סוד ישרים, ליל פסח כ״דSod Yesharim, The First Night of Pesach 24
א׳ליל שמורים הוא לה' להוציאם וגו'. בזוה"ק (בא ל"ח:) כתיב ליל שמירים הוא לד' וגו' הוא הלילה הזה לד' שמירים לכל בני ישראל וגו' ליל קאמר בקדמיתא ובתר לילה וכו' ליל עד לח קבילת דכר. ואע"ג דכתיב בי' שמירים דכר הוה זמין לאתחברא עמה ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה לד' שמירים וכו':
1
ב׳ולהבין זה המאמר הק' ליל עד לא קבילת דכר אימתי יתכן זאת הלא אם ח"ו יסלק הש"י השגחתו מעולמו אפילו רגע אחת הי' נתבטל כל הויות הבריאה ח"ו:
2
ג׳אמנם ביאור הענין כי באמת אית נקודה חדא לקב"ה דאיהו מטי תדיר ומפאת זאת הנקודה הוא באמת כל הקיום מהויות הבריאה אכן זאת הנקודה היא בהעלם מאד כמבואר בזוה"ק (בראשית י"ז.) נקודה חדא דמטי תדיר רק באורח גניזא היינו שלא מדעת הבריאה וזאת נקרא כאן בזוה"ק ליל עד לא קבילת דכר כי עיקר הזיוג שיהי' נקרא דאתחבר עמה דכר הוא כמבואר בתקוני זוה"ק (תיקן ס"ט) דלית זיוג אלא בדעת היינו שיהי' ניכר בדעת הבריאה שהש"י הוא המאחדן כי דעת הוא אותיות עדות ולית עדות פחות משנים כי בשנים ניכר שיש בהם דעת המאחדן כי מצד הבריאה כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומין זה לזה ומאחר שאנו רואים שמכוונים שניהם לדבר אחד מזה מוכח שיש אחד המאחד כל ההפכים וזאת ההכרה הוא עיקר הדעת ולזה מצינו בגמ' (סוטה ל"א:) אפילו מאה נשי כחד גברא דמיין וכו' והוא משום שחסר בהם הדעת כי נשים דעתן קלות ולהיות שארן מצרים הי' משופע מכל מיני טובות כדכתיב כגן ד' כארץ מצרים לזה הי' נדמה לפרעה שהוא עיקר המכוון גבי הש"י והראה לו הש"י שישראל הם עיקר המכוון אצלו ית' ופרעה מקבל כל השפע רק מאחורא כתפי לכן פרעה הוא אתיות העורף שכל אחיזתו הוא באותיות מי של שם אלהים כמבואר בהאר"י הק' ז"ל וכאשר נפתח הדעת כדכתיב (וארא) וידעו מצרים כי אני ד' אז הי' ניכר מפורש שכל התקשרות הש"י הוא רק עם ישראל אבל מי שעומד נגד ישראל נאבד לגמרי וזהו שאיתא בזוה"ק (שם) ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה לד' שמירים וכו' היינו כי בזה הלילה האיר הש"י את הדעת אותיות עדות כדכתיב ויקם עדות ביעקב ועדות היינו דבר ברור כלומר שנתגלה הכרה מפורשת שהש"י הוא מקושר תמיד עם ישראל ומהארת הדעת נמשך לישראל כל השמירות וזהו ובשעתא דאתחבר עמה דכר כתיב הוא הלילה הזה לד' שמירים וזהו נמי כוונת חז"ל בזה שרמזו בזה המסכתא (פסחים ק"י.) כל השמירות מהמזיקין ומזוגות כי כל ההיזק והשחתה ר"ל נמשך רק מזה שהמדה מתפשט עצמה בבלי דעת ועל זה רומזין זוגות שחסר דעת המחברן וזהו מאמרם ז"ל (שם) לא ישתה תרי וכו' כי כל אחד מתנגד לחבירו ומשולל מהם דעת המחברן ולזה לא יעשה אח"כ צרכיו אפילו פעם אחת היינו כיון שעשה פעולה הנראה על הגוון שאינו מכיר שיש אחד המאחד הכל צריך מאוד לגודל שמירה שלא ילך למקום שכחה לא לצאת לדרך ולא לישן וכו' ואי אישתלי ואקרי ונפק מאי תקנתי' לנקיט זקפא דידא דימינא בידא דשמאלא וזקפא דשמאלא בידא דימינא ולימא הכי אנא ואתון הא תלתא היינו כי בזה שהוא מאחד ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא מראה שהוא מכיר היטב שיש אחד המאחד אותם שאין אצלו שום נ"מ בין ימינא לשמאלא כי אין ימין למעלה ואין שמאל למעלה ולימא אנא ואתון הא תלתא היינו כי בזה הדיבור אנא ואתון הא תלתא מראה האדם להמזיקין אשר מצד תפיסת דעתו הוא מכיר שפיר הכבוד שמים העולה אף מהם למעלה מדעתם כי לא ברא הקב"ה דבר לבטלה וזהו אנא ואתון הא תלתא פירש מצדי יש בכם ג"כ כ"ש אלא אתם מצדכם אינכם מכירין הכ"ש העולה גם מכם תתבטלו מצדכם לגמרי והכ"ש העולה מכם למעלה מדעתכם יהי' נשאר בקרב ישראל כמו המן בשעתו שהכ"ש שהי' ממנו הי' למעלה מדעתו כמאמרם ז"ל בגמ' (מגילה) והי' לד' לאות וגו' אלו ימי פורים וכן פרעה בשעתו כד' בגמ' מי כמוכה באלים ד' אמר פרעה וזה הכבוד שמים שעלה מהם נשאר בקרב ישראל ופרעה והמן בעצים נאבדו בתפיסתם לגמרי והוה עובדא עד מאה וחד ופקע שודא היינו כי כל אחד שיותר על הזוגות רומז על הכרת אדם שיש אחד המאחד כל ההפכים ושלא ברא שום דבר לבטלה והכל ברא לכבודו וזאת ההכרה הוא עיקר הדעת וכפי מה שקובע האדם זה הדעת בלבו להכיר שיש בכל הדברים שבעולם כבוד שמים כך הוא נשמר מכל דבר רע ויען שבזאת הלילה נפתח לישראל עיקר אור הדעת לזה נקרא ליל שמירים ליל המשומר ובא מן המזיקין וכפי מה שקובע אדם בעצמו בזה הלילה האמונה שאין שום דבר בעולם שלא יצא מזה כבוד שמים כך יש לו באמת שמירה בכל השנה:
3