סוד ישרים, ליל פסח מ״וSod Yesharim, The First Night of Pesach 46
א׳והי' ביום ההוא לא יהי' אור יקרות וקפאון וגו' וביארו ז"ל בגמ' (פסחים נ.) אלו נגעים ואהלות שהם קפויין בעוה"ב ויקרים בעוה"ז וכו' נגעים היינו לאחר כל הברורים שמברר אדם א"ע ועל כל זה אומר השי"ת ושמים לא זכו בעיניו (איוב ט״ו:ט״ו) ואהלות הוא כמאמרם ז"ל בגמ' (שבת י"א.) כל מיחוש ולא מיחוש ראש ח"ו כי מיחוש ראש היינו שאדם מסופק וחושש פן הוא ח"ו מחוסר מהשורש והבירור באלו השתים נקרא יקר כי מלת יקר הוא שאי אפשר להאדם להשיג זאת כי אם אחר גודל יגיעה ועל זה אמרו ז"ל שיקרים בעוה"ז וקפואין בעוה"ב היינו שיבוא לאדם תיכף כשהוא עמל. ומה הם הברירין. כמאמרם ז"ל בגמ' כל מי שאינו כועס ואינו משתכר וכו' כי כעס הוא השורש מכל החטאים כמאמרם ז"ל בגמ' (סוכה נ"ב.) יוצרו קראו רע כי כמו שיש בטוב דכר ונוקבא כ"כ יש בההיפך ג"כ דכר ונוקבא והדכר של כל החטאים הוא כעס כי אין בהחטא הלז שום טעם והנאה ולזה מצינו בכל החסרונות של אדם שצריך לברר בהם בבדיקה ובביעור רק עד מקום שידו מגעת ואם רוצה לברר א"ע יותר על זה אמרו ז"ל בגמ' והשאר מבטלו רק בלבו היינו שבעומק לבו רשאי לברר עצמו ולנקות עצמו יותר ויותר אבל על הלבוש והגוון נאמר אל תהי צדיק הרבה (קהלת ז׳:ט״ז) משא"כ בהחסרון מכעס צריך האדם לנקות עצמו גם על הלבוש והגוון שלא יהי' בו אפי' רושם מהלבוש קטן מכעס. וכמו דאיתא בגמ' (ב"ב ח':) ופקדתי על כל לוחציו אפי' על גבאי צדקה אף שבטח הי' רוגזא שלהם רוגזא דרבנן עכ"ז נאמר עליהם ופקדתי. כי שורש כל החטאים הוא לא תרצח ולא תנאף כמאמרם ז"ל בגמ' (ברכות כ"ט:) לא תרתח ולא תחטא ולא תרוי ולא תחטא וכעס הוא הדכר מלא תנאף ג"כ כי כשאינו יכול להשיג תאוותו הוא כועס ומאין נמצא לאדם כעס זהו מחמת שנדמה לו שהוא בעל הבית כי אם הי' יודע האדם היטב אשר באמת אין הוא הבעה"ב רק הבורא ית' הוא הבעה"ב כדכתיב לה' הארץ ומלואה וגו' (תהלים כ"ד) אזי לא הי' יתכן כלל שיכעום הכי ילך האדם לבית חבירו ויכעוס שם על שלא נערך כלי הבית כרצונו הלוא לשוטה גמור יחשב רק אדם בביתו שנדמה לו שהוא הבעה"ב תכן שיכעוס אם רואה בביתו שלא נערך כלי ביתו כחפצו אכן מי שמכיר היטב לד' הארץ ומלואה שהשי"ת הוא הבעה"ב גם בעולם הזה והוא אינו בעה"ב אפילו בביתו אי אפשר לו כלל שיכעוס ולכן אמרו ז"ל כל הכועס כאלו עובד ע"ז. ועצה לזה הוא לקבל עליו בבוקר עול מלכות שמים ולומר שמע ישראל וגו' ולהתפלל אל תביאנו לידי הרהור חטא ולא לידי הרהור עבירה וכו' וכדאיתא בגמ' (ב"ב מ"ט:) נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר מתנה עלי' שלא ירשנה. אך אחר שישמור עצמו מכל פעולה אשר לא טובה ועל כל זה כשנזדמן לו איזה מחשבה שאינו טובה ח"ו שאינו חפץ בה אל יצטער מזה ולא ישום על לבו זאת רק יסחנו מדעתו וכדאיתא בגמ' (ע"ז) ר"ג בקרן זוית נזדמנה לו וכו' ואין להאדם להתרעם מדוע אנה לו מחשבה גרוע כזו אחר כל הברירין שלו כי התרעומות הזה הוא באמת גיאות כי האדם אין לחפוץ שהוא יהי' יותר טוב מכל אדם שצריך לידע שהוא רק בשר ודם:
1