ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, אסתר, מבוא לקטע
א׳(אסתר א׳: א׳-כ״ב)
המשתאות וקץ מלכותה של ושתי
ברקע לסיפור המעשה מוצגת התרבות הנהנתנית שרווחה בממלכת פרס ומדי באמצעות משתאות המוניים ראוותניים, שפע יין ועושר רב. סירובה של המלכה לציית למלך מערער את דימויו העצמי של השליט, שהיה רגיל שהכול סרים למרותו. מנקודת מוצא זו משתלשל סיפורה של המגילה.ב׳(אסתר ב׳: א׳-כ׳)
המלכת אסתר
תחילתו של העניין הזה נעוצה בתוצאותיו של העניין שקדם לו – חיפוש המלכה שתחליף את ושתי. בהמשכו יתוארו תולדותיה של אסתר, ובהמשך יישזרו החוטים אלו באלו לעלילה אחת.ג׳(אסתר ב׳: כ״א-כ״ג)
גילוי תכנית ההתנקשות במלך
כאן מופיע סיפור שלכאורה הוא צדדי ואקראי. בהמשך יתברר כיצד הוא נארג בתוך המהלך העיקרי.ד׳(אסתר ג׳: א׳-ט״ו)
המן ותכנית השמדת היהודים
מרדכי, שנזכר קודם לכן כבן דודה וכאומנה של אסתר, לא כופף עצמו בפני המן, המכובד בשרי פרס. את ההתרחשות הבינאישית הזאת הרחיב המן, ושכנע את המלך להתיר את דמם של כל היהודים, בני עמו של מרדכי, שחיו במדינות מלכותו.ה׳(אסתר ד׳: א׳-י״ז)
תגובות מרדכי ואסתר לגזרה
סירובו של מרדכי לכרוע לפני המן היה המניע הגלוי לגזרת השמדת היהודים. עם פרסום הגזרה הוא הזעיק את אסתר, נציגתו הנסתרת בבית המלך, להיאבק בגזרה זו. בשיחתם של מרדכי ואסתר מבוטאים הן החשש העמוק שחוו נוכח צו המלך, הן אמונתם באלוקים וביטחונם בו. בתחילת העניין מרדכי זועק ממצוקתו, ובסופו אסתר קוראת לכינוס היהודים ולצום. גם אם אין הם בטוחים שתפילתם תתקבל, שניהם מאמינים כי הזעקה והצום ישפיעו על המציאות.ו׳(אסתר ה׳: א׳-י״ד)
אסתר מסתכנת
המגילה נפתחה במשתאות המוניים, ואילו בעניין שלפנינו אסתר מזמינה את המלך והמן למשתאות אינטימיים. בתחילת המגילה עברה ושתי על החוק ולא התייצבה לפני אחשורוש כשקרא לה, ואילו כאן אסתר מעיזה לעבור על החוק ולהופיע לפני המלך ללא קריאתו, תוך שהיא מסכנת את עצמה. במהלך העניין קצב האירועים הולך וגובר, ועמו גם המתח שבו שרויות הדמויות: אחשורוש שאינו יודע את פשר הסתכנותה של אסתר והזמנותיה, המן המרגיש בבת-אחת בכבוד הרב שהוא נוחל מן המלכה ובביזויו על ידי מרדכי, אסתר שאינה יכולה לדעת אם תכניותיה ופעולותיה יסייעו בהצלת אחֶיה או שמא ימיטו עליה אסון, ומעל ראשו של מרדכי מרחפת סכנת מוות.ז׳(אסתר ו׳: א׳-י״ד)
הלילה שבין שני המשתאות
העניין הקודם הסתיים בתכלית הירידה. המן קרוא בשנית אל המלכה והמלך, והוא שש ושמח; מרדכי עומד להיתלות בו ביום; ועל היהודים מאיימת גזרת השמדה. כל תקווה אינה נראית באופק. כאן יתחילו יחסי מרדכי והמן להתהפך. המן יגיע לחצר המלך, כדי לבקש לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, בדיוק ברגע שבו המלך יבקש להתייעץ בשאלה כיצד לגמול למרדכי טובה. משאלות הכבוד המקננות בהמן יהפכו לו לרועץ.ח׳(אסתר ז׳: א׳-ח׳: ב׳)
מפלת המן ועליית מרדכי לגדולה
אמנם ייתכן שההשפלה שהמן עבר לא בהכרח שינתה את תכניותיו, אך מן הסתם אל המשתה השני של אסתר הוא הגיע במצב רוח ירוד. גם המשתה השני שיזמה אסתר היה אינטימי. אסתר הייתה מעוניינת שינכחו בו אחשורוש, המן והיא בלבד כדי שכך יגלה המן פתאום שהן המלך והן המלכה נגדו, ואיש אינו מלמד עליו זכות. בסוף העניין יוזמת אסתר את העלאת מרדכי לתפקיד שבו כיהן המן, וכך התהפך לחלוטין מעמדם. המן נתלה על העץ שהכין למרדכי, ומרדכי, שסירב לכרוע להמן, אכן ירש את מקומו.ט׳(אסתר ח׳: ג׳-י״ז)
הפקודה כנגד גזרת המן
אמנם בעיית המן באה על פתרונה, אבל הגזרה על העם היהודי בעינה עומדת. אסתר מבקשת לנצל את שעת הכושר ולבטל את רוע הגזרה המאיימת על עמה.י׳(אסתר ט׳: א׳-ל״ב)
גזרת המן מבוטלתניצחון היהודים והנצחתו
בעניין זה מתואר ביצועה של הפקודה שניתנה קודם, ובוצע אף יותר ממה שכבר אישר אחשורוש. לקראת חתימתה של המגילה מסופר בה על הנצחתו של הנס בתודעת היהודים בשתי דרכים: מרדכי ייסד את ימי שמחת הישועה והניצחון הספונטניים שחלו מיד לאחר הישועה מן האיום, והפכם לימי משתה ושמחה קבועים שייזכרו ויצוינו בעם לדורותיו; ואסתר עם מרדכי כתבו את אשר אירע בספר, הוא המגילה שבה קוראים עתה.י״א(אסתר י׳: א׳-ג׳)
גדולת אחשורוש ומרדכי
העניין הקצר החותם את המגילה חורז עם פתיחתה: המגילה נפתחה בתיאור מלוכת אחשורוש ומשתאותיו המפוארים, והיא מסתיימת בקטע שבו מתועדת ההיסטוריה המלכותית בסגנון רשמי.
המשתאות וקץ מלכותה של ושתי
ברקע לסיפור המעשה מוצגת התרבות הנהנתנית שרווחה בממלכת פרס ומדי באמצעות משתאות המוניים ראוותניים, שפע יין ועושר רב. סירובה של המלכה לציית למלך מערער את דימויו העצמי של השליט, שהיה רגיל שהכול סרים למרותו. מנקודת מוצא זו משתלשל סיפורה של המגילה.ב׳(אסתר ב׳: א׳-כ׳)
המלכת אסתר
תחילתו של העניין הזה נעוצה בתוצאותיו של העניין שקדם לו – חיפוש המלכה שתחליף את ושתי. בהמשכו יתוארו תולדותיה של אסתר, ובהמשך יישזרו החוטים אלו באלו לעלילה אחת.ג׳(אסתר ב׳: כ״א-כ״ג)
גילוי תכנית ההתנקשות במלך
כאן מופיע סיפור שלכאורה הוא צדדי ואקראי. בהמשך יתברר כיצד הוא נארג בתוך המהלך העיקרי.ד׳(אסתר ג׳: א׳-ט״ו)
המן ותכנית השמדת היהודים
מרדכי, שנזכר קודם לכן כבן דודה וכאומנה של אסתר, לא כופף עצמו בפני המן, המכובד בשרי פרס. את ההתרחשות הבינאישית הזאת הרחיב המן, ושכנע את המלך להתיר את דמם של כל היהודים, בני עמו של מרדכי, שחיו במדינות מלכותו.ה׳(אסתר ד׳: א׳-י״ז)
תגובות מרדכי ואסתר לגזרה
סירובו של מרדכי לכרוע לפני המן היה המניע הגלוי לגזרת השמדת היהודים. עם פרסום הגזרה הוא הזעיק את אסתר, נציגתו הנסתרת בבית המלך, להיאבק בגזרה זו. בשיחתם של מרדכי ואסתר מבוטאים הן החשש העמוק שחוו נוכח צו המלך, הן אמונתם באלוקים וביטחונם בו. בתחילת העניין מרדכי זועק ממצוקתו, ובסופו אסתר קוראת לכינוס היהודים ולצום. גם אם אין הם בטוחים שתפילתם תתקבל, שניהם מאמינים כי הזעקה והצום ישפיעו על המציאות.ו׳(אסתר ה׳: א׳-י״ד)
אסתר מסתכנת
המגילה נפתחה במשתאות המוניים, ואילו בעניין שלפנינו אסתר מזמינה את המלך והמן למשתאות אינטימיים. בתחילת המגילה עברה ושתי על החוק ולא התייצבה לפני אחשורוש כשקרא לה, ואילו כאן אסתר מעיזה לעבור על החוק ולהופיע לפני המלך ללא קריאתו, תוך שהיא מסכנת את עצמה. במהלך העניין קצב האירועים הולך וגובר, ועמו גם המתח שבו שרויות הדמויות: אחשורוש שאינו יודע את פשר הסתכנותה של אסתר והזמנותיה, המן המרגיש בבת-אחת בכבוד הרב שהוא נוחל מן המלכה ובביזויו על ידי מרדכי, אסתר שאינה יכולה לדעת אם תכניותיה ופעולותיה יסייעו בהצלת אחֶיה או שמא ימיטו עליה אסון, ומעל ראשו של מרדכי מרחפת סכנת מוות.ז׳(אסתר ו׳: א׳-י״ד)
הלילה שבין שני המשתאות
העניין הקודם הסתיים בתכלית הירידה. המן קרוא בשנית אל המלכה והמלך, והוא שש ושמח; מרדכי עומד להיתלות בו ביום; ועל היהודים מאיימת גזרת השמדה. כל תקווה אינה נראית באופק. כאן יתחילו יחסי מרדכי והמן להתהפך. המן יגיע לחצר המלך, כדי לבקש לתלות את מרדכי על העץ שהכין לו, בדיוק ברגע שבו המלך יבקש להתייעץ בשאלה כיצד לגמול למרדכי טובה. משאלות הכבוד המקננות בהמן יהפכו לו לרועץ.ח׳(אסתר ז׳: א׳-ח׳: ב׳)
מפלת המן ועליית מרדכי לגדולה
אמנם ייתכן שההשפלה שהמן עבר לא בהכרח שינתה את תכניותיו, אך מן הסתם אל המשתה השני של אסתר הוא הגיע במצב רוח ירוד. גם המשתה השני שיזמה אסתר היה אינטימי. אסתר הייתה מעוניינת שינכחו בו אחשורוש, המן והיא בלבד כדי שכך יגלה המן פתאום שהן המלך והן המלכה נגדו, ואיש אינו מלמד עליו זכות. בסוף העניין יוזמת אסתר את העלאת מרדכי לתפקיד שבו כיהן המן, וכך התהפך לחלוטין מעמדם. המן נתלה על העץ שהכין למרדכי, ומרדכי, שסירב לכרוע להמן, אכן ירש את מקומו.ט׳(אסתר ח׳: ג׳-י״ז)
הפקודה כנגד גזרת המן
אמנם בעיית המן באה על פתרונה, אבל הגזרה על העם היהודי בעינה עומדת. אסתר מבקשת לנצל את שעת הכושר ולבטל את רוע הגזרה המאיימת על עמה.י׳(אסתר ט׳: א׳-ל״ב)
גזרת המן מבוטלתניצחון היהודים והנצחתו
בעניין זה מתואר ביצועה של הפקודה שניתנה קודם, ובוצע אף יותר ממה שכבר אישר אחשורוש. לקראת חתימתה של המגילה מסופר בה על הנצחתו של הנס בתודעת היהודים בשתי דרכים: מרדכי ייסד את ימי שמחת הישועה והניצחון הספונטניים שחלו מיד לאחר הישועה מן האיום, והפכם לימי משתה ושמחה קבועים שייזכרו ויצוינו בעם לדורותיו; ואסתר עם מרדכי כתבו את אשר אירע בספר, הוא המגילה שבה קוראים עתה.י״א(אסתר י׳: א׳-ג׳)
גדולת אחשורוש ומרדכי
העניין הקצר החותם את המגילה חורז עם פתיחתה: המגילה נפתחה בתיאור מלוכת אחשורוש ומשתאותיו המפוארים, והיא מסתיימת בקטע שבו מתועדת ההיסטוריה המלכותית בסגנון רשמי.