תשובה מאהבה חלק א ק״זTeshuva MeAhava Part I 107
א׳בע"ה ר"ח שבט תקמב"ל ג"ט יחזקאל הוא בן כרך גבר בגוברין גבר ענותנותן ושפל ברך גדול בדורו וגדול שבערך בפי כל ישראל ברוך ומבורך כבוד מורינו ורבינו מאור עינינו גאון עוזנו נשיא הלוים נשיא בית אב בחכמה אב ב"ד ור"מ בק"ק פראג נר"ו אמן.
1
ב׳שמח לבי ותעלוזנה כליותי וכל היום תהללנה שפתי על אשר זכיתי שרבינו הגדול הסכים עמי בגוף הדין ומה שנימא מצא והשיג על מקצת דברי גם בזה יגל לבי ועלז כבודי ומזהב ומפז רב נחמדים ונאמנים עלי פצעי אוהב ואחרי הכריעה והקידה חמש מאות אנקוט רשותא מר"ג לדין דיני למזור חולי אחבוש לחבורותי ורפואה תעלה ולא תשאר צרבת ולא חלילה כתלמיד החולק על רבותיו אלא כתלמיד השואל שאלותיו ומבקש להעמידו על האמת למיפשט לי' ספקותיו ובדבר הזה השתבח ר' יוחנן לר"ל תלמידו (ב"מ פ"ד ע"א) בר לקישא כי הוה אמינא מלתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא לי' עשרין וארבעה פרוקין וממילא רוחא שמעתא.
2
ג׳מ"ש רבינו וז"ל הנה לדבריך אם בכל שלשה העמודים ביריעה אחת נזדמן פרשה פתוחה בראש השיטה נמצאו כל עמודי יריעה זו שוים למעלה ואינו ניכר רק נגד שאר היריעות יהי' הספר פסול דלא מקרי לדבריך פרשה כלל וזה לא שמענו עכ"ל הפניני והיא נפלאת בעיני אני לא אמרתי אלא סניף להקל ולא להחמיר ולפסול ס"ת כי אמרתי שיש לסמוך ולהקל אחרי שלא נעשתה הפתוחה כדינה ע"י כתיבה זולת ע"י סופר שקלקל ולא הי' תופר התפירות כלם מתאימות והולמות כנראה מלשון השאלה אשר שאלתי וכאשר העתיקה רבינו בכבודו ובעצמו בקצרה, ועוד אפשר באמת אם יקרה לסופר מקרה טהור בשלשה עמודים שלש פתוחות בראש העמודים או בסופם באופן שאינן ניכרי' משני עבריהם צריך הסופר לאמן ולשכל את ידיו שלא לעשותן כלן צורת פתוחה שיטה שלימה אלא צורת פתוחה אחרת אשר בלא"ה ירא שמים ראוי לצאת בין לדעת הרמב"ם ובין לדעת הרא"ש כמבואר בש"ע י"ד ר"ס ער"ה ופתוחה שיטה שלימה היא סתומה לדעת הרא"ש ואחרי בינותי בספרים ת"ל גם ש"ב גם ישיש כוותי סבירא להו וז"ל הרב בעל ש"ב יעקב (שאלה נ"ג דף צ"ג ע"א) בד"ה א"כ בנ"ד כפי הנרא' מהשאלה השנוי הוא נמי בין דפי היריעה האחת ובין דפי היריעה הב' אבל הדפים של יריעה האחת שוין הן למטה ולמעלה ודאי אינה נראה כצורת פרשה הניח למטה או למעלה שורה אחת חלק בלא כתב ובשני דפים שבצידה מזה ומזה המה כתובים אותן שורות מלמעלה ונראה השינוי משני צדדים משא"כ בנ"ד שדף הראשון ביריעה שנית נראה חלק למטה או למעלה נגד סוף הדף שביריעה שלפניו ואח"כ שני הדפים הנותרים שבאותה היריעה המה שוה לדף הראשון כו' אין זה צורת פרשה כו' עיין עוד שם גם ישיש הרב מוהר"ש אהוהב סימן ר"פ וז"ל ובפרט היכא שהשינוי הזה אירע בדף אחד באמצע דפי היריעה שנראה חסר שטה אחת בסופו בין לגבי הדף שלפניו ובין באותו של אחריו שדומה יותר לצורת הפרשה מהיכא שכל דפי יריעה אחת שווין ומכוונין מתחלתן לסופו ולא נראה השינוי כ"א בין סוף דפי היריעה האחת לסוף דפי יריעה השנית עיין עוד שם ועיין בסמוך.
3
ד׳ומ"ש עוד רבינו הגדול וז"ל ולכן נראה דהשרטוט יוכיח כיון דלדעת הרמב"ם ורש"י והרא"ש ס"ת צריכה שרטוט ואם לא שרטט פסול וכיון שלמעלה משורטט ופנוי' ניכר שהוא פרשה עכ"ל צדיק ודברי רבינו אורו עיני לתרץ מה שהקשיתי בשאלתי על הרמב"ם והרא"ש בתיבה בת ט' אותיות אשר לדעת הרא"ש אעפ"י שיכול לכתוב רוב בתוך השיטה ולדעת הרמב"ם אם א"י לכתוב חציו בתוך השטה מניח חלק ומתחיל בתחלת השיטה ויהי' שיור פרשה לשטת הדרישה במקום שאין שם פרשה אמנם לפמ"ש רבינו שהשירטוט יוכיח אשר לדעת הרמב"ם והרא"ש ס"ת צריכה שירטוט א"כ אף שמניח המקום פנוי עכ"ז נראה לכל שאינה פרשה אחרי שאינה משורטט ואזלה ג"כ הוכחה שהבאיתי לדעת הב"ח עיי"ש.
4
ה׳יען עודנה קושיתי במק"ע לשטת ר"ת דס"ל ס"ת א"צ שירטוט רק שטה העליונה ולא עוד אלא אם רוצה לשרטט לדעתו נקרא הדיוט כמ"ש תוס' (גיטין ו' ע"ב) ד"ה אמר ר"י וכן הוא בפסקי תוס' שם וכן כתבו תוס' (סוטה י"ז ע"ב) בד"ה כתבה עיי"ש אם לא כדי ליישר הכתיבה משום זה אלי ואנוהו (ועיין בהרא"ש הלק"ט סי' ז' ועיין במעדני מלך ולחם חמודות שם ועיין בש"ע א"כ סי' ל"ב סעיף ו' ובמג"א ועיין עוד בסמוך אי"ה) ואין לומר דר"ת ס"ל דעה שלישית בתיבה בת ט' אותיות או יותר זה אינו וראה זה דבר חדש הוא.
5
ו׳הן אמת כדברי רבינו נר"ו מצאתי בשו"ת באר עשק סי' מ"ז וז"ל אם החלל גורם צורת הפרשה או השטה בעצמה זה תלוי לפענ"ד במחלוקת רש"י ור"ת אם הס"ת צריך שירטוט או לא כו' אך ממה שכתב הרמב"ם שצריך שרטוט וגם הוא מהעשרים דברים המעכבים ופוסלי' ואנן בתרי' גררינ' בכל מילי דס"ת א"כ ודאי אצלנו חוזר הדבר כתלמוד ערוך וכהלכה פסוקה דצריך לשרטט כ"ש שגם לר"ת נראה מהפיסק דמדרבנן מיהא צריך שרטוט (לא מצאתי כן זולת במרדכי וצ"ע) ומינה נשמע לנ"ד דהשירטוט גורם צורת הפרשיות וא"כ כל שלא שירטט הסופר ההוא הסרח העודף ביריעות למעלה או למטה אין רע וכשר הדבר אע"ג דלאו מעשה אומן הוא ולא קיים זה אלי ואנוהו עכ"ל עיי"ש ועיין לקמן אי"ה ד"ה וכ"ז.
6
ז׳אבל מ"ש רבינו הגדול המקום יהי' בעזרו וז"ל ואפילו לר"ת דס"ת א"צ שירטוט מ"מ מודה דשטה העליונה צריכה שירטוט וכן להיפך בספר הזה בעובדא דידך כיון שאין שום שירטוט למעלה מן הכתב ניכר שהוא הגליון של מעלה עכ"ל הטהור צל"ע דלדעת ר"ת אינו מעלה ארוכה לנ"ד אחרי שנתפרו היריעות שלא כסדרן שאינם תואמים למעלה ולמטה א"כ מה גם שבשיטה העליונה חסרון השרטוט יוכיח בין שיניהם שאינה פרשה למטה מאי איכא למימר דשם לא בעי שירטוט לשטת ר"ת א"כ במה יוכיח שאינה פרשה עכ"ז אמרתי להצדיק רבינו צדיק מעיקרא עפ"י מה שראיתי בתוס' (סוטה י"ז ע"ב) ד"ה כתבה לשטת ר"ת הא דתפילין וס"ת א"צ שרטוט היינו ביני שיטי אלא סגי אם שרטט בארבע פיאות עיי"ש בארוכה קצת וכ"כ הריא"ז בגליון אלפס הל' מזוזה לשטת ר"ת וכ"מ בנ"י א"ח סימן ל"ב לענין שרטוטי תפילין וז"ל וס' התרומה כ' בסימן קצ"ו תפילין א"צ שירטוט וא"ת הא אמרינן בריש גיטין שנים כותבין בלא שירטוט ג' אין כותבין פי' רבינו יעקב תם היינו שיטה העליונה או לכל היותר בגליון מארבע צדדים כו' וכ"כ בסמ"ג וצריך לשרטט התפילין ארבעה שרטוטין סביב הגליון כו' וכ"כ המרדכי פ' הקומץ וכ"כ בסמ"ק עכ"ל אם כן אף לשטת ר"ת שיטה התחתונה מוכיחה שאינה משורטטה וצל"ע שלא הזכירו בהל' ס"ת בי"ד סימן רפ"ד משרטוט ארבע פיאות לשטת ר"ת שמבואר בתוס' ועיין בא"ח סימן ל"ב סעיף ו' בהגהות רמ"א לענין תפילין שכ' וי"א שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים אעפ"י שיודע לכתוב בלא שרטוט.
7
ח׳כ"ז לדעת רבינו נר"ו ובעל באר עשק שהשרטוט הוא הדיין מוכיח ומורה אם היא פרשה או לא אבל כבר כתב בעל דבר שמואל סימן ר"פ וז"ל אמנם באופן הג' כשאותה השיטה החלקה הנראה עודפת לא הי' בה שירטוט יש קצת מהחכמים מצדידי' להקל מסברא באמרם שכיון שאין בה שירטוט אין כאן צורת הפרשה כמ"ש הרב בעל ס' באר עשק שאלה מ"ז ואחרים מפקפקי גם ע"ז שאף אם לא נחוש לדעת ר"ת ז"ל שהשרטוט אינו מעכב בס"ת כמבואר (בטור י"ד סימן רע"א) מ"מ אליבא דרובא רבוותא דקפדי השרטוט לא אשכחנא דהשירטוט מעכב בשטה הנשארת חלקה בצורת הפרשה בין באמצע הדף בין בתחלתה ובין בסופה ועיין עוד שם.
8
ט׳ועוד נלע"ד אם נקבל באהבה שגם שיטה החלקה במקום ציון הפרשה צריך שירטוט (אף דלא מצינו דבר זה בשום פוסק) עכ"ז אין חסרון השרטוט סימן וראי' דלמא שרטט בדבר שלא הי' מתקיים אלא לפי השעה דהא המרדכי כתב ובשירטוט עצמו מסופק רבינו שמחה אם צריך שרטוט שיהא ניכר וקיים לעולם כגון לשרטט בברזל או סגי בשרטוט כדי שיהא נראה לסופר שיכתב בשוה כו' עיי"ש יען האריכות בזה משנה שאינה צריכה אחרי שרבינו נ"י הסכים עמי למעשה ולהלכה אשרי לתלמיד שרבו מודה לו אשרי שלו ככה עד כאן דברי התלמיד דלא גמירא ולא סבירא ותלמודו בידו לא נהירא ולא ברירא לא קיימא ולא שרירא אלעזר זעירא פלעקלש מק"ק פראג וחובק"ק ג"ט ואגפי' יע"א.
9