ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, מלכים א, מבוא לקטע

א׳(מלכים א א׳: א׳-נ״ג)
זקנותו של דוד והמלכת שלמה
הספר נפתח בסיפור המראה על חולשתו הגופנית של דוד בזקנתו. באחרית ימיו התקשה דוד אפילו לישון בשלווה במיטתו. את חולשתו של דוד מנצל אדֹניה בנו, ועוד בחיי דוד הוא מתנשא למלוך.
ב׳(מלכים א ב׳: א׳-י״ב)
צוואת דוד ופטירתו
קודם שדוד מסתלק מן העולם, הוא מחזק את בנו שלמה ומורה לו ללכת בדרכי ה' ולהיות כפוף לחוקיו. דוד גם מטיל עליו תפקידים, שברובם אינם נעימים – לסלק חשבונות עם כמה דמויות שהרעו מעשיהם ולסיים עניינים שהיה מנוע מלבצעם.
ג׳(מלכים א ב׳: י״ג-ג׳: ב׳)
המתת יריבי שלמה וכינון מלכותו
בצעדיו הראשונים הסיר שלמה אבני נגף מדרכו. בשלוש השנים הראשונות למלכותו של שלמה הוא מילא את ההוראות שהורה לו אביו טרם פטירתו. בתבונתו סילק את מי שנראו בעיניו יריבים פוליטיים פוטנציאליים: הוא הורה להרוג את אדניהו בן חגית ולפטר את אביתר הכהן מתפקידו.
ד׳(מלכים א ג׳: ג׳-ט״ו)
אהבת שלמה את ה' וההתגלות בחלום בגבעון
שלמה זוכה לחלום נבואי שבו אלוקים מאפשר לו לבחור את המתנה הרצויה בעיניו. על שום בחירתו בחכמה שלמה נקרא 'החכם מכל אדם' וזכה גם בשאר מתנות חשובות.
ה׳(מלכים א ג׳: ט״ז-כ״ח)
משפט שלמה
האירוע הבא מאמת את חלומו של שלמה.
ו׳(מלכים א ד׳: א׳-כ׳)
המערכת השלטונית של שלמה
בעניינים הבאים מתוארים גדולתו של שלמה המלך, עצמתו השלטונית, עושרו וחכמתו וכן מעשיו, שבמרכזם בניית בית המקדש. בכל אלה מובלטים ההיבטים המוצלחים והנאים של מלכותו. בעניין שלפנינו מופיעות שתי רשימות: רשימת בעלי התפקידים הבכירים בממלכת שלמה ורשימת השליטים המקומיים שכל אחד מהם היה ממונה על המתרחש באחד האזורים בארץ. הוא היה אחראי לגבות את המס שיפרנס את המלך ואת ביתו מרובה ההוצאות חודש בשנה. שלמה ארגן מערכת שלטונית זו במסגרת מאמציו לגבש שלטון מרכזי בארץ.
ז׳(מלכים א ה׳: א׳-י״ד)
גדולת שלמה – כוחו, עושרו וחכמתו
ממלכת שלמה התברכה בשפע חומרי ובעצמה פוליטית יוצאת דופן. שלמה ניחן גם בחכמה אישית חריגה. בעניין זה, שיש לו מקבילה במזמור תהלים הפותח בכותרת לִשְׁלֹמֹה, מתוארים שלמה וממלכתו בתיאורים אידיליים.
ח׳(מלכים א ה׳: ט״ו-ל״ב)
חומרי הגלם לבית המקדש
השלב הראשון בהקמת המקדש הוא הכנת חומרי הגלם. שלמה פונה אל חירם מלך צור כדי שיספק לו עצים ומתכנן גם את דרכי הובלתם. בהמשך מדובר גם בהכנת אבני הבניין של המקדש.
ט׳(מלכים א ו׳: א׳-ל״ח)
בניין המקדש
המקדש מתואר מן המבט הכללי אל פרטי הבניין, ומן החוץ פנימה. בין התיאור החיצוני של בית המקדש לתיאור הפנימי שלו מופיעה הבטחת ה' לשלמה ששכינתו תתמיד בבית הזה כל עוד שלמה יציית למצוות ה' וילך בדרכיו.
י׳(מלכים א ז׳: א׳-י״ב)
בניין ארמון שלמה
בין תיאור בניין המקדש לתיאור עמודיו וכליו מסופר על בניין ארמונו של שלמה, שהיה דומה במבנהו הכללי לבניין המקדש.
י״א(מלכים א ז׳: י״ג-נ״א)
עמודי המקדש וכליו
כאן חוזר התיאור אל בית ה'.
י״ב(מלכים א ח׳: א׳-ס״ו)
חנוכת הבית ותפילת שלמה
המקדש הפך לבית ה' כשהארון הוכנס אליו. הארון הובא בתהלוכה חגיגית להר המוריה, ועם הכנסתו אל הדביר הופיע האישור האלוקי בדמות ענן. ברגע שיא זה, שבו ירד כבוד ה' לשכון בבית הקבע שלו, בירושלים, שלמה מדבר הן אל אלוקים הן אל העם הרב שהתאסף. בד בבד עם התפילה המכוונת כלפי מעלה שלמה משמיע גם באוזני קהל הנאספים דברי הגות עמוקים על אלוקים ועל ביתו. בדבריו של שלמה יש תודה ושבח לה' על מילוי ההבטחה שהבטיח לדוד, ועל רוממותו של המעמד הזה, שבו כמעט חמש מאות שנה מאז הפכו ישראל לעם ויצאו ממצרים, הם בנו בקרבם בית של קבע לה'. בצד ההודיה שלמה מביע בקשה מפורטת הקשורה לכוחו של המקום הזה, המחבר ארץ ושמים, בני אדם הנושאים תפילות ושומען.
י״ג(מלכים א ט׳: א׳-ט׳)
ההתגלות השנייה לשלמה
מאמציו המעשיים הכבירים של שלמה נענו, והענן, שגילם את כבוד ה', ירד על ההיכל. עתה ייענו גם מילות התפילה שצירף שלמה אל מעשיו במענה מילולי מפורש משמים.
י״ד(מלכים א ט׳: י׳-י׳: כ״ט)
מפעליו הגדולים של שלמה
אחרי התיאור של בניית בית המקדש וביתו של שלמה הופיעו שני עניינים ובהם דיבור – תפילתו של שלמה והמלים שהשמיע ה' באוזניו בהתגלותו. עתה חוזר הכתוב אל תחום המעשה ומסכם את מפעלי שלמה בתחום הבנייה, את היחסים הבינלאומיים המוצלחים שקיים ואת השפע הכלכלי שזרם אליו אף ממקורות רחוקים מאוד.
ט״ו(מלכים א י״א: א׳-מ״ג)
סדקים בממלכת שלמה
לאחר תיאורי גדלותו של שלמה המלך, מפעליו והצלחותיו, מסופר כאן על מה שהכשילו: שלמה, שקשר קשרים עם עמים וממלכות רחוקות, אהב בנות עמי נכר ונשא אלף נשים, שהביאו עמן את פולחניהן הזרים. ה' מודיע לו שבשל כך תיקרע הממלכה מזרעו. בהמשך העניין מתברר כי עוד בימי חייו אורבים למלכותו ולמלכות בנו מכשולים שונים. שלמה התעלם מהם, אולי משום שהתייחס אל עצמו כשליט חזק ובלתי מעורער המתמקד בפעולות שלום בלבד והנמנע ממלחמות.
ט״ז(מלכים א י״ב: א׳-ל״ג)
התפלגות המלוכה
אף שמן הסתם נולדו לשלמה ילדים רבים מאלף נשותיו, לאחר שהלך לעולמו, עלה על כיסאו בנו רחבעם ללא כל חיכוכים. בחצר המלוכה לא היו עוררין על מלכותו, אך הערעור עליה בא מן החוץ.
י״ז(מלכים א י״ג: א׳-ל״ד)
איש האלוקים בבית-אל
התיקונים והחידושים שערך ירבעם במנהגי ישראל נוצרו מסיבות פוליטיות – הם נועדו למנוע את הכפיפות לממלכת יהודה ולחזק את הבידול ממנה. ואולם הפולחן החדש המשיך להתקיים עד סוף ימי מלכות ישראל. ה' שולח נביא מיהודה להוכיח את ירבעם על המזבח שבנה בבית-אל ולהשמיעו את אחריתו המרה. למרות המופת שהוא עושה והמופת המתלווה למותו של אותו נביא, ירבעם אינו שב מדרכו הרעה.
י״ח(מלכים א י״ד: א׳-כ׳)
מות בן ירבעם וחתימת מלכותו
בעניין זה נחתם סיפור מלכותו של ירבעם. מסופר כאן על פנייתה של אשת המלך אל הנביא במצוקת מחלת בנה. הנביא מודיע לאמו ולאביו כי לא יהיה המשך לשושלת זו, וכי הבן ימות בחטאי אביו.
י״ט(מלכים א י״ד: כ״א-ל״א)
סיכום מלכותו של רחבעם ביהודה
לאחר הישגיו המופלאים של שלמה, מלכות בנו רחבעם מאכזבת. רחבעם, המצטייר כדמות חלשת אופי, לא חולל שינויים בממלכתו, ולא היו לו עָצמה ומעוף לא כלפי פנים ולא כלפי חוץ. במחדליו הביא רחבעם על עצמו את נפילתו.
כ׳(מלכים א ט״ו: א׳-כ״ד)
אביָּם ואסא מלכי יהודה
אבים בן רחבעם לא השאיר חותם משמעותי על תולדות ממלכת יהודה. כאביו אף הוא לא עבד אלילים, אך גם לא נאבק בבמות ובפולחנים הזרים. בנו אסא, לעומתו, נהג כראוי ודיכא את העבודה הזרה ביד קשה, ועם זאת אף הוא לא ניהל מלחמה חריפה בבמות, ולא עלה בידו לבער אותן. מאז נתפצלה הממלכה, התנהלה מלחמה שקטה בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה. כשאסא חש שמלך ישראל מתגרה בו באופן חריג, הוא גייס לעזרתו את מלך ארם דמשק.
כ״א(מלכים א ט״ו: כ״ה-ט״ז: כ׳)
נדב, בעשא וזמרי מלכי ישראל
נדב בן ירבעם המשיך בדרכי אביו ונרצח על ידי בעשא. כך מימש בעשא את נבואת העונש לבית ירבעם. מכיוון שאף בעשא המשיך להחזיק בפולחן העגלים שבבית-אל ודן, לא הייתה הצדקה להמשך שושלתו. על כן אף הוא שמע מפי נביא שמלכותו לא תיכון. את נבואת עונשו, שהשמיע באוזניו הנביא יהוא בן חנני, מימש שר הצבא זמרי כאשר הרג את בנו של בעשא, אלה.
כ״ב(מלכים א ט״ז: כ״א-ל״ד)
תבני, עמרי ובנו אחאב מלכי ישראל
אמנם הצבא המליך את עמרי, אך לא היה בכך כדי למנוע ממתחרה אחר לנסות לתפוס את המלוכה. במצבה הירוד של ממלכת ישראל כל בעל מעמד וכוח יכול היה לראות בחילופי השלטון שעת כושר לניסיון השתלטות. לעומת ממלכת יהודה, שבה שלטה שושלת חוקית, בממלכת ישראל – עם מותו של מלך והשמדת משפחתו, היו מתעוררים אנשים שחשבו שאף הם ראויים למלוכה. לאחר ההפיכות הצבאיות שבהן מצאו את מותם אלה בן בעשא וזמרי, קמו שני תובעים למלוכה בישראל.
כ״ג(מלכים א י״ז: א׳-י״ט: כ״א)
קורות אליהו הנביא ומעשיו הראשונים
קורותיו של אחאב כשלעצמו סוכמו בעניין הקודם בתמצית. כאן מתחילה סדרת סיפורים שאירעו בממלכה באותה זמן, שבמרכזם אליהו הנביא. להלן מובאים פרטים אחדים על מראהו ובגדיו של אליהו, אך לא ידוע מאיזה שבט בא. לפי מסורת תלמודית אחת, היה תלמידו של אחיה השילֹני. אליהו הנביא נדד מקצות הארץ אל קצותיה, באמרי פיו ובפעולותיו חולל מופתים, כמניעת טל ומטר והורדתם, יצירת מבוע שופע של קמח ושמן, החייאת מת, הבערת אש במים ועוד. את אליהו הנביא אפיינו יכולות נסיות, כגון הליכה במשך 40 יום ללא אכילה ושתייה וריצה של מרחק רב לפני סוסים. את המעשים הרבים והמרשימים שעשה הנחו עוז רוחו וקנאתו לה'. אולם מתוך קנאה זו ובהיותו נביא אמת נרדף הגיע גם לייאוש עמוק מן העם, כשראה שעזב את הברית עם אלוקיו.
כ״ד(מלכים א כ׳: א׳-מ״ג)
אחאב ובן הדד
אימת הבצורת סרה מעל ממלכת ישראל. עתה ניצב אחאב בפני איום צבאי ומדיני. בפרק זה אליהו הנביא אינו מופיע וגם לא תלמידו החדש, אלישע. את מעשיו של אחאב מלווים דברי ה' המושמים בפיו של ‘נביא', בפי ‘איש אלוקים' ובפי ‘אחד מבני הנביאים'. ייתכן שאלו הם שלושה נביאים אנונימיים, וייתכן שאחד הם. תחילה ניצחונו מנובא לו, ולבסוף הוא ננזף משמים על רכרוכיותו.
כ״ה(מלכים א כ״א: א׳-כ״ט)
אחאב, איזבל וכרם נבות
אחאב לא חטא רק בעבודת הבעל. כאן תניע אותו ואת אשתו תאוות רכוש גסה. איזבל גורמת להמתתו של אדם חף מפשע, רק משום שאחאב חשק בנחלתו. בעקבות המעשה הנפשע אליהו הנביא חוזר אל אחאב ומנבא לו על סופה המר והשפל של שושלתו.
כ״ו(מלכים א כ״ב: א׳-מ׳)
סופו של אחאב
עד כה סירבו מלכי יהודה להכיר הכרה כלשהי במלכי ישראל, משום שהאמינו שלהם לבדם ראויה המלוכה ובמלכי ישראל ראו מורדים. בעניין זה חורג יהושפט מדרכם של מלכי יהודה והוא הופך לבן בריתו של אחאב במלחמה משותפת נגד ארם. כיוון שאחאב יוצא למלחמה זו עם יהושפט, שעשה הישר בעיני ה', הם פונים לשמוע את דבר ה' מפי נביאיו. תשובות שונות מתקבלות מן הנביאים, כדי לתעתע באחאב ולהביא לנפילתו בגלעד.
כ״ז(מלכים א כ״ב: מ״א-נ״ד)
סיכום ימי יהושפט מלך יהודה ואחזיהו מלך ישראל
דור המלכים הזה ממשיך בדרכי אבותיו: יהושפט הולך בדרך אביו הטובה, ואחזיהו ממשיך לצעוד בעקבות הוריו המכעיסים את ה'.