תשב"ץ קטן קי״טTashbetz Katan 119
א׳מהר"ם ז"ל מתפלל כל ברכה ראשונה עד למען שמו באהבה ואז מתחיל מסוד חכמים וכו' ואומר זכרנו לחיים בשב"א כי לחיים בפת"ח משמע לא חיים והכי משמע בנדרים (דף י') כיון דאמר לחולין בפת"ח ולא אמר לחולין בשב"א משמע לא ואינו אומר לחיים טובים עד וכתוב לחיים טובים דומה לסוחר כושי מתחלה שואל מעט ואח"כ שואל הרבה לכך מתחיל לחיים ואח"כ לחיים טובים וכן עשה דוד המלך בתחלה שאל על השגגות שנאמר שגיאות מי יבין וכו'. ואם שכח לומר זכרנו ומי כמוך חוזר לראש. וכן בהמלך הקדוש. ובאחרונות וכתוב לחיים ובספר חיים חוזר לרצה. אבל באמצעיות אם שכח לומר המלך המשפט חוזר לתחלת הברכה כי אמצעות אין להם סדר. אמנם בכל התפלה אם שכח לומר איזה דבר ורצה להבין ולכוון לתפלת החזן מראש ועד סוף יוצא בכך רק שיכוין כל תיבה ותיבה מפי החזן. ובעננו אינו חוזר כי כל ימים שאין בהם מוסף אומר מעין המאורע בשומע תפלה ואם לא אמר אין צריך לחזור [יש רוצים לומר כששכח החזן לומר עננו בין גואל לרופא ומתחיל לומר ברכות אחרות שיאמר עננו במקום שיעמוד אפי' אמר ברכות הרבה אח"כ ולא יחזור לרפאנו וקשה דאמרינן במגילה (דף יז) קראה למפרע לא יצא וכן בתפלה לכך נראה שיאמר עננו ואח"כ יחזור לרפאנו לסדר הברכות. ומה שאמרנו אמצעיות אין להם סדר היינו שאינו חוזר לסדר האמצעיות דהיינו אתה חונן דאילו בג' ראשונות אם טעה במחיה מתים או באתה קדוש חוזר לברכה ראשונה וכן בג' אחרונות. ולענין יחיד ששכח עננו בשומע תפלה אומר אותו באלהי נצור קודם עושה שלום. וכן המתענה בשבת יאמר עננו באלהי נצור. ע"כ]:
1
ב׳ובשני ימים טובים של ר"ה מתפלל קדיש ראשון בניגון קדיש ראשון של שבת. כי אמר שאין לשורר קדיש של ראש השנה ושל יו"כ כמו קדיש של שאר יו"ט. ודוקא קדיש ראשון אבל כל השאר אומר כשאר יום טוב. והחיות ישוררו אומר בר"ה [ויש שאין אומרים והחיות ישוררו וסמכינן על ההיא דאמרינן בערכין (דף י) דישראל אין אומרים שירה בר"ה ויו"כ. מיהו אין זה ראיה דדוקא ישראל אין אומרים שירה אבל מלאכי השרת אומרים שירה. אמנם בשביעי של פסח אין אומרים והחיות ישוררו משום דבשביעי של פסח לא אמרו מלה"ש שירה כדאיתא בערכין (דף י) ובקשו המלאכים לומר שירה א"ל הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני. ומ"מ לא נהגו לאמרו בצרפת גם בר"ה גם ביו"כ. ע"כ]. ובתפלת יוצר מתחיל. מלך דר. זכרון תרועת אם הוא בשבת. ובחול יום תרועת מלך חק לישראל הוא לזכותם מלך. נא נצור חסד שולחו לו ואינו אומר לניני. קשוב קול תקיעה. בשבת זכרון תרועה מזוכרי לך. בשבת בזכרון שופר. תמוכים. אנקת. לבדיה. יום ראשון של ר"ה שחל להיות בשבת אומרים שמו מפארים ואתן לפועלי צדק. וביום שני תעיר ותריע ואדרת ממלכה ואאפיד. למוסף תשיב לנדן בנגון. קרן במשכם בשבת בזכרם. דברות אלה דברי הברית:
2
ג׳גלה בזכרון כמו היום גלותי. אסומה טלולה גשומה אם שחונה. כי יש במסכת יומא (דף כג) שאין טוב כשיש גשמים הרבה בשנה לכך מתפלל החזן שתהא השנה אסומה וטלולה אבל אם יש לה להיות שחונה אז תהיה גשומה. אם לא למענו יעש ויסיר חרון אף וכעס. ראה כי אין איש. לפתותך בשופר בשבת בזכרון שופר. ואומר בכל מקום לפתותך כי בספרי איתא אשרי העם יודעי תרועה וכי אין האחרים יודעים תרועה אלא שיודעים לפתותך בתרועה. ואומר בסוד שיח שרפי קודש המקדישים שמך בקדש דרי מעלה עם דרי מטה קוראים ומשלשים קדושה ככתוב וקרא. ואין לפרש עילום שמך. ואין לומר ואין פירוש כי יש פירוש לשמו כדאיתא בקדושין (דף עא) סבר למדרשי' בפרקין אמר ליה ההוא סבא לעלם כתיב. לכך יש לומר אין לפרש. מרבעות לכסא מרעישות כסא. חמש מאות חמש עשרה כלומר ת"ק פעמים ט"ו. בסבך. וככל. ויחון עם המיחדים. ועמך. תחתיות ארץ. יורשי בחוניו לפארו בארץ. כי מקדישיך בערכך. ואין לומר כערכך כי אין ערך להקב"ה. אהבת איתן אדונינו. והר' פרץ ז"ל היה אומר אבינו. ובבן הנעקד. הודאי שמו וכן תהלתו. ודאי שם הוא ויוצא שם במלוי של ד' אותיות וגם הוא בגימטריא אהיה. הכל יכול ומכלכלם יחד. בצל שדי. שהוא היה והוה ויהיה. הקצר בזעם. כי הקוצר הוא לשון קצירה. ויעשו כולם אגודה אחת בלב שלם. מהר"ם אמר משל למלך בשר ודם שבא לעיר ובאו עמו דוכסים והגמונים אין מזכירין כלל שום שר שבא עם המלך כ"א המלך. כמו כן בר"ה בשביל ר"ח שבא עם המלך כלומר עם ר"ה אין מזכירין כלל משל ר"ח ואין אומר ובראשי חדשיכם בר"ה. ושעיר לכפר מלבד עולת החדש ושעיר לחטאת ושני תמידין כהלכתן. ורבינו תם היה אומר מלבד עולת החדש ומנחתה וגם אומר ושני שעירים לכפר. עלינו לשבח [במחזור ויטרי יש יחיד אינו אומר עלינו לשבח. וה"ר פרץ ז"ל אומר דנכון לאמרו כי זהו תחלת המלכיות. דאם לא כן על כן נקוה לך אמאי קאי. ע"כ]. ומושב יקרו. הורם מה יאמרו הבינם מה ידברו השיבם מה שישאלו עיני עמך בך תלויות ועיניהם לך מיחלות. לשכך כעס וחמה ואינו אומר גשים מול שד להלחמה. משום דלא לימא אינש גירא בעינא דשטנא דלא אתי לאגרויי ביה. משום ר' אליעזר מגרמיזא ותוציא לאור משפטנו ואין לומר היום כי גמר דין אינו אלא ביום כפורים. ואינו אומר אם לזול אם ליוקר רק תופס בזכרונות של יום שני. סוגר דלת בעד תמימים בזעם עד בא קצם. כי הפסוק ויזכור אלהים את נח אינו שייך כלל לאותו חרוז אם לזול אם ליוקר. ואומר ופקדנו בפקודת ישועה. לחלות ולחנן פני אדוני האדונים. כי לה' המלוכה ומושל ואינו אומר והיתה לה' המלוכה ומושל כי לא מצאנוהו פסוק:
3
ד׳דיני תקיעה
4
ה׳בישיבה תוקע ג' פעמים קשר"ק ג"פ קש"ק וג' פעמים קר"ק ובמלכיות תוקע קשר"ק פעם אחת. ואז יש לומר ומקשיב קול תרועתנו כי מסתמא יש להם תרועה אם התרועה עצמה היא טובה או הג' שברים עולים לתרועה אחת ובזכרונות תוקע קש"ק פעם אחת ובשופרות תוקע קר"ק פעם אחת. ואז יש לומר ומקשיב לקול תקיעתנו בשניהם כי שמא הג' שברים אינם עולים לתרועה טובה ותרועה עצמה טובה או שמא איפכא כי אין אנו יודעים אמיה דסיסרא אי ילולי יליל זהו במהרה זה אחר זה או גנוחי גנח זהו באריכות. לכך אינו אומר בזכרונות ובשופרות לקול תרועתנו [זהו מנהג הכתוב במחזור ויטרי. אבל קשה לר"ת דא"כ סותרים זה את זה לכך תיקן ר"ת לתקוע בכל פעם קשר"ק קש"ק קר"ק לאפוקי נפשיה מפלוגתא. ע"כ]:
5