סוד ישרים, ליל שביעי של פסח ט״וSod Yesharim, The Seventh Night of Pesach 15
א׳ויהי בשלח פרעה את העם וגו' ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה בספר (מי השלוח הק') כאשר ראה מרע"ה כי אף אחר שנגאלו עוד פרעה הולך אחריהם ללוותם עלה בדעתו פן לא נשלמו ישראל בתכלית השלימות ע"י זה יש עוד שייכות לפרעה עמהם לזה ויקח משה את עצמות יוסף. ועצמות יוסף רומזין על יראת חטאו קודמת לחכמתו וכו' והענין הוא כדאיתא במדרש ויהי בשלח פרעה וכי פרעה שלחם בלעם אמר אל מוציאם ממצרים היינו מאחר שחתם השי"ת אני ה' המוציא אתכם מארץ מצרים למה לא נאמר כאן ויהי כאשר הוציא ה' את העם וגו' אלא מלמד שהי' פרעה מלוה אותם וכו' היינו שהי' לו עדיין שייכות עמהם כי לא נגמר עדיין הבירור בשלימות ולא הגיע עדיין הזמן שיתבטלו המצרים לגמרי שהי' נצרך עדיין לקיום הויתם למען שיהי' ניכר מעלת ישראל נגדם כענין שמצינו בזוה"ק (תזריע מ"ז:) וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות. מן השכלות ממש אתי תועלתא לחכמתא דאלמלא לא אשתכח שטותא בעלמא לא אשתמודע חכמתא וכו' כיתרון האור מן החושך תועלתא דנהורא לא אתיי' אלא מן חשוכא וכו' היינו כי כמו שהציב השי"ת את ישראל להתפאר עמהם בעולם וכן הציב השי"ת רצון להתפאר נגד ישראל כענין שמצינו שהתפאר השי"ת נגד דור המדבר כדכתיב והם לא ידעו דרכי היינו הגם שהם דור דעה מ"מ לא ידעו דרכי וכן מצינו שהתפאר השי"ת נגד משה רבינו ואמר בשגם הוא בשר היינו אף שגבי משה רבינו הי' גופו הגשמי ג"כ אור בהיר צח ומצחצח מ"מ נגד גודל הבהירות מהשי"ת נחשב גם הבהירות של משה רק בשר ומסתמא נגד מי שיייך שיתפאר עצמו השי"ת בטח נגד נפשות היקרים ביותר שנמצאים בעולם וזהו דכתיב ישראל אשר בך אתפאר וכך הוא נמי בכל סדר השתלשלות מהבריאה כענין שמצינו בגמ' (ב"ב כ"א.) דקארי קארי ודלא קארי להוי צוותא לחברי' וכו' היינו שיש תועלת למען דקארי ממאן דלא קארי כיתרון האור מן החשך דווקא כי מסבת זה דלא קארי מגיע למאן דקארי תקיפות להתפאר על מאן דלא קארי וככה הוא בכלל עולם ישראל נגד האומות שישראל יתפארו עצמם נגד האומות בזה שהמה מבררים א"ע בכל המדות נגדם. והנה כאשר נתבררו ישראל באיזה מדה בתכלית השלימות אזי נתבטל מן העולם אותה האומה שהוא עומדת נגד זאת המדה כמו שמצינו גבי אאע"ה לאחר שהסיר מאתו ערלת המילה אזי נתבטל מכלל עולם סדום שהי' ערלת עולם וכאן הי' הבירור של ישראל נגד מצרים בדם פסח ובדם מילה שהם שני הפכים כדאיתא בזוה"ק (בא ל"ה:) תרי דמא הוי חד דמילה וחד דפסחא דמילה רחמי ודפסחא דינא וכו' פירוש כי פסחא מורה על דם קרבנות וזה מורה שיש בכח ישראל לחסר עצמם ולפזר על כבוד שמים אף מה שנראה לעיני אדם שנותנין לאיבוד כי שרפו קרבנות באש המכלה את הכל בכל זאת כאשר מכירין שיש בזה הפעולה כבוד שמים המה מוכנים למסור כל נפשם ומאודם בעד כבוד שמים. זהו פסחא דינא. ודם מילה רומז אשר בזה המקום שמכירין ישראל שהכבוד שמים הוא לעצור א"ע לבל יפזר אזי מוכנים המה לעצור א"ע בעד כ"ש לבלתי יפזרו אפילו כחוט השערה משא"כ מצרים אין בכחם להיות נמשכין כך אחר רצונו ית' בכל ההפכים אמנם כל עוד שלא נגמרו הברורין גבי ישראל בתכלית השלימות אזי לא הגיע עדיין התבטלות למצרים וכדאיתא בזוה"ק שזאת הישועה הי' קדם זמנא ומזה הי' מתעורר אז קטרוג הללו והללו וכו' כענין שנתעורר בבריאת עולם קטרוג מה אנוש וגו' לכן הי' צריכין לעורר אז לישראל אור ממקום העליון ביותר ולהראות איך שיש בישראל קדושה בקביעות גם בלי דעתם וזהו ויקח משה את עצמות יוסף עמו ועצמות יוסף הוא יראת חטאו קודמת לחכמתו כמו הבירור של נעשה קודם לנשמע שמורה שיש בישראל קדושה בקביעות גם בלי חכמת עבודתם כדכתיב משכני אחריך נריצה וזהו מדתו של יוסף הצדיק שע"י צמצומו שקבע צמצום בהגוף אף בלי דעתו כענין שאיתא בירושלמי מחזיקנא טוביתא לרישא כד מטי למודים מנפשא כרע וזהו שאמרו ז"ל הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף ראה בשכר וינס ויצא החוצה הים ראה וינס היינו שיוסף קבע כ"כ צמצום בהגוף גם שלא מדעתו לכן הי' ג"כ בכח ישראל להראות שגם בים יש כבודו אף שנראה שלא מצינו בים כבודו מ"מ הים ראה וינס:
1