוא כל יכול להציב גבולים תיכף במאמר הראשון ואי משום השגת תפיסתנו שאין יתכן להיות גבול מבלתי גבול הלא כן הי' יכול השי"ת להציב לנו תפיסה שיכול להיות גבול. מבלתי גבול. אכן אם הי' כל זאת תכף בהמאמר הראשון לא הי' עוד שום אופן בהשגת הבריאה שיכירו איך שבאמת הם כל הנבראים בלי גבול. וכל עיקר תכלית המכוון מהרצון ית' שאמר והי' העולם הוא רק שע"י עבודת אדם בהיקף הגבול שלו יהי' יכול לראות איך שבאמת הוא הכל בלי גבול ולכן הי' המאמר הראשון בלי גבול והי' העולם מרחיב והולך ואח"כ הי' הגערה והמאמר השני די. היינו שיהי' תפיסה להבריאה שהכל הוא בגבול ועי"ז יהי' מקום להאדם שלא יתפשט א"ע יותר מדאי וע"י עבודתו וצמצומיו יזריח לו השי"ת מהמאמר הראשון שהוא בלי גבול וכמו כן הוא בכל פרט נפש אדם שנטבע בו מיום הוולדו חשק ורצון להתפשט עצמו יותר מדאי ולכן צוה השי"ת מצות מילה מצוה שבגופו היינו במקום שיכול להתפשט עצמו ביותר שם יצמצם עצמו ביותר ויאמר די להתפשטותו וכפי מה שמצמצם האדם א"ע כך מנהיר לו השי"ת מאורו שהוא בלי גבול. וזה הוא כוונת הזוה"ק מילה רחמי וכל מה שהאדם קובע בלבו זה הצמצום ביותר כך מקנה לו השי"ת כח יותר להרחיב ולהגדיל קדושתו עד שכל הטובות הנמצאים בהעכו"ם נדבקים בו והמה נאבדו ונתבטלו וזה הוא ופסחא דינא מצוה שהוא חוץ לגופו להורות שיכנוס אליו כל הטובות שמבחוץ ועל זה מורה החודש ניסן שמזלו טלה שרומז על רוב השפעה כדאיתא בגמ' (חולין פ"ד:) למה נקרא שמן עשתרות שמעשרות את בעליהן. ואמר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שבזה המין יש המשכה גדולה שנמשכין זה אחר זה וכמו שרמזו ז"ל בגמ' (ב"ק נ"ב.) כיון שמשך את המשכוכות קנה את כל העדר וכו' וזה רומז בהקדושה שיש אור ישר מהשי"ת עד תפיסת אדם והשפע יורדת באור ישר לתפיסת אדם ובזה החודש הוא הצירוף משם הוי' אתוון כסדרן "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ ומצרים עובדין לטלה היינו שעובדין לזה הכח והעמידו אותו לדחלא דלהון ואומרים שהשי"ת מוכרח להשפיע להם טובות מאחר שחפץ להתלבש בלבוש מלכות ואין מלך בלא עם על כן המה מחויבים המציאות ח"ו ולכן נאמר משכו וגו' וכמבואר במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה:
1
ב׳וזהו נמי שהכתוב מזהיר למשפחותיכם היינו במקום שתראה סדר ואור ישר לא תסתכלו רק על גוון הלבוש מזה הסדר אלא לעומק הפנימי מזה הסדר ובפנימית רואים מפורש שאין שום הכרח כלל אצל השי"ת רק הכל ברצון הפשוט אף שהשכל של תפיסת אדם מחייב כן שאין מלך בלא עם אמנם זה השכל הוא ג"כ רק שכל נברא מצד תפיסה הנמוכה של אדם אבל באמת מצד השי"ת הוא מלך אף בלא עם כמאמר אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא ומצדו ית' לא הי' מוכרח לכל הבריאה כדאיתא בתנא דבי אליהו אתה הוא עד שלא בראת עולמך ואתה הוא משבראת עולמך וכו' וכדאיתא בזוה"ק (פקודי רל"ט.) אצל קרבנות רעותא דקרבנא מטיא עד אין סוף בכל זאת עיקר העבודה הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (זבחים מ"ו:) לשם השם וכו' לשם מי שאמר והי' העולם וכו' היינו לרצון הבורא ית' שרצה בהוית העולם ובאלו הלבושין כי לאין סוף שהוא אתר דלא אתיידע לא שייך עבודה אלא שאנו עובדים לשם הנחת רוח מי שאמר ונעשה רצונו כלומר שאנו עושין זה העבודה לפי שהוא צוה וכך הוא רצונו באלו הלבושים ע"כ אנו עובדין אותו באלו הלבושים. אבל באמת השי"ת מצדו אינו צריך לכל אלו הלבושים. ולכן אנו מתחילין היום לומר טל. אף שלפי הנראה הי' צריכין לומר היום גשם שמורה על פעולת אדם כי זה החודש רומז על השפעות השי"ת באור ישר לתפיסת אדם ואתוון כסדרן וזה מורה שהשי"ת נותן מקום לפעולת אדם. וענין טל מורה כדכתיב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם. (מיכה ה׳:ו׳) ולפי הנראה הי' צריכין לומר טל שמורה על שלולת פעולת אדם בתשרי כי בחודש תשרי הם האתוון למפריע וזה נמי מורה על שלולת הפעולות אכן כשמנהיר השי"ת לישראל באור ישר אזי רואים מפורש שישראל נקשרים באתר דלא אתיידע שהוא למעלה הרבה מהעבודה ששם הוא כמו שנאמר אם צדקת מה תתן לו וגו' (איוב ל״ה:ז׳) ולזה אומרים היום טל שהוא בלי פעולת אדם:
2