תשב"ץ קטן שכ״דTashbetz Katan 324
א׳אמר רב יהודה אמר שמואל כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו. ואלו הן הלכות שחיטה:
1
ב׳שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור
2
ג׳שהייה בוושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא טרפה. ובקנה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא דקנה כשרה. מידי דהוה אחצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שהוא כשר. ואפילו בעוף. פירש"י ושיעור שהייה כדי שחיטת בהמה אחרת גסה לגסה דקה לדקה עוף לעוף. ושהיות מצטרפות. ולמה שהייה אסורה משום שהדם נבלע באברים אי נמי משום דבעינן שחיטה אחת ולא שתי שחיטות:
3
ד׳דרסה שהתיז את הראש בבת אחת ולא הוליך ולא הביא. ואם יש בסכין חוץ לצואר כמלא צואר כשר לשחוט בו בהולכה לחוד או בהובאה לחוד. אבל אם הוליך והביא אפי' באזמל שיש לו קרנים כל שהוא כשר. ולמה דרסה אסורה משום דכתיב ושחט. כמו זהב שחוט הכל לשון משיכה הולכה והובאה:
4
ה׳חלדה שהחליד הסכין בין סימן לסימן או בין עור לסימן או בין צמר מסובך לעור. וחלדה פסולה בין בקנה בין בושט בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא. ולמה חלדה אסורה משום דבעינן שחיטה מפורעת. דכתיב חץ שחוט מה חץ בגלוי אף שחיטה בגלוי:
5
ו׳הגרמה שלא שחט במקום שחיטה בקנה למעלה מטבעת הגדולה בשפוי כובע או למטה מכנפי הריאה. וכן בושט למעלה עד תורבץ הושט דהיינו תפיסת יד או למטה משישייר. ואפילו שחט שליש והגרים שליש פסולה. כך פי' רש"י. זה הכלל כל הגרמות פסולות ואפי' הגרים כל שהוא. ולמה הגרמה אסורה לפי ששחט שלא במקום הסימנים. ששחיטה מן הצואר היא שבו ושט וקנה ודם הנפש יוצא בו וכתיב וזבחת במקום שז"ב הדם ח"ת לשון שבירה. אי נמי במקום שש"ח חטהו שזהו צואר שנאמר וחטא את הבית:
6
ז׳עיקור שנעקרו הסימנים מן הלחי או שנפסקה הגרגרת באמצע ברובה פסולה. ואם מסופק מתי נעקר אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה פסולה. ואפי' סימן השמוט הוא שחוט ואפילו אם לא תפס בסימנים. השוחט בשנים או בשלשה מקומות שחיטתו כשרה:
7
ח׳בדיקת הסכין צריך להראות הסכין לחכם מפני כבוד החכם. וצריך לבדוק הסכין אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא קודם כל שחיטה ושחיטה כדכתיב ושחטתם בזה ואכלתם. אם שכח ולא בדק הסכין לאחר שחיטה שחיטתו כשרה. ואם בדק ונמצא פגום שחיטתו פסולה. ולמה שמא בעור נפגם. ואם שחט הרבה בהמות ובדק הסכין בין כל אחת ואחת והיה הסכין טוב ובאחרונה נמצא פגום היא אסורה וכלן מותרות. ואם שבר בה עצמות ואחר כך בדק ונמצא פגום כולם מותרות:
8
ט׳אוגרת לא ישחוט שהיא בשתי רוחות. מסוכסכת ברוח אחת אל ישחוט לכתחלה אבל בדיעבד כשרה. וכגון שלא הביא את הפגימה נגד הקתא או הביא ולא הוליך אם היא הפוכה כנגד ראש הסכין. והוא דקיימא ארישא דסכינא הא לאו הכי אפי' דיעבד פסולה:
9
י׳עולה ויורד לכתחלה כשר לשחוט בו. וצריך לבדוק הסימנים לאחר שחיטה ואם לא בדק פסולה:
10
י״אואלו דיני הסימנים. צריך לשחוט רוב שנים בבהמה או בעוף. ומיהו בסוף כשר בדיעבד ברוב אחד. ולכתחלה צריך לשחוט את הורידין בעוף. ומותר לקשור קשר על הפגימה ביום טוב. ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו על השחיטה:
11
י״בכסוי הדם צריך שיתן עפר תחוח למעלה ועפר תחוח למטה. או אפר כירה דכתיב וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר. ולא יכסנו ברגל שלא יהיו מצות בזויות עליו. ומברך בא"י אמ"ה אקב"ו על כסוי הדם בעפר:
12