ביאור שטיינזלץ, הקדמות לתנ"ך, תהילים, מבוא לקטע
א׳(תהילים א׳: א׳-ו׳)
תהילים א׳
הספר פותח בדברי התבוננות כלליים על אושרו וברכתו של האדם הנוהג כראוי, ולעומת זאת – תיאור חייהם הרעועים של אנשים חטאים.ב׳(תהילים ב׳: א׳-י״ב)
תהילים ב׳
מזמור ללא כותרת, אשר לפי כמה דעות הוא חטיבה אחת עם המזמור הקודם, לכבודו של המלך. אין מדובר במלך מסוים אלא זהו חזון על הגואל, המלך המשיח.ג׳(תהילים ג׳: א׳-ט׳)
תהילים ג׳
המזמור, שיש לו כתובת פרטית, עוסק בנרדף המוקף באויבים מכל צד. הכול סבורים שאין לו עוד תקווה, אך הוא בוטח בה' שיושיענו מכל אויביו ויביאנו לניצחון ולשלום.ד׳(תהילים ד׳: א׳-ט׳)
תהילים ד׳
גם מזמור זה הוא תחינתו של מי שמושמץ ונרדף לשווא. לעומת המזמור הקודם, שהושר מתוך מצוקה מידית, מזמור זה עולה מתוך מצוקה כללית ובצדו דברי בקשה ועידוד לאחרים.ה׳(תהילים ה׳: א׳-י״ג)
תהילים ה׳
במזמור התפילה הזה לא מפורטות בעיותיו של המתפלל, אלא מובע בו עימות עם אנשים ההולכים בדרך שאינה טובה. המשורר יודע שאין הוא מושלם, ועל כן הוא שב ומדגיש, כבקשה לעצמו וכעצה לאחרים, את הרצון בקרבת ה' ואת חשיבות ההשתדלות ללכת בדרך הנכונה. הוא מתפלל שצדקתו תיראה, ושהטובה תגיע אליו ואל האנשים הראויים לה.ו׳(תהילים ו׳: א׳-י״א)
תהילים ו׳
תחינה של חולה מבוהל הבוכה מייסוריו ומבקש מה' רחמים.ז׳(תהילים ז׳: א׳-י״ח)
תהילים ז׳
תפילתו של מי שנרדף לשווא ומואשם בהאשמות שקר. המתפלל מבקש מה' שיראה את צדקתו וישיב רעה לאויביו.ח׳(תהילים ח׳: א׳-י׳)
תהילים ח׳
שיר תהילה למעשי ה', ובו דיון בדבר מקומו של האדם בעולם.ט׳(תהילים ט׳: א׳-כ״א)
תהילים ט׳
שיר תודה של מי שניצל מאויביו וניצח, והוא שב ומתפלל כי ה' יושיע אותו גם בעתיד מאויבים אחרים. המזמור כתוב ברובו בלשון יחיד, ויש בו גם דברי לקח והוראה לאחרים. כמו מזמורים רבים מסוגו הוא מסודר בסדר אלפביתי; אמנם הוא מכיל רק חלק מן האותיות, וגם זאת – לא תמיד בתחילתו של כל פסוק, אלא בדילוג של פסוקים אחרים.י׳(תהילים י׳: א׳-י״ח)
תהילים י׳
בתפילה זו המשורר מתרעם על שלטונם של הרשעים בעולם.י״א(תהילים י״א: א׳-ז׳)
תהילים י״א
גם שיר זה מושר מתוך התבוננות על הרֶשע שבעולם. הרשעים מתנהלים ללא מעצורים ואינם יודעים כי ה' משגיח ושולט בעולם.י״ב(תהילים י״ב: א׳-ט׳)
תהילים י״ב
אף מזמור זה מתאר את הרֶשע המתגבר בעולם, ובו תפילה שה' יושיע את ההולכים בדרך הטוב.י״ג(תהילים י״ג: א׳-ו׳)
תהילים י״ג
ושוב מזמור תחינה של מי שנתון במצוקת חיים, ונראה לו שה' מסתיר פניו ממנו.י״ד(תהילים י״ד: א׳-ז׳)
תהילים י״ד
גם נושאו של המזמור הזה הוא הרשעים שאינם מאמינים בה' וממלאים את העולם רֶשע.ט״ו(תהילים ט״ו: א׳-ה׳)
תהילים ט״ו
תיאור תמציתי של מעלות האדם.ט״ז(תהילים ט״ז: א׳-י״א)
תהילים ט״ז
מזמור תודה לה' לאחר שהדריך את המשורר בדרך טובה, והעניק לו את האושר הנובע מן הקִּרבה אליו.י״ז(תהילים י״ז: א׳-ט״ו)
תהילים י״ז
תפילה לה' שישמור את ההולך בדרכיו, יגן עליו מפני אויביו ויזַכה אותו להתקרב אליו.י״ח(תהילים י״ח: א׳-נ״א)
תהילים י״ח
המנון תודה של המלך דוד על עזרת ה', גדולתו וגבורתו, שבהן הושיע את דוד מכל צרותיו והביאו לניצחון ולשלטון. יש במזמור תודה זה גם מעין סיכום של פרשת חיים. מזמור זה מופיע בשינויים קלים, לשוניים בעיקר, גם בספר שמואל (ב' כב). הגרסה שבספר תהלים נראית קצת ערוכה ומיושרת, מעין מעבר בין השירה הראשונית, שיש בה צורות לשוניות עתיקות וביטויים בלתי ברורים, לבין נוסח שנמסר לרבים.י״ט(תהילים י״ט: א׳-ט״ו)
תהילים י״ט
המזמור עוסק בכבוד ה' המופיע בבריאה, ובשלמות המשתקפת מתורת ה'. בחלקו האחרון תפילה אישית, שהיא כעין מסקנה פרטית מהדברים הכלליים שנאמרו קודם.כ׳(תהילים כ׳: א׳-י׳)
תהילים כ׳
מזמור תפילה, בקשה ושבח הכרוכים זה בזה. תוכן המזמור אינו בקשה פרטית אלא בקשה וברכה למען המלך. על כן מתפרשת כותרתו כמזמור המושר לכבוד דוד.כ״א(תהילים כ״א: א׳-י״ד)
תהילים כ״א
מזמור תהילה ותודה לה', המחזק את המלך לגבור על אויביו.כ״ב(תהילים כ״ב: א׳-ל״ב)
תהילים כ״ב
המזמור מתחיל בתחינה לה' שיבוא לעזרת מי שמבודד ומוקף באויבים, והוא מסתיים בשיר הלל על ישועת ה', שהיא דוגמה ומופת לאחרים.כ״ג(תהילים כ״ג: א׳-ו׳)
תהילים כ״ג
שיר של דבקות, שבו מדמה המשורר את עצמו לטלה הסומך ובוטח על הרועה הנאמן שיוליכנו בדרך בטוחה וישכננו במקום מאושר וטוב.כ״ד(תהילים כ״ד: א׳-י׳)
תהילים כ״ד
המנון שעניינו הכניסה אל המקדש בשני היבטים שלה: כניסתו של האדם וכניסתו החגיגית של בעל הבית – ה'.כ״ה(תהילים כ״ה: א׳-כ״ב)
תהילים כ״ה
תפילה המבטאת את רצונו של אדם ללכת בדרכי ה'. כדרכם של כמה מזמורים שיש בהם לימוד ומוסר השכל, הוא מסודר בעיקרו בסדר האלפביתי.כ״ו(תהילים כ״ו: א׳-י״ב)
תהילים כ״ו
תפילתו של המצפה לעזרה, המשתדל ככל האפשר להיות קרוב אל אלוקיו.כ״ז(תהילים כ״ז: א׳-י״ד)
תהילים כ״ז
שיר דבקות שבו מעורבות תודה ותפילה, כמאמר חז"ל: "נותן הודאה לשעבר וצועק [=מתפלל] לעתיד".כ״ח(תהילים כ״ח: א׳-ט׳)
תהילים כ״ח
תפילה לעזרת ה' ותודה על ישועתו.כ״ט(תהילים כ״ט: א׳-י״א)
תהילים כ״ט
המנון על גדולת ה' המתגלה בעולםל׳(תהילים ל׳: א׳-י״ג)
תהילים ל׳
שיר תודה של אדם שצרה גדולה נחתה עליו – מחלה המחשיכה את חייו, והוא מתפלל לישועה ונגאל ממצוקתו.ל״א(תהילים ל״א: א׳-כ״ה)
תהילים ל״א
מזמור תחינה ותודה המזכיר את הייסורים והפחדים לצד הישועה.ל״ב(תהילים ל״ב: א׳-י״א)
תהילים ל״ב
מזמור הגות ותפילה, ובו בקשת כפרה ותקווה לישועה.ל״ג(תהילים ל״ג: א׳-כ״ב)
תהילים ל״ג
תהילה לה' על גדולתו וחסדיו בעולם בכלל ובמציאות האנושית בפרט. זהו שיר שבח בעיקרו, אך יש בו גם הוראה והדרכה.ל״ד(תהילים ל״ד: א׳-כ״ג)
תהילים ל״ד
מזמור השייך לזמן מסוים בחייו של דוד המלך. יש במזמור גם דברי הדרכה, והוא מסודר בסדר האלפביתי.ל״ה(תהילים ל״ה: א׳-כ״ח)
תהילים ל״ה
תפילה לה' על עזרתו הפעילה במלחמה מול אויבים רבים.ל״ו(תהילים ל״ו: א׳-י״ג)
תהילים ל״ו
המזמור מנגיד בין הרשע ההולך ומידרדר בלא יראה ונאמנות, לבין ישר הלב שאושרו הגדול הוא הדבקות בה'. בסוף המזמור נאמרת תפילה לקרבת ה'.ל״ז(תהילים ל״ז: א׳-מ׳)
תהילים ל״ז
מזמור לימודי בעיקרו המנוסח בלשון נוכח, ובנוי על סדר האלפבית. עיקרו הוא האמירה שסופם של הרשעים להיכרת על אף הצלחתם הזמנית, ואילו הבוטחים בה' ואוהבי שמו הם אשר יתקיימו בסופו של דבר.ל״ח(תהילים ל״ח: א׳-כ״ג)
תהילים ל״ח
מזמור תחינה של מי שסובל מייסורים קשים, ומגלה שחבריו זנחוהו ושונאיו שמחים לאידו. המשורר מתוודה על עוונותיו ומתחנן לישועת ה', שהוא לבדו נשאר קרוב אליו בעולמו.ל״ט(תהילים ל״ט: א׳-י״ד)
תהילים ל״ט
מזמור תפילה על ייסורי מחלה, כאבים ומפלות, ובו הרהורים על הגורל האנושי בכלל.מ׳(תהילים מ׳: א׳-י״ח)
תהילים מ׳
מזמור שתהילה ותחינה מעורבות בו, והוא נע הלוך ושוב בין העבר, ההווה והעתיד.מ״א(תהילים מ״א: א׳-י״ד)
תהילים מ״א
מזמור המביע את חוליו ומצוקותיו של המשורר, ומסיים – כרגיל בספר תהלים – בדברי תפילה ותקווה.מ״ב(תהילים מ״ב: א׳-י״ב)
תהילים מ״ב
שיר געגוע ותחינה של אדם גולה ומבודד, רדוף ושנוא, שיודע כי רק ה' לבדו יכול להושיעו מכל הצרות המקיפות אותו.מ״ג(תהילים מ״ג: א׳-ה׳)
תהילים מ״ג
זהו המשכו של המזמור הקודם, ולא ברור משום מה נקבע כפרשה לעצמה.מ״ד(תהילים מ״ד: א׳-כ״ז)
תהילים מ״ד
מזמור תפילה ותחינה שבו כרוכים דברי ביטחון עם דברי תלונה על מצבו של עם ישראל הנתון בצרות רבות בשל היותו עם ה'. המשורר מציג את ימי הזוהר של העבר לעומת ההווה הקשה, ואת ההכרה שהכול בא מאת ה'.מ״ה(תהילים מ״ה: א׳-י״ח)
תהילים מ״ה
שיר לחתונתו של מלך גיבור, ובדרך ההפלגה בשבח – לכבודו של כל חתן, שביום חתונתו כמוהו כמלך. היו שפירשו מזמור זה כמתייחס לכבודו של המלך שלמה, ואפילו כשיר לכבוד המלך המשיח.מ״ו(תהילים מ״ו: א׳-י״ב)
תהילים מ״ו
שיר הלל ותודה לה' על ניצחון וישועה ממצב קשה ביותר. אחרי התערבותו של ה' שוררים שקט ושלווה.מ״ז(תהילים מ״ז: א׳-י׳)
תהילים מ״ז
מזמור המוקדש לתהילתו של ה' כמלך העולם. אפשר לראות בו גם מעין שיר הכתרה. משום כך המזמור נקשר לראש השנה, שהוא יום המלכתו של הקב"ה על כל העולם, וקוראים אותו לפני תקיעת השופר.מ״ח(תהילים מ״ח: א׳-ט״ו)
תהילים מ״ח
שיר שבח לכבודה של ירושלים, ובו מתוארת העיר בבניינה ובתפארתה וכמקומו של מקדש ה'.מ״ט(תהילים מ״ט: א׳-כ״א)
תהילים מ״ט
מזמור זה הוא האחרון בשבעת מזמורי בני קרח. עיקרו דברי מוסר וחכמה, והוא עוסק במוות. מהכותרת נראה שהמזמור נועד להיות מושר בדרך כלשהי בציבור. ייתכן ששימש במיוחד בבית האבל, באופן דומה לזה שהוא משמש בימינו.נ׳(תהילים נ׳: א׳-כ״ג)
תהילים נ׳
מזמור זה עוסק בהקרבת קרבנות, מעורר למצווה זו ומלמד על טיבה. לפי המסורת, מזמור זה היה מושר בבית המקדש באחד מימי חג הסוכות.נ״א(תהילים נ״א: א׳-כ״א)
תהילים נ״א
מזמור וידוי על חטא, בקשת סליחה ותקווה לכפרה, שאמר דוד בנסיבות מסוימות מתוך מעמקי נפשו, אך הוא יפה לבני כל הדורות.נ״ב(תהילים נ״ב: א׳-י״א)
תהילים נ״ב
מזמור תפילה נגד השקרן והמלשין. לעתים נראה כאילו אנשים אלה מגשימים את שאיפותיהם; אולם בסופו של דבר השקר ונושאו מתמוטטים, והאדם ההגון זוכה לשלווה וביטחון בחסות ה'.נ״ג(תהילים נ״ג: א׳-ז׳)
תהילים נ״ג
מזמור התבוננות על מעשי הרשעים בעולם. המשורר נועץ את שורש הרשעות בהיעדר אמונה בהשגחת ה' ובגמולו הצודק, ובהנחה שהעולם נעזב בידי החזקים והרעים. הוא רואה בהנחה זו רמייה עצמית. נוסחה אחרת של מזמור זה, בשינויים קלים, מצויה בפרק יד.נ״ד(תהילים נ״ד: א׳-ט׳)
תהילים נ״ד
דוד מתפלל כנגד הרשעים ומביע את ביטחונו שה' יציל אותו מידי אויביו ויענישם כראוי להם, ואולי אף מודה על הצלה ודאית זו. כמו המזמור שלפני הקודם, גם מזמור זה מתייחס למאורע מסוים.נ״ה(תהילים נ״ה: א׳-כ״ד)
תהילים נ״ה
מזמור תפילה ותחינה שהושר על ידי מי שמוקף באויבים, חלקם אנשים שבגדו בו. יש שייחסו תפילה זו למרד אבשלום ולבגידתם של אחיתופל ואחרים.נ״ו(תהילים נ״ו: א׳-י״ד)
תהילים נ״ו
עוד שיר של תחינה שיש בו גם דברי תקווה וביטחון.נ״ז(תהילים נ״ז: א׳-י״ב)
תהילים נ״ז
מזמור המושר לה' מתוך מצוקה קשה. אף שהמשורר מוקף באויבים מכל צד, הרי הוא בוטח בישועת ה', וכבר בעת מצוקתו הוא מודה לה' על עזרתו.נ״ח(תהילים נ״ח: א׳-י״ב)
תהילים נ״ח
תפילה כנגד האנשים המלאים מחשבות רֶשע. דוד מבקש שה' הוא שיילחם בהם ויאבדם מן העולם עד שלא יישאר מהם כל זכר.נ״ט(תהילים נ״ט: א׳-י״ח)
תהילים נ״ט
מזמור תפילה לישועה מהאויבים המתנכלים לדוד על לא עוול בכפו, וביטחון בישועת ה' שתתגלה בכישלונם.ס׳(תהילים ס׳: א׳-י״ד)
תהילים ס׳
שיר תהילה והודאה על ניצחון. המזמור מתחיל בתיאור כישלון, ועובר להבעת תודה על ניצחון מזהיר ולהכרה בכך שהכול בא מידו של ה' לבדו.ס״א(תהילים ס״א: א׳-ט׳)
תהילים ס״א
שיר שבח ותודה לה' על העזרה וההגנה שהעניק לדוד בעת צרתו, ועל החסות תחת כנפי ה' בביטחון ובאושר.ס״ב(תהילים ס״ב: א׳-י״ג)
תהילים ס״ב
מזמור תפילה והתבוננות שבו מתוארים חייהם של הרשעים, שהצלחתם זמנית, אל מול חייהם של הדבקים בה', אשר קשורים בנצח.ס״ג(תהילים ס״ג: א׳-י״ב)
תהילים ס״ג
מזמור של דבקות שחובר בתנאי מחסור, צמא וסכנות במדבר. המשורר מגלה כי קיים צימאון עמוק יותר מן הצמא למים – התשוקה לקרבת אלוקים.ס״ד(תהילים ס״ד: א׳-י״א)
תהילים ס״ד
תחינה של מי שמוקף באויבים גלויים ונסתרים המשתמשים בכל אמצעי שבידם כדי להזיק לו.ס״ה(תהילים ס״ה: א׳-י״ד)
תהילים ס״ה
מזמור תהילה לה', הסולח לחוטאים ומקרב את השבים אליו, והממלא את העולם ברוב טובה ובהדר.ס״ו(תהילים ס״ו: א׳-כ׳)
תהילים ס״ו
מזמור תהילה לה' על התגלותו בכלל, בתולדות ישראל לדורותיו, ובפרט. המזמור מרמז על ניצחון כלשהו מול מכשולים ואויבים שפסו ונעלמו מהעולם. בסיום המזמור מובאת תפילתו של אדם פרטי הרואה את השגחת ה' בחייו-שלו.ס״ז(תהילים ס״ז: א׳-ח׳)
תהילים ס״ז
מזמור תהילה פשוט לכאורה, שמיעוטו דברי בקשה ועיקרו דברי הודיה. המזמור בנוי בצורה משוכללת. המזמור נדרש, בעיקר בספרי הקבלה, כמכיל רמזים לעולמות עליונים. יש בו – מלבד הכותרת – שבעה פסוקים בני שבע מלים כל אחד, כנגד שבעת קני המנורה, ובפסוק המרכזי – 49 אותיות בכתיב מלא. (ואכן, בכמה סידורי תפילה הוא נכתב בצורת מנורה בת שבעה קנים). אפילו מספר המלים שבו מתחלק לשבע. המזמור נתפס כמסמן תוואי של הדרך מהעולם התחתון אל העולמות העליונים.ס״ח(תהילים ס״ח: א׳-ל״ו)
תהילים ס״ח
המנון תהילה אפי על גבורת ה' הבאה לידי ביטוי לא רק בניצחונות במלחמות אלא גם בהתגלות המובהקת והכבירה ביותר – מעמד הר סיני. לשונו של המזמור ארכאית במיוחד. יש בו מלים יחידאיות רבות וכמה וכמה ביטויים ומשפטים שאינם נהירים כל צורכם, אשר זכו לפירושים מרובים.ס״ט(תהילים ס״ט: א׳-ל״ז)
תהילים ס״ט
זעקה של אדם השרוי בסכנה גדולה ובבדידות מעיקה. המזמור מסתיים בדברי תקווה, שאולי הם הטוב המיוחל, ואולי הם תוספת שנכתבה לאחר שנושע.ע׳(תהילים ע׳: א׳-ו׳)
תהילים ע׳
מזמור תפילה קצר שעיקרו תחינה של דוד לה' שיציל אותו מצרתו.ע״א(תהילים ע״א: א׳-כ״ד)
תהילים ע״א
מזמור המתחיל בבקשה לה' להצלה מאויבים ומסתיים בדברי תודה ושבח על הישועה שהגיעה. למזמור אין כותרת, וייתכן שהיה בתחילה חלק מן המזמור הקודם, ורק מאוחר יותר הופרד.ע״ב(תהילים ע״ב: א׳-כ׳)
תהילים ע״ב
מזמור שירה ותפילה על המלך שלמה. נראה כי גלומה כאן נבואה על המלך המשיח שעתידה להתקיים בשלמות בימי אחד מצאצאיו של שלמה.ע״ג(תהילים ע״ג: א׳-כ״ח)
תהילים ע״ג
מזמור שיש בו שאלות ותמיהות על הנהגת העולם ותשובה בסופן.ע״ד(תהילים ע״ד: א׳-כ״ג)
תהילים ע״ד
שיר תחינה נוסף של אסף המתייחס לזמן קשה – האויבים מתגברים על ישראל ומחריבים את מקדש ה' ונחלתו.ע״ה(תהילים ע״ה: א׳-י״א)
תהילים ע״ה
מזמור שיש בו בעיקר תודה לה' או תקווה רבה לישועת ה' גם בעת צרה.ע״ו(תהילים ע״ו: א׳-י״ג)
תהילים ע״ו
שיר תהילה על ניצחון ועל התגלות ה'.ע״ז(תהילים ע״ז: א׳-כ״א)
תהילים ע״ז
בשעת ייסורים ופורענות מוצא המשורר ניחומים בזכר מעשי ה' בימי קדם.ע״ח(תהילים ע״ח: א׳-ע״ב)
תהילים ע״ח
המנון המספר את תולדות ישראל – מגאולתם ממצרים, דרך מסעותיהם במדבר וכיבוש הארץ ועד לכינון מלכות דוד. המזמור מתאר כיצד הציל ה' את ישראל מכל רעה למרות חטאיהם, מחל להם והביאם לגדוּלה ושלווה. מאחר שהמאורעות מתוארים בצורה פיוטית, כמה פרטים מנוסחים בצורה אחרת או בסדר שונה מהכתוב בתורה.ע״ט(תהילים ע״ט: א׳-י״ג)
תהילים ע״ט
מזמור תחינה לישועה ובו מתוארים ייסורי עם ישראל ורשעת אויביהם.פ׳(תהילים פ׳: א׳-כ׳)
תהילים פ׳
מזמור המתחיל בזיכרון הפאר והעצמה שהיו לישראל בצאתם ממצרים ובמסעם לארץ ישראל, עובר לתיאור הימים הקשים בהווה ומסתיים בתפילה שישיב ה' לנו את חסדו ואור פניו כבעבר.פ״א(תהילים פ״א: א׳-י״ז)
תהילים פ״א
מזמור המזכיר את ראש השנה, ומדבר על נסים ותשועות שהיו בישראל בעבר, ועל האפשרות שהם ישובו ויתרחשו גם כעת – אם עם ישראל יקבל על עצמו עול מלכות שמים.פ״ב(תהילים פ״ב: א׳-ח׳)
תהילים פ״ב
מזמור תוכחה הפונה אל הדיינים שאינם עושים את הראוי שיעשו, והמציב בפניהם מטרות.פ״ג(תהילים פ״ג: א׳-י״ט)
תהילים פ״ג
מזמור תפילה אשר נכתב בזמן שנראה שכל העמים מסביב עולים למלחמה על ישראל. המזמור הושר עוד לפני ניצחונותיו של דוד המלך.פ״ד(תהילים פ״ד: א׳-י״ג)
תהילים פ״ד
מזמור תפילה המבטא את הערגה להיות קרוב לה', להימצא סמוך למקדש ולהתפלל בו.פ״ה(תהילים פ״ה: א׳-י״ד)
תהילים פ״ה
מזמור הודיה שאינו מתייחס בהכרח למאורע מסוים אלא לעצם השינוי לטובה במצב קשה. בצד התודה על הארת הפנים, יש במזמור תחנונים לשיפור ותקווה לעולם מתוקן.פ״ו(תהילים פ״ו: א׳-י״ז)
תהילים פ״ו
על דוד רובצים איומים רבים, ובמזמור זה הוא קורא לעזרת ה'. אין הוא מתפלל רק לישועה, אלא גם לכך שיוכל להמשיך ללכת בדרך הטובה.פ״ז(תהילים פ״ז: א׳-ז׳)
תהילים פ״ז
שיר תהילה לעיר הקודש ירושלים.פ״ח(תהילים פ״ח: א׳-י״ט)
תהילים פ״ח
מזמור תחינה של אדם הנתון במצוקה קשה, אולי מחלה מסוכנת. גם מכריו הקרובים רחקו ממנו, ואין הוא מוצא אפילו נקודת אור אחת. שלא כמזמורים אחרים בתהלים מזמור זעקה זה אינו מסתיים בתקווה ועידוד.פ״ט(תהילים פ״ט: א׳-נ״ג)
תהילים פ״ט
בחלקו הראשון של המזמור דברי תהילה לה' על מעשיו למן בריאת העולם עד להכתרתו של דוד המלך; ובחלקו השני דברי תלונה כלפי מה שנראה כאי-קיום הבטחתו של אלוקים למלכות בית דוד. דברי תחנונים נמצאים בספר תהלים לרוב, ואולם כאן מופיעה באופן חריג קובלנה גלויה כלפי הנהגת ה'. מאחר שזהו מזמור של תפילה אין בו התרסה, ואולם הטענה המועלית בו היא רבת-עצמה.צ׳(תהילים צ׳: א׳-י״ז)
תהילים צ׳
תפילה על מצבו של האדם ועל ההוויה האנושית בכללותה - כשלעצמה ומול הקדוש ברוך הוא. יש במזמור דברי שבח על נצחיות ה', דברי תרעומת על המציאות האנושית הארעית והרופפת ודברי בקשה ותחינה לכינונה בנועם ה'.צ״א(תהילים צ״א: א׳-ט״ז)
תהילים צ״א
שיר עידוד ונחמה למי שה' שומר אותו. השיר עובר הלוך ושוב בין מדַבְּרים שונים: מקהלה ששרה דברים כלליים, אדם פרטי המתפלל, שוב המקהלה, ולבסוף – דבריו של הקדוש ברוך הוא.צ״ב(תהילים צ״ב: א׳-ט״ז)
תהילים צ״ב
מזמור המתייחס ליום השבת, אך עוסק בכל המתרחש בעולם – בהסתכלות כמו מלמעלה על הרע והטוב, ההצלחה והכישלון. יש בו מעין סיכום או הגדרה כוללת של ההיסטוריה ממבט שבו נראים הרע העולמי והצלחתו אירועים זמניים בלבד. מפרספקטיבה ‘שבתית' זו מתגלה שאין הרשעים באים אלא להכשיל את עצמם, ואילו קיומם של הצדיקים יציב, ופוריותם מתמשכת.צ״ג(תהילים צ״ג: א׳-ה׳)
תהילים צ״ג
המנון על התגלות ה' בעולם, שבעקבותיה מתמלאת כל המציאות שירה, והכול רואים כיצד ה' מולך בעולמו ומתגלה בהיכלו.צ״ד(תהילים צ״ד: א׳-כ״ג)
תהילים צ״ד
מזמור שבמרכזו תפילה והתמודדות מול הרשעים. זהו מזמור תיאורי ועיוני, אך יש בו גם חלק אישי של אדם הסובל מן הרע והזקוק לעזרה ולישועה.צ״ה(תהילים צ״ה: א׳-י״א)
תהילים צ״ה
שיר שעיקרו תהילה לה', ובו קריאה המבוססת על תולדות ישראל לעבוד את ה' ולהישמע אליו.צ״ו(תהילים צ״ו: א׳-י״ג)
תהילים צ״ו
שיר תהילה כולל לה'.צ״ז(תהילים צ״ז: א׳-י״ב)
תהילים צ״ז
גם מזמור התהילה הזה עוסק בהתגלות ה' בעולם ובתגובות האנושיות כלפיה.צ״ח(תהילים צ״ח: א׳-ט׳)
תהילים צ״ח
עוד מזמור תהילה לה' אשר בעיקר מתאר את השירה והשמחה בה'.צ״ט(תהילים צ״ט: א׳-ט׳)
תהילים צ״ט
מזמור העוסק בתהילת ה' המתגלה במקדשו, במשפטו ודרך אישים שונים בהיסטוריה.ק׳(תהילים ק׳: א׳-ה׳)
תהילים ק׳
במזמור זה מובעת תודה כללית לה'. הוא קשור להבאת קרבן תודה, וייתכן ששרו אותו בזמן הקרבת קרבן זה. מסדרי התפילות קבעו לומר מזמור זה בכל בוקר מימות החול – הימים שניתן היה בהם להקריב במקדש קרבן תודה.ק״א(תהילים ק״א: א׳-ח׳)
תהילים ק״א
דוד המלך מבקש מה' להתגלות אליו, והוא מונה את מעשיו ותכניותיו הן כאדם פרטי והן כמלך.ק״ב(תהילים ק״ב: א׳-כ״ט)
תהילים ק״ב
המתפלל המיוסר מתאר את כאביו ונושא תפילה ותחנונים לה' שיתגלה ויצילנו. הוא מודע להיותו בן-חלוף ופונה אל האל הנצחי שימהר את ישועתו ואת ישועת ציון.ק״ג(תהילים ק״ג: א׳-כ״ב)
תהילים ק״ג
הראשון מבין שני מזמורים הפותחים ומסתיימים בפניית המשורר אל נפשו שתברך את ה'. בעִתות רווחה ומנוחה נוטה האדם לשכוח את החסדים שחווה בעבר. משום כך דוד מזכיר לעצמו לברך את ה' גם מתוך שפע. מזמור זה עוסק בעיקר בחייו של האדם, על עליותיהם ומורדותיהם, וכולל גם דברי שבח לה' וקריאה לכל יצורי העולם לברכו.ק״ד(תהילים ק״ד: א׳-ל״ה)
תהילים ק״ד
השני בצמד המזמורים הנפתחים והמסתיימים בקריאת המשורר אל נפשו לברך את ה'. אם במזמור הקודם הקריאה הזו התמקדה בעיקר במידותיו של אלוקים כלפי האדם, כאן קריאה זו מתארת את המציאות בכללה; תיאור הבריאה המפורט כאן אינו מרוחק, אלא הוא נשמע מפיו של האדם, אחד הברואים, המתפעם ומשבח את יוצר הכול. המשורר מתחיל בשבחו של ה' עצמו, וממשיך להלל את חלקיה העליונים והתחתונים של המציאות שברא, הארץ, צורות המים המגוונות והצמחייה שהם משקים, ההרים ובעלי החיים וכן גרמי השמים המופקדים על פעימת הזמן. כל אלה הן צורות המתקיימות במערכת הרמונית מופלאה. לקראת סוף המזמור אין המשורר נמנע מלהזכיר גם את החלוף, תמורות החיים והמוות והרשע, והוא ממשיך לשורר לאלוקי הנצח יוצר הכול.ק״ה(תהילים ק״ה: א׳-מ״ה)
תהילים ק״ה
שיר תודה אפי על חסדי ה', ובו קיצור תולדות ישראל מימי אברהם אבינו עד לאחר הכניסה לארץ. אין זה אפוס של גיבורים, אלא סקירה שירית של פרטים מתוך ההיסטוריה של העם המתוארת בתורה, במסגרת הודיה לאלוקים, שלא עזב את בריתו עם עמו.ק״ו(תהילים ק״ו: א׳-מ״ח)
תהילים ק״ו
גם מזמור זה פותח בהודיה וגם בו מצוינים אירועים שונים מתולדות ישראל, אך שלא כקודמו, ששררה בו אווירת שלווה ונעימות, במרכז המזמור שלפנינו נמנים חטאי ישראל במדבר ובארץ כנען, לאו דווקא בסדר המופיע בתורה. בתחילת המזמור – הודיה במטבע לשון ידועה ובקשה אישית, ובסופו – בקשה וברכה לה'.ק״ז(תהילים ק״ז: א׳-מ״ג)
תהילים ק״ז
גם מזמור זה פותח בקריאת ההודיה שבה פתח המזמור הקודם, אלא שמזמור זה נסוב כולו על הודיה. במזמור מתוארות ארבע מצוקות. כל קבוצת אנשים שסבלה מאחת מהן, קראה אל ה', נושעה והיא מודה לו. על פי המזמור הזה נקבע הדפוס של הסיבות להבאת קרבן תודה למקדש. ובעקבותיו נאמר בתלמוד: "ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא". זהו הבסיס לברכת ‘הגומל' בציבור, שאותה מברכים מי שיוצאים ממצוקות אלה.ק״ח(תהילים ק״ח: א׳-י״ד)
תהילים ק״ח
מזמור זה חוזר בשינויים קלים על מזמור ס', שלפי כותרתו נאמר בנסיבות מסוימות. ואולם התחלתו השונה של המזמור הזה קובעת את אופיו כשיר תהילה סביב ניצחון במלחמה, הכולל גם את מורכבות היחס בין צרות העבר לניצחונות ההווה.ק״ט(תהילים ק״ט: א׳-ל״א)
תהילים ק״ט
דוד המלך מבקש על נפשו מפני אויביו המרובים, ומתאר את דבריהם הקשים.ק״י(תהילים ק״י: א׳-ז׳)
תהילים ק״י
זהו מזמור של המלכה והכתרה. ייתכן שבמזמור זה הוכתר דוד רשמית בירושלים.קי״א(תהילים קי״א: א׳-י׳)
תהילים קי״א
שיר תהילה לה' על חסדיו. בהיותו מזמור של הוראה ולימוד, הוא ערוך לפי סדר הא"ב. צלעותיו של כל פסוק פותחות באותיות הא"ב. זהו הראשון בצמד מזמורים הבנויים באותה מתכונת, ושניהם פותחים בקריאה ‘הללויה'.קי״ב(תהילים קי״ב: א׳-י׳)
תהילים קי״ב
שיר תהילה והוראה הבנוי במתכונת של המזמור הקודם לו, אלא שכאן נושא השיר הוא שבחי הצדיק.קי״ג(תהילים קי״ג: א׳-ט׳)
תהילים קי״ג
מזמור זה פותח את מזמורי ההלל (פרקים קיג–קיח) הנאמרים בימי חג, במועד ובראשי חודשים. במרכזו – צדדים שונים ומשלימים של גדלות ה'.קי״ד(תהילים קי״ד: א׳-ח׳)
תהילים קי״ד
שיר הלל על יציאת מצרים. אין בו סיפור מאורעות, אלא התרשמות שירית והתפעלות מהתגלות כבוד ה' בראשית היווצרותו של העם.קי״ה(תהילים קט״ו: א׳-י״ח)
תהילים קט״ו
מזמור תודה על הקשר של עם ישראל עם אלוקיו. אל התודה מתלוות גם קריאות של המשורר לאגפים שונים בעם ישראל לבטוח בה' וקריאותיו אל ה' לברך את חלקי העם. הוא מסתיים בהצהרה על הזכות והחובה של בני ישראל, שזכו בברכת ה' והם חיים על פני האדמה לברכו ולהללו.קי״ו(תהילים קט״ז: א׳-י״ט)
תהילים קט״ז
מזמור תודה של אדם שהיה נתון בצרות גדולות. לאחר שניצל מפגעיו הקשים וממוות, הוא מודה לה' במעמד פומבי בבית ה'.קי״ז(תהילים קי״ז: א׳-ב׳)
תהילים קי״ז
במזמור הזה, הקצר ביותר בתהלים, אפשר לראות יחידה העומדת בפני עצמה, ואולם ייתכן שאלו הם פסוקי סיום למזמור הקודם או פסוקים הפותחים את המזמור הבא אחריו. אם רואים בו יחידה עצמאית, הוא מתייחד בכך שבאה בו לשון רבים בלבד.קי״ח(תהילים קי״ח: א׳-כ״ט)
תהילים קי״ח
את אחרון מזמורי ההלל מקיפות קריאות להודות לה' על הטובה. לאחר הקריאות שבראש המזמור, מתאר המשורר בגוף ראשון יחיד את ישועתו. מדבריו עולה שהמזמור נוצר בהקשר של סכנה צבאית או מדינית, ועל כן דוברו הוא כנראה המלך או אדם אחר המדבר בשם העם. רק לקראת סופו מוחלפת לשון היחיד בדיבורם של רבים. המשורר המודה מגיע אל שערי המקדש כדי לפרסם את ישועתו ואת תהילת ה' בציבור. מן החזרות במזמור העשויות כמחרוזות של דברי שבח ומענה עליהם, נראה שהמזמור נכתב למקהלה.קי״ט(תהילים קי״ט: א׳-קע״ו)
תהילים קי״ט
מזמור לימודי מובהק שמעיקרו הוא אוסף של פסוקים קצרים שאין בהם בהכרח רציפות מבחינת המשמעות, והם ערוכים בסדר חיצוני – עשרים ושתיים סדרות של שמונה פסוקים שכל אחת מהן מתחילה באחת האותיות, והסדרות מופיעות בסדר האלפבית. ומכאן כינויו בפי חכמים ‘תמניא אפין' (שמונה פנים). אף על פי שכל אחד מהפסוקים הללו הוא יחידה לעצמה, הם יוצרים הוויה כללית משותפת משתי בחינות: ראשית, המזמור מדבר בעיקר בלשון יחיד; זהו דיבורו של אדם הפונה אל אלוקים ומביע את תפילתו ורצונותיו או מספר על מעשיו. שנית, מאחד אותם נושא אחד – דברי שבח וייחול לתורת ה' ולמצוותיו. כמעט בכל פסוק מוזכרת התורה או המצוות בכינוי כלשהו: עדות, דרך, חוקים, משפטים, דברים וכדומה. למרות הקיטוע שבמזמור הוא מתאר כיצד דבק המשורר בה' ומתקרב אליו דרך פניו המתגלים בתורה ובמצוות.ק״כ(תהילים ק״כ: א׳-ז׳)
תהילים ק״כ
תחינה להינצל ממצוקה הנובעת מעלילות שווא.קכ״א(תהילים קכ״א: א׳-ח׳)
תהילים קכ״א
מי שלעיני בשר נראה חסר הגנה מבטא בשיר זה את ביטחונו בה', השומר אותו מכל מיני רעה גלויה ונסתרת. כמעט אין במזמור זה דברי תפילה אלא דברי עידוד ותמיכה.קכ״ב(תהילים קכ״ב: א׳-ט׳)
תהילים קכ״ב
מזמור תהילה לירושלים ששרים לה העולים לרגל. זהו שיר על ירושלים בגדולתה, בעת שסביבה התאחדו כל שבטי ישראל, ושבה עמד בית ה' ומרכז השלטון היהודי.קכ״ג(תהילים קכ״ג: א׳-ד׳)
תהילים קכ״ג
מתוך עמדה שפלה, מבוזה ומיוסרת נאמר שיר התחינה הבא, שבו המתפלל מבקש עזרה מאלוקיו.קכ״ד(תהילים קכ״ד: א׳-ח׳)
תהילים קכ״ד
מזמור תודהלה' המציל את עמו בעת שאויביו לוכדים אותו. אפשר לראות בשיר זה מעין מענה לקודמו, שכן כאן מופיעה הן התחינה הן ההיחלצות מן הצרה.קכ״ה(תהילים קכ״ה: א׳-ה׳)
תהילים קכ״ה
הכרזה ותפילה הנובעות מן הביטחון בה' ובצדקתו. מזמור זה נקשר לקודמיו בביטחון בנצחיותם של ישראל ושל ציון.קכ״ו(תהילים קכ״ו: א׳-ו׳)
תהילים קכ״ו
כאשר תבוא הגאולה, ייתפס העבר על סבלותיו כחלום בלבד. המפגש עם הגאולה יפרש מחדש את העבר. אז יתגלה כי תלאות הגלות היו ההכנה והיגיעה שלפני בואו של הגמול.קכ״ז(תהילים קכ״ז: א׳-ה׳)
תהילים קכ״ז
שיר לימודי המיוחס או מוקדש לשלמה. יש הסבורים שהוא שיר הדרכה שכתב המלך דוד לשלמה בנו. עיקרו דברי מוסר על כוחם המוגבל של מעשי בני אדם כשלעצמם. רק חסדי ה' הם העוזרים לאדם, אף בדברים שנראה לו שהוא פועל ועושה בעצמו.קכ״ח(תהילים קכ״ח: א׳-ו׳)
תהילים קכ״ח
המנון קטן של ברכה מתוך שלווה, שיש בו תהילה ליראי ה'.קכ״ט(תהילים קכ״ט: א׳-ח׳)
תהילים קכ״ט
שיר תודה זה עוסק בצוררי ישראל. יש בו תודה על ההצלה מן המתנכלים וגם קללה לשונאי ציון.ק״ל(תהילים ק״ל: א׳-ח׳)
תהילים ק״ל
מזמור של תחנונים ובקשת סליחה הנקרא כיום בימי תפילה מיוחדים, כגון עשרת ימי תשובה.קל״א(תהילים קל״א: א׳-ג׳)
תהילים קל״א
במזמור זה מתוארת דבקות בה' שאין בה סערת נפש או אקסטזה אלא שקט פנימי הכרוך בהתבטלות גמורה לה' מתוך אהבה. זהו מזמור קצר שהוא פיתוח של דימוי אחד.קל״ב(תהילים קל״ב: א׳-י״ח)
תהילים קל״ב
בימי דוד היה ארון הברית מטולטל ממקום למקום, ולא היה לו בית קבוע. במזמור זה מתוארת התחייבותו שלא להגיע לשלווה אישית קודם שיימצא מקום קבע לארון ה', וכן מאמציו והכנותיו לקראת בניית בית המקדש בירושלים. המזמור מסתיים בהבטחות מלוכה וכבוד לדוד ולזרעו.קל״ג(תהילים קל״ג: א׳-ג׳)
תהילים קל״ג
שיר שבח לנועם הישיבה בירושלים ולצפייה בגדולת כהניה בעת שפע ושלווה.קל״ד(תהילים קל״ד: א׳-ג׳)
תהילים קל״ד
שיר שבח ותהילה נוסף הקשור למקדש.קל״ה(תהילים קל״ה: א׳-כ״א)
תהילים קל״ה
שיר תהילה לה', העוסק בעיקרו בגדולת ה' בעולם והתגלותו בהיסטוריה של עם ישראל.קל״ו(תהילים קל״ו: א׳-כ״ו)
תהילים קל״ו
שיר התהילה שלפנינו קרוב בתוכנו ואף במלותיו למזמור הקודם, אלא שהוא ערוך באופן בולט כשיר מקהלה, שבכל פסוק מפסוקיו יש דבר של שבח, ובסופו מענה של קהל בפזמון החוזר: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.קל״ז(תהילים קל״ז: א׳-ט׳)
תהילים קל״ז
קינתם של גולי בבל המושפלים, ובה זיכרון החורבן, ביטוי מצוקות ההווה ותפילה להענשת האויבים.קל״ח(תהילים קל״ח: א׳-ח׳)
תהילים קל״ח
תודה על עזרת ה' לכלל ולפרט.קל״ט(תהילים קל״ט: א׳-כ״ד)
תהילים קל״ט
שיר של התבוננות ודבקות, שתמציתו דברי התפעמות על קרבתו של הבורא לברואו. ההכרה כי ידיעת ה' מקיפה את האדם כולו לפרטי פרטיו מפליאה את המשורר, מעסיקה אותו תמיד ומביאה אותו לשנוא את המתנכרים לה'.ק״מ(תהילים ק״מ: א׳-י״ד)
תהילים ק״מ
מזמור תחינה של דוד בשעה שהיה נרדף בידי אנשי שאול, אשר גם טפלו עליו האשמות ושקרים.קמ״א(תהילים קמ״א: א׳-י׳)
תהילים קמ״א
תפילה נוספת של מי שנרדף בידי אויבים או מרשיעים מְפתים. כאן דוד אינו עוסק רק ברעתם של האויבים, אלא גם מביע את רצונו שלא להפנים את תבנית עולמם.קמ״ב(תהילים קמ״ב: א׳-ח׳)
תהילים קמ״ב
תחינה נוספת של מי שנשאר מבודד, מוקף מכל עבר בשנאה ובאויבים, ומתפלל להינצל מהרע האופף אותו.קמ״ג(תהילים קמ״ג: א׳-י״ב)
תהילים קמ״ג
גם זה מזמור תפילה ותחנונים של דוד בזמן מצוקה, בעיקר מול אויב מאיים.קמ״ד(תהילים קמ״ד: א׳-ט״ו)
תהילים קמ״ד
שיר תודה שיש בו גם תפילה בעת סכנת מלחמה ובניצחון בה. המזמור מסתיים בתיאור הארץ בשלוותה כאשר אין עליה עוד אימתם של אויבים.קמ״ה(תהילים קמ״ה: א׳-כ״א)
תהילים קמ״ה
מזמור שכולו שבח והודיה על חסדי ה' לעולם. המזמור בנוי על פי סדר הא"ב. הפרטים השונים מצטרפים לכדי תמונה שלמה.קמ״ו(תהילים קמ״ו: א׳-י׳)
תהילים קמ״ו
שיר תהילה על חסדי ה' וטובו. מודגש בו כי כל הטובה באה מן הקדוש ברוך הוא, ואין לה מקור אחר.קמ״ז(תהילים קמ״ז: א׳-כ׳)
תהילים קמ״ז
חלק מיופיו המיוחד של שיר התהילה הזה הוא בתנועתיות שבו. הוא עובר מנושא לנושא – מן הפרטי אל הכללי וחזרה, מן הלאומי אל הקוסמי, מבעיותיהם של בני אדם לגודלו של העולם, וכמוהו כנגינה של תזמורת שבכל פעם כלי אחר משמיע בה את קטע הסולו.קמ״ח(תהילים קמ״ח: א׳-י״ד)
תהילים קמ״ח
מעין המנון תהילה, ובו קריאות לכל יצורי העולם להלל את ה'.קמ״ט(תהילים קמ״ט: א׳-ט׳)
תהילים קמ״ט
מזמור זה עובר בסופו לנימה יותר נמרצת, כדי שלתהילה זו גם יהיו תוצאות בתוך המציאות.ק״נ(תהילים ק״נ: א׳-ו׳)
תהילים ק״נ
המזמור האחרון ממזמורי ‘הללויה', החותם את ספר תהלים, הוא קריאה כוללת להלל את ה' בגוני התהילה השונים, הן מבחינת הרעיונות המובעות בתהילה, הן מבחינת אופי ביטויה.
תהילים א׳
הספר פותח בדברי התבוננות כלליים על אושרו וברכתו של האדם הנוהג כראוי, ולעומת זאת – תיאור חייהם הרעועים של אנשים חטאים.ב׳(תהילים ב׳: א׳-י״ב)
תהילים ב׳
מזמור ללא כותרת, אשר לפי כמה דעות הוא חטיבה אחת עם המזמור הקודם, לכבודו של המלך. אין מדובר במלך מסוים אלא זהו חזון על הגואל, המלך המשיח.ג׳(תהילים ג׳: א׳-ט׳)
תהילים ג׳
המזמור, שיש לו כתובת פרטית, עוסק בנרדף המוקף באויבים מכל צד. הכול סבורים שאין לו עוד תקווה, אך הוא בוטח בה' שיושיענו מכל אויביו ויביאנו לניצחון ולשלום.ד׳(תהילים ד׳: א׳-ט׳)
תהילים ד׳
גם מזמור זה הוא תחינתו של מי שמושמץ ונרדף לשווא. לעומת המזמור הקודם, שהושר מתוך מצוקה מידית, מזמור זה עולה מתוך מצוקה כללית ובצדו דברי בקשה ועידוד לאחרים.ה׳(תהילים ה׳: א׳-י״ג)
תהילים ה׳
במזמור התפילה הזה לא מפורטות בעיותיו של המתפלל, אלא מובע בו עימות עם אנשים ההולכים בדרך שאינה טובה. המשורר יודע שאין הוא מושלם, ועל כן הוא שב ומדגיש, כבקשה לעצמו וכעצה לאחרים, את הרצון בקרבת ה' ואת חשיבות ההשתדלות ללכת בדרך הנכונה. הוא מתפלל שצדקתו תיראה, ושהטובה תגיע אליו ואל האנשים הראויים לה.ו׳(תהילים ו׳: א׳-י״א)
תהילים ו׳
תחינה של חולה מבוהל הבוכה מייסוריו ומבקש מה' רחמים.ז׳(תהילים ז׳: א׳-י״ח)
תהילים ז׳
תפילתו של מי שנרדף לשווא ומואשם בהאשמות שקר. המתפלל מבקש מה' שיראה את צדקתו וישיב רעה לאויביו.ח׳(תהילים ח׳: א׳-י׳)
תהילים ח׳
שיר תהילה למעשי ה', ובו דיון בדבר מקומו של האדם בעולם.ט׳(תהילים ט׳: א׳-כ״א)
תהילים ט׳
שיר תודה של מי שניצל מאויביו וניצח, והוא שב ומתפלל כי ה' יושיע אותו גם בעתיד מאויבים אחרים. המזמור כתוב ברובו בלשון יחיד, ויש בו גם דברי לקח והוראה לאחרים. כמו מזמורים רבים מסוגו הוא מסודר בסדר אלפביתי; אמנם הוא מכיל רק חלק מן האותיות, וגם זאת – לא תמיד בתחילתו של כל פסוק, אלא בדילוג של פסוקים אחרים.י׳(תהילים י׳: א׳-י״ח)
תהילים י׳
בתפילה זו המשורר מתרעם על שלטונם של הרשעים בעולם.י״א(תהילים י״א: א׳-ז׳)
תהילים י״א
גם שיר זה מושר מתוך התבוננות על הרֶשע שבעולם. הרשעים מתנהלים ללא מעצורים ואינם יודעים כי ה' משגיח ושולט בעולם.י״ב(תהילים י״ב: א׳-ט׳)
תהילים י״ב
אף מזמור זה מתאר את הרֶשע המתגבר בעולם, ובו תפילה שה' יושיע את ההולכים בדרך הטוב.י״ג(תהילים י״ג: א׳-ו׳)
תהילים י״ג
ושוב מזמור תחינה של מי שנתון במצוקת חיים, ונראה לו שה' מסתיר פניו ממנו.י״ד(תהילים י״ד: א׳-ז׳)
תהילים י״ד
גם נושאו של המזמור הזה הוא הרשעים שאינם מאמינים בה' וממלאים את העולם רֶשע.ט״ו(תהילים ט״ו: א׳-ה׳)
תהילים ט״ו
תיאור תמציתי של מעלות האדם.ט״ז(תהילים ט״ז: א׳-י״א)
תהילים ט״ז
מזמור תודה לה' לאחר שהדריך את המשורר בדרך טובה, והעניק לו את האושר הנובע מן הקִּרבה אליו.י״ז(תהילים י״ז: א׳-ט״ו)
תהילים י״ז
תפילה לה' שישמור את ההולך בדרכיו, יגן עליו מפני אויביו ויזַכה אותו להתקרב אליו.י״ח(תהילים י״ח: א׳-נ״א)
תהילים י״ח
המנון תודה של המלך דוד על עזרת ה', גדולתו וגבורתו, שבהן הושיע את דוד מכל צרותיו והביאו לניצחון ולשלטון. יש במזמור תודה זה גם מעין סיכום של פרשת חיים. מזמור זה מופיע בשינויים קלים, לשוניים בעיקר, גם בספר שמואל (ב' כב). הגרסה שבספר תהלים נראית קצת ערוכה ומיושרת, מעין מעבר בין השירה הראשונית, שיש בה צורות לשוניות עתיקות וביטויים בלתי ברורים, לבין נוסח שנמסר לרבים.י״ט(תהילים י״ט: א׳-ט״ו)
תהילים י״ט
המזמור עוסק בכבוד ה' המופיע בבריאה, ובשלמות המשתקפת מתורת ה'. בחלקו האחרון תפילה אישית, שהיא כעין מסקנה פרטית מהדברים הכלליים שנאמרו קודם.כ׳(תהילים כ׳: א׳-י׳)
תהילים כ׳
מזמור תפילה, בקשה ושבח הכרוכים זה בזה. תוכן המזמור אינו בקשה פרטית אלא בקשה וברכה למען המלך. על כן מתפרשת כותרתו כמזמור המושר לכבוד דוד.כ״א(תהילים כ״א: א׳-י״ד)
תהילים כ״א
מזמור תהילה ותודה לה', המחזק את המלך לגבור על אויביו.כ״ב(תהילים כ״ב: א׳-ל״ב)
תהילים כ״ב
המזמור מתחיל בתחינה לה' שיבוא לעזרת מי שמבודד ומוקף באויבים, והוא מסתיים בשיר הלל על ישועת ה', שהיא דוגמה ומופת לאחרים.כ״ג(תהילים כ״ג: א׳-ו׳)
תהילים כ״ג
שיר של דבקות, שבו מדמה המשורר את עצמו לטלה הסומך ובוטח על הרועה הנאמן שיוליכנו בדרך בטוחה וישכננו במקום מאושר וטוב.כ״ד(תהילים כ״ד: א׳-י׳)
תהילים כ״ד
המנון שעניינו הכניסה אל המקדש בשני היבטים שלה: כניסתו של האדם וכניסתו החגיגית של בעל הבית – ה'.כ״ה(תהילים כ״ה: א׳-כ״ב)
תהילים כ״ה
תפילה המבטאת את רצונו של אדם ללכת בדרכי ה'. כדרכם של כמה מזמורים שיש בהם לימוד ומוסר השכל, הוא מסודר בעיקרו בסדר האלפביתי.כ״ו(תהילים כ״ו: א׳-י״ב)
תהילים כ״ו
תפילתו של המצפה לעזרה, המשתדל ככל האפשר להיות קרוב אל אלוקיו.כ״ז(תהילים כ״ז: א׳-י״ד)
תהילים כ״ז
שיר דבקות שבו מעורבות תודה ותפילה, כמאמר חז"ל: "נותן הודאה לשעבר וצועק [=מתפלל] לעתיד".כ״ח(תהילים כ״ח: א׳-ט׳)
תהילים כ״ח
תפילה לעזרת ה' ותודה על ישועתו.כ״ט(תהילים כ״ט: א׳-י״א)
תהילים כ״ט
המנון על גדולת ה' המתגלה בעולםל׳(תהילים ל׳: א׳-י״ג)
תהילים ל׳
שיר תודה של אדם שצרה גדולה נחתה עליו – מחלה המחשיכה את חייו, והוא מתפלל לישועה ונגאל ממצוקתו.ל״א(תהילים ל״א: א׳-כ״ה)
תהילים ל״א
מזמור תחינה ותודה המזכיר את הייסורים והפחדים לצד הישועה.ל״ב(תהילים ל״ב: א׳-י״א)
תהילים ל״ב
מזמור הגות ותפילה, ובו בקשת כפרה ותקווה לישועה.ל״ג(תהילים ל״ג: א׳-כ״ב)
תהילים ל״ג
תהילה לה' על גדולתו וחסדיו בעולם בכלל ובמציאות האנושית בפרט. זהו שיר שבח בעיקרו, אך יש בו גם הוראה והדרכה.ל״ד(תהילים ל״ד: א׳-כ״ג)
תהילים ל״ד
מזמור השייך לזמן מסוים בחייו של דוד המלך. יש במזמור גם דברי הדרכה, והוא מסודר בסדר האלפביתי.ל״ה(תהילים ל״ה: א׳-כ״ח)
תהילים ל״ה
תפילה לה' על עזרתו הפעילה במלחמה מול אויבים רבים.ל״ו(תהילים ל״ו: א׳-י״ג)
תהילים ל״ו
המזמור מנגיד בין הרשע ההולך ומידרדר בלא יראה ונאמנות, לבין ישר הלב שאושרו הגדול הוא הדבקות בה'. בסוף המזמור נאמרת תפילה לקרבת ה'.ל״ז(תהילים ל״ז: א׳-מ׳)
תהילים ל״ז
מזמור לימודי בעיקרו המנוסח בלשון נוכח, ובנוי על סדר האלפבית. עיקרו הוא האמירה שסופם של הרשעים להיכרת על אף הצלחתם הזמנית, ואילו הבוטחים בה' ואוהבי שמו הם אשר יתקיימו בסופו של דבר.ל״ח(תהילים ל״ח: א׳-כ״ג)
תהילים ל״ח
מזמור תחינה של מי שסובל מייסורים קשים, ומגלה שחבריו זנחוהו ושונאיו שמחים לאידו. המשורר מתוודה על עוונותיו ומתחנן לישועת ה', שהוא לבדו נשאר קרוב אליו בעולמו.ל״ט(תהילים ל״ט: א׳-י״ד)
תהילים ל״ט
מזמור תפילה על ייסורי מחלה, כאבים ומפלות, ובו הרהורים על הגורל האנושי בכלל.מ׳(תהילים מ׳: א׳-י״ח)
תהילים מ׳
מזמור שתהילה ותחינה מעורבות בו, והוא נע הלוך ושוב בין העבר, ההווה והעתיד.מ״א(תהילים מ״א: א׳-י״ד)
תהילים מ״א
מזמור המביע את חוליו ומצוקותיו של המשורר, ומסיים – כרגיל בספר תהלים – בדברי תפילה ותקווה.מ״ב(תהילים מ״ב: א׳-י״ב)
תהילים מ״ב
שיר געגוע ותחינה של אדם גולה ומבודד, רדוף ושנוא, שיודע כי רק ה' לבדו יכול להושיעו מכל הצרות המקיפות אותו.מ״ג(תהילים מ״ג: א׳-ה׳)
תהילים מ״ג
זהו המשכו של המזמור הקודם, ולא ברור משום מה נקבע כפרשה לעצמה.מ״ד(תהילים מ״ד: א׳-כ״ז)
תהילים מ״ד
מזמור תפילה ותחינה שבו כרוכים דברי ביטחון עם דברי תלונה על מצבו של עם ישראל הנתון בצרות רבות בשל היותו עם ה'. המשורר מציג את ימי הזוהר של העבר לעומת ההווה הקשה, ואת ההכרה שהכול בא מאת ה'.מ״ה(תהילים מ״ה: א׳-י״ח)
תהילים מ״ה
שיר לחתונתו של מלך גיבור, ובדרך ההפלגה בשבח – לכבודו של כל חתן, שביום חתונתו כמוהו כמלך. היו שפירשו מזמור זה כמתייחס לכבודו של המלך שלמה, ואפילו כשיר לכבוד המלך המשיח.מ״ו(תהילים מ״ו: א׳-י״ב)
תהילים מ״ו
שיר הלל ותודה לה' על ניצחון וישועה ממצב קשה ביותר. אחרי התערבותו של ה' שוררים שקט ושלווה.מ״ז(תהילים מ״ז: א׳-י׳)
תהילים מ״ז
מזמור המוקדש לתהילתו של ה' כמלך העולם. אפשר לראות בו גם מעין שיר הכתרה. משום כך המזמור נקשר לראש השנה, שהוא יום המלכתו של הקב"ה על כל העולם, וקוראים אותו לפני תקיעת השופר.מ״ח(תהילים מ״ח: א׳-ט״ו)
תהילים מ״ח
שיר שבח לכבודה של ירושלים, ובו מתוארת העיר בבניינה ובתפארתה וכמקומו של מקדש ה'.מ״ט(תהילים מ״ט: א׳-כ״א)
תהילים מ״ט
מזמור זה הוא האחרון בשבעת מזמורי בני קרח. עיקרו דברי מוסר וחכמה, והוא עוסק במוות. מהכותרת נראה שהמזמור נועד להיות מושר בדרך כלשהי בציבור. ייתכן ששימש במיוחד בבית האבל, באופן דומה לזה שהוא משמש בימינו.נ׳(תהילים נ׳: א׳-כ״ג)
תהילים נ׳
מזמור זה עוסק בהקרבת קרבנות, מעורר למצווה זו ומלמד על טיבה. לפי המסורת, מזמור זה היה מושר בבית המקדש באחד מימי חג הסוכות.נ״א(תהילים נ״א: א׳-כ״א)
תהילים נ״א
מזמור וידוי על חטא, בקשת סליחה ותקווה לכפרה, שאמר דוד בנסיבות מסוימות מתוך מעמקי נפשו, אך הוא יפה לבני כל הדורות.נ״ב(תהילים נ״ב: א׳-י״א)
תהילים נ״ב
מזמור תפילה נגד השקרן והמלשין. לעתים נראה כאילו אנשים אלה מגשימים את שאיפותיהם; אולם בסופו של דבר השקר ונושאו מתמוטטים, והאדם ההגון זוכה לשלווה וביטחון בחסות ה'.נ״ג(תהילים נ״ג: א׳-ז׳)
תהילים נ״ג
מזמור התבוננות על מעשי הרשעים בעולם. המשורר נועץ את שורש הרשעות בהיעדר אמונה בהשגחת ה' ובגמולו הצודק, ובהנחה שהעולם נעזב בידי החזקים והרעים. הוא רואה בהנחה זו רמייה עצמית. נוסחה אחרת של מזמור זה, בשינויים קלים, מצויה בפרק יד.נ״ד(תהילים נ״ד: א׳-ט׳)
תהילים נ״ד
דוד מתפלל כנגד הרשעים ומביע את ביטחונו שה' יציל אותו מידי אויביו ויענישם כראוי להם, ואולי אף מודה על הצלה ודאית זו. כמו המזמור שלפני הקודם, גם מזמור זה מתייחס למאורע מסוים.נ״ה(תהילים נ״ה: א׳-כ״ד)
תהילים נ״ה
מזמור תפילה ותחינה שהושר על ידי מי שמוקף באויבים, חלקם אנשים שבגדו בו. יש שייחסו תפילה זו למרד אבשלום ולבגידתם של אחיתופל ואחרים.נ״ו(תהילים נ״ו: א׳-י״ד)
תהילים נ״ו
עוד שיר של תחינה שיש בו גם דברי תקווה וביטחון.נ״ז(תהילים נ״ז: א׳-י״ב)
תהילים נ״ז
מזמור המושר לה' מתוך מצוקה קשה. אף שהמשורר מוקף באויבים מכל צד, הרי הוא בוטח בישועת ה', וכבר בעת מצוקתו הוא מודה לה' על עזרתו.נ״ח(תהילים נ״ח: א׳-י״ב)
תהילים נ״ח
תפילה כנגד האנשים המלאים מחשבות רֶשע. דוד מבקש שה' הוא שיילחם בהם ויאבדם מן העולם עד שלא יישאר מהם כל זכר.נ״ט(תהילים נ״ט: א׳-י״ח)
תהילים נ״ט
מזמור תפילה לישועה מהאויבים המתנכלים לדוד על לא עוול בכפו, וביטחון בישועת ה' שתתגלה בכישלונם.ס׳(תהילים ס׳: א׳-י״ד)
תהילים ס׳
שיר תהילה והודאה על ניצחון. המזמור מתחיל בתיאור כישלון, ועובר להבעת תודה על ניצחון מזהיר ולהכרה בכך שהכול בא מידו של ה' לבדו.ס״א(תהילים ס״א: א׳-ט׳)
תהילים ס״א
שיר שבח ותודה לה' על העזרה וההגנה שהעניק לדוד בעת צרתו, ועל החסות תחת כנפי ה' בביטחון ובאושר.ס״ב(תהילים ס״ב: א׳-י״ג)
תהילים ס״ב
מזמור תפילה והתבוננות שבו מתוארים חייהם של הרשעים, שהצלחתם זמנית, אל מול חייהם של הדבקים בה', אשר קשורים בנצח.ס״ג(תהילים ס״ג: א׳-י״ב)
תהילים ס״ג
מזמור של דבקות שחובר בתנאי מחסור, צמא וסכנות במדבר. המשורר מגלה כי קיים צימאון עמוק יותר מן הצמא למים – התשוקה לקרבת אלוקים.ס״ד(תהילים ס״ד: א׳-י״א)
תהילים ס״ד
תחינה של מי שמוקף באויבים גלויים ונסתרים המשתמשים בכל אמצעי שבידם כדי להזיק לו.ס״ה(תהילים ס״ה: א׳-י״ד)
תהילים ס״ה
מזמור תהילה לה', הסולח לחוטאים ומקרב את השבים אליו, והממלא את העולם ברוב טובה ובהדר.ס״ו(תהילים ס״ו: א׳-כ׳)
תהילים ס״ו
מזמור תהילה לה' על התגלותו בכלל, בתולדות ישראל לדורותיו, ובפרט. המזמור מרמז על ניצחון כלשהו מול מכשולים ואויבים שפסו ונעלמו מהעולם. בסיום המזמור מובאת תפילתו של אדם פרטי הרואה את השגחת ה' בחייו-שלו.ס״ז(תהילים ס״ז: א׳-ח׳)
תהילים ס״ז
מזמור תהילה פשוט לכאורה, שמיעוטו דברי בקשה ועיקרו דברי הודיה. המזמור בנוי בצורה משוכללת. המזמור נדרש, בעיקר בספרי הקבלה, כמכיל רמזים לעולמות עליונים. יש בו – מלבד הכותרת – שבעה פסוקים בני שבע מלים כל אחד, כנגד שבעת קני המנורה, ובפסוק המרכזי – 49 אותיות בכתיב מלא. (ואכן, בכמה סידורי תפילה הוא נכתב בצורת מנורה בת שבעה קנים). אפילו מספר המלים שבו מתחלק לשבע. המזמור נתפס כמסמן תוואי של הדרך מהעולם התחתון אל העולמות העליונים.ס״ח(תהילים ס״ח: א׳-ל״ו)
תהילים ס״ח
המנון תהילה אפי על גבורת ה' הבאה לידי ביטוי לא רק בניצחונות במלחמות אלא גם בהתגלות המובהקת והכבירה ביותר – מעמד הר סיני. לשונו של המזמור ארכאית במיוחד. יש בו מלים יחידאיות רבות וכמה וכמה ביטויים ומשפטים שאינם נהירים כל צורכם, אשר זכו לפירושים מרובים.ס״ט(תהילים ס״ט: א׳-ל״ז)
תהילים ס״ט
זעקה של אדם השרוי בסכנה גדולה ובבדידות מעיקה. המזמור מסתיים בדברי תקווה, שאולי הם הטוב המיוחל, ואולי הם תוספת שנכתבה לאחר שנושע.ע׳(תהילים ע׳: א׳-ו׳)
תהילים ע׳
מזמור תפילה קצר שעיקרו תחינה של דוד לה' שיציל אותו מצרתו.ע״א(תהילים ע״א: א׳-כ״ד)
תהילים ע״א
מזמור המתחיל בבקשה לה' להצלה מאויבים ומסתיים בדברי תודה ושבח על הישועה שהגיעה. למזמור אין כותרת, וייתכן שהיה בתחילה חלק מן המזמור הקודם, ורק מאוחר יותר הופרד.ע״ב(תהילים ע״ב: א׳-כ׳)
תהילים ע״ב
מזמור שירה ותפילה על המלך שלמה. נראה כי גלומה כאן נבואה על המלך המשיח שעתידה להתקיים בשלמות בימי אחד מצאצאיו של שלמה.ע״ג(תהילים ע״ג: א׳-כ״ח)
תהילים ע״ג
מזמור שיש בו שאלות ותמיהות על הנהגת העולם ותשובה בסופן.ע״ד(תהילים ע״ד: א׳-כ״ג)
תהילים ע״ד
שיר תחינה נוסף של אסף המתייחס לזמן קשה – האויבים מתגברים על ישראל ומחריבים את מקדש ה' ונחלתו.ע״ה(תהילים ע״ה: א׳-י״א)
תהילים ע״ה
מזמור שיש בו בעיקר תודה לה' או תקווה רבה לישועת ה' גם בעת צרה.ע״ו(תהילים ע״ו: א׳-י״ג)
תהילים ע״ו
שיר תהילה על ניצחון ועל התגלות ה'.ע״ז(תהילים ע״ז: א׳-כ״א)
תהילים ע״ז
בשעת ייסורים ופורענות מוצא המשורר ניחומים בזכר מעשי ה' בימי קדם.ע״ח(תהילים ע״ח: א׳-ע״ב)
תהילים ע״ח
המנון המספר את תולדות ישראל – מגאולתם ממצרים, דרך מסעותיהם במדבר וכיבוש הארץ ועד לכינון מלכות דוד. המזמור מתאר כיצד הציל ה' את ישראל מכל רעה למרות חטאיהם, מחל להם והביאם לגדוּלה ושלווה. מאחר שהמאורעות מתוארים בצורה פיוטית, כמה פרטים מנוסחים בצורה אחרת או בסדר שונה מהכתוב בתורה.ע״ט(תהילים ע״ט: א׳-י״ג)
תהילים ע״ט
מזמור תחינה לישועה ובו מתוארים ייסורי עם ישראל ורשעת אויביהם.פ׳(תהילים פ׳: א׳-כ׳)
תהילים פ׳
מזמור המתחיל בזיכרון הפאר והעצמה שהיו לישראל בצאתם ממצרים ובמסעם לארץ ישראל, עובר לתיאור הימים הקשים בהווה ומסתיים בתפילה שישיב ה' לנו את חסדו ואור פניו כבעבר.פ״א(תהילים פ״א: א׳-י״ז)
תהילים פ״א
מזמור המזכיר את ראש השנה, ומדבר על נסים ותשועות שהיו בישראל בעבר, ועל האפשרות שהם ישובו ויתרחשו גם כעת – אם עם ישראל יקבל על עצמו עול מלכות שמים.פ״ב(תהילים פ״ב: א׳-ח׳)
תהילים פ״ב
מזמור תוכחה הפונה אל הדיינים שאינם עושים את הראוי שיעשו, והמציב בפניהם מטרות.פ״ג(תהילים פ״ג: א׳-י״ט)
תהילים פ״ג
מזמור תפילה אשר נכתב בזמן שנראה שכל העמים מסביב עולים למלחמה על ישראל. המזמור הושר עוד לפני ניצחונותיו של דוד המלך.פ״ד(תהילים פ״ד: א׳-י״ג)
תהילים פ״ד
מזמור תפילה המבטא את הערגה להיות קרוב לה', להימצא סמוך למקדש ולהתפלל בו.פ״ה(תהילים פ״ה: א׳-י״ד)
תהילים פ״ה
מזמור הודיה שאינו מתייחס בהכרח למאורע מסוים אלא לעצם השינוי לטובה במצב קשה. בצד התודה על הארת הפנים, יש במזמור תחנונים לשיפור ותקווה לעולם מתוקן.פ״ו(תהילים פ״ו: א׳-י״ז)
תהילים פ״ו
על דוד רובצים איומים רבים, ובמזמור זה הוא קורא לעזרת ה'. אין הוא מתפלל רק לישועה, אלא גם לכך שיוכל להמשיך ללכת בדרך הטובה.פ״ז(תהילים פ״ז: א׳-ז׳)
תהילים פ״ז
שיר תהילה לעיר הקודש ירושלים.פ״ח(תהילים פ״ח: א׳-י״ט)
תהילים פ״ח
מזמור תחינה של אדם הנתון במצוקה קשה, אולי מחלה מסוכנת. גם מכריו הקרובים רחקו ממנו, ואין הוא מוצא אפילו נקודת אור אחת. שלא כמזמורים אחרים בתהלים מזמור זעקה זה אינו מסתיים בתקווה ועידוד.פ״ט(תהילים פ״ט: א׳-נ״ג)
תהילים פ״ט
בחלקו הראשון של המזמור דברי תהילה לה' על מעשיו למן בריאת העולם עד להכתרתו של דוד המלך; ובחלקו השני דברי תלונה כלפי מה שנראה כאי-קיום הבטחתו של אלוקים למלכות בית דוד. דברי תחנונים נמצאים בספר תהלים לרוב, ואולם כאן מופיעה באופן חריג קובלנה גלויה כלפי הנהגת ה'. מאחר שזהו מזמור של תפילה אין בו התרסה, ואולם הטענה המועלית בו היא רבת-עצמה.צ׳(תהילים צ׳: א׳-י״ז)
תהילים צ׳
תפילה על מצבו של האדם ועל ההוויה האנושית בכללותה - כשלעצמה ומול הקדוש ברוך הוא. יש במזמור דברי שבח על נצחיות ה', דברי תרעומת על המציאות האנושית הארעית והרופפת ודברי בקשה ותחינה לכינונה בנועם ה'.צ״א(תהילים צ״א: א׳-ט״ז)
תהילים צ״א
שיר עידוד ונחמה למי שה' שומר אותו. השיר עובר הלוך ושוב בין מדַבְּרים שונים: מקהלה ששרה דברים כלליים, אדם פרטי המתפלל, שוב המקהלה, ולבסוף – דבריו של הקדוש ברוך הוא.צ״ב(תהילים צ״ב: א׳-ט״ז)
תהילים צ״ב
מזמור המתייחס ליום השבת, אך עוסק בכל המתרחש בעולם – בהסתכלות כמו מלמעלה על הרע והטוב, ההצלחה והכישלון. יש בו מעין סיכום או הגדרה כוללת של ההיסטוריה ממבט שבו נראים הרע העולמי והצלחתו אירועים זמניים בלבד. מפרספקטיבה ‘שבתית' זו מתגלה שאין הרשעים באים אלא להכשיל את עצמם, ואילו קיומם של הצדיקים יציב, ופוריותם מתמשכת.צ״ג(תהילים צ״ג: א׳-ה׳)
תהילים צ״ג
המנון על התגלות ה' בעולם, שבעקבותיה מתמלאת כל המציאות שירה, והכול רואים כיצד ה' מולך בעולמו ומתגלה בהיכלו.צ״ד(תהילים צ״ד: א׳-כ״ג)
תהילים צ״ד
מזמור שבמרכזו תפילה והתמודדות מול הרשעים. זהו מזמור תיאורי ועיוני, אך יש בו גם חלק אישי של אדם הסובל מן הרע והזקוק לעזרה ולישועה.צ״ה(תהילים צ״ה: א׳-י״א)
תהילים צ״ה
שיר שעיקרו תהילה לה', ובו קריאה המבוססת על תולדות ישראל לעבוד את ה' ולהישמע אליו.צ״ו(תהילים צ״ו: א׳-י״ג)
תהילים צ״ו
שיר תהילה כולל לה'.צ״ז(תהילים צ״ז: א׳-י״ב)
תהילים צ״ז
גם מזמור התהילה הזה עוסק בהתגלות ה' בעולם ובתגובות האנושיות כלפיה.צ״ח(תהילים צ״ח: א׳-ט׳)
תהילים צ״ח
עוד מזמור תהילה לה' אשר בעיקר מתאר את השירה והשמחה בה'.צ״ט(תהילים צ״ט: א׳-ט׳)
תהילים צ״ט
מזמור העוסק בתהילת ה' המתגלה במקדשו, במשפטו ודרך אישים שונים בהיסטוריה.ק׳(תהילים ק׳: א׳-ה׳)
תהילים ק׳
במזמור זה מובעת תודה כללית לה'. הוא קשור להבאת קרבן תודה, וייתכן ששרו אותו בזמן הקרבת קרבן זה. מסדרי התפילות קבעו לומר מזמור זה בכל בוקר מימות החול – הימים שניתן היה בהם להקריב במקדש קרבן תודה.ק״א(תהילים ק״א: א׳-ח׳)
תהילים ק״א
דוד המלך מבקש מה' להתגלות אליו, והוא מונה את מעשיו ותכניותיו הן כאדם פרטי והן כמלך.ק״ב(תהילים ק״ב: א׳-כ״ט)
תהילים ק״ב
המתפלל המיוסר מתאר את כאביו ונושא תפילה ותחנונים לה' שיתגלה ויצילנו. הוא מודע להיותו בן-חלוף ופונה אל האל הנצחי שימהר את ישועתו ואת ישועת ציון.ק״ג(תהילים ק״ג: א׳-כ״ב)
תהילים ק״ג
הראשון מבין שני מזמורים הפותחים ומסתיימים בפניית המשורר אל נפשו שתברך את ה'. בעִתות רווחה ומנוחה נוטה האדם לשכוח את החסדים שחווה בעבר. משום כך דוד מזכיר לעצמו לברך את ה' גם מתוך שפע. מזמור זה עוסק בעיקר בחייו של האדם, על עליותיהם ומורדותיהם, וכולל גם דברי שבח לה' וקריאה לכל יצורי העולם לברכו.ק״ד(תהילים ק״ד: א׳-ל״ה)
תהילים ק״ד
השני בצמד המזמורים הנפתחים והמסתיימים בקריאת המשורר אל נפשו לברך את ה'. אם במזמור הקודם הקריאה הזו התמקדה בעיקר במידותיו של אלוקים כלפי האדם, כאן קריאה זו מתארת את המציאות בכללה; תיאור הבריאה המפורט כאן אינו מרוחק, אלא הוא נשמע מפיו של האדם, אחד הברואים, המתפעם ומשבח את יוצר הכול. המשורר מתחיל בשבחו של ה' עצמו, וממשיך להלל את חלקיה העליונים והתחתונים של המציאות שברא, הארץ, צורות המים המגוונות והצמחייה שהם משקים, ההרים ובעלי החיים וכן גרמי השמים המופקדים על פעימת הזמן. כל אלה הן צורות המתקיימות במערכת הרמונית מופלאה. לקראת סוף המזמור אין המשורר נמנע מלהזכיר גם את החלוף, תמורות החיים והמוות והרשע, והוא ממשיך לשורר לאלוקי הנצח יוצר הכול.ק״ה(תהילים ק״ה: א׳-מ״ה)
תהילים ק״ה
שיר תודה אפי על חסדי ה', ובו קיצור תולדות ישראל מימי אברהם אבינו עד לאחר הכניסה לארץ. אין זה אפוס של גיבורים, אלא סקירה שירית של פרטים מתוך ההיסטוריה של העם המתוארת בתורה, במסגרת הודיה לאלוקים, שלא עזב את בריתו עם עמו.ק״ו(תהילים ק״ו: א׳-מ״ח)
תהילים ק״ו
גם מזמור זה פותח בהודיה וגם בו מצוינים אירועים שונים מתולדות ישראל, אך שלא כקודמו, ששררה בו אווירת שלווה ונעימות, במרכז המזמור שלפנינו נמנים חטאי ישראל במדבר ובארץ כנען, לאו דווקא בסדר המופיע בתורה. בתחילת המזמור – הודיה במטבע לשון ידועה ובקשה אישית, ובסופו – בקשה וברכה לה'.ק״ז(תהילים ק״ז: א׳-מ״ג)
תהילים ק״ז
גם מזמור זה פותח בקריאת ההודיה שבה פתח המזמור הקודם, אלא שמזמור זה נסוב כולו על הודיה. במזמור מתוארות ארבע מצוקות. כל קבוצת אנשים שסבלה מאחת מהן, קראה אל ה', נושעה והיא מודה לו. על פי המזמור הזה נקבע הדפוס של הסיבות להבאת קרבן תודה למקדש. ובעקבותיו נאמר בתלמוד: "ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא". זהו הבסיס לברכת ‘הגומל' בציבור, שאותה מברכים מי שיוצאים ממצוקות אלה.ק״ח(תהילים ק״ח: א׳-י״ד)
תהילים ק״ח
מזמור זה חוזר בשינויים קלים על מזמור ס', שלפי כותרתו נאמר בנסיבות מסוימות. ואולם התחלתו השונה של המזמור הזה קובעת את אופיו כשיר תהילה סביב ניצחון במלחמה, הכולל גם את מורכבות היחס בין צרות העבר לניצחונות ההווה.ק״ט(תהילים ק״ט: א׳-ל״א)
תהילים ק״ט
דוד המלך מבקש על נפשו מפני אויביו המרובים, ומתאר את דבריהם הקשים.ק״י(תהילים ק״י: א׳-ז׳)
תהילים ק״י
זהו מזמור של המלכה והכתרה. ייתכן שבמזמור זה הוכתר דוד רשמית בירושלים.קי״א(תהילים קי״א: א׳-י׳)
תהילים קי״א
שיר תהילה לה' על חסדיו. בהיותו מזמור של הוראה ולימוד, הוא ערוך לפי סדר הא"ב. צלעותיו של כל פסוק פותחות באותיות הא"ב. זהו הראשון בצמד מזמורים הבנויים באותה מתכונת, ושניהם פותחים בקריאה ‘הללויה'.קי״ב(תהילים קי״ב: א׳-י׳)
תהילים קי״ב
שיר תהילה והוראה הבנוי במתכונת של המזמור הקודם לו, אלא שכאן נושא השיר הוא שבחי הצדיק.קי״ג(תהילים קי״ג: א׳-ט׳)
תהילים קי״ג
מזמור זה פותח את מזמורי ההלל (פרקים קיג–קיח) הנאמרים בימי חג, במועד ובראשי חודשים. במרכזו – צדדים שונים ומשלימים של גדלות ה'.קי״ד(תהילים קי״ד: א׳-ח׳)
תהילים קי״ד
שיר הלל על יציאת מצרים. אין בו סיפור מאורעות, אלא התרשמות שירית והתפעלות מהתגלות כבוד ה' בראשית היווצרותו של העם.קי״ה(תהילים קט״ו: א׳-י״ח)
תהילים קט״ו
מזמור תודה על הקשר של עם ישראל עם אלוקיו. אל התודה מתלוות גם קריאות של המשורר לאגפים שונים בעם ישראל לבטוח בה' וקריאותיו אל ה' לברך את חלקי העם. הוא מסתיים בהצהרה על הזכות והחובה של בני ישראל, שזכו בברכת ה' והם חיים על פני האדמה לברכו ולהללו.קי״ו(תהילים קט״ז: א׳-י״ט)
תהילים קט״ז
מזמור תודה של אדם שהיה נתון בצרות גדולות. לאחר שניצל מפגעיו הקשים וממוות, הוא מודה לה' במעמד פומבי בבית ה'.קי״ז(תהילים קי״ז: א׳-ב׳)
תהילים קי״ז
במזמור הזה, הקצר ביותר בתהלים, אפשר לראות יחידה העומדת בפני עצמה, ואולם ייתכן שאלו הם פסוקי סיום למזמור הקודם או פסוקים הפותחים את המזמור הבא אחריו. אם רואים בו יחידה עצמאית, הוא מתייחד בכך שבאה בו לשון רבים בלבד.קי״ח(תהילים קי״ח: א׳-כ״ט)
תהילים קי״ח
את אחרון מזמורי ההלל מקיפות קריאות להודות לה' על הטובה. לאחר הקריאות שבראש המזמור, מתאר המשורר בגוף ראשון יחיד את ישועתו. מדבריו עולה שהמזמור נוצר בהקשר של סכנה צבאית או מדינית, ועל כן דוברו הוא כנראה המלך או אדם אחר המדבר בשם העם. רק לקראת סופו מוחלפת לשון היחיד בדיבורם של רבים. המשורר המודה מגיע אל שערי המקדש כדי לפרסם את ישועתו ואת תהילת ה' בציבור. מן החזרות במזמור העשויות כמחרוזות של דברי שבח ומענה עליהם, נראה שהמזמור נכתב למקהלה.קי״ט(תהילים קי״ט: א׳-קע״ו)
תהילים קי״ט
מזמור לימודי מובהק שמעיקרו הוא אוסף של פסוקים קצרים שאין בהם בהכרח רציפות מבחינת המשמעות, והם ערוכים בסדר חיצוני – עשרים ושתיים סדרות של שמונה פסוקים שכל אחת מהן מתחילה באחת האותיות, והסדרות מופיעות בסדר האלפבית. ומכאן כינויו בפי חכמים ‘תמניא אפין' (שמונה פנים). אף על פי שכל אחד מהפסוקים הללו הוא יחידה לעצמה, הם יוצרים הוויה כללית משותפת משתי בחינות: ראשית, המזמור מדבר בעיקר בלשון יחיד; זהו דיבורו של אדם הפונה אל אלוקים ומביע את תפילתו ורצונותיו או מספר על מעשיו. שנית, מאחד אותם נושא אחד – דברי שבח וייחול לתורת ה' ולמצוותיו. כמעט בכל פסוק מוזכרת התורה או המצוות בכינוי כלשהו: עדות, דרך, חוקים, משפטים, דברים וכדומה. למרות הקיטוע שבמזמור הוא מתאר כיצד דבק המשורר בה' ומתקרב אליו דרך פניו המתגלים בתורה ובמצוות.ק״כ(תהילים ק״כ: א׳-ז׳)
תהילים ק״כ
תחינה להינצל ממצוקה הנובעת מעלילות שווא.קכ״א(תהילים קכ״א: א׳-ח׳)
תהילים קכ״א
מי שלעיני בשר נראה חסר הגנה מבטא בשיר זה את ביטחונו בה', השומר אותו מכל מיני רעה גלויה ונסתרת. כמעט אין במזמור זה דברי תפילה אלא דברי עידוד ותמיכה.קכ״ב(תהילים קכ״ב: א׳-ט׳)
תהילים קכ״ב
מזמור תהילה לירושלים ששרים לה העולים לרגל. זהו שיר על ירושלים בגדולתה, בעת שסביבה התאחדו כל שבטי ישראל, ושבה עמד בית ה' ומרכז השלטון היהודי.קכ״ג(תהילים קכ״ג: א׳-ד׳)
תהילים קכ״ג
מתוך עמדה שפלה, מבוזה ומיוסרת נאמר שיר התחינה הבא, שבו המתפלל מבקש עזרה מאלוקיו.קכ״ד(תהילים קכ״ד: א׳-ח׳)
תהילים קכ״ד
מזמור תודהלה' המציל את עמו בעת שאויביו לוכדים אותו. אפשר לראות בשיר זה מעין מענה לקודמו, שכן כאן מופיעה הן התחינה הן ההיחלצות מן הצרה.קכ״ה(תהילים קכ״ה: א׳-ה׳)
תהילים קכ״ה
הכרזה ותפילה הנובעות מן הביטחון בה' ובצדקתו. מזמור זה נקשר לקודמיו בביטחון בנצחיותם של ישראל ושל ציון.קכ״ו(תהילים קכ״ו: א׳-ו׳)
תהילים קכ״ו
כאשר תבוא הגאולה, ייתפס העבר על סבלותיו כחלום בלבד. המפגש עם הגאולה יפרש מחדש את העבר. אז יתגלה כי תלאות הגלות היו ההכנה והיגיעה שלפני בואו של הגמול.קכ״ז(תהילים קכ״ז: א׳-ה׳)
תהילים קכ״ז
שיר לימודי המיוחס או מוקדש לשלמה. יש הסבורים שהוא שיר הדרכה שכתב המלך דוד לשלמה בנו. עיקרו דברי מוסר על כוחם המוגבל של מעשי בני אדם כשלעצמם. רק חסדי ה' הם העוזרים לאדם, אף בדברים שנראה לו שהוא פועל ועושה בעצמו.קכ״ח(תהילים קכ״ח: א׳-ו׳)
תהילים קכ״ח
המנון קטן של ברכה מתוך שלווה, שיש בו תהילה ליראי ה'.קכ״ט(תהילים קכ״ט: א׳-ח׳)
תהילים קכ״ט
שיר תודה זה עוסק בצוררי ישראל. יש בו תודה על ההצלה מן המתנכלים וגם קללה לשונאי ציון.ק״ל(תהילים ק״ל: א׳-ח׳)
תהילים ק״ל
מזמור של תחנונים ובקשת סליחה הנקרא כיום בימי תפילה מיוחדים, כגון עשרת ימי תשובה.קל״א(תהילים קל״א: א׳-ג׳)
תהילים קל״א
במזמור זה מתוארת דבקות בה' שאין בה סערת נפש או אקסטזה אלא שקט פנימי הכרוך בהתבטלות גמורה לה' מתוך אהבה. זהו מזמור קצר שהוא פיתוח של דימוי אחד.קל״ב(תהילים קל״ב: א׳-י״ח)
תהילים קל״ב
בימי דוד היה ארון הברית מטולטל ממקום למקום, ולא היה לו בית קבוע. במזמור זה מתוארת התחייבותו שלא להגיע לשלווה אישית קודם שיימצא מקום קבע לארון ה', וכן מאמציו והכנותיו לקראת בניית בית המקדש בירושלים. המזמור מסתיים בהבטחות מלוכה וכבוד לדוד ולזרעו.קל״ג(תהילים קל״ג: א׳-ג׳)
תהילים קל״ג
שיר שבח לנועם הישיבה בירושלים ולצפייה בגדולת כהניה בעת שפע ושלווה.קל״ד(תהילים קל״ד: א׳-ג׳)
תהילים קל״ד
שיר שבח ותהילה נוסף הקשור למקדש.קל״ה(תהילים קל״ה: א׳-כ״א)
תהילים קל״ה
שיר תהילה לה', העוסק בעיקרו בגדולת ה' בעולם והתגלותו בהיסטוריה של עם ישראל.קל״ו(תהילים קל״ו: א׳-כ״ו)
תהילים קל״ו
שיר התהילה שלפנינו קרוב בתוכנו ואף במלותיו למזמור הקודם, אלא שהוא ערוך באופן בולט כשיר מקהלה, שבכל פסוק מפסוקיו יש דבר של שבח, ובסופו מענה של קהל בפזמון החוזר: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.קל״ז(תהילים קל״ז: א׳-ט׳)
תהילים קל״ז
קינתם של גולי בבל המושפלים, ובה זיכרון החורבן, ביטוי מצוקות ההווה ותפילה להענשת האויבים.קל״ח(תהילים קל״ח: א׳-ח׳)
תהילים קל״ח
תודה על עזרת ה' לכלל ולפרט.קל״ט(תהילים קל״ט: א׳-כ״ד)
תהילים קל״ט
שיר של התבוננות ודבקות, שתמציתו דברי התפעמות על קרבתו של הבורא לברואו. ההכרה כי ידיעת ה' מקיפה את האדם כולו לפרטי פרטיו מפליאה את המשורר, מעסיקה אותו תמיד ומביאה אותו לשנוא את המתנכרים לה'.ק״מ(תהילים ק״מ: א׳-י״ד)
תהילים ק״מ
מזמור תחינה של דוד בשעה שהיה נרדף בידי אנשי שאול, אשר גם טפלו עליו האשמות ושקרים.קמ״א(תהילים קמ״א: א׳-י׳)
תהילים קמ״א
תפילה נוספת של מי שנרדף בידי אויבים או מרשיעים מְפתים. כאן דוד אינו עוסק רק ברעתם של האויבים, אלא גם מביע את רצונו שלא להפנים את תבנית עולמם.קמ״ב(תהילים קמ״ב: א׳-ח׳)
תהילים קמ״ב
תחינה נוספת של מי שנשאר מבודד, מוקף מכל עבר בשנאה ובאויבים, ומתפלל להינצל מהרע האופף אותו.קמ״ג(תהילים קמ״ג: א׳-י״ב)
תהילים קמ״ג
גם זה מזמור תפילה ותחנונים של דוד בזמן מצוקה, בעיקר מול אויב מאיים.קמ״ד(תהילים קמ״ד: א׳-ט״ו)
תהילים קמ״ד
שיר תודה שיש בו גם תפילה בעת סכנת מלחמה ובניצחון בה. המזמור מסתיים בתיאור הארץ בשלוותה כאשר אין עליה עוד אימתם של אויבים.קמ״ה(תהילים קמ״ה: א׳-כ״א)
תהילים קמ״ה
מזמור שכולו שבח והודיה על חסדי ה' לעולם. המזמור בנוי על פי סדר הא"ב. הפרטים השונים מצטרפים לכדי תמונה שלמה.קמ״ו(תהילים קמ״ו: א׳-י׳)
תהילים קמ״ו
שיר תהילה על חסדי ה' וטובו. מודגש בו כי כל הטובה באה מן הקדוש ברוך הוא, ואין לה מקור אחר.קמ״ז(תהילים קמ״ז: א׳-כ׳)
תהילים קמ״ז
חלק מיופיו המיוחד של שיר התהילה הזה הוא בתנועתיות שבו. הוא עובר מנושא לנושא – מן הפרטי אל הכללי וחזרה, מן הלאומי אל הקוסמי, מבעיותיהם של בני אדם לגודלו של העולם, וכמוהו כנגינה של תזמורת שבכל פעם כלי אחר משמיע בה את קטע הסולו.קמ״ח(תהילים קמ״ח: א׳-י״ד)
תהילים קמ״ח
מעין המנון תהילה, ובו קריאות לכל יצורי העולם להלל את ה'.קמ״ט(תהילים קמ״ט: א׳-ט׳)
תהילים קמ״ט
מזמור זה עובר בסופו לנימה יותר נמרצת, כדי שלתהילה זו גם יהיו תוצאות בתוך המציאות.ק״נ(תהילים ק״נ: א׳-ו׳)
תהילים ק״נ
המזמור האחרון ממזמורי ‘הללויה', החותם את ספר תהלים, הוא קריאה כוללת להלל את ה' בגוני התהילה השונים, הן מבחינת הרעיונות המובעות בתהילה, הן מבחינת אופי ביטויה.