ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, הושע, הקדמה לספר
א׳נבואת הושע פותחת את תרי-עשר משום שלפי פרשנים ז"ל הוא היה הנביא שהתנבא ראשון בין הנביאים שנבואותיהם קובצו כאן. על הושע לא ידוע בוודאות מהיכן הגיע ובאיזו עיר פעל, אך כותרתו מגלה שניבא בתקופת ירבעם השני, לקראת סופה של ממלכת ישראל. בתקופת שלטונו הארוכה של ירבעם שגשגה מלכות ישראל, ותחום שלטונו השתרע מצפון סוריה עד ים המלח. ואולם כבר בימי חזקיהו מלך יהודה, כשלושים שנה לאחר מותו של ירבעם, חרבה ממלכת ישראל. אף שמצבה הרוחני של ממלכת ישראל לא היה רע כבימי אחאב, עדיין מצטיירת בספר חברה העובדת לאלוהים אחרים. הושע כמעט אינו מתייחס לממלכת יהודה, כמו הנביא עמוס בן תקופתו, שנבואתו תופיע בהמשך הקובץ. נראה שהושע חי בישראל ולא ביהודה. את הסממנים החריגים של לשון הספר אפשר לייחס להבדלים בין העברית של יושבי יהודה לבין זו של יושבי ישראל. הספר כתוב בניב שונה מהמקובל ביהודה, ושפתו עשויה להעיד שמוצאו מחוץ לממלכת יהודה. החטיבה הראשונה של הספר כוללת ציוויים על הנביא לשאת נשים ולקרוא לילדיו בשמות שיסמלו את העתיד להתרחש לממלכת ישראל. חטיבתו השנייה היא שורת נבואות תוכחה. הספר נחתם בנעימה אופטימית בקריאה לעם לשוב אל אלוקיו.