ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, עזרא, הקדמה לספר
א׳בחלוקת הספרים העתיקה של עם ישראל נחשבים ספרי עזרא ונחמיה כספר אחד העוסק בשיבת ציון בימי הבית השני. הספר מתחיל שנים לפני תולדותיו של עזרא ופעולותיו - בתחילת חזרתם של בני גולת בבל לארץ. ספרי עזרא ונחמיה מתארים את הפרקים האחרונים בתולדות עם ישראל במקרא, ומספרים על אחד האירועים החשובים בהיסטוריה היהודית. כמו בספר דברי הימים, בספרי עזרא ונחמיה מופיעות רשימות טכניות מפורטות, שהועתקו כנראה מרשימות יוחסין עתיקות. אבל עיקר הספר עוסק בבניית צורה חדשה של ממלכה יהודית. בימי הבית הראשון נסובו חיי עבודת ה' במידה רבה סביב המקדש והמלוכה. שבי ציון לא ביקשו רק לשוב אל המקומות שבהם גרו הם או אבותיהם בעבר, אלא ניסו לבנות מדינה יהודית שונה במבנה ובמהות. ספרי עזרא ונחמיה מתארים את הלבטים, המאבקים, הסכסוכים וההתגברות על צרות מפנים ומחוץ שליוו את בניין בית שני ואת כינונה של מלכות יהודית לאורך זמן. כאן נוצרה תבנית חדשה של חיי היהודים שנשארה לדורות. מימי בית שני הפכה היהדות לגורם המעצב חיים שלמים. אם קודם לכן היה איש ישראל או היהודי בעיקר בן לעם או לשבט, שחי סביב הנהגה ומקדש משלו, ואילו בתקופה זו נעשה התואר הזה כינוי למי שמזדהה עם מהות אחרת. תבנית זו הטביעה חותם על העם עד היום. את התהליך הובילו כמה אנשי מעלה. הצגת פרטים מחייהם נועדה בין השאר לספר כיצד נשתלשל המהלך חדש בעם ישראל. בשיבת ציון הוגשם חזון הנביאים, כמו שנאמר במפורש בראשית הספר. אך היה בה גם ניסיון משמעותי וראשון של ההנהגה וקהילת השבים להגשים את רוח הנביאים ותורתם. ומכאן חשיבותם הגדולה של הספרים ומקומם בהיסטוריה. אף שתוכן ספרי עזרא ונחמיה הוא נושא אחד, החלוקה ביניהם אינה שרירותית. שלא כחלוקות הפנימיות בספרי שמואל ומלכים, בין ספר עזרא לספר נחמיה ניכרים הבדלים. כך לעומת ספר עזרא, שבמרכזו הסיפור ההיסטורי, ומיעוטו - קטעים שבהם מדבר עזרא את דבריו שלו, בספר נחמיה - רק בתחילתו מופיעים תיאורים היסטוריים כלליים, אבל בראש ובראשונה הספר הוא דברי נחמיה, האיש המסוים.