סוד ישרים, ליל פסח ס״אSod Yesharim, The First Night of Pesach 61
א׳איתא בזוה"ק (פנחס רנ"ב.) כתיב גער חית קנה גער בה קב"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה' וזמין קב"ה לתברא לי' לההוא קנה כגוונא דא יתבר רגלי' דק' מקנה וישתאר הנה. הנה ה' אלהים בחזק יבוא וכו' ראשון לציון וכו':
1
ב׳ביאור הענן כי איתא בש"ס (מנחות כ"ט:) עוה"ז מפני מה נברא בה' מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא. ומ"ט תלי' כרעי' דאי הדר בתשובה מעייל לי' ולעייל בהך לא מסתייעא מלתא וכו' והנה אות ח' הוא ממש תמונת ה' אלא דלא תלי' כרעי' וזה מורה על גודל התרשלות של אדם שמיאש עצמו ח"ו ונדמה לו שאין לו עוד שום תקנה לחזור ולעלות אל אור רצונו ית' וזאת ההתרשלות והקרירות נמשך מעמלק ועל זה רמזו ז"ל (ב"מ נ"ח:) הכל ברוח וכו' הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי' וזהו נמי כוונת הזוה"ק שכתב גער חית קנה גער בה קב"ה ואתבר ח' חמץ ואתעביד ה' היינו שיהי' אותיות מצה להורות על הכרה מפורשת בתפיסת אדם שיש בכחו תמיד לשוב ולחזור לאורו ית' ואין שום סתימה ח"ו נגדו ועל זאת הכרה רומז מצה וזהו דמסיק שם הזוה"ק כגוונא דא יתבר רגלי' דק' מקנה וישתאר הנה. הנה ה' אלהים בחזק יבוא היינו כי אלו שני האותיות ה' נו"ן אין להם חיבור כדאיתא במדרש רבה (פ' בא ט"ו) מאי הן עם לבדד ישכון כל האותיות מזדווגין חוץ מב' אותיות הללו וכו' וזה שהם משוללי חיבור רומז שמצד האדם יכול לקבל מחיבורם כסא הוות וגיאות ותקיפות לעצמו מפעילותיו שעל זאת רומזת הת' מחמץ שמן הצד אין לה שום פתיחה אכן מצד השי"ת אין באמת שום סתימה כי אפילו על הם' סתימה איתא בגמ' (סנהדרין צ"ד.) לםרבה המשרה ולשלום אין קץ מפני מה כל מ' שבאמצע התיבה פתוח וזה סתים וכו' הרי שנרמז הם' סתימה בהפסוק לםרבה המשרה למען לרמז בזה שאין באמת מצד השי"ת שום סתום וכדאיתא (בפרקי דר"א מ"ח) ה' אותיות שכפלו בתורה באותיות כלם בסוד הגאולה וכו' היינו שלעתיד יראה השי"ת מפורש לעיני אדם פתח בכל מה שהי' נראה לעיני אדם שהוא סתום כי לעיני אדם הוא כמאמרם ז"ל (ב"ב כ"ה.) עולם דומה לאכסדרה ורוח צפונית אינו מסובבת וכו' וענין הם' סתימה שבלסרבה רומז לפתיחת האור היינו כי מה שהי' מלפנים ם' סתימה ברומז על שלילת הכרה יעשה בזה ב' כדאיתא (בתק' זוה"ק תיקן ל' ע"ג.) שמורה על ההכרה מפאת הפגם והחסרון כענין הכתיב מבשרי אחזה אלהי וזהו שמסיק שם כגוונא דא יתבר רגלוי דק' מקנה וישתאר הנה וכו' להורות על הארת החיבור אף במקומות הנראין סתומים ועל זה החיבור רומזין שתי האותיות מהנה ה' נ' ואות ה' רומז על גודל ההכרה כמו שביארנו לעיל ועל זאת ההכרה רומז ה' אחרונה מתיבת הנה להורות שזאת ההכרה בעצמה שמכירין בהחסרון הוא באמת עיקר החיבור ונעשה מאותה הכרה וא"ו כי אות וא"ו רומז על זיוג וחיבור האמתי וזה האות וא"ו בעצמו נוטל מהמ"ם סתימה שנעשה ממנה ב' כי מב' ואות וא"ו נעשה ם' סתימה של לםרבה המשרה וגו':
2