ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, משלי, מבוא לקטע
א׳(משלי א׳: א׳-ז׳)
כותרת הספר ותכליתו
לאחר הפתיחה בשם הספר ומחברו, מוגדרת מטרת הספר – להדריך, לייעץ ולערוך דברי חכמה, בעיקר למען אלו הזקוקים לכך. בסוף הפתיחה באה אמרת יסוד על ראשיתו של העיסוק בקניית דעת.ב׳(משלי א׳: ח׳-ב׳: כ״ב)
אזהרה מפיתויים ודרבון לחכמה ומוסרג׳(משלי ג׳: א׳-ל״ה)
הדרכות לצעיר באשר לתורה, לה' ולזולת
בצד הדברים על החכמה והבינה ועל התנהגות טובה בכללה, מצויות כאן גם עצות פרטיות לחניך בנושאים שונים והתייחסות למעלת התורה בהיקפה הגדול.ד׳(משלי ד׳: א׳-כ״ז)
שמירת החכמה ודרך הישר
הספר ממשיך בדברי שבח כלליים על קניין החכמה, עידוד ההקשבה למוסר ושמירה על דרך הישר.ה׳(משלי ה׳: א׳-כ״ג)
ההתרחקות מהזרה
הנושא המרכזי כאן – אזהרה לצעיר מנשים זרות. לא אחת פונה גבר מאשתו אל אשה אחרת הנתפסת בעיניו יפהפייה, חכמה ומקסימה אף על פי שאין לכך הצדקה אובייקטיבית. בעניין זה מוזהר גבר כזה, המחפש טעימה מן הפרי האסור לשמור עצמו מן האשה המפתה. בכל הדורות הבינו את האשה הזרה הנכרייה, שממנה יש להתרחק, כסמל לשיטה שנוגדת את חכמת התורה. היא יכולה להיות חכמה יפה ומפתה ולפתח תרבות שלמה של כפירה. אכן, יש בדברים שלפנינו כפל משמעות – לפי פשטם ולפי רימוזם. את הפסוק המופיע בהמשך הספר, תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, פירש הרמב"ם כמתייחס למשמעות הכפולה של הדברים – הן לרמז הפנימי הטמון בהם, הן לפשט החיצוני יש תוכן העומד בפני עצמו, והמשמעות הנסתרת עשויה להיות יפה ויקרה אף יותר מהמשל.ו׳(משלי ו׳: א׳-י״ט)
עצות נוספות
עצות נוספות לצעיר המזהירות מפני הפסדים שונים, הזנחה ואנשים מפוקפקים.ז׳(משלי ו׳: כ׳-ז׳: כ״ז)
אזהרות חוזרות מהתפתות לאשת איש
התיאור המפורט בעניין יעסוק בשמירה מאשה המפתה צעירים ומההרס והאבדון הכרוכים בפיתוי. אף על פי שעיקרם של הדברים כבר נאמר מקודם, העצה נשנית פעם אחר פעם באוזני הצעיר המרגיש את עצמו מבוגר, והוא עלול לשלם ביוקר על פזיזותו.ח׳(משלי ח׳: א׳-ל״ו)
נאום החכמה
לעיל דובר בעיקר על החכמה המעשית המייעצת לאנשים צעירים כיצד לנהוג וממה להימנע, ועל החכמה המפתה בדמות האשה הזרה. כאן מתואר צד אחר של החכמה. עיקרו של העניין בנאום שירי שנושאת החכמה המואנשת. זהו נאום ייחודי בספר משלי ובתנ"ך כולו. החכמה מתוארת מן הקצה העליון שלה עד למדרגתה התחתונה – מהנושאים שמעבר למטפיזיקה ולעולמות עליונים, עד לעצות שניתנות לבחור צעיר היוצא אל העולם.ט׳(משלי ט׳: א׳-י״ח)
קריאות החכמה והסכלות לפתיים
כאן עומדות החכמה והכסילות כשתי דמויות סמליות של נשים נדיבות המציעות את מרכולתן. שתיהן פונות אל הפתי הנדרש לבחור ביניהן.י׳(משלי י׳: א׳-כ״ב: ט״ז)
קובץ משלים על ההתנהגות הטובה והרעה
לאחר החטיבה שעסקה בחכמה ואגב כך גם בכסילות, מגיע קובץ גדול של מאות אמרות קצרות, שאינן קשורות בהכרח זו לזו ואינן סדורות לפי מהלך או מבנה מסוים. מבנה הפתגמים אחיד – רובם ככולם כשמונה מלים מורכבות בשתי צלעות, כאשר בחלקו הראשון של העניין בדרך כלל הצלעות מביעות דבר והפכו, כגון הפתגם הפותח: בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב – וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ, ובחלק השני הצלעות נרדפות, כגון: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר – וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אף על פי שאפשר למצוא הבדלים בין משלי שלמה בתוכנם וברמתם, בעיקרם הם הדרכות מעשיות ועצות לחיים, ללכת בדרך הישר, להימנע מדרכים עקלקלות – שסופן נפילה, לבצע עבודה בזמן וכיוצא בהן. רוב הדברים, לפי מובנם הפשוט, אינם עולים לגבהים פילוסופיים, אינם יורדים לתהומות ואינם מפליגים למרחקים, אלא מביאים עצות ודברי מוסר של אדם חכם ביחס למציאות הממשית בעולם הזה. באופן כללי אלו הן הדרכות להליכה בדרך הממוצעת: לנהוג במתינות ובהגינות, לפעול בחכמה ולנסות לשמור על מסגרת חיים שיש בה צדקה וחסד. אין פה דרישות יוצאות מן הכלל לשום כיוון. המסר הבולט הוא שאדם צריך להיטיב ככל יכולתו ולהימנע מרע, וסופו שיהיו לו חיים טובים. אף שהעצות אינן בהכרח מרתקות, הן יכולות להביא ברכה לחייהם של משנניהן ושל המקשיבים להן. בחשבון הגדול הרשע אכן נכשל, והקמצן מאבד את רכושו, אלא שלא תמיד יש סבלנות לחכות עד שהדברים יתגלו בפועל.י״א(משלי י׳: א׳-ל״ב)
צדיק ורשע, ישר ורמאי, חכם וכסילי״ב(משלי י״א: א׳-ל״א)
יושר, ממון וברכהי״ג(משלי י״ב: א׳-ט״ו: ל״ב)
צדיקים, טובים, חכמים וחרוצים – והפכיהםי״ד(משלי ט״ו: ל״ג-ט״ז: ט׳)
ה' והאדםט״ו(משלי ט״ז: י׳-ט״ו)
מלכיםט״ז(משלי ט״ז: ט״ז-ל״ב)
חכמה ומידות מתוקנותי״ז(משלי ט״ז: ל״ג-כ״ב: ט״ז)
יחסים חברתיים, משפחה ומידותי״ח(משלי כ״ב: י״ז-כ״ד: ל״ד)
אזהרות והכוונות לתלמיד
בעניין הזה דברי מוסר ואזהרות הפונים אל התלמיד בלשון נוכח. החניך מכונה כאן גם ‘בני'. אפשר שכינוי זה מבטא קרבה וחיבה כלפי השומע, ואפשר שקובץ הנחיות זה נועד בראשיתו לכוון את דרכו של הבן הביולוגי. אפשר לראות בדברים הפותחים גם מעין סיכום לחטיבה הארוכה של המשלים הקצרים הקודמים. סגנון הדברים דומה לזה שבתחילת הספר.י״ט(משלי כ״ה: א׳-כ״ט: כ״ז)
קובץ מְשלים נוסף
הקובץ שלפנינו לא שונה במהותו ובצורתו מקובץ ‘משלי שלמה' שבעניין שלפני הקודם, אבל אפשר לזהות בו חלוקה עניינית וקשרים בין פסוק לפסוק. לעומת הקובץ הגדול המרכזי, שהיה מפורסם ונפוץ יותר – ייתכן שהקובץ הזה היה טמון בסתר עד לימי המלך חזקיהו.כ׳(משלי כ״ה: א׳)
הקדמהכ״א(משלי כ״ה: ב׳-ז׳)
ענייני מלכים
ספר משלי נכתב על ידי מלך. דמותו של המלך המצטיירת בו אינה תמיד אידיאלית, אך הוא בהחלט מתואר כדמות בעלת עצמה.כ״ב(משלי כ״ה: ח׳-כ״ח)
דרכי תקשורתכ״ג(משלי כ״ו: א׳-י״ב)
הכסיל – שיחו ושיגוכ״ד(משלי כ״ו: י״ג-ט״ז)
העצלכ״ה(משלי כ״ו: י״ז-כ״ח)
אנשי ריב ושנאהכ״ו(משלי כ״ז: א׳-ו׳)
התפארות, כעס ושנאהכ״ז(משלי כ״ז: ז׳-כ״ב)
חושים, חכמה וחבֵרוּתכ״ח(משלי כ״ז: כ״ג-כ״ז)
לאיש המִּקנה
העצה הבאה מתייחסת מפורשות לבעל צאן, אך למעשה היא מעודדת את מי שבבעלותו עסק קטן או את בעליה של הכנסה קטנה לבל יזניח אותם. השקעה בטוחה וסולידית עשויה להצטבר ולפרנס את המשקיע בבוא העת.כ״ט(משלי כ״ח: א׳-כ״ט: כ״ז)
אנשים והשפעתם בחברה
דברי החכמה והמוסר החותמים את העניין הזה עוסקים במידה רבה בהתנהגותם של בני אדם בכלל, ואין להם מוקד ברור אחד. עם זאת בפרקי הספר האחרונים ניתן יותר מקום לעניינים הקשורים למושלים, לממשלה ולגופים הציבוריים.ל׳(משלי ל׳: א׳-ל״א: ט׳)
משלי חכמים נוספים
קובץ המשלים האחרון של ספר משלי שונה מקודמיו בכמה צדדים. המשלים בקובץ זה ארוכים יותר, ומורכבים ממספר פסוקים. לפי הכתוב אין הם מיוחסים לשלמה המלך אלא לאנשים אחרים. ייתכן ששלמה ליקט משלי חכמה או כתב דברים בסגנונם של מושלי משלים ידועים. נוסף לכך, משלי שלמה הקודמים הם בעיקרם דברי מוסר והוראות התנהגות, ואילו הדברים שלהלן הם בעיקר עובדות חיים ותיאורי מציאות שמתוכם אפשר להחכים. דברי החכמה שבפרק שלפנינו נקשרים זה בזה על ידי מספָּרים.ל״א(משלי ל״א: י׳-ל״א)
אשת חיל
המזמור על אשת החיל חותם את הספר. צורתו – פסוקים על סדר האלפבית – היא צורה חריגה בספר משלי. תבניות כאלה נמצאות בספר איכה ובספר תהלים, למשל, ובדרך כלל הן מופיעות בפרקים שיש להם משמעות דידקטית. המזמור שלפנינו מורה על מעלתה של אשת החיל. בספר משלי יש אזכורים רבים של נשים. הטובות שבהן יושבות על פי רוב בביתן ועוסקות בענייני הבית. לעומתן כאן מהוללת אשה יוזמת ופעילה, שבצד ניהול מלא של צורכי ביתה היא שולחת ידה גם בעסקים. היא הכוח המניע הן בתוך הבית והן מחוצה לו. יתרה מזו, היא דמות עצמאית שתכונות הנפש שלה ומעלותיה הרוחניות והדתיות מעצבות את אופי הבית. היא אף דואגת להליכותיהם של בני משפחתה. לא מתוארת כאן אשה צדקנית, וגם לא אשת עסקים. באישיותה של אשת החיל מתלכדים הפן הביתי והמשפחתי עם הפן הארגוני והעסקי, וכל אלה משתלבים בעולמה הדתי. צירופם של כל אלה הופך אותה לאשה כה מיוחדת.
כותרת הספר ותכליתו
לאחר הפתיחה בשם הספר ומחברו, מוגדרת מטרת הספר – להדריך, לייעץ ולערוך דברי חכמה, בעיקר למען אלו הזקוקים לכך. בסוף הפתיחה באה אמרת יסוד על ראשיתו של העיסוק בקניית דעת.ב׳(משלי א׳: ח׳-ב׳: כ״ב)
אזהרה מפיתויים ודרבון לחכמה ומוסרג׳(משלי ג׳: א׳-ל״ה)
הדרכות לצעיר באשר לתורה, לה' ולזולת
בצד הדברים על החכמה והבינה ועל התנהגות טובה בכללה, מצויות כאן גם עצות פרטיות לחניך בנושאים שונים והתייחסות למעלת התורה בהיקפה הגדול.ד׳(משלי ד׳: א׳-כ״ז)
שמירת החכמה ודרך הישר
הספר ממשיך בדברי שבח כלליים על קניין החכמה, עידוד ההקשבה למוסר ושמירה על דרך הישר.ה׳(משלי ה׳: א׳-כ״ג)
ההתרחקות מהזרה
הנושא המרכזי כאן – אזהרה לצעיר מנשים זרות. לא אחת פונה גבר מאשתו אל אשה אחרת הנתפסת בעיניו יפהפייה, חכמה ומקסימה אף על פי שאין לכך הצדקה אובייקטיבית. בעניין זה מוזהר גבר כזה, המחפש טעימה מן הפרי האסור לשמור עצמו מן האשה המפתה. בכל הדורות הבינו את האשה הזרה הנכרייה, שממנה יש להתרחק, כסמל לשיטה שנוגדת את חכמת התורה. היא יכולה להיות חכמה יפה ומפתה ולפתח תרבות שלמה של כפירה. אכן, יש בדברים שלפנינו כפל משמעות – לפי פשטם ולפי רימוזם. את הפסוק המופיע בהמשך הספר, תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, פירש הרמב"ם כמתייחס למשמעות הכפולה של הדברים – הן לרמז הפנימי הטמון בהם, הן לפשט החיצוני יש תוכן העומד בפני עצמו, והמשמעות הנסתרת עשויה להיות יפה ויקרה אף יותר מהמשל.ו׳(משלי ו׳: א׳-י״ט)
עצות נוספות
עצות נוספות לצעיר המזהירות מפני הפסדים שונים, הזנחה ואנשים מפוקפקים.ז׳(משלי ו׳: כ׳-ז׳: כ״ז)
אזהרות חוזרות מהתפתות לאשת איש
התיאור המפורט בעניין יעסוק בשמירה מאשה המפתה צעירים ומההרס והאבדון הכרוכים בפיתוי. אף על פי שעיקרם של הדברים כבר נאמר מקודם, העצה נשנית פעם אחר פעם באוזני הצעיר המרגיש את עצמו מבוגר, והוא עלול לשלם ביוקר על פזיזותו.ח׳(משלי ח׳: א׳-ל״ו)
נאום החכמה
לעיל דובר בעיקר על החכמה המעשית המייעצת לאנשים צעירים כיצד לנהוג וממה להימנע, ועל החכמה המפתה בדמות האשה הזרה. כאן מתואר צד אחר של החכמה. עיקרו של העניין בנאום שירי שנושאת החכמה המואנשת. זהו נאום ייחודי בספר משלי ובתנ"ך כולו. החכמה מתוארת מן הקצה העליון שלה עד למדרגתה התחתונה – מהנושאים שמעבר למטפיזיקה ולעולמות עליונים, עד לעצות שניתנות לבחור צעיר היוצא אל העולם.ט׳(משלי ט׳: א׳-י״ח)
קריאות החכמה והסכלות לפתיים
כאן עומדות החכמה והכסילות כשתי דמויות סמליות של נשים נדיבות המציעות את מרכולתן. שתיהן פונות אל הפתי הנדרש לבחור ביניהן.י׳(משלי י׳: א׳-כ״ב: ט״ז)
קובץ משלים על ההתנהגות הטובה והרעה
לאחר החטיבה שעסקה בחכמה ואגב כך גם בכסילות, מגיע קובץ גדול של מאות אמרות קצרות, שאינן קשורות בהכרח זו לזו ואינן סדורות לפי מהלך או מבנה מסוים. מבנה הפתגמים אחיד – רובם ככולם כשמונה מלים מורכבות בשתי צלעות, כאשר בחלקו הראשון של העניין בדרך כלל הצלעות מביעות דבר והפכו, כגון הפתגם הפותח: בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב – וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ, ובחלק השני הצלעות נרדפות, כגון: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר – וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. אף על פי שאפשר למצוא הבדלים בין משלי שלמה בתוכנם וברמתם, בעיקרם הם הדרכות מעשיות ועצות לחיים, ללכת בדרך הישר, להימנע מדרכים עקלקלות – שסופן נפילה, לבצע עבודה בזמן וכיוצא בהן. רוב הדברים, לפי מובנם הפשוט, אינם עולים לגבהים פילוסופיים, אינם יורדים לתהומות ואינם מפליגים למרחקים, אלא מביאים עצות ודברי מוסר של אדם חכם ביחס למציאות הממשית בעולם הזה. באופן כללי אלו הן הדרכות להליכה בדרך הממוצעת: לנהוג במתינות ובהגינות, לפעול בחכמה ולנסות לשמור על מסגרת חיים שיש בה צדקה וחסד. אין פה דרישות יוצאות מן הכלל לשום כיוון. המסר הבולט הוא שאדם צריך להיטיב ככל יכולתו ולהימנע מרע, וסופו שיהיו לו חיים טובים. אף שהעצות אינן בהכרח מרתקות, הן יכולות להביא ברכה לחייהם של משנניהן ושל המקשיבים להן. בחשבון הגדול הרשע אכן נכשל, והקמצן מאבד את רכושו, אלא שלא תמיד יש סבלנות לחכות עד שהדברים יתגלו בפועל.י״א(משלי י׳: א׳-ל״ב)
צדיק ורשע, ישר ורמאי, חכם וכסילי״ב(משלי י״א: א׳-ל״א)
יושר, ממון וברכהי״ג(משלי י״ב: א׳-ט״ו: ל״ב)
צדיקים, טובים, חכמים וחרוצים – והפכיהםי״ד(משלי ט״ו: ל״ג-ט״ז: ט׳)
ה' והאדםט״ו(משלי ט״ז: י׳-ט״ו)
מלכיםט״ז(משלי ט״ז: ט״ז-ל״ב)
חכמה ומידות מתוקנותי״ז(משלי ט״ז: ל״ג-כ״ב: ט״ז)
יחסים חברתיים, משפחה ומידותי״ח(משלי כ״ב: י״ז-כ״ד: ל״ד)
אזהרות והכוונות לתלמיד
בעניין הזה דברי מוסר ואזהרות הפונים אל התלמיד בלשון נוכח. החניך מכונה כאן גם ‘בני'. אפשר שכינוי זה מבטא קרבה וחיבה כלפי השומע, ואפשר שקובץ הנחיות זה נועד בראשיתו לכוון את דרכו של הבן הביולוגי. אפשר לראות בדברים הפותחים גם מעין סיכום לחטיבה הארוכה של המשלים הקצרים הקודמים. סגנון הדברים דומה לזה שבתחילת הספר.י״ט(משלי כ״ה: א׳-כ״ט: כ״ז)
קובץ מְשלים נוסף
הקובץ שלפנינו לא שונה במהותו ובצורתו מקובץ ‘משלי שלמה' שבעניין שלפני הקודם, אבל אפשר לזהות בו חלוקה עניינית וקשרים בין פסוק לפסוק. לעומת הקובץ הגדול המרכזי, שהיה מפורסם ונפוץ יותר – ייתכן שהקובץ הזה היה טמון בסתר עד לימי המלך חזקיהו.כ׳(משלי כ״ה: א׳)
הקדמהכ״א(משלי כ״ה: ב׳-ז׳)
ענייני מלכים
ספר משלי נכתב על ידי מלך. דמותו של המלך המצטיירת בו אינה תמיד אידיאלית, אך הוא בהחלט מתואר כדמות בעלת עצמה.כ״ב(משלי כ״ה: ח׳-כ״ח)
דרכי תקשורתכ״ג(משלי כ״ו: א׳-י״ב)
הכסיל – שיחו ושיגוכ״ד(משלי כ״ו: י״ג-ט״ז)
העצלכ״ה(משלי כ״ו: י״ז-כ״ח)
אנשי ריב ושנאהכ״ו(משלי כ״ז: א׳-ו׳)
התפארות, כעס ושנאהכ״ז(משלי כ״ז: ז׳-כ״ב)
חושים, חכמה וחבֵרוּתכ״ח(משלי כ״ז: כ״ג-כ״ז)
לאיש המִּקנה
העצה הבאה מתייחסת מפורשות לבעל צאן, אך למעשה היא מעודדת את מי שבבעלותו עסק קטן או את בעליה של הכנסה קטנה לבל יזניח אותם. השקעה בטוחה וסולידית עשויה להצטבר ולפרנס את המשקיע בבוא העת.כ״ט(משלי כ״ח: א׳-כ״ט: כ״ז)
אנשים והשפעתם בחברה
דברי החכמה והמוסר החותמים את העניין הזה עוסקים במידה רבה בהתנהגותם של בני אדם בכלל, ואין להם מוקד ברור אחד. עם זאת בפרקי הספר האחרונים ניתן יותר מקום לעניינים הקשורים למושלים, לממשלה ולגופים הציבוריים.ל׳(משלי ל׳: א׳-ל״א: ט׳)
משלי חכמים נוספים
קובץ המשלים האחרון של ספר משלי שונה מקודמיו בכמה צדדים. המשלים בקובץ זה ארוכים יותר, ומורכבים ממספר פסוקים. לפי הכתוב אין הם מיוחסים לשלמה המלך אלא לאנשים אחרים. ייתכן ששלמה ליקט משלי חכמה או כתב דברים בסגנונם של מושלי משלים ידועים. נוסף לכך, משלי שלמה הקודמים הם בעיקרם דברי מוסר והוראות התנהגות, ואילו הדברים שלהלן הם בעיקר עובדות חיים ותיאורי מציאות שמתוכם אפשר להחכים. דברי החכמה שבפרק שלפנינו נקשרים זה בזה על ידי מספָּרים.ל״א(משלי ל״א: י׳-ל״א)
אשת חיל
המזמור על אשת החיל חותם את הספר. צורתו – פסוקים על סדר האלפבית – היא צורה חריגה בספר משלי. תבניות כאלה נמצאות בספר איכה ובספר תהלים, למשל, ובדרך כלל הן מופיעות בפרקים שיש להם משמעות דידקטית. המזמור שלפנינו מורה על מעלתה של אשת החיל. בספר משלי יש אזכורים רבים של נשים. הטובות שבהן יושבות על פי רוב בביתן ועוסקות בענייני הבית. לעומתן כאן מהוללת אשה יוזמת ופעילה, שבצד ניהול מלא של צורכי ביתה היא שולחת ידה גם בעסקים. היא הכוח המניע הן בתוך הבית והן מחוצה לו. יתרה מזו, היא דמות עצמאית שתכונות הנפש שלה ומעלותיה הרוחניות והדתיות מעצבות את אופי הבית. היא אף דואגת להליכותיהם של בני משפחתה. לא מתוארת כאן אשה צדקנית, וגם לא אשת עסקים. באישיותה של אשת החיל מתלכדים הפן הביתי והמשפחתי עם הפן הארגוני והעסקי, וכל אלה משתלבים בעולמה הדתי. צירופם של כל אלה הופך אותה לאשה כה מיוחדת.