ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, דברי הימים א, מבוא לקטע
א׳(דברי הימים א א׳: א׳-נ״ד)
רשימת דורות בני אדם עד בני ישראל
הספר נפתח ברשימת יוחסין מקוצרת של האנושות בכללה, רשימה שיש לה כיוון מוגדר. תחילתה באדם הראשון עד נח, ומשם – לאבות האומה הישראלית. בהמשך מופיעות רשימות של העמים מצאצאי אברהם, המוצגות כרשימות צדדיות וקצרות. הרשימות הללו מפוזרות בספר בראשית, והן אינן עיקר עניינו של ספר דברי הימים, שכאמור עוסק בעיקר בשבט יהודה ומלכות דויד.ב׳(דברי הימים א ב׳: א׳-ט׳: מ״ד)
רשימות יוחסין בשבטי ישראל
רשימות היוחסין האלו הן רשימות פנים-ישראליות. אין הן מאורגנות באופן קווי מובהק אלא עוברות ממשפחה למשפחה. כאמור, בספר דברי הימים בכללו מצויים דברים מקוטעים, ולשם הבנת הפרטים הכתובים בו כראוי יש צורך במידע רב נוסף.ג׳(דברי הימים א ב׳: א׳-ב׳)
שבטי ישראלד׳(דברי הימים א ב׳: ג׳-י״ז)
בני יהודה עד משפחת דוידה׳(דברי הימים א ב׳: י״ח-נ״ה)
חצרון וצאצאיוו׳(דברי הימים א ג׳: א׳-כ״ד)
בית דויד ומלכיו
שושלת היוחסין של בית דויד מפורטת כאן בעיקר בתחילתה ובסופה.ז׳(דברי הימים א ד׳: א׳-כ״ג)
עוד רשימות יוחסין בשבט יהודה
כאן באה עוד רשימת יוחסין חלקית של שבט יהודה.ח׳(דברי הימים א ד׳: כ״ד-מ״ג)
משפחות שבט שמעון ויישוביהם
גם הרשימה הזו כללית למדי, אך יש בה ללמד על קורות שבט שמעון. תחילה נטפל השבט לשבט יהודה, אך מאוחר יותר הוא פרץ כשבט לוחם.ט׳(דברי הימים א ה׳: א׳-כ״ו)
יוחסין והתיישבות בשבטי עבר הירדן המזרחי
גם כאן מובאות רשימות יוחסין מקוטעות המתייחסות לשבטים שישבו בעבר הירדן – ראובן, גד וחצי שבט מנשה.י׳(דברי הימים א ה׳: כ״ז-ו׳: ס״ו)
בני לוי ועריהם
אחרי שדובר על ראובן, ולאחר שהוזכר גם שמעון כנספח לבני יהודה, בא תורו של שבט לוי, שגם משפחותיו יפורטו ברשימה הראשונה באופן חלקי ביותרי״א(דברי הימים א ז׳: א׳-מ׳)
רשימות קצרות של חמישה שבטים נוספים
כאן מופיעות רשימות יוחסין של כמה שבטים שלא נזכרו קודם לכן. גם רשימות אלו מקוטעות. לחלק מהן יש המשך או סיום במקומות אחרים, אך בעיקרו של דבר, נראה כי רשימות יוחסין אלה הועתקו לכאן ממקומות אחרים.י״ב(דברי הימים א ח׳: א׳-מ׳)
רשימת יוחסין נוספת של שבט בנימין
גם רשימה זו אינה מושלמת, אך היא משרטטת תמונה כללית יותר של בני השבט. רשימת היוחסין הזו, המייחסת את שאול המלך ואת זרעו, נושקת במקצת לייחוסו של מרדכי, הנזכר במגילת אסתר בתור בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. נראה שאלה הן רשימות קרובות למדי גם מבחינת הזמן, אף שלא תמיד ברור אם השמות המפורטים הם של אב ובנו או שישנם דילוגים ומדובר בצאצאו הרחוק יותר. משום כך נותרות שאלות רבות פתוחות בנוגע לסדר הדורות.י״ג(דברי הימים א ט׳: א׳-ל״ד)
יושבי ירושלים ותפקידי הלויים שבתוכם
כאן באות רשימות השייכות כנראה לראשית ימי הבית השני, בזמן בניינה של ירושלים לאחר הגלות. ברשימות אלו נמנים בעיקר הכהנים והלויים. רשימות מקבילות מופיעות גם בספר עזרא ונחמיה בשינויים מועטים. שם גם נזכר כי המשפחות שלא היו להן מגילות יוחסין – כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים – אם הייתה להן טענה למעמד כלשהו, היא נתקבלה רק באופן חלקי.י״ד(דברי הימים א ט׳: ל״ה-מ״ד)
שושלת משפחת שאול
לאחר הדילוג שעסק בכהנים ובלויים, שב הכתוב לרשימות היחס של שבט בנימין, ובעיקר בית שאול המלך, ופותח בחזרה על דברים שנאמרו במקום שהפסיק.ט״ו(דברי הימים א י׳: א׳-י״א: ט׳)
מות שאול ותחילת מלכות דויד
לאחר רשימות היוחסין המשולבות לפעמים בהערות הסבר קצרות, מתחיל הספר לעסוק בדברי הימים של ממלכת יהודה. ממלכת ישראל אינה נזכרת כאן אלא בדרך אגב. סיפורה של ממלכת יהודה מתחיל בזמנו של דויד. בספר שמואל דויד מופיע לראשונה כנער אחד מבני ישי, ואילו כאן נקודת המוצא למלכותו של דויד בישראל היא דווקא סיפור מותו של שאול.ט״ז(דברי הימים א י״א: י׳-י״ב: מ״א)
גיבורי דויד ותומכיו
ושוב באות בספר רשימות, ובהן מעט תיאורים מקוטעים. הפעם אין אלו רשימות יוחסין אלא רשימות גיבורי דויד ואנשיו ורשימות חלקיות של האנשים שבאו לחגוג עם דויד כשהומלך על ישראל, שנרשמו על ידי אנשים כלשהם והונצחו לדורות בספר דברי הימים.י״ז(דברי הימים א י״ג: א׳-י״ז: כ״ז)
דויד מכונן את בית המלוכה והקודש בירושליםי״ח(דברי הימים א י״ג: א׳-י״ד)
העלאת ארון הקודש מקרית-יערים
במלחמה שבה חרב משכן שִׁלֹה שָׁבו הפלשתים את ארון האלוקים. מאוחר יותר הוחזר הארון לידי ישראל, אך עדיין לא הגיע לירושלים. לאחר החגיגה ההמונית בהמלכת דויד, רצה דויד לקיים מאורע פומבי גדול נוסף – העלאת ארון הקודש לירושלים. אסון לא צפוי קטע את המהלך.י״ט(דברי הימים א י״ד: א׳-י״ז)
התעצמות והכאת הפלשתים
דויד נתקבל כמלך על כל ישראל וייצב את הגבולות. בסביבתו נוצר רושם שממלכת ישראל מתחזקת.כ׳(דברי הימים א ט״ו: א׳-ט״ז: מ״ג)
קביעת הארון בירושלים
דויד הצליח במלחמותיו ועתה ניגש לבניית עירו ירושלים ולהכנת מקום הארון. הוא אוסף את הלויים שישאו את הארון ושינגנו בתהלוכת העלאתו למקום הקבע שלו בירושלים ומשתתף בשמחה בריקוד, בקרבנות, בברכות ובמתנות לחוגגים. כמו כן הוא מכין מזמור הודיה ומייעד לויים לשירות קבוע בצד הארון בשירה וכחיל משמר, וכן כהנים – להקרבת קרבנות.כ״א(דברי הימים א י״ז: א׳-כ״ז)
רצון דויד לבנות בית לה' ובשורת כינון ביתו
דויד שיכן את ארון הקודש בעירו באופן עראי, ועתה הוא חפץ לבנות לו בית של קבע.כ״ב(דברי הימים א י״ח: א׳-כ׳: ח׳)
כיבושי דויד בעמי האזור
לאחר שדויד התיישב בירושלים, הוא מתפנה לעסוק בענייני חוץ. האויבים כבר אינם מכים בישראל, אבל דויד מרגיש שהוא יכול להרחיב את שלטונו ולהתעצם.כ״ג(דברי הימים א כ״א: א׳-ח׳)
ספירת אנשי ישראלכ״ד(דברי הימים א כ״א: ט׳-י״ז)
המגפה שבעקבות המפקדכ״ה(דברי הימים א כ״א: י״ח-כ״ב: א׳)
המזבח ועצירת המגפהכ״ו(דברי הימים א כ״ב: ב׳-י״ט)
דויד מכין את בניית בית ה'כ״ז(דברי הימים א כ״ג: א׳-כ״ו: ל״ב)
רשימות הקשורות למשרתי המקדש
בעניין שלפנינו עוד רשימות יחס ורשימות אחרות הקשורות בארגונו מחדש של המקדש על ידי המלך דויד. נראה כי קביעתם הסופית של משמרות אלו נעשתה בשנתו האחרונה של דויד.כ״ח(דברי הימים א כ״ג: א׳-ל״ב)
מִפקד הלויים ומחלקותיהםכ״ט(דברי הימים א כ״ד: א׳-י״ט)
מחלקות הכהניםל׳(דברי הימים א כ״ד: כ׳-ל״א)
ראשי משמרות לשאר הלויים
כאמור, גם הלויים שאינם כהנים התחלקו למחלקות. לעיל נמנו הלויים מבני קהת וקצת מבני גרשון, ואחר כך פורטו משפחות הכהנים שגם הם מענף קהת. כאן באה השלמה לראשי משפחות הלויים.ל״א(דברי הימים א כ״ה: א׳-ל״א)
משמרות המשורריםל״ב(דברי הימים א כ״ו: א׳-ל״ב)
שוערים ושומרים, שופטים ושוטריםל״ג(דברי הימים א כ״ז: א׳-ל״ד)
רשימות המחלקות בעם ובכירי הממלכה
עד כה דובר על הכהנים והלויים. הרשימות הבאות יכללו את הממלכה כולה ואת המבנה השלטוני שלה.ל״ד(דברי הימים א כ״ז: א׳-ט״ו)
מחלקות העם
את העם חילקו למחלקות – יחידות גדולות שתפקדו כצבא מילואים. המחלקה נועדה לשרת את הממלכה חודש בשנה.ל״ה(דברי הימים א כ״ז: ט״ז-כ״ד)
שרי השבטים
בזמן המלוכה הלכה והיטשטשה החלוקה לשבטים, אבל עדיין השבטים היו קיימים, ועל כל שבט היה נשיא.ל״ו(דברי הימים א כ״ז: כ״ה-ל״ד)
שרי ממשלת דויד ויועציו
כאן מופיעה רשימה מורחבת של ממשלת דויד ושמות האנשים שהיו אחראים לתחומים שונים בשלטון.ל״ז(דברי הימים א כ״ח: א׳-כ״ט: ט׳)
דויד מצווה על המקדש
דויד הוא המלך הראשון בישראל שהמליך את בנו בחייו. בנוכחות כל שרי הממלכה ובעסק גדול מצווה דויד לבנות את בית ה' תחת ניהולו של שלמה, המלך החדש שהיה באותה שעה צעיר לימים. לשלמה הוא מוסר את התבניות המפורטות של המקדש וכליו, ומזרזו לעבודת הבניין ומעורר אותו לעבודת ה' בכלל. מלבד הכנות המקדש המקיפות שעשה דויד בעצמו, באיסוף חומרי הבניין ואומניו ובמצבת משרתי המקדש וסדריו, הוא מרים עכשיו מאוצרותיו תרומה גדולה של מתכות יקרות לציפוי הבית ולקישוטיו, וקורא גם לשאר הנוכחים באותו מעמד להתנדב למקדש. העם נענה לכך בלב שלם ובשמחה.ל״ח(דברי הימים א כ״ט: י׳-כ״ה)
ברכת דויד והעם והמלכת שלמה
זהו כנראה הנאום האחרון של דויד המלך בפני ציבור גדול. אמנם לא מצוינים פה תאריכים מדויקים, אך מסתבר שהדברים נאמרו לעת זקנתו. דעתו הייתה צלולה לגמרי, וגם אם גופו היה כבר חלש, הוא עמד במאמץ הרב שדורשת נשיאת דרשה בפני קהל רב. משום כך, סביר שדויד לא נשא את הדברים הללו בימיו האחרונים ממש. המתח הדתי הפנימי הנסוך על פנייתו של דויד לה' כאן, דומה לזה המאפיין את מזמורי תהלים.ל״ט(דברי הימים א כ״ט: כ״ו-ל׳)
סיכום ימי דויד
רשימת דורות בני אדם עד בני ישראל
הספר נפתח ברשימת יוחסין מקוצרת של האנושות בכללה, רשימה שיש לה כיוון מוגדר. תחילתה באדם הראשון עד נח, ומשם – לאבות האומה הישראלית. בהמשך מופיעות רשימות של העמים מצאצאי אברהם, המוצגות כרשימות צדדיות וקצרות. הרשימות הללו מפוזרות בספר בראשית, והן אינן עיקר עניינו של ספר דברי הימים, שכאמור עוסק בעיקר בשבט יהודה ומלכות דויד.ב׳(דברי הימים א ב׳: א׳-ט׳: מ״ד)
רשימות יוחסין בשבטי ישראל
רשימות היוחסין האלו הן רשימות פנים-ישראליות. אין הן מאורגנות באופן קווי מובהק אלא עוברות ממשפחה למשפחה. כאמור, בספר דברי הימים בכללו מצויים דברים מקוטעים, ולשם הבנת הפרטים הכתובים בו כראוי יש צורך במידע רב נוסף.ג׳(דברי הימים א ב׳: א׳-ב׳)
שבטי ישראלד׳(דברי הימים א ב׳: ג׳-י״ז)
בני יהודה עד משפחת דוידה׳(דברי הימים א ב׳: י״ח-נ״ה)
חצרון וצאצאיוו׳(דברי הימים א ג׳: א׳-כ״ד)
בית דויד ומלכיו
שושלת היוחסין של בית דויד מפורטת כאן בעיקר בתחילתה ובסופה.ז׳(דברי הימים א ד׳: א׳-כ״ג)
עוד רשימות יוחסין בשבט יהודה
כאן באה עוד רשימת יוחסין חלקית של שבט יהודה.ח׳(דברי הימים א ד׳: כ״ד-מ״ג)
משפחות שבט שמעון ויישוביהם
גם הרשימה הזו כללית למדי, אך יש בה ללמד על קורות שבט שמעון. תחילה נטפל השבט לשבט יהודה, אך מאוחר יותר הוא פרץ כשבט לוחם.ט׳(דברי הימים א ה׳: א׳-כ״ו)
יוחסין והתיישבות בשבטי עבר הירדן המזרחי
גם כאן מובאות רשימות יוחסין מקוטעות המתייחסות לשבטים שישבו בעבר הירדן – ראובן, גד וחצי שבט מנשה.י׳(דברי הימים א ה׳: כ״ז-ו׳: ס״ו)
בני לוי ועריהם
אחרי שדובר על ראובן, ולאחר שהוזכר גם שמעון כנספח לבני יהודה, בא תורו של שבט לוי, שגם משפחותיו יפורטו ברשימה הראשונה באופן חלקי ביותרי״א(דברי הימים א ז׳: א׳-מ׳)
רשימות קצרות של חמישה שבטים נוספים
כאן מופיעות רשימות יוחסין של כמה שבטים שלא נזכרו קודם לכן. גם רשימות אלו מקוטעות. לחלק מהן יש המשך או סיום במקומות אחרים, אך בעיקרו של דבר, נראה כי רשימות יוחסין אלה הועתקו לכאן ממקומות אחרים.י״ב(דברי הימים א ח׳: א׳-מ׳)
רשימת יוחסין נוספת של שבט בנימין
גם רשימה זו אינה מושלמת, אך היא משרטטת תמונה כללית יותר של בני השבט. רשימת היוחסין הזו, המייחסת את שאול המלך ואת זרעו, נושקת במקצת לייחוסו של מרדכי, הנזכר במגילת אסתר בתור בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. נראה שאלה הן רשימות קרובות למדי גם מבחינת הזמן, אף שלא תמיד ברור אם השמות המפורטים הם של אב ובנו או שישנם דילוגים ומדובר בצאצאו הרחוק יותר. משום כך נותרות שאלות רבות פתוחות בנוגע לסדר הדורות.י״ג(דברי הימים א ט׳: א׳-ל״ד)
יושבי ירושלים ותפקידי הלויים שבתוכם
כאן באות רשימות השייכות כנראה לראשית ימי הבית השני, בזמן בניינה של ירושלים לאחר הגלות. ברשימות אלו נמנים בעיקר הכהנים והלויים. רשימות מקבילות מופיעות גם בספר עזרא ונחמיה בשינויים מועטים. שם גם נזכר כי המשפחות שלא היו להן מגילות יוחסין – כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים – אם הייתה להן טענה למעמד כלשהו, היא נתקבלה רק באופן חלקי.י״ד(דברי הימים א ט׳: ל״ה-מ״ד)
שושלת משפחת שאול
לאחר הדילוג שעסק בכהנים ובלויים, שב הכתוב לרשימות היחס של שבט בנימין, ובעיקר בית שאול המלך, ופותח בחזרה על דברים שנאמרו במקום שהפסיק.ט״ו(דברי הימים א י׳: א׳-י״א: ט׳)
מות שאול ותחילת מלכות דויד
לאחר רשימות היוחסין המשולבות לפעמים בהערות הסבר קצרות, מתחיל הספר לעסוק בדברי הימים של ממלכת יהודה. ממלכת ישראל אינה נזכרת כאן אלא בדרך אגב. סיפורה של ממלכת יהודה מתחיל בזמנו של דויד. בספר שמואל דויד מופיע לראשונה כנער אחד מבני ישי, ואילו כאן נקודת המוצא למלכותו של דויד בישראל היא דווקא סיפור מותו של שאול.ט״ז(דברי הימים א י״א: י׳-י״ב: מ״א)
גיבורי דויד ותומכיו
ושוב באות בספר רשימות, ובהן מעט תיאורים מקוטעים. הפעם אין אלו רשימות יוחסין אלא רשימות גיבורי דויד ואנשיו ורשימות חלקיות של האנשים שבאו לחגוג עם דויד כשהומלך על ישראל, שנרשמו על ידי אנשים כלשהם והונצחו לדורות בספר דברי הימים.י״ז(דברי הימים א י״ג: א׳-י״ז: כ״ז)
דויד מכונן את בית המלוכה והקודש בירושליםי״ח(דברי הימים א י״ג: א׳-י״ד)
העלאת ארון הקודש מקרית-יערים
במלחמה שבה חרב משכן שִׁלֹה שָׁבו הפלשתים את ארון האלוקים. מאוחר יותר הוחזר הארון לידי ישראל, אך עדיין לא הגיע לירושלים. לאחר החגיגה ההמונית בהמלכת דויד, רצה דויד לקיים מאורע פומבי גדול נוסף – העלאת ארון הקודש לירושלים. אסון לא צפוי קטע את המהלך.י״ט(דברי הימים א י״ד: א׳-י״ז)
התעצמות והכאת הפלשתים
דויד נתקבל כמלך על כל ישראל וייצב את הגבולות. בסביבתו נוצר רושם שממלכת ישראל מתחזקת.כ׳(דברי הימים א ט״ו: א׳-ט״ז: מ״ג)
קביעת הארון בירושלים
דויד הצליח במלחמותיו ועתה ניגש לבניית עירו ירושלים ולהכנת מקום הארון. הוא אוסף את הלויים שישאו את הארון ושינגנו בתהלוכת העלאתו למקום הקבע שלו בירושלים ומשתתף בשמחה בריקוד, בקרבנות, בברכות ובמתנות לחוגגים. כמו כן הוא מכין מזמור הודיה ומייעד לויים לשירות קבוע בצד הארון בשירה וכחיל משמר, וכן כהנים – להקרבת קרבנות.כ״א(דברי הימים א י״ז: א׳-כ״ז)
רצון דויד לבנות בית לה' ובשורת כינון ביתו
דויד שיכן את ארון הקודש בעירו באופן עראי, ועתה הוא חפץ לבנות לו בית של קבע.כ״ב(דברי הימים א י״ח: א׳-כ׳: ח׳)
כיבושי דויד בעמי האזור
לאחר שדויד התיישב בירושלים, הוא מתפנה לעסוק בענייני חוץ. האויבים כבר אינם מכים בישראל, אבל דויד מרגיש שהוא יכול להרחיב את שלטונו ולהתעצם.כ״ג(דברי הימים א כ״א: א׳-ח׳)
ספירת אנשי ישראלכ״ד(דברי הימים א כ״א: ט׳-י״ז)
המגפה שבעקבות המפקדכ״ה(דברי הימים א כ״א: י״ח-כ״ב: א׳)
המזבח ועצירת המגפהכ״ו(דברי הימים א כ״ב: ב׳-י״ט)
דויד מכין את בניית בית ה'כ״ז(דברי הימים א כ״ג: א׳-כ״ו: ל״ב)
רשימות הקשורות למשרתי המקדש
בעניין שלפנינו עוד רשימות יחס ורשימות אחרות הקשורות בארגונו מחדש של המקדש על ידי המלך דויד. נראה כי קביעתם הסופית של משמרות אלו נעשתה בשנתו האחרונה של דויד.כ״ח(דברי הימים א כ״ג: א׳-ל״ב)
מִפקד הלויים ומחלקותיהםכ״ט(דברי הימים א כ״ד: א׳-י״ט)
מחלקות הכהניםל׳(דברי הימים א כ״ד: כ׳-ל״א)
ראשי משמרות לשאר הלויים
כאמור, גם הלויים שאינם כהנים התחלקו למחלקות. לעיל נמנו הלויים מבני קהת וקצת מבני גרשון, ואחר כך פורטו משפחות הכהנים שגם הם מענף קהת. כאן באה השלמה לראשי משפחות הלויים.ל״א(דברי הימים א כ״ה: א׳-ל״א)
משמרות המשורריםל״ב(דברי הימים א כ״ו: א׳-ל״ב)
שוערים ושומרים, שופטים ושוטריםל״ג(דברי הימים א כ״ז: א׳-ל״ד)
רשימות המחלקות בעם ובכירי הממלכה
עד כה דובר על הכהנים והלויים. הרשימות הבאות יכללו את הממלכה כולה ואת המבנה השלטוני שלה.ל״ד(דברי הימים א כ״ז: א׳-ט״ו)
מחלקות העם
את העם חילקו למחלקות – יחידות גדולות שתפקדו כצבא מילואים. המחלקה נועדה לשרת את הממלכה חודש בשנה.ל״ה(דברי הימים א כ״ז: ט״ז-כ״ד)
שרי השבטים
בזמן המלוכה הלכה והיטשטשה החלוקה לשבטים, אבל עדיין השבטים היו קיימים, ועל כל שבט היה נשיא.ל״ו(דברי הימים א כ״ז: כ״ה-ל״ד)
שרי ממשלת דויד ויועציו
כאן מופיעה רשימה מורחבת של ממשלת דויד ושמות האנשים שהיו אחראים לתחומים שונים בשלטון.ל״ז(דברי הימים א כ״ח: א׳-כ״ט: ט׳)
דויד מצווה על המקדש
דויד הוא המלך הראשון בישראל שהמליך את בנו בחייו. בנוכחות כל שרי הממלכה ובעסק גדול מצווה דויד לבנות את בית ה' תחת ניהולו של שלמה, המלך החדש שהיה באותה שעה צעיר לימים. לשלמה הוא מוסר את התבניות המפורטות של המקדש וכליו, ומזרזו לעבודת הבניין ומעורר אותו לעבודת ה' בכלל. מלבד הכנות המקדש המקיפות שעשה דויד בעצמו, באיסוף חומרי הבניין ואומניו ובמצבת משרתי המקדש וסדריו, הוא מרים עכשיו מאוצרותיו תרומה גדולה של מתכות יקרות לציפוי הבית ולקישוטיו, וקורא גם לשאר הנוכחים באותו מעמד להתנדב למקדש. העם נענה לכך בלב שלם ובשמחה.ל״ח(דברי הימים א כ״ט: י׳-כ״ה)
ברכת דויד והעם והמלכת שלמה
זהו כנראה הנאום האחרון של דויד המלך בפני ציבור גדול. אמנם לא מצוינים פה תאריכים מדויקים, אך מסתבר שהדברים נאמרו לעת זקנתו. דעתו הייתה צלולה לגמרי, וגם אם גופו היה כבר חלש, הוא עמד במאמץ הרב שדורשת נשיאת דרשה בפני קהל רב. משום כך, סביר שדויד לא נשא את הדברים הללו בימיו האחרונים ממש. המתח הדתי הפנימי הנסוך על פנייתו של דויד לה' כאן, דומה לזה המאפיין את מזמורי תהלים.ל״ט(דברי הימים א כ״ט: כ״ו-ל׳)
סיכום ימי דויד