סוד ישרים, ליל פסח ס״בSod Yesharim, The First Night of Pesach 62
א׳שם (ברעיא מהימנא) ר"ש פתח ואמר גער חית קנה וגו' דא קנה דאתאחד בה עשו וכו' וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר לי' הה"ד גער חית קנה עדת ומתעבר מיד חמץ מעלמא מחמצת דילי' רומי ויתגליא מצה בעלמא. דאיהי בי' מקדשא וכו' גער חית קנה גער חי' בישח ח' מן חמץ ואתבר רגלי' מן מחמצת וכו' ועוד גער חית קנה יתבר רגל קו"ף מן קנה וישתאר הנה מיד הנה ה' אלהים בחזק יבוא ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן וכו':
1
ב׳ביאור הענין כמאמרם ז"ל בש"ס (פסחים ה'.) בשכר שלשה ראשון זכה לשלשה ראשון וכו' היינו כי אחר שיגמורו כל ברורי עבודתם של ישראל בתכלית השלימות אזי יראה השי"ת בהתגלות מפורש אשר גם מלפנים טרם עבודתם עוד בראשית ההתחלה כבר הי' נמי נגמרין כל הברירין שלהם בתכלית השלימות. והנה ראשית הברירין של ישראל התחילו גבי יעקב אבינו בעת שהי' אצל לבן הארמי כי לבן הי' מיפה עצמו על הגוון בכל מיני עבודות ממש כמו יעקב אבינו עד שלא הי' ניכר לעיני אדם שום חילוק והבדל ביניהם כי לבן התעצם כ"כ בחוזק עבודה כדאיתא במדרש (ויצא) מביאין אדם בכור ושוחטין אותו וכו' היינו שהראה בזה שיש בכח עבודתו למסור בחזרה להשורש כל הכח שלו הנקרא ראשית אונו ולבטלו להשי"ת ואיתא שם עוד ומשתחוים לו ומדבר עמם בלחש וכו' רמזו בזה שעל הגוון הי' נראה שיש בו קול פנימאה ג"כ ממש כמו יעקב אבינו ועל זה כתיב (תבוא) ארמי אובד אבי היינו שהי' מטריד מאד את דעתו של יעקב אבינו מזה כי מאחר שבכל פסיעה ופסיעה הלך לבן ממש כמו יעקב אבינו א"כ מאן מפיס אשר לבן הוא לגמרי ההיפך מהרצון ית'. עד אחר כל הברירין של יעקב אבינו נתברר שכל עבודת לבן הוא בחינת נחש וקסם כי באותן עבודת העצומות בעצמם הולך לבן תמיד רק בעקשות נגד הרצון ית'. ונתברר זאת מפורש שיהי' ניכר לעיני כל גם בזה העולם. בעת שהי' רודף אחר יעקב אבינו ואמר לו ליעקב יש לאל ידי לעשות עמכם רע וגו' והא הלא הוא בעצמו הי' מספר ליעקב ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע וא"כ איך מלאו לבו ועלה על דעתו שיש עדיין בכחו לעשות עמו רע עד שיאמר לו יש לאל ידי לעשות עמכם רע ומזה ניכר מפורש שכל תהליכות עבודתו הי' באמת רק בחוצפה ובעיקשות נגד רצונו ית' ולזה אף כששמע מפורש מהשי"ת השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע בכל זאת לא שקט רוע לבבו ועלה שוב ברמות רוחו שיש עדיין בידו כח לעשות ליעקב רע ההיפך מהרצון ית' משא"כ אם הי' שומע יעקב מהקב"ה השמר לך וגו' בטח לא עלה שוב על דעתו להעלות על הפה ח"ו שיש בו איזה כח בלעדי הרצון ית' וממילא נתברר מפורש החילוק וההבדל שביניהם והבירור האחרון של יעקב אבינו הי' המקלות אשר פצל ואח"כ סבל עוד יעקב אבינו מהמלחמה שהי' לו עם השר של עשו עד שנצחו ואחר כל אלו הברירין נאמר ויעקב נסע סכותה וגו' היינו שהראה בזה שמכיר היטב לבל יחזיק טובה לעצמו ממה שנצח ללבן ולהשר של עשו כי יודע היטב שזאת התקיפות והנצוח אינו שלו כלל רק מצד השי"ת כי סוכה מורה על אוירא דעלמא כמבואר במקומו וכן הוא גבי כלל ישראל לאחר שנצחו את מצרים נאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה לרמז בזה שמוסרים כל התקיפות שלהם להשי"ת כי מכירים היטב דלית להו מגרמי' כלום. וזה הוא כוונת הזוה"ק כאן גער חית קנה דא קנה דאתאחיד בה עשו וכו' וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר לי' הה"ד גער חית קנה עדת וגו' ומתעבר מיד חמץ מעלמא וכו' ויתגלה מצה בעלמא וכו' היינו כי עשו פושט טלפיו ועושה על הגוון ג"כ עבודות כמו ישראל אכן החילוק הוא שהם מקבלים מזה כל הגאות ותקיפות ועל זה רומז ח' של חמץ. וה' של מצה מורה על עבודת ישראל כי אות ה' רומז על תשובה וזהו ויתגלה מצה בעלמא כי ה' של מצה רומז שכל מגמת חפצם של ישראל לצאת לחירות אינו כמו העכו"ם שכל עיקר חפצם לצאת חפשי הוא רק למען שיהי' בכחם יותר להתפשט בכל תאות לבם הרע. אבל ישראל הוא עיקר חפצם לצאת חפשי רק למען שיהי' בכחם יותר לקבל עליהם עומ"ש ולהיות נקראים עבדי ה' ולא עבדי פרעה וזה שמסיק שם הזוה"ק ועוד גער חית קנה יתבר רגל קו"ף מן קנה וישתאר הנה וכו' היינו כי הק' מורה נמי כזה הענין כי הק' מקנה רומז על כל הפעולות של האומות שעושין אותם ממש כמו ישראל כקוף בפני אדם ויתבר רגל קו"ף מן קנה וכו' היינו אף שלפי הנראה יש לקנה בחירה ואינו עומד בעקשות כמו שמצינו בגמ' (תענית כ ) לעולם יהי' אדם רך כקנה וכו' שיכולין להטותו לכל צד שיחפוץ אכן הקנה של האומות כלומר הבחירה והישוב הדעת שלהם הוא רק על הגוון ולמראית עין אבל בעומק לבם הוא הקנה שלהם בשורשו בעקשות מאוד בלי שום בחירה וישוב הדעת כלל משא"כ מה שאמרו ז"ל יהי' אדם רך כקנה זה הוא הקנה של ישראל שיש בו בהשורש ובעומק הלב ג"כ נטי' ובחירה לנטות אחר רצונו ית' כמו למעלה על הגוון אבל הקנה של עכו"ם הוא מלמטה בהשורש בחוזק העקשות ולזה יתבר רגל קו"ף מן קנה וישתאר הנה וכו' ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן היינו שאחר שיגמרו כל הברירין יתגלה למפרע שלימות ישראל עוד מהתחלת שורשם טרם כל עבודתם אשר גם אז הי' נגמר כבר גבי ישראל כל תכלית השלימות:
2