תשובה מאהבה חלק א ק״יTeshuva MeAhava Part I 110
א׳ב' נשאלתי מאת מחותני הנגיד המפורסם לשבח הרבני המופלג החכם השלם מו"ה מרדכי המבורגר נ"י מק"ק פרוסטיץ ע"ד ס"ת שכתב אחד כשהי' נחשד מאד שהוא מכת המאמינים בנפגר שבתי צבי התוגר ואחר זמן נתברר הדבר באר היטיב שהוא מכת הרשעה כי רץ אחר צבי שבור ומאמיץ בו ובקבלותיו ואין אלדים בכל מזמותיו תפח עצמותיו כדת מה לעשות בספר תורה הזה הנה על ביעור ס"ת שכתבו אפיקורוס כ"ע לא פליגי דאין ביעור אלא שרפה כמבואר בהרי"ף והרמב"ם פ"א מהל' תפילין הל' י"ג והרא"ש וכל הפוסקים כי פליגי לבער תפילין שכתבו אפיקורוס ועיין בטור וב"י סי' ל"ט ולא עוד אלא ס"ת שכתבו אפיקורוס מצותו בשרפה כמבואר בסרמב"ם פרק ו' מהל' יסודי תורה הל' ח' וז"ל כתבי קודש כלן ופרושיהן וביאוריהן אסור לשורפם כו' בד"א בכתבי קודש שכתבם ישראל בקדושה אבל אפיקורוס ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו האזכרות שבו מפני שאינו בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר דברים והואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ומצוה לשרפו כדי שלא להניח שם לאפיקורס ולא למעשיהם אבל עכו"ם שכתב את השם גונזין אותו עכ"ל הרי לדעת הרמב"ם מצוה היא בשרפת הס"ת שכתבו אפיקורוס ותמה אני שלא העתיקו בש"ע ובאחד מן האחרונים דברי הרמב"ם האלה.
1
ב׳ומעתה נחזי אנן ק"ו הדברים השתא לדעת הרמב"ם בשביל שלא האמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו והי' בעיניו כאחד מדברי חול ולא קדש השם לפיכך דינו בשרפה ומצוה קא עביד בשרפה זו מכ"ש אלה מאמיני קבלות דברי שוא ונתעה מרע ומר הרשע שבתי צבי מודח אשר כל מחשבותם עליו פעמים מכנים אותו בשם משיח המשוח בטנופות ופעמים אומרים זה אלדים אלדנו כנודע שנפתחו תפילין של אחד מאלה הרשעים המאמיני' בטמא שבתי צבי שר"י ומצאו בהן על החלף ציור דמות מצנפת התוגר ולמעלה מהמצנפת הי' כתוב משיח שבתי צבי זה שמו אשר יקראו ה' צדקנו א"כ אין ספק שפגם כל השמות הקדושים במחשבת פגול וחשב על הרשע עריץ הרע הזה ומצוה בשרפה וכמו שסיים הרמב"ם כדי שלא להניח שם לאפיקורס ולא למעשיו ואין להספר הזה ולאזכרות שבה שום קדושה וז"ל ח"י ס"ס קפ"ד קדושת ס"ת נמשכת ע"י כתיבת איש אשר נשמת חיים באפיו חלק אלדי ממעל שע"י כוונתו וציור תבנית אותיות קדושים וכל ישראל בחזקת כך שדבקים מצד נפשותם בה' אלדינו ומצד זה נמשכה הקדושה לס"ת וספרים וכל הקדושות דברי הקדושים למטה כמ"ש קדושים תהיו והייתם קדושים ועיין בספר בשער השמות פ"א ק"ט ע"ב עיי"ש משא"כ הרשעים האלה אין להם חלק בה' אלקי ישראל ומלך עולם ונכרתו נפשותם מקשר עליון המה מפגלים ומגעלים ומתעבים האותיות והשמות במחשבות טמאות תפח עצמותם לכן ברור שהספר הזה טעון שרפה.
2
ג׳ואין לומר אחרי כשהי' כתב הס"ת הזה לא הי' אלא נחשד ואוקי אחזקתי' זה אינו דאפילו בשוחט שהמיר ולא הי' נודע עליו מתחלה שום רעותא דעת הט"ז ובעל תב"ש ויתר פוסקים לאסור הכל למפרע דומי' דמקוה שנמדד ונמצא חסר דחסר ואתא חסר ואתא מכ"ש בנדון דידן שהי' חשוד מעיקרא גם היש"ש והב"ח והש"ך אע"פ שמקילין בשוחט שהמיר ואינם אומרים למפרע הכא מודי ויעיין בי"ד (סי' א' ובסימן קי"ט) דבאנשים הרעים וחטאים לה' כאלה אף שלא הי' נראה בהם שום ריעות' מתחלה עפ"ז אמרינן בהם הוכיח סופם על תחלתם וזורו הרשעים מרחם (וזה ברור למי שבקי במעשיהם המקולקלים) מכ"ש בסופר הרשע עז פנים הזה שהי' נחשד מימים ימימה שהוא מכת הרשעה הלזו ואי איישר חילי הייתי אומר כמ"ש ר"ט אקפח את בני שאם יבא הס"ת הזה לידי אשרוף אותו ואת אזכרות שבו ויהי' בעיני כיום מועד ואם אשגה בזה אותה השגיאה תבא אלי בכלח אלי קבר ועתה אשרי לדור שרבינו הגדול שרוי בתוכו אשר יישר חילי' כהילל יורינו דעתו הרחבה בזה.
3
