תשב"ץ קטן שכ״הTashbetz Katan 325
א׳בדיקת ה' אוני כשהבהמה תלויה ברגליה תלתא מימינא ותרתי משמאלא. אי חליף טרפה ואי יתיר כשרה. והני מילי דקיימי בדרי דאוני. ואי חסר אונא אחת בימין. העינוניתא דורדא מצטרפת וכשרה ואם בשמאל טרפה כדפרי'. ואם חסרה העינוניתא דורדא טרפה. וכן אם יש לה שתים דהוה לה יתירתא דלא קיימא בדרי דאוני וטרפה. וכפי' רש"י והתוספות חוץ מרבינו אפרים זצ"ל. וכל מקום שהסרכא כגון תרי אוני דסריכי או אונא הסרוכה לדופן במיצר החזה מקום רביתא דסביך בבשרא וכיוצא בהן. כי מנפחינן לה לריאה וסלקא בנפיחה כשרה. והיכא שהאומא סרוכה לדופן הוא דלא סמכינן אנפיחה להכשירה. כי כן כתוב בתוספ' ובספר התרומה. ויש ליזהר בין סירכא לרירא כי יש טבחי דממשמשין באצבעותיהם עד דפרקי. העינוניתא דורדא כל היכא דסרוכה טרפה. ואונא באומא יש אוסרין ויש מתירין. אמנם הר"ם ז"ל עשה כדברי המחמיר ואינו אוכל לא אונא באומא ולא חלון. ואם אונות דבוקות זו על זו ונראות כתרתי ויש הפרש ביניהם אפילו כל שהוא כשרה. ותרי בועי דסמיכי אהדדי טרפה וחדא דמתחזי כתרתי אי שפכי אהדדי בנקיבת קוץ באחת מהם כשרה. ואין מקיפין בבועי. פי' ריאה דאית בה תרתי בועי. חדא נקובה וחדא לא נקובה ולא ידעינן אי מקמי שחיטה אינקבא או לאחר שחיטה אינקבא לא אמרינן ננקבא להאי אחריתי וניחזי אי דמיין אהדדי. מפני שנקבי הבועות עשויות להשתנות ושמא מראה אחר היה מתחלה ועכשיו נשתנה. ומי שאינו בקי בהקפה יטריף:
1
ב׳בועה בשיפולי אומא טרפה. אין לה היקף בשר כלל דמיא לתרתי בועי ואיכא למיחש למראית העין. ובועא שנראית משני צדדים בקולשיה כשרה בסומכיה טרפה. דוקא כנגד הסמפונות דריאה. וטעמא משום דחיישינן דילמא לא קיימא דאמרינן בפרק אלו טרפות (דף מז) ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים כשרה וכו' עד והוא דקיימי סמפונות. ואם כל הריאה דבוקה יחד שאין הטבח יכול להכניס ידו לבדקה זה קורין פלומעיר"א וכשרה. וסימן אומר לדבק טוב הוא:
2
ג׳מצא רבי יעקב גאון לרבינו צדוק גאון ורבינו אבודימי גאון וכמה חכמים גאונים ותנאים הורו לכל ישראל. שכל זמן שמוציא הטבח הריאה ומנענעה ג' פעמים וד' פעמים ונשמטים הסרכות מאליהן כשרה ואין בה שום ספק. וכן מצינו בה"ג של נשיאים אבותינו הגאונים ראשי הישיבות וראשי גליות ז"ל:
3